גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמיד במצב רוח טוב, מנומס ולפעמים גם מתעטש: הכירו את סוכן ה-AI הקולי

בשנה האחרונה קמו בישראל חברות המתמחות בסוכני בינה מלאכותית קוליים, אשר עונים או מוציאים שיחות מכירה, שירות ותמיכה ● בין החברות הגדולות שכבר אימצו את הפיתוח נמצאות בזק, פרטנר, קופ"ח מכבי ואמישראגז אנרג'י, וייתכן שכבר שוחחתם עם הסוכנים שלהן בלי לדעת

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

זה התחיל כמו עוד שיחה רגילה. אישה לא צעירה, מוקפת ברעשים של שיחות אחרות, הציעה לחדש ביטוח כיוון שהוא עומד להסתיים. "האם את מעוניינת לשמוע פרטים", היא שאלה, ולמשמע התשובה השלילית סיימה את השיחה. היא לא נעלבה, ולא משום שהיא מורגלת בתשובות כאלה, אלא פשוט מפני שהיא לא באמת קיימת. זו הייתה סוכנת AI קולית, שאומנה לנהל שיחות מכירה, שירות או תמיכה בעברית.

במהלך הכנת הכתבה ערכנו עוד שתי שיחות כאלה, באנגלית ובעברית, ובכל אחת מהן הדוברים בצד השני הציגו עצמם כסוכנים דיגיטליים. השיחה לא תמיד קלחה, בעיקר כשקיבלו תגובה מהירה או "מתפרצת" - אבל אחרי הבלבול, הם התעשתו די מהר. נדמה שלא יעבור עוד זמן רב עד שהתקלות הקטנות האלה ייעלמו כמעט לחלוטין.

2026 מסמנת נקודת מפנה בעולם השיווק. אלה 5 המגמות שיובילו
סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

בישראל יש היום כמה חברות שמתמחות בסוכני AI קוליים, ויש גם לא מעט ארגונים שאימצו אותם לשורותיהם. אחת הבולטות שבהן היא בזק, שבחרה לשתף פעולה עם וונדרפול שהקימו בר וינקלר ורועי ללזר.

"צריך לא מעט אומץ בשביל להשתמש בסוכני AI בפרונט מול הלקוח", מודה סמנכ"לית השיווק של בזק, טלי פולג. "זה אתגר משמעותי בעברית, כי זו שפה יתומה".

היו חששות?
"בהחלט, כי זה גם לשים את הסוכן בפרונט מול הלקוחות, וגם להשתמש בטכנולוגיה שלא היה ברור עד כמה היא בשלה. ראינו 12 סטארט-אפים וחברות עד שבחרנו את וונדרפול, כי הכול נשמע רובוטי ולא קולח. רצינו סוכן שיודע להפעיל מערכות לבד. הוא פועל כמו נציג אנושי, זה לא תסריטים ושטאנץ".

מה היה חשוב לכם שיהיה בשיחות האלה?
"אני הייתי מעדיפה לדבר עם הלקוח מיד, אבל כחלק מהרישיון שלנו אנחנו צריכים להדגיש שמדובר ב-AI, וגם לתת ללקוח הזדמנות לבחור לעבור לנציג אנושי. הייתה התלבטות על הקול, ומי תהיה הפרסונה. מכיוון שזה בוט שנותן מענה טכני, בדקנו מה משרה ביטחון וסמכות בנושאים טכנולוגיים. הלקוח נמצא במצוקה, האינטרנט לא עובד לו, וצריך לספק לו תחושה שהוא בידיים טובות.

"מצאנו שבעולמות הטכנולוגיים גבר נמצא יותר כמי שאפשר לסמוך עליו, וכך נולד הסוכן רון, שתמיד נמצא במצב רוח טוב, מנומס וחיובי, פרואקטיבי ועוזר. הוא פעיל למעלה מחצי שנה, ואם בהתחלה הוא עשה 400 שיחות ביום, עכשיו זה כבר מעל לאלף.

