גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול-הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

שר המשפטים יריב לוין לא הצליח להסתיר את התרגשותו אחרי שהכנסת אישרה אמש (ב') את החוק לביטול הלכת אפרופים בדיני החוזים. "מדובר במהלך דרמטי שמחזיר את הוודאות לעולם החוזים הישראלי", כתב לוין, והוסיף: "שנים רבות שהלכת אפרופים ערערה את היציבות והוודאות המשפטית, והיום הכנסת תיקנה את העיוות. זהו סוף להלכה המרכזית של אהרן ברק במשפט האזרחי, סוף לאפרופים, לאי-ודאות ולאי-צדק".

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים
רוטמן מקדם: היועמ"ש הבא יוכל להיות פוליטיקאי

ואומנם, החלטת הכנסת לאשר את החוק הגיעה אחרי שנים שבהן פעל לוין לבטל את ההלכה שפסק בית המשפט העליון ב-1995, ואשר הפכה מאז לשם נרדף לגישת האקטיביזם השיפוטי המזוהה עם נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. גלגול קודם של ההצעה שקידם לוין ב-2011 לא הביא לשינוי משמעותי, אך הפעם נרתם למהלך יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שהוביל את דיוני הוועדה בחוק.

הלכת אפרופים קבעה כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי, לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה, או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב שלו. ההלכה העניקה אפוא שיקול-דעת רחב לבתי המשפט, ובשל כך עוררה התנגדות עזה בקרב החותרים לצמצום כוחם.

כעת, החוק שעבר קובע ברירת מחדל חדשה לפרשנות חוזים. לפיה, הצדדים לחוזה - ולא בית המשפט - הם שיקבעו כיצד יש לפרש את החוזה ביניהם, ואילו ראיות יהיו קבילות לצורך כך.

הסדרים לפי סוג החוזה

החריגים לכך יהיו אם הצדדים אינם מיוצגים על-ידי עורכי דין, או אם מדובר בחוזה אחיד - כלומר, חוזה סטנדרטי שבו משתמש לרוב צד אחד, דוגמת תאגיד או מעסיק, כדי להחתים צדדים רבים שאיתם הוא מתקשר, כגון לקוחות, ספקים או עובדים, על הסכם קבוע הכולל את אותם התנאים. במקרים אלה לא יסתמכו על הסכמת הצדדים לצורך פרשנות החוזה.

עוד קובע החוק כי אם הצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה. כך, חוזים עסקיים יפורשו על-פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

לגבי חוזים מסוג אחר, כולל כאלה שאינם עסקיים, חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים (גם אם נקבעה בהם הסכמה אחרת) - אלה יפורשו ברוח החוק הקיים ובהתאם ל"אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.

לצורך הפרשנות של חוזים אלה, החוק אף כולל מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת העליון ולהצעה שגיבשו מרצים באקדמיה. מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.

"תיקון נחוץ" או "מתכון להגברת חוסר ודאות"?

שופט העליון אלכס שטיין, המזוהה עם המחנה השמרני, אמר בכנס שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב כי "היוזמה נכונה. כשבעלי עסקים יודעים שהם עושים הסכמים בצילו של בית משפט שיכול להתערב להם, הם יימנעו מהתקשרות או יתמחרו סיכונים, תוצאה שאינה הוגנת חברתית-כלכלית".

עו"ד דן פרידמן ממשרד פרידמן יונגר אומר כי "מדובר בתיקון נחוץ ונכון, שיוצר ודאות החיונית לעסקים ומאזן בין חוזה עסקי שבו הלשון מכריעה ובין חוזים אחרים".

מנגד, מומחים בתחום מותחים ביקורת על החוק ומזהירים מפני כאוס בעולם החוזים. עוד בשלב הדיונים על הצעת החוק התריע יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, כי "נותרנו מוטרדים מהנוסח, ואנו חוששים שהוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רב".

ד"ר אפי צמח, מרצה לדיני חוזים במכללת נתניה ומחבר הספר "דיני חוזים" יחד עם פרופ' גבריאלה שלו, סבור כי החוק החדש הוא "מתכון מושלם להגברת חוסר ודאות. החוק סבוך וכולל לא מעט צמתים שבהם תידרש הכרעה. החוק צפוי להביא למסקנות פרשניות 'מפוזרות' יותר, לחוסר אחידות ולחילוקי דעות, ולקושי בניבוי התוצאות".

צמח מוסיף כי הטענה שלפיה החוק ביטל את הלכת אפרופים היא "זריית חול". לדבריו, לא רק שחלק מהחוק בכלל מאמץ את ההלכה, אלא שגם החלק המחייב לפרש חוזה לפי לשונו צפוי להיכשל. זאת, מכיוון שהשופטים לעולם יושפעו מהנסיבות האופפות את החוזה, והחוק לא יצליח להגביל את שיקול-דעתם. "הם פשוט יצטרכו לפרוץ עוד מחסום בדרך לשם, ולא תהיה להם בעיה לעשות זאת".

התוצאה, לפי צמח, עלולה להיות נזק לשוק ולצדדים לחוזה. בין היתר, אנשים שאינם בקיאים בחוק יתומרצו על-ידי החוק לשלב בחוזים כללי פרשנות שיפגעו בהם ביום פקודה, ייגרם חוסר ודאות קשה, המחלוקות רק יגברו, וההכרעות יהיו ארוכות ומסורבלות יותר.

עו"ד יפעת צפריר, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, צופה כי "סכסוכי פרשנות לא ייעלמו אלא יתמקדו בשאלות שלגביהן יהיו עמימות וחריגים. בסוף ודאות עסקית לא נוצרת בכותרות אלא בטיוטה כתובה היטב".

לדבריה, חברות יצטרכו להוסיף לחוזה סעיף המגדיר מפורשות כיצד לפרשו, מה גובר במקרה של פער בין מסמכים, ומה התוקף של נספחים וחומרים שעדיין לא נחתמו.

התנגשות פוטנציאלית

בינתיים, ניתן למצוא סימנים להתנגשות אפשרית בין החוק החדש לבתי המשפט במספר פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים - אחרי שהחוק החדש כבר אושר בוועדת החוקה. אלה עשויים ללמד כי בתי המשפט נוטים שלא להיצמד ללשון החוזה, אלא לפרשו באופן גמיש, ברוח אפרופים.

כך, בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר בנובמבר האחרון בכריתת חוזה מחייב לרכישת מקרקעין גם ללא חתימה פורמלית. המקרה עסק בהזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות במקרקעין בסך 8.5 מיליון שקל, והצדדים עברו כבר את שלב ההתמחרות. בית המשפט הדגיש כי ניתן להשלים פרטים חסרים באמצעות פרשנות, וכי החוזה לא בהכרח יפקע רק כי אחד הצדדים התחרט.

בספטמבר הכיר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהסכם היפרדות שנחתם בין שתי חברות עסקיות, וזאת למרות שטיוטת החוזה ביניהן לא פירטה לגבי תנאי התשלום. גם כאן נקבע כי ניתן להשלים פרטים חסרים באמצעות פרשנות החוק והנוהג המקובל בתחום, במקרה שבו הצדדים ניהלו משא-ומתן מתקדם, החליפו טיוטות ופעלו בהתאם להסכמות.

ובדצמבר פסק בית משפט השלום בירושלים לגבי הסכם שכירות למגורים כי כניסה פיזית לדירה, תשלום מראש של דמי שכירות והפקדת פיקדון מייצרים חוזה מחייב. זאת, גם אם הצדדים עדיין לא חתמו עליו והשאירו פרטים פתוחים - כולל שמותיהם.

בקרוב יתברר אפוא האם החוק החדש יוביל לשינוי, או שבתי המשפט יוסיפו למלא תפקיד מפתח בפרשנות חוזים.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● בימים הקרובים חברות תעופה נוספות צפויות להצטרף למודל דומה דרך טאבה או עקבה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?