להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי
תקציר הבדיקה:
הטענה: השופטים בתיק האלפים אמרו לפרקליטות שהאישום בשוחד נולד ממניעים פוליטיים.
מה לא נכון:
● השופטים המליצו לוותר על האישום בשוחד, אבל טענו כי זה נובע מקשיים ראייתיים.
● בית המשפט הבהיר כי בזה הסתכם הרציונל מאחורי ההצעה שלהם, ולא נזכרה בהחלטה שום "מוטיבציה פוליטית" של התביעה.
הציון: לא נכון
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב, כידוע, להתראיין לרוב כלי התקשורת בישראל. אבל מול התקשורת הזרה הוא מוכן להופיע, ושם הוא לעתים מעדכן את הצופים בחו"ל על המשפט שלו.
בשבוע שעבר הוא התראיין לפוקס ניוז ושיתף בהתפתחות דרמטית מתיק 4000: "לפני שנתיים השופטים קראו לפרקליטות (וטענו) שזה בא ממניעים פוליטיים, ואמרו להם... 'אז כדאי לבטל את אישום השוחד'". סיפור מעניין, אבל האם הוא גם נכון?
● המשרוקית | בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה
● המשרוקית | היועצים המשפטיים לכנסת חרגו מסמכותם? זה מה שהם אמורים לעשות
תיק 4000, נזכיר, עוסק בחשדות שנתניהו קידם אינטרסים רגולטוריים של קבוצת בזק, שבשליטת שאול ואיריס אלוביץ', ובתמורה זכה לסיקור אוהד באתר וואלה שבבעלותם. זו קבלת השוחד שמייחס כתב האישום לנתניהו, ולצדו ראש הממשלה מואשם בתיק גם במרמה והפרת אמונים.
נתניהו לא השיב לפנייתנו, אבל המקרה שהוא ככל הנראה מדבר עליו הוא פגישה סגורה שנערכה ביוני 2023 (כבר ממש באמצע שלבי העדויות במשפט) בין שופטי ההרכב בבית המשפט המחוזי בירושלים לבין נציגי הפרקליטות והסנגורים. בפגישה נכחו שלושת השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם; עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה); עו"ד בעז בן-צור, שייצג אז את נתניהו; ועו"ד ז'ק חן, שמייצג את בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.
לאחר הפגישה פורסמו בתקשורת דיווחים שלפיהם השופטים אמרו לפרקליטות שיהיה לה קשה להוכיח את עבירת השוחד, וכמעט לא יהיה אפשרי להוכיח זאת, ואף דרשו הסדר טיעון. על בסיס הפרסומים האלה, היו מי שטענו כי שופטי ההרכב סברו כי ההאשמה בשוחד נובעת משיקולים זרים או מ"מניעים פוליטיים" - כלשון גרסתו האחרונה של ראש הממשלה.
אלא שהחלטה של בית המשפט המחוזי שבאה בעקבות זאת שללה את הטענות מרחיקות הלכת שעלו נגד גופי התביעה. ההחלטה הייתה למעשה "עיקרי הישיבה הקצרה" המדוברת (לא נרשם פרוטוקול כי איש מן הנוכחים לא ביקש רישום פרוטוקול).
אז מה נאמר באותה ישיבה? כפי שציין בית המשפט, נמסרה לצדדים עמדת השופטים "לפיה קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום", ו"על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". למען הסר ספק, נכתב בהחלטה במפורש כי "עניין זה היה הסיבה היחידה לזימון הצדדים לישיבה".
המשמעות? השופטים אומנם דיברו על קושי ראייתי בביסוס עבירת השוחד בתיק 4000 - אבל לא טענו דבר על "מוטיבציה פוליטית", ולא אמרו שהתיק נפתח או מנוהל משיקולים זרים.
כלומר - השופטים אומנם המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו.
מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: דברי נתניהו לא נכונים. אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו.
