גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השינוי בתקן 21: המומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק

השמאי הממשלתי פרסם הנחיות חדשות לבדיקת כדאיות כלכלית בהתחדשות עירונית. מומחים מסבירים מה משמעות השינויים

מומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק / צילום: Shutterstock
מומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק / צילום: Shutterstock

תקן 21 הוא התקן המקצועי שמגדיר את המתודולוגיה והכללים לבדיקת כדאיות כלכלית של תוכניות פינוי־בינוי בישראל. בשבוע שעבר פרסם השמאי הממשלתי הראשי עדכון לתקן הקודם שפורסם ב־2022. לפי המסמך שפרסם השמאי הממשלתי הראשי, העדכון נועד לשקף עליית סיכונים ועלויות בשוק - ריבית גבוהה, התייקרות תשומות, השפעות המלחמה והאטה במכירות.

ביהמ"ש המחוזי מחק תביעה של חברת נדל"ן נגד עורכי דינה
בזכות טיל איראני: כך נעלמו ההתנגדויות לפרויקט תמ"א
הבקשות להיתרי בנייה חדשים צנחו: היזמים העדיפו לחכות להגדלת הממ"דים

בעזרת מומחים מהתחום, גלובס עושה סדר בשינויים בתקן ובהשפעות הצפויות על השוק.

מהו תקן 21 ומה השינוי הנוכחי שהוכנס בעדכון האחרון?
עו"ד נתן לרר, משרד בן יעקב: "התקן הקודם הגדיר מראש את רווח היזם. בעדכון הנוכחי נקבעו ערכים מחוזיים ממוצעים עם טווחי סטייה: 16% (15%-17%) במרכז ת"א ובירושלים ו־17% (16%-18%) בצפון, בחיפה ובדרום".

עו"ד אבי בבג'נוב, מומחה למקרקעין ותכנון ובנייה: "בעדכון של 2022 שיעור הרווח היזמי לא נקבע כמספר חד אלא כהנחיה כללית, שתורגמה לרווח מקובל של כ־15% באזורי ביקוש. לא הייתה הבחנה מחייבת בין אזורים והרווח נתפס כטווח עבודה ולא כרף קשיח.

"בעדכון הנוכחי נקבעו לראשונה שיעורי רווח מינימליים ברורים עם הבחנה גיאוגרפית. באזורי ביקוש מרכזיים, כמו גוש דן, הרווח המינימלי הועלה לכ־16%, ובאזורים חלשים או פריפריאליים נקבע רף גבוה יותר של 17% ומעלה. המשמעות היא מעבר מתקן שנותן חופש פרשני, לתקן שמציב רף כלכלי מחייב שמתחתיו פרויקט ייחשב לא כלכלי".

מדוע הוחלט לעבור מ"מספר קשיח" ל"טווח רווחיות" ממוצע?
עו"ד בבג'נוב: "ההבנה היא שאין רווח יזמי אחד שמתאים לכל פרויקט. קיבוע של אחוז אחד יוצר עיוות כלכלי - הוא עלול להיות נמוך מדי לפרויקטים מורכבים וגבוה מדי לפרויקטים פשוטים. טווח מחזיר את מרכז הכובד לשיקול דעת שמאי מקצועי. טווח רווחיות מאפשר גמישות ועדכון פנימי מול תנודתיות השוק - ריבית ועלויות בנייה - ללא צורך בעדכון פורמלי נוסף של התקן. זה גם נועד לצמצם מחלוקות; ניתן לנהל דיון ענייני היכן בתוך הטווח נמצא הפרויקט במקום ויכוח בינארי של 'עובר או לא עובר'".

עו"ד לרר: "קביעת טווח רווחיות מאפשרת לשקף טוב יותר את העובדה שפרויקטים שונים חשופים לרמות סיכון שונות. התמורות לבעלי הזכויות הן קבועות בהיקפן ההנדסי אך יכולות להשתנות בהיקפן הכספי אל מול השינויים בתשומות הבנייה, דבר העלול להביא את הפרויקט להפסד ובמקרה הגרוע לסיכולו".

מדוע הוחלט להעלות את דרישת הרווח דווקא בתל אביב ובגוש דן?
עו"ד לרר: "גם באזורי ביקוש גדלו משמעותית העלויות והסיכונים: ריבית גבוהה, התייקרות תשומות, עיכובים והשפעות המלחמה, האטה במכירות וירידת מחירי הדירות. המטרה היא שהבדיקה תשקף היתכנות אמיתית ותקטין סיכון שתוכנית תאושר אך לא תתממש".

