גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים תשיב כ־300 מיליון שקל לחברות שהשתתפו במכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בעסקה לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" עבור מוסדות ציבור ושדרוג תשתיות בשכונות ותיקות ("ישן מול חדש"), וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - כך נקבע במסגרת הסדר פשרה שאושר על־ידי בית המשפט המחוזי בלוד, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים.

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל
הפטורים והמסים: כל מה שכדאי לדעת על השכרת דירה

"ההבדל בין "קבלה" ל"חשבונית" מתבטא באפשרות של עוסקים וחברות לקזז את מס התשומות בגין תשלום הוצאות הפיתוח הנוספות, במקרה שניתנת להם חשבונית מס (עסק רשאי לנכות את המע"מ ששילם עבור רכישות לצורכי העסק־תשומות, בתנאי שברשותו חשבוניות מקוריות שהוצאו על שמו כדין) - לבין חסימת אפשרות הקיזוז, במקרה שיש להם רק קבלה. במקרים רבים מדובר במאות אלפי שקלים, ובמקרים אחרים הסכומים אף יכולים להגיע למיליונים.

בתביעה הייצוגית, שהוגשה על־ידי חברת "תצפית מכרזים 2021 בע"מ" - באמצעות עורכי הדין עומר מאירי ועדי ערמן ממשרד ליפא מאיר בשיתוף עו"ד עמית גליק ממשרד זיו שרון - נטען כי רשות מקרקעי ישראל גרמה נזק למאות משתתפים במכרזי מקרקעין בכך שהנפיקה להם קבלה, שכן רשות המסים סירבה בהמשך לקזז את מס התשומות העומד על 17% או 18% מסכום הוצאות הפיתוח הנוספות.

הסדר הפשרה

לפי כתב התביעה, בגין התשלום עבור הקרקע מקבלים הזוכים במכרז חשבוניות מס; ובגין תשלום הוצאות הפיתוח, ובפרט בגין תשלום הוצאות הפיתוח הנוספות, מקבלים הזוכים במכרז "קבלה" בלבד, ובשל כך אינם יכולים לקזז את מס התשומות בגין תשלום הוצאות הפיתוח הנוספות.

עוד נטען כי בשנים האחרונות החלה רשות המסים לחייב להוסיף לשווי הרכישה גם את הוצאות הפיתוח הנוספות, ומשכך רמ"י נדרשת להוציא חשבוניות מס גם בגין רכיב זה, כדי לאפשר לזוכים במכרזים את קיזוז מס התשומות.

לאחר משא-ומתן ממושך מול רשות המסים ורמ"י, הצדדים הגיעו להסדר פשרה, לפיו חברי הקבוצה יזכו להשבה של 8.5% (מחצית מסכום המע"מ) מסכום הוצאות הפיתוח הנוספות ששולמו ב-3 שנים האחרונות (מפברואר 2022 ועד פברואר 2025), ואשר כנגדן הוצגה קבלה ולא חשבונית מס. לפי הערכות, סכום ההשבה עשוי להגיע ל-300 מיליון שקל.

עוד הוסכם כי שכר-הטרחה של באי-כוח התובעים המייצגים ייקבע בהתאם לשיטת האחוזים המדורגים היורדים, ובתוספת מע"מ, בהתאם לסכום ההשבה המופחת (לפני ניכוי מס במקור), באופן הבא: עד 5 מיליון שקל - 20%; 5 עד 10 מיליון שקל - 16%; 10 עד 30 מיליון שקל - 12%; 30 עד 60 מיליון שקל - 9.6%; 60 עד 100 מיליון שקל - 8%; ומעל 100 מיליון שקל - 4%.

"טענות סותרות"

השופט אבי גורמן אישר את הסדר פשרה, תוך שהוא מציין כי רשות המסים נוקטת בשנים האחרונות עמדות סותרות אשר אינן יכולות לדור בכפיפה אחת: מחד, בכל הנוגע למס רכישה, הרשות החלה לטעון בשנים האחרונות כי יש לשלם מס רכישה בגין כל תשלומי הוצאות הפיתוח הנוספות.

טענה זו מבוססת על כך שתשלומים אלה אינם קשורים לעבודות המתבצעות במקרקעין הנרכשים עצמם, אלא במקרקעין אחרים - אשר לעתים כלל אינם סמוכים למקרקעין שנרכשו. כך, "הוצאות הפיתוח הנוספות", כהגדרתם במכרזים, הן תשלומים עבור פיתוח מבני ציבור וכן עבור שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות, לעתים במקרקעין אשר אפילו לא גובלים במקרקעין שנרכשו במסגרת הזכייה במכרז.

לאור זאת, רשות המסים החלה לטעון בשנים האחרונות כי תשלומים אלה הם חלק משווי המכירה של המקרקעין - כלומר "הוצאות הפיתוח הנוספות" הן בפועל תשלומים שאינם קשורים לפיתוח המקרקעין שנרכשו אלא רכיב נוסף מהתמורה - אשר יש לחייבו במס רכישה מלא.

מנגד, בעוד שרשות המסים נותנת דעתה לסוגיית מס הרכישה ומבקשת לגבותו כאמור באופן מלא מכלל הוצאות הפיתוח הנוספות, היא הורתה לרשות מקרקעי ישראל שלא להוציא בגינו חשבונית מס, כאילו אינו חלק משווי המכירה.

בפסק הדין נכתב כי "אלה הן טענות סותרות, אשר אינן יכולות בנקל, אם בכלל, לדור בכפיפה אחת. רשות המסים, כך נמסר, מנהלת בתקופה זו שורה ארוכה של דיונים בפני ועדות ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, בהם היא עומדת איתנה על טענתה ביחס לשווי הרכישה, בכל הנוגע למס הרכישה, ולפיה כאמור - זה צריך לחול על כלל הוצאות הפיתוח הנוספות".

לדברי השופט גורמן, "התנהלות רשות המסים מעוררת קושי רב, שכן לא ייתכן שלצורך מסים שונים (מס רכישה ומע"מ) תעלה הרשות טענות שונות".

עוד צוין כי "רמ"י ורשות המסים לא העלו כל טענה של ממש, מדוע מבחינה מהותית, בהתאם לשיטתה של רשות המסים בכל הנוגע לרכיבי 'שווי המכירה', לא צריכה להיות חבות במע"מ בגין התשלומים עבור הוצאות הפיתוח הנוספות. בכל הנוגע להסדרה לעתיד וכפי שצוין לעיל, הן הסכימו כי במכרזים עתידיים תוצא חשבונית מס אף עבור רכיב הוצאות הפיתוח הנוספות - הסכמה המלמדת כי כך לשיטתן הדין".

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יהודה ושומרון / צילום: Shutterstock, dominika zara

פורעים יהודים הציתו רכב בכפר בשומרון - ובתוכו פלסטיני

אירוע ההצתה בשומרון: פלסטיני חולץ במצב אנוש, שלושה עצורים ● צבא לבנון: השלמנו את משימת פירוז דרום המדינה מנשק ● רה"מ נתניהו: "המאמצים ראויים להערכה - אבל חיזבאללה עדיין חמוש ומתעצם" ● בכירים בישראל: תקיפה בלבנון? כבר לא "אם" אלא "מתי" ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לניסיון השיגורים הכושל ● שר החוץ האיראני: "אנחנו לא רוצים מלחמה אבל מוכנים אליה" ● עדכונים שוטפים

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

השווי קפץ ל-9 מיליארד דולר: חברת הסייבר סייארה השלימה סבב גיוס

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● הגיוס הקודם בחברה הושלם רק לפני חצי שנה, וסך ההשקעות בה עומד על יותר מ־1.7 מיליארד דולר

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט

חברת הבת של אלביט בארה"ב השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי מתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● והודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

זום גלובלי / צילום: Reuters

סין מול יפן, טראמפ מול האו"ם: 48 שעות שטלטלו את הסדר העולמי

צפון קוריאה שגרה טילים דקות לפני יציאת נשיא דרום קוריאה לביקור מיוחד • בצד השני של העולם, ממשל טראמפ מצא כי שורת מוסדות באו"ם "מיותרים" • ואחותה של אנה פרנק הלכה לעולמה • זום גלובלי, מדור חדש 

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

שר המשפטים יריב לוין. הוביל את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

השבוע אושר בכנסת צמצום הלכת האפרופים - אך אל תטעו לחשוב שמדובר במותה ● להערכתנו, ההלכה תמשיך להשפיע על קבוצה צנועה של "רק" כ-99% מכלל החוזים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?