תחקיר: עדין קליין
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
תיקי האלפים הם חדשות שמדברות עליהם גם בתקשורת בחו"ל. בראיון לפוקס ניוז, כשנשאל על כך ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא טען לגבי תיק 4000: "לפני שנתיים השופטים קראו לפרקליטות (וטענו) שזה בא ממניעים פוליטיים, ואמרו להם... 'אז כדאי לבטל את אישום השוחד'". אך האם כך השופטים אמרו?
נזכיר כי תיק 4000 עוסק בטענה כי נתניהו קידם אינטרסים רגולטוריים של קבוצת בזק, שבשליטת שאול ואיריס אלוביץ', ובתמורה זכה לסיקור אוהד באתר וואלה שבבעלותם. כתב האישום מייחס לנתניהו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ביוני 2023, כבר ממש באמצע שלבי עדויות במשפט, התקיימה פגישה סגורה שנכחו בה שלושת השופטים (רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם); עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה); עו"ד בעז בן-צור, שייצג אז את ראש הממשלה נתניהו; ועו"ד ז'ק חן, שמייצג את בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.
לאחר הפגישה פורסמו בתקשורת הדלפות שלפיהן השופטים אמרו לפרקליטות כי יהיה לה קשה להוכיח את עבירת השוחד, וכמעט לא יהיה אפשרי להוכיח זאת, ואף דרשו הסדר טיעון. פרסומים אלה יצרו רושם ציבורי מרחיק לכת, שלפיו בית המשפט סבור כי התיק כולו בעייתי או נגוע בשיקולים זרים.
בעקבות הדיון הציבורי, פרסם בית המשפט הבהרה רשמית עם פרפרזה של הדברים שנאמרו בפגישה, משום שאף צד לא ביקש פרוטוקול. במסמך זה לא מופיעה כל אמירה על "מוטיבציה פוליטית", ולא נטען כי התיק נפתח או מנוהל משיקולים זרים. ההפך הוא הנכון: ההבהרה עוסקת אך ורק בקושי ראייתי משפטי הנוגע לעבירת השוחד, ואף הובהר כי "עניין זה היה הסיבה היחידה לזימון הצדדים לישיבה".
לפי נוסח בית המשפט, השופטים מסרו לצדדים כי קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד באישום הראשון, ועל רקע זה הוצע למדינה לשקול חזרה מאישום השוחד בלבד. בית המשפט הדגיש כי זו הייתה הסיבה היחידה לזימון הצדדים לפגישה. כפי שנכתב בפרסום: "לצדדים נמסרה, בפתח הדברים, עמדת המותב, לפיה קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה".
גם הטענה שלפיה השופטים קבעו כי נתניהו לא קיבל סיקור חיובי בוואלה, אינה מופיעה במסמך הרשמי. בית המשפט לא קבע ממצאים עובדתיים באשר לאופי הסיקור, לא קבע כי הסיקור היה שלילי, ולא שלל את התזה של "תן וקח" שבבסיס כתב האישום. קביעות מסוג זה יכולות להיעשות, אם בכלל, רק בפסק דין - ולא בפגישת ביניים חסויה.
אשר לבקשה לבטל את האישום: השופטים לא ביקשו לבטל את התיק, לא הורו על סגירת האישום, ולא נתנו כל החלטה מחייבת. מדובר בהתרשמות ביניים ובהמלצה לא מחייבת, הנתונה לשיקול-דעתה של הפרקליטות. המדינה הבהירה בתגובה כי לשיטתה הוצגה לבית המשפט בשלב זה תמונה חלקית בלבד, וכי בפרשת ההגנה צפויים לעלות נתונים נוספים. בהתאם לכך, אישום השוחד נותר על כנו.
מטעם ראש הממשלה נתניהו לא נמסרה תגובה.
לסיכום, השופטים העלו קושי ראייתי נקודתי בעבירת השוחד, ללא קביעה על מניעים פוליטיים וללא הוראה לבטל את התיק. לכן דבריו של נתניהו לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