עו"ד בבג'נוב: "יש פער בין התדמית של אזורי ביקוש כבטוחים לבין המציאות. פרויקטים במרכז מאופיינים במורכבות תכנונית חריגה, ריבוי גורמי אישור ועלויות מימון גבוהות. עלויות הבנייה במרכז גבוהות במיוחד בשל צפיפות עירונית ודרישות הנדסיות. העלאת הרף נועדה להבטיח שהתחדשות עירונית באזורי ביקוש תהיה לא רק מתוכננת אלא גם בת־מימוש".

האם השינוי בתקן מספיק כדי להניע את השוק?
עינת גנון, לשעבר סגנית יו"ר הרשות להתחדשות עירונית וכיום יועצת עצמאית ודירקטורית בהכשרת הישוב התחדשות עירונית: "אני חושבת שזה פספוס שהשינוי נעשה רק במחוז תל אביב. בנימוק השמאי הראשי נכתב שיש חוסר יציבות; למה לא עודכנו הרווחים בפריפריה? שם יש יציבות? גם במחוז תל אביב עצמו יש שונות גדולה - תל אביב והרצליה שונות מאוד מבת ים ומאור יהודה.

"החידוש השני במסמך הוא העובדה שיש טווחים וזה דווקא עלול לא לשרת את העניין, כי היזם ילך לטווח הגבוה וועדת התכנון תלך לטווח הנמוך.

"חסרה לי גם התייחסות לערכים עליהם מובנה התקן: באילו עלויות בנייה מכירים? מן הראוי היה לשים טבלת עלויות סבירות שמותאמת לערכי מכירה. השמאים של הוועדות לוקחים בדרך כלל עלויות יותר נמוכות מעלויות הביצוע בפועל. למשל לגבי בנייה של שטחים עיקריים ומרתפי חניה, וכנ"ל לגבי עלויות המימון והריבית הסבירה. אחוזי הרווח סבירים, השאלה היא אם מוסדות התכנון יאשרו ברווחים כאלה, והרבה פעמים זה לא קורה".

כיצד העדכון ישפיע על התמורות (תוספת המ"ר) לדיירים?
עו"ד בבג'נוב: "העדכון מעלה את דרישת הרווח המינימלי ליזם. כדי שהפרויקט יישאר כלכלי, היזם צריך להבטיח את הרווח שלו קודם, ולכן לעתים ניתנים פחות שטח או דירות משודרגות לדיירים. החלק הכלכלי שהדיירים היו יכולים לקבל מתקזז עם הצורך לשמור על רווח יזמי סביר. עם זאת, באזורי ביקוש גבוה כמו גוש דן השוק חזק מספיק, והדיירים עדיין צפויים לקבל תמורות, אם כי ייתכן שהן יהיו מעט מוגבלות יותר".

אילו כלים נוספים נדרשים כדי להפוך פרויקטים בפריפריה לכדאיים?
עו"ד בבג'נוב: "נדרשים כלים משלימים מעבר לתקן 21. למשל תמריצים ממשלתיים או מוניציפליים כמו פטורים מהיטלים, מס רכישה מופחת, סיוע במימון תשתיות או מענקי פיתוח. כלי נוסף הוא ליווי בנקאי מותאם, כמו ערבויות ממשלתיות או קווי אשראי ייחודיים לפריפריה. בנוסף, חשוב להתאים את התכנון לצרכי השוק המקומי - הקטנת דירות או שינוי הרכבן - כדי לשפר את הסיכוי למכירה מהירה".

עוד כתבות

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

בהיקף כולל של כ-95 מיליון שקל: אבו פמילי מגורים השלימה שתי עסקאות

חברת ההשכרה לטווח ארוך הודיעה על השלמת שתי עסקאות ברחובות ובקריית אתא ●  תוכנית ההתחדשות העירונית בגבעתיים מגיעה לישורת מכרעת ● בחיפה ידונו בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות להרחבת שכונת סביוני דניה ● וחברת כמאי הישראלית, שעוזרת לחברות בנייה באמצעות סוכן AI, גייסה מיליון דולר ● חדשות השבוע בנדל"ן

צילום: Shutterstock

פרשת יוטרייד: האנליסט הנאשם בהונאת משקיעים הוסגר לישראל

רואי קוזין, בכיר בחברת האלגו-טריידינג יוטרייד, שגייסה במרמה כ-77 מיליון שקל מכ-600 לקוחות, הוסגר ממקסיקו לישראל ● קוזין שימש כאנליסט ראשי בחברה בין השנים 2012 ל-2015, תחת ניהולו של אביב טלמור, שנידון לחמש שנות מאסר במגרת הפרשה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

אילוסטרציה: Shutterstock

המספרים הסופיים הגיעו: מה עשו החסכונות שלכם ב-2025?