"בהתחלה ייעדנו אותו רק ללקוחות שהנתב שלהם בבית לא מסונכרן. הוא יודע לטפל, ובמקרה חריג להוציא טכנאי. עכשיו הוא גם יודע לפתור עוד בעיות. כל השיחה היא רק איתו, והוא לא עובד לפי תסריט. יש שלוש אפשרויות: הוא מתקן, מזמין טכנאי או מעביר לנציג אנושי.

"ברמה השירותית זה מאפשר לי זמינות של 24/7. אם היום יש תקלה, והמוקד מוצף ב-200 שיחות בדקה, אני יכולה לענות לכולם בו-זמנית. בעתיד זה ישחרר את הנציגים לדברים עם הרבה יותר חשיבה, ואת הדברים הסיזיפיים הבוט יעשה. מוקדים יהיו הרבה פחות גדולים".

טלי פולג, סמנכ''לית השיווק של בזק / צילום: תמר מצפי

ממה הופתעתם?
"הופתענו עד כמה אנשים מוכנים לתקשר עם סוכן כזה, בוודאי בסיטואציה מלחיצה. אפילו אנשים מבוגרים, בני 70 פלוס, שמחים ונפעמים מהעובדה שהטכנולוגיה פתרה להם את הבעיה. באוגוסט הייתי בכנס AI בלאס וגאס, 300 איש, והמרצה שאל כמה אנשים כבר מפעילים בוט קולי מול לקוח. רק אני ועוד חמישה הרמנו יד, והם כולם היו ממדינות דוברות אנגלית".

מאז המערכה האיראנית גם בקופת חולים מכבי עובדים עם וונדרפול - וליתר דיוק עם סוכנת שמסייעת באיתור שירותים, כמו היכן יש מעבדה קרובה, שעות פתיחה או קביעת תורים לשפעת. עד כה היא ענתה ליותר מחצי מליון שיחות, וזימנה מעל 10,000 תורים לחיסוני שפעת.

במקום ניתוקים בפרצוף

חברה נוספת, ותיקה יותר בתחום, היא סאפורטומייט. החברה הוקמה עוד ב-2019 על-ידי היזם רון שליט, שמשמש גם כמנכ"ל, כאשר בשנים הראשונות היא פעלה בארה"ב בלבד, ובשנה האחרונה גם בישראל. בין לקוחותיה נמנים פרטנר (הן בחשמל והן בטלוויזיה החדשה), אמישראגז אנרג'י, IVORY וחברות כרטיסי אשראי.

"עבדתי בחברה אחרת, והבנתי שרוב הלקוחות שאנחנו רוצים לתת להם שירות לא מגיעים לדבר עם צ'ט אלא מעדיפים שיחות טלפוניות", מסביר שליט. "החלטתי להתמקד בתחום הזה והקמתי את הסטארט-אפ עם שותף בארה"ב. היינו שם באקסלרטור, ודי מהר הגיע אלינו פיילוט ראשון.

"בארה"ב אנחנו עושים רק שירות לקוחות בתחום ביטוחי הרכב המורחבים. בישראל התחלנו את הפעילות עם סקרים פוליטיים בבחירות הארציות האחרונות, ואחרי זה עשינו סקרים גם בבחירות המוניציפליות ב-20 רשויות, זה הגיע ל-3-4 מיליון שיחות. מבחינתנו זה היה אקורד הפתיחה לשוק הישראלי, וכך יכולנו לבוא לחברות מסחריות ולהגיד 'תראו מה עשינו'.

"היום אנחנו מתמקדים בעיקר במכירות - שואלים שאלה או שתיים, ואם הלקוח מעוניין לקנות את המוצר, מעבירים אותו לאיש מכירות. במקום שנציג ידבר עם כולם, ואנשים כועסים ינתקו לו בפרצוף, הוא מקבל רק את מי ששמח עם הארנק בחוץ".

רון שליט, מייסד ומנכ''ל סאפורטומייט / צילום: סאפורטומייט

למה בעצם מעבירים לנציג אנושי?
"במכירות, החברות המסחריות מאוד מפחדות לשרוף את הלידים שלהן, ובצדק מבחינתן. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה שלנו כדי לעשות את החלק שמעצבן את הנציגים הרעבים והטובים. כך, עם אותה כמות של נציגים, הם יכולים לעשות פי 10 ומעלה במכירות".

יש הבדל בין אמריקאים לישראלים ביחס לסוכנים?
"בארה"ב הרגולציה מאוד קשוחה, ולכן אפשרי לעשות רק שיחות נכנסות. מצד שני, יש הרבה יותר פתיחות לקול שמבינים שהוא רובוט, כי הם מורגלים לזה יותר שנים. הם לא מתעצבנים, מבינים שהשירות מהיר יותר. מניסיון שלנו, לקוחות ששומעים נציג AI, אוטומטית מדברים בסטקטו, כלומר יותר לאט כדי שהוא יבין.

"בישראל יותר חוששים שהקול יישמע רובוטי, רוצים שזה יישמע מאוד אנושי. חלקם פוחדים שלקוחות ינתקו שיחה כשיבינו שענה להם נציג דיגיטלי. אבל לפי הסטטיסטיקה שלנו, אם משקפים ללקוח את המציאות מיד, הוא משתף פעולה. יש לנו מאות הקלטות של התלהבות 'רינה בואי תראי, אני מדבר עם בינה מלאכותית'. כלומר לא בטוח שהחשש של החברות מבוסס".

כמה שיחות הסוכנים מנהלים ביום?
"מדובר בעשרות אלפי שיחות יוצאות ביום. השימוש העיקרי הוא מכירות, ובחלק ראשון של השיחה, הסוכן אומר 'אנחנו מדברים מחברה X, ורצינו לספר על מוצר'. אם רלוונטי, מעבירים לנציג. בשיחות של הנעה לפעולה, הסוכנים מתקשרים ללקוח ושולחים לו לינק כדי שיעשה משהו, או נותנים לו תזכורת לעשות פעולה מסוימת - שולחים לינק, ובודקים שהוא קיבל. יש גם שיחות שבהן אנחנו מוודאים שלקוח יודע איך לעשות משהו, כמו להפעיל רשת דור 4 בטלפון, או שאנחנו מתאמים הגעת בעל מקצוע הביתה, בין אם טכנאי או סקירת דברי ערך של חברות ביטוח".

מה חשוב לכם יותר בשיחה, ומה פחות?
"לא חשוב לנו אם זה יישמע אנושי, אלא שהמענה יהיה כמו שבן אדם היה עונה - חשוב שסוכן ה-AI יבין מה קורה בשיחה, ויגיב מיידית. בשיחה יוצאת זה סופר-חשוב שזה יישמע אנושי, כי כבר בתחילת השיחה צריך לתפוס את הלקוח. יש הרבה ניואנסים והרבה אמנות, לא רק טכנולוגיה".

המודל העסקי המקובל בשוק מבוסס על דקות שיחה, אולם בסאפורטומייט בחרו בשיטה אחרת. "בגלל שאנחנו נמצאים בתחום מעל שש שנים, יש לנו ניסיון וביטחון בתחום, ואנחנו מבקשים תשלום לפי הצלחה במכירות או הנעה לפעולה. לא תמיד זה הכי רווחי, אבל זה שווה לנו. אם צריך למשל לנהל שיחה יותר ארוכה, אין לי בעיה לעשות אותה.

"במודל לפי דקות, אם אתקשר כמה פעמים ללקוח, והוא לא זמין, יגידו לי לנסות רק פעמיים כדי לא לשלם יותר מדי. אבל סטטיסטית יותר נכון להתקשר בפעם השלישית. לכן כשגובים לפי הצלחה, אנחנו באותו צד של שרשרת הערך".

תחליף לעובדים

ערן ניזרי, מייסד ומנכ"ל סוכנות הדיגיטל לידרס, הקים לפני כמה חודשים את חברת NewVoices.ai, אחרי שזיהה כי לקוחות שמעוניינים במענה אנושי "מקבלים שיחה רק אחרי יום-יומיים, ובעצם מתקררים. רצינו שברגע שמישהו מגיע לאתר שלנו, הוא יקבל שיחה בזמן אמת, וזה קשה אם אנחנו בישראל והלקוח בארה"ב.

"ראינו שהעולם של סוכני AI מתפתח, ושאנחנו יכולים לפתח את זה אין-האוס עם הצוות הטכנולוגי שלנו. עכשיו זה מחליף את כל הצוות האנושי - מכירות, תמיכה ואפילו שימור לקוחות.

"אם למשל מישהו רוצה לבטל מנוי, הוא לוחץ על כפתור ומקבל שיחה מסוכן AI שבודק מה אפשר לעשות כדי להשאיר אותו, הוא שואל 'למה אתה מבטל, יש פיצ'ר שחסר לך, באיזה סכום אתה מוכן להישאר'. שימרנו ככה 50% מהלקוחות שרצו לבטל, ואז חשבנו שזה יכול להיות מוצר בפני עצמו ויתאים לכל חברה בעולם".

ערן ניזרי / צילום: איתן ברנט

הסוכן של NewVoices משמש למכירות, שירות, ותמיכה 24/7, הן בשיחות יוצאות והן בשיחות נכנסות. הוא נושם לפני משפט חדש, מתעטש, שומר על טונציה אנושית, לא מתבסס רק על תסריט, ובכלל מתנהג כמו בן אדם. "כל מה שמייחד אותנו כבני אדם מוכנס לשיחה, כולל 'רעשי משרד' ברקע", אומר ניזרי. במלים אחרות, עושים הכול כדי לייצר כמה שיותר אמון בסוכן הלא האנושי.

אחת הלקוחות הבולטות של החברה היא חברת המחשבים לנובו. "המהלך שעשינו איתם בארה"ב כלל סוכני תמיכה וחסך להם 2 מיליון דולר בשכר כוח-אדם ומה שנלווה לכך. שוק מוקדי השירות מגלגל מיליארדי דולרים בשנה בגלל התלות בעובדים, שמתחלפים די מהר. בלנובו זמני המתנה היו יחסית גבוהים, והדבר המרכזי שהם רצו היה שמי שמתעניין במחשב שלהם, יקבל מיד איש מכירות או תמיכה, שלידים לא יתקררו.

"יצרנו פתרון של זמינות מיידית: אם אדם מתעניין, הוא מקבל מיד שיחה, או שהוא מתקשר לחברה ומקבל מענה מיידי. הם חסכו בכך צוות של 50 אנשי מכירות, ועכשיו הם חושבים להוריד אלפי עובדים בכמה מדינות ובכמה שפות. זו תהיה המגמה של הארגון ב-2026".

איך בודקים את האפקטיביות של הסוכן?
"בונים סוכן סופרווייזר. כל שיחה מוקלטת ומתומללת, והסוכן הזה מייצר דוח חודשי ושבועי. זה עוזר להשתפר. הדבר הבא יהיה שהסוכנים ישלחו וואטסאפ או אימייל עם הצעת מחיר תוך כדי השיחה. העולם הזה יהיה מאוד היברידי".

האם הלקוח יודע מראש עם מי הוא מדבר?
"יש לקוחות שמבקשים שכבר בתחילת השיחה הסוכן יגיד שזה AI, ויש חברות שמעדיפות שהאדם יגיע לזה בשלב מאוחר יותר בשיחה. בסוף כולם יהיו חייבים להגיד כבר בהתחלה. היום לגבי 90% מהשיחות שלנו אנשים לא מבינים שזה AI בכלל, נתון מטורף.

"הערך הכלכלי יעבור מזמינות אנושית לזמינות טכנולוגית רציפה 24/7. ומי שלא יהיה לו את זה, יימחק מהעולם. לכולם יהיו סוכני AI, כי יהיה לחץ ציבורי לשירות מהיר וזמין, זה יכריח ארגונים להשתנות. באשר לסוכני מכירה, יש חברות שרוצות רק ולידציה לליד, שיחה ראשונית ואז מעבירים לשיחה אנושית. אבל אני לא רואה את זה ממשיך. עוד שנה-שנתיים אנשי המכירות יתחלפו".

קולות של סלבס

ומה עוד יהיה הדבר הבא בתחום? אחת האפשרויות היא שימוש בקול מוכר עבור הסוכן. "ישויות עם IP, סלבס למשל, יבינו את הכוח בזה שאתה יכול לרשום את ה-IP לכלי AI ולשחרר אותו שם", מסביר לירן פרידמן, סמנכ"ל מותג בחברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט.

לירן פרידמן, סמנכ''ל מותג בארטליסט / צילום: ארטליסט

"כמובן, חברות ייאלצו לשלם להם כסף. חברת Elevenlabs, שמתמחה בטקסט טו וויס, כבר הכניסה את מתיו מקונוהי ומייקל קיין לספריית הקריינים שלהם - וזו רק ההתחלה".

עוד כתבות

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין; בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב; וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים, אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

שדה התעופה בהרצליה. כאלף יחידות דיור ייבנו במקומו / צילום: איל יצהר

הבליץ שהכניס 10 מיליארד שקל לרמ"י: ארבע הערות על מכרזי הקרקעות של סוף השנה

הבליץ של מכרזי רמ"י בדצמבר הכניס לקופתה כמעט 10 מיליארד שקל ● גלובס עם ארבע הערות על מה שמסתתר מאחורי המכרזים

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

בחודשים האחרונים בעלי גגות סולאריים גילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל ● זאת, בעקבות סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת" ● זה מה שצריך לעשות כדי להימנע מהתשלום הגבוה

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

חברת הסייבר שהשלימה סבב גיוס שמעמיד את שוויה על 9 מיליארד דולר

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי חברה שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● מדובר בסבב גיוס נוסף שמושלם כחצי שנה בלבד לאחר הסבב הקודם ומביא את סך ההשקעות בחברה ליותר מ־1.7 מיליארד דולר

צילומים: אייל טואג, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נמנעו מלדווח מידע שלילי": רשות ני"ע פחחה בהליכי אכיפה נגד בכירי חנן מור

כשנתיים לאחר קריסת חברת הנדל"ן, ברשות ני"ע טוענים לשורה של הפרות דיווח והכללת פרטים מטעים בדוחות, במסגרתן נמנעה חנן מור מלתת גילוי על התדרדרות משמעותית במצבה הפיננסי ● וכמה מורווחים בעלי השליטה החדשים בחברה (צילו-בלו) – יצחק תשובה ודודו זבידה?

מלחמת ''חרבות ברזל''. חוסר ודאות הוא מילת המפתח / צילום: ap, Leo Correa

"חרבות ברזל" בבית המשפט: מתי מלחמה היא "כוח עליון", ומתי זו רק מילת קוד?

מי יפצה על האיחור במסירת הדירה, איך מוכיחים שאתר בנייה נסגר בגלל המלחמה, ולמה הקניונים לא ממהרים לתבוע את השוכרים? ● גלובס עושה סדר במצב המשפטי בעקבות המלחמה

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים חוזרת לדון במינוי מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים

אחרי שאישרה את מינוי מיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים ● באוצר מקווים שמינוי חשכ"לית יספיק כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, אך גורמים המעורים בהליך מטילים בכך ספק ● בינתיים התקציב מתקדם ללא מי שאמור להוביל אותו - ויעד הגירעון כבר מתרחק

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות