גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

תיקון החוק של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לצמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים אושר אמש בכנסת ● מהי הלכת אפרופים, מדוע היא עוררה ביקורת, מה קובע התיקון החדש, ואיך זה ישפיע על השוק? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: איל יצהר
אילוסטרציה: איל יצהר

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק המצמצמת את הלכת אפרופים בדיני החוזים, כפי שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון לפני כ-30 שנה. שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הובילו את המהלך.

התיקון החדש קובע כי ככלל, חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, אלא אם הצדדים הגדירו אחרת. תכליתו של התיקון היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם. ההנחה העומדת בבסיס הכלל המוצע היא שבחוזים מסוג זה מדובר בצדדים לחוזה שהם מיומנים ומתוחכמים.

מה המשמעות של התיקון? גלובס עושה סדר.

רוטמן מקדם: היועמ"ש הבא יוכל להיות פוליטיקאי
הנתונים נחשפים: כמה הרוויחו עורכי הדין ב-2025, ואיזה תחום בלט במיוחד

מהי הלכת אפרופים?

עד לפסק הדין שבו נקבעה הלכת אפרופים, נהגה שיטת שני השלבים, ונקבעה בו שיטה אחרת לפרשנות חוזה.

לדברי עו"ד גלעד כ"ץ, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ש. הורוביץ, "הלכת אפרופים היא הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בשנות ה-90, בפסק דין שעסק בפרשנות סעיף בחוזה בין המדינה לבין קבלנים. המחלוקת הייתה האם המדינה זכאית לפיצוי להפחתת המחיר שמגיע לקבלן על איחור במסירת הדירות, והפרשנות של המדינה הייתה מאוד נוקשית. השופט אהרן ברק ושופטי ההכרז שינו את שיטת שני השלבים, שקודם אתה הולך ללשון החוזה, ורק אם היא לא ברורה, אתה הולך לנסיבות המקרה, ונקבע כי הדרך הנכונה היא להסתכל גם על הלשון וגם על הנסיבות בכל חוזה ולהגיע לאומד דעת הצדדים. זה השינוי.

"באותו מקרה הלשון הייתה ברורה מטעמים של נסיבות והיגיון כלכלי ותכלית, אבל הגיעו למסקנה שצריך לסטות מהלשון ולהכריע לטובת המדינה. חידוש נוסף הוא שכאשר השופט לא מצליח לאתר תכלית סובייקטיבית מה אומד דעת הצדדים, מה הם רצו, אז הוא פונה לתכלית האויביקטיבית, כמו ערכי היסוד של היסודה ומה שמקובל בחוזים דומים".

מדוע ההלכה עוררה ביקורת?

הביקורת המרכזית הייתה שהלכת אפרופים יצרה אי-ודאות ביחס לפרשנות חוזה, שבמקרים שבהם בית המשפט אינו מצליח לאתר את כוונתם של הצדדים, הוא פונה לתכלית האובייקטיבית, ובכך הוא עלול לכפות על הצדדים חוזה שלא התכוונו אליו. הטענה הייתה שהדבר מעניק לשופטים שיקול-דעת רחב מדי ויוצר בלבול בקרב צדדים לחוזה.

האם ההלכה שונתה עם השנים?

ההלכת עברה ריכוך, ובית המשפט העליון שינה את המטוטלת לאט-לאט. לדברי עו"ד כ"ץ, "השינוי התחיל עם השופט יורם דנציגר, שקבע במספר פסקי דין בהם היו חוזים עסקיים כי כשהלשון ברורה, צריך לתת לה מעמד מכריע ולא להתעלם מהנסיבות, אבל מקום שהיא ברורה, יש לתת לה משקל מכריע.

"בשנת 2019 הגיע פסק דין ביבי כבישים, והוא שינה סדרי עולם וקבע כי פרשנות של חוזים עסקיים מפורטים תהיה לפי משקל מכריע ללשון החוזה. "זהו פסק דין מאוד משמעתי של העליון. לפי השופט אלכס שטיין, חוזה מפורט עם תניות הוא חוזה סגור. עורכי הדין עמלו עליהם שעות. בחוזים כאלה אין טעם לתת פרשנות יצירתית, וצריך להצמד ללשון של החוזה.

"לפי השופט עופר גרוסקופף יש להסתכל על מי הצדדים לחוזה. יש חוזה פרטי, עסקי וצרכני. אם זה חוזה עסקי, חזקה שהצדדים היו מיוצגים, ולכן צריך לתת מעמד מכריע ללשון החוזה, ביחס לחוזה פרטי וצרכני, ההסתכלות תהיה שונה".

מה קובע התיקון החדש לחוק?

עו"ד ברק טל, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, סבור כי התיקון מעגן את הפסיקות שנקבעו לאורך השנים ודייקו את הלכת אפרופים "אני לא בטוח שנכון לקבוע שהלכת אפרופים בוטלה. ההלכה קבעה את העיקרון, לפיו מטרת העל בפרשנות חוזה היא לנסות ולהתחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים. העיקרון הזה מתחייב מן הבסיס העיוני של דיני החוזים, והוא לא בוטל - גם לא בתיקון הזה.

"הדיון רב-השנים על היחס בין לשון החוזה לבין כלים אחרים - כמו נסיבות העניין, ראיות חיצוניות וכדומה - לצורך פרשות החוזה, נוגע לאופן יישום ההלכה. הדיון הזה התקיים גם בפסיקה הרבה שיישמה את הלכת אפרופים, כפי שקורה תדיר עם הרבה הלכות אחרות. התיקון היום מעגן בעיקרו את הדיוקים שנקבעו בפסיקה בנוגע ליישום ההלכה".

עו"ד כ"ץ דווקא כן רואה שינוי מסוים בין הפסיקה לבין מה שהמחוקק חוקק לבסוף, ולדעתו התיקון האחרון מרחיק לכת מעבר לפסיקה: הוא קובע כי בחוזה עסקי הפרשנות תהיה לפי לשון החוזה בלבד, ללא פנייה לנסיבות.

לדבריו, "השינוי היום לכאורה בא לעגן את פסק דינו של השופט גרוסקופף בפרשת ביבי כבישים ולקבוע כי בחוזה עסקי יינתן מעמד מכריע ללשון החוזה. אבל התיקון הלך צעד אחד נוסף ואמר שחוזה עסקי יפורש בהתאם ללשונו בלבד - אין יותר נסיבות".

לדברי עו"ד כ"ץ, "התיקון הוא דרמטי ברמת עורכי דין שמנסחים חוזה. לא להסתכל על הנסיבות זה מרחיק לכת, כי זה לא מקובל במרבית שיטות המשפט בעולם, וזה יכול ליצור מצבים בעייתים שבהן ברור שכוונת הצדדים והתכלית של החוזה לא עולה מלשונו הפשוטה".

האם יש בכל זאת פתח לסטייה מלשון החוזה?

כן, אך באופן מצומצם. החוק מאפשר לסטות מהלשון כאשר היא מובילה ל"תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת" - מושג עמום שיחייב את בתי המשפט לפרש ולהגדיר אותו, ובכך ייתכן שהדבר מחזיר בדלת האחורית את שיקול-הדעת השיפוטי שהמחוקק ביקש לצמצם.

בנוסף, יש לצדדים אפשרות לקבוע שיחולו כללי פרשנות אחרים. "חשוב שהציבור יכיר את התיקון הזה. נקודה דרמטית שנקבע בו היא שאופן פרשנות החוזה יהיה ככל אשר הסכימו הצדדים. צדדים יכולים לקבוע שהם לא מקבלים את ברירת המחדל של התיקון, הם יקבעו שזה יכול להיות גם לפי הלשון וגם לפי הנסיבות".

איך זה ישפיע על השוק?

צפויה עלייה בהיוועצות עם עורכי דין גם בחוזים עסקיים פשוטים יחסית. צדדים יידרשו לחשוב מראש לא רק על תוכן ההסכם, אלא גם על מנגנון הפרשנות שלו. במקביל, צפויה פסיקה ענפה שתבהיר מהי "תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת" וכיצד יש ליישם את התיקון בפועל.

על אילו הסכמים זה משפיע?

החלק הראשון של התיקון ששם את לשון החוזה במכרז משפיע על חוזים עסקיים.
בנוגע לחוזים לא עסקיים, נקבע בתיקון שבית המשפט יפרש לפי אומד דעת הצדדים מהחוזה והנסיבות, בדומה לקבוע בהלכת אפרופים. ובכל מקרה, התיקון משפיע על כלל החוזים, משום שהוא מאפשר לצדדים לקבוע דיני פרשנות אחרים לחוזה מברירת המחדל של בית המשפט.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

היישוב עלי, יהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

האוצר מכחיש: לא מתכוונים לפטור את יהודה ושומרון ממס הקרקעות

באוצר שוללים דיווחים על הטבה מתוכננת למתנחלים, אך מודים כי צפוי להיקבע מנגנון קיזוז עם הארנונה המקומית על אדמת בניין ● ההצעה תעלה לוועדת שרים בשבוע הבא

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תקנו את כולם": בנק אוף אמריקה בהמלצה מדהימה למניות הבנקים הישראליים

בסקירה מעמיקה ומסקרנת יוצאים בבנק אוף אמריקה במחמאות לבנקים הגדולים וסבורים כי הם נכנסים ל"עידן של עודפי הון מאסיביים"

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען שהפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת", זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

סניף המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock

מרמ"י ועד הביטוח הלאומי: כיסאות ההנהלה שנותרו ריקים

הביטוח הלאומי מתנהל כבר שלוש שנים עם ממלאי־מקום בראש, ברמ"י טרם מונה מחליף למנכ"ל הפורש ינקי קוינט, וכיסאות יו"ר נותרו ריקים בתעשייה האווירית וברשות שדות התעופה ● רצף עיכובים ומאבקים פוליטיים מותיר שורת גופי מפתח במשק ללא הנהגה יציבה

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים החזקות / צילום: יעל צור

מוקדם מהצפוי: מנורה רוכשת את השליטה ביסודות תמורת 150 מיליון שקל

חברת הביטוח ניצלה את האופציה שניתנה לה לרכישת השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי, כחלק מהסכם האשראי עליו חתמו לפני כשנה ● לחברה אופציה לרכוש את כלל ההחזקות מידי בעלי השליטה שימשיכו להוביל אותה בעת הקרובה

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

297 דירות ביומיים. פרויקט ''הסטריפ'' של אאורה בנתניה / צילום: evolve media

המספרים של שוק הנדל"ן ב־2025 מתחילים להיחשף, והם רחוקים מהתחזיות

רוב חברות הנדל"ן מציגות עלייה במכירות, למרות שנה מאתגרת ומלאי בשיא ● אולם הנתונים מגלים כי הזינוק נשען בעיקר על פרויקטים נקודתיים ● בזמן שחברות כמו הכשרה ופרשקובסקי רשמו גידולים מרשימים, אאורה פספסה את תחזיותיה השנתיות בכמעט 300 דירות

שדה התעופה בהרצליה. כאלף יחידות דיור ייבנו במקומו / צילום: איל יצהר

הבליץ שהכניס 10 מיליארד שקל לרמ"י: ארבע הערות על מכרזי הקרקעות של סוף השנה

הבליץ של מכרזי רמ"י בדצמבר הכניס לקופתה כמעט 10 מיליארד שקל ● גלובס עם ארבע הערות על מה שמסתתר מאחורי המכרזים

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע שהיא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

שעשוע על עסקת הענק של מובילאיי: "הדבר הכי טוב שקרה לחברה". וכמה הוא ירוויח ממנה?

מנטי מפתחת רובוטים בעלי גפיים המסוגלים להרים משאות, למיין חפצים ובעתיד מתוכננים גם לשמש כפועלי ייצור במפעלים ובמחסנים לוגיסטיים ● שעשוע יכניס 341 מיליון דולר מהעסקה ● "יש כאן תחום חדש עם סינרגיה טכנולוגית מלאה, התאמה תרבותית בנוסף לכך שהחברה נמצאת ב"חצר הבית", כך שקל לשלב אותה במובילאיי", אמר שעשוע בשיחה עם גלובס

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בת"א בשנה הקודמת

"כלבי הדאו" - שיטת השקעה במניות שהציגו את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר - עבדה בוול סטריט אשתקד, כשאלה עקפו את מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 ● לעומתה, השקעה ב־10 המניות עם הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 125 הניבה תשואה ממוצעת של כמעט 50%, בזכות הקאמבק של חברות האנרגיה המתחדשת ● וגם: מי ברשימת "הכלבים" של וול סטריט ות"א לשנת 2026?

מלחמת ''חרבות ברזל''. חוסר ודאות הוא מילת המפתח / צילום: ap, Leo Correa

"חרבות ברזל" בבית המשפט: מתי מלחמה היא “כוח עליון”, ומתי זו רק מילת קוד?

מי יפצה על האיחור במסירת הדירה, איך מוכיחים שאתר בנייה נסגר בגלל המלחמה, ולמה הקניונים לא ממהרים לתבוע את השוכרים? ● גלובס עושה סדר במצב המשפטי בעקבות המלחמה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Ng Han Guan

צמיחת ענק ב־2025 והיעד לשנה החדשה: ענקיות השבבים נערכות לשיא חדש

המרוץ לבינה המלאכותית הוביל את חברות הטכנולוגיה הגדולות למכירות שיא של 400 מיליארד דולר בשנה החולפת ● אנבידיה לבדה צפויה למכור ב־383 מיליארד דולר ב־2026 ● אולם, מחסור ברכיבים חיוניים, לצד שאלות על היכולת לגייס מימון - מאיימים על הצמיחה