כלל ומנורה מבטחים חולקות ביניהן את המקומות הראשון והשני במסלולים הכלליים והמנייתיים, עם תשואה שנתית של יותר מ-16% כל אחת בכללי וכמעט 28% במנייתי ● התשואה לחוסכים בשנת 2025 היא הטובה ביותר מאז שנת 2009 ● בתחתית נמצאים אלטשולר שחם וילין לפידות, כשבדצמבר אלטשולר שחם כמעט לא הניב תשואה לחוסכים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; נובה זינקה במעל 8%, ארית תעשיות ירדה בכ-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● הדוח הרבעוני של TSMC הקפיץ את מניות השבבים ● החשש מהסלמה מול איראן לא הפריע אתמול לבורסה לכבוש שיאים חדשים ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, הצפי - עלייה קלה ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים הבוקר

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

האינפלציה נותרה בחודש דצמבר ללא שינוי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות: הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, דיור ותחבורה ● מחירי הטיסות לחו"ל התייקרו בשיעור בולט של 4.1% ● סעיפים בהם נרשמו ירידות: תרבות ובידור וסעיף המזון ● מחירי הדירות עלו ב-0.7% בנובמבר, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות

  / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטחון ובתי השקעות בראש: 1 מכל 12 חברות בת"א הכפילה את ערכה בשנה

לצד השיאים ההיסטוריים במדדי הבורסה בת"א, זינקו בשנה החולפת 45 מניות ביותר מ-100% ● שיאניות התשואה: חברות התעשייה הביטחונית והפיננסים ● חמש מניות זינקו ביותר מ-1,000% בשלוש שנים: ארית, נקסט ויז'ן, קווליטאו, מיטב ומנועי בית שמש

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ההערכה בישראל: טראמפ עדיין לא קיבל את ההחלטה על תקיפה באיראן

דיווח: ראש הממשלה ביקש לדחות את התקיפה באיראן - הסיבה: חוסר מוכנות ● בכירים אמריקאים: הנשיא דחה בשלב זה את ההחלטה על התקיפה באיראן, אך היא עדיין על השולחן ● הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

זינוק של 700% בטראפיק: המהלך שעשו נשים שלא מצאו עבודה בלינקדאין

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

טיפלתי תפטר עשרות עובדים בישראל ובחו"ל, חודשיים לאחר הסבב הקודם

חברת הפינטק החלה במהלך פיטורים נוסף, זאת חודשיים לאחר גל הקיצוצים הקודם במסגרתו כ־40 מעובדי החברה בישראל פוטרו

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

פרופ' דפנה קולר, מחלוצות ה־AI: במערכות החינוך ממשיכים ללמד עובדות במקום איך לפתור בעיות

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

HAVAL H6 של GWM / צילום: יח''צ

קאמבק אירופי ל-GWM: שבעה דגמים חדשים ותחרות מול טוסון

GWM מתכננת חזרה לאירופה ולישראל עם מחירים אגרסיביים והנעות מגוונות ● דגמי קרוס־אובר חדשים מרחיבים את ההיצע בטווח 115–230 אלף שקל ● וגם: המעבר לחשמל בצי הממשלתי עדיין מדשדש ● השבוע בענף הרכב

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל פוקס / צילום: ההסתדרות

הסמנכ"ל החדש בחברת הבת של פוקס: הבן של ויזל

איתי ויזל ימונה לסמנכ"ל מכירות בחברת הבת איתי ברנדס ● בתחילת 2025 עוד עמד שכרו על כ-13 אלף שקל ובשנת 2028 הוא צפוי לעמוד על כ-28 אלף שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ למשרד האוצר: גבשו פתרון זמני לחוסכי סלייס שכספם אבד

בג"ץ הורה לשר האוצר ולממונה על שוק ההון לעדכן בתוך 45 יום אם יינתן סיוע זמני לעמיתי סלייס שכספם אבד, עד לאישור סופי של הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה ● נציג המדינה הציג עמדה שמתנגדת לערבות וטען: מדובר במכשיר השקעה עם סיכון גבוה ● סמוטריץ': בשלב זה יש להמתין להתקדמות בהשבת הכספים

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

בין הסכסוך עם הפד לרוחות מלחמה מול איראן: תיק ההשקעות בעידן טראמפ 2.0

בימים האחרונים קידם נשיא ארה"ב בתזזיתיות מהלכים חריגים מול הפד ובשוקי האשראי, הדיור והנפט ● לכל אלו השפעה על אופק ההשקעה בדולר, בחברות פיננסים ואנרגיה, ביחס לאינפלציה ולאג"ח ממשלת ארה"ב ● איך כל זה צפוי להתבטא בניהול התיק ב–2026

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר