חבילות מחו''ל שהגיעו לישראל / צילום: איל יצהר
שבועיים בלבד לאחר שנכנסה לתוקף, התכנסה ועדת הכספים כדי לדון במהלך לביטול הכפלת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־150 דולר, באמצעות העברתו לאישור מליאת הכנסת. חברי הוועדה הצביעו בעד קידום המהלך, וכעת הנושא ממתין להכרעת הכנסת. עם זאת, עד לקבלת החלטה סופית - הרפורמה עדיין חלה בפועל.
השינוי עשוי לעודד ישראלים להזמין יותר חבילות מחו"ל, אך בדרך יש לא מעט כללים, חריגים וחיובים שחשוב להכיר: מתי לא משלמים דבר, באילו מקרים מתקבלת דרישת תשלום, ואיפה נכנס שיקול־הדעת של המכס. גלובס עושה סדר.
● המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות בהרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי
● הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה ישתנה, ומי ייפגע בדרך?
המוצר עלה פחות מ־150 דולר, האם אני עשוי לשלם?
ברוב המקרים, לא. ביבוא אישי חל פטור מלא ממסים על חבילות שערכן עד 150 דולר. המשמעות היא פטור ממע"מ, ממכס וממס קנייה. עם זאת, המחוקק החריג מהפטור סיגריות ואלכוהול, עליהם ישולם מס של 18%; וכן מוצרים שמוזמנים בכמות גבוהה שנחשבת כבר יבוא מסחרי.
חשוב לזכור כי הגבול בין יבוא אישי למסחרי אינו חד, ותלוי בפרשנות של עמילי המכס. "הזמנות תכופות ובכמויות חריגות עלולות להיחשב בעיני המכס כפעילות עסקית, גם אם לא הוגדרה כך על־ידי המזמין", מסביר רו"ח ומשפטן אריאל אקוע ממשרד מאיר מזרחי עם א. רפאל ושות'. "לאנשי המכס יש שיקול־דעת רחב, הם יכולים לבדוק את הרשתות החברתיות שלך, לראות אם במקרה יש לך עסק שבו אתה מוכר מוצרי יבוא, ואז לחייב אותך בדיעבד". לדבריו, ההתיישנות על הבדיקות הרטרואקטיביות עומד על חמש שנים ממועד המשלוח.
מדוע המכס החליט להשית עליי תשלום?
בדרך־כלל לא בגלל מס, אלא בגלל עמלות. כשמשלוח מגיע דרך חברות בלדרות וחברות משלוחי אקספרס (דואר ישראל, פד־אקס, UPS, DHL וכו'), נגבות לעתים אגרות מדינה, כמו אגרת מחשב או אגרת תקשורת, לצד עמלת השחרור ממכס, שמושתת של חברת השילוח.
אם הזמנת ממוכר ששילב את מחיר המשלוח והשחרור ממכס בדמי המשלוח או בעלות המוצר, תהיה פטור מהוצאות נוספות. אם לא, תוכל להיות מחויב במכס בעת השחרור של החבילה למשלוח על־ידי חברת השליחות.
גורם בכיר בתחום שילוח האיקומרס מסביר כי "בחלק מהאתרים העלויות הללו כבר מגולמות במחיר, קוראים לזה בשפה המקצועית DDP (מסים שולמו). הלקוח צריך לבדוק זאת לפני שהוא מבצע תשלום בדף העסקה באתר".
הפטור מחושב רק על מחיר המוצר - או גם על עלות המשלוח?
הפטור חל על מחיר הטובין בלבד, בתנאי שדמי המשלוח מצוינים בנפרד בחשבונית. אם עלות המשלוח לא מופרדת, או שהלקוח לא חויב עליה במפורש - המכס עשוי לראות בה חלק מערך העסקה, ואז הפטור עלול שלא לחול.
"בפועל, חברות הבלדרות מסתמכות בעיקר על חשבון הספק ואינן נכנסות להערכות שווי מורכבות, אך הן חשופות לסנקציות אם הדיווח אינו תקין", מסביר רו"ח אקוע.
אם האתר מציין ש"כל המסים כלולים" - זהו המחיר הסופי?
בדרך־כלל כן, אך לא תמיד. המשמעות היא שלספק יש הסדר עם חברת השילוח שמעבירה את התשלומים ישירות למכס. זה נפוץ בפלטפורמות גדולות, כמו במודל אמזון, אך פחות ודאי באתרים קטנים או כשמדובר בדואר רגיל. בכיר בתחום האיקומרס מדגיש בשיחה עם גלובס כי אם אין הסדר כזה, עלולה להגיע דרישת תשלום גם לאחר ההזמנה.
מה ההבדל בין מע"מ, מכס ומס קנייה?
שלושתם מסים עקיפים, אך הם שונים זה מזה. מע"מ הוא מס קבוע בשיעור 18%; מכס משתנה לפי סוג המוצר ואינו אחיד; מס קנייה חל רק על מוצרים מסוימים שהמחוקק מבקש לצמצם את השימוש בהם, כמו אלכוהול או חלקי חילוף לרכב. "באיקומרס רגיל כמו אופנה, קוסמטיקה או תוספי תזונה, חיובי מכס ומס קנייה הם נדירים יחסית", מסביר רו"ח אקוע.
מה קורה אם אין לי עניין בשחרור חבילה מהמכס?
אף אחד לא יכול לחייב את הצרכן למשוך חבילה ביבוא אישי. במקרים כאלה המוצר עשוי להיות מסווג כ"סחורה בלתי נדרשת", להישאר במסופי המטען של רשויות המכס ולעתים אף להימכר במכירה פומבית. במקרים חריגים הוא עשוי להיות מושמד. רק אם מדובר ביבוא מסחרי, רשויות המס יכולות לדרוש תשלום רטרואקטיבי.
בשורה התחתונה, הפטור עד 150 דולר אכן קיים, אבל הוא חל רק כשמדובר ביבוא אישי מובהק, עם חשבונית ברורה ומשלוח מופרד. העמלות, אופן המשלוח ושיקול־הדעת של המכס - הם אלה שעושים את ההבדל בין אי־תשלום לבין הפתעה בתיבת המייל.