קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר
קני רוזנברג, בעל השליטה באל על (45.1%), יכול להיות מרוצה מאוד. רוזנברג ובנו אלי, שרכשו את השליטה בחברת התעופה בעיצומה של מגפת הקורונה - כשאל על הייתה פסע מקריסה, מחזיקים היום מניות בשווי בלתי נתפס של 4.3 מיליארד שקל, ומורווחים כמעט 3.5 מיליארד שקל על הנייר מהשקעתם. מאז אותה רכישה, בספטמבר 2020, זינקה מניית אל על בכמעט 400%, והחברה נסחרת לפי שווי של יותר מ־9.5 מיליארד שקל.
● מאל על ועד אנליסט ומור: מה עומד מאחורי מסע הקניות של שסטוביץ בבורסה?
● חוק ההסדרים מגיע לכנסת, ובאל על דוחפים "לפצל" סעיף שיפגע בהם
כעת מתחיל רוזנברג "להיפגש עם הכסף". אל על הודיעה כי תחלק דיבידנד, לראשונה מאז שנת 2017, בהיקף של 106 מיליון דולר. מתוכו חלקו של בעל השליטה יעמוד על 48 מיליון דולר (151 מיליון שקל). את הדיבידנד אל על מחלקת בגין רווחיה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2025, שהסתכמו ב־353 מיליון דולר, כלומר חלוקה של כ־30% מהרווח.
זאת בהתאם ל"דיל" בין המדינה והחברה, שנחשף בגלובס לפני כשנה, לפיו אל על תשתתף מעט יותר בהוצאות הביטחון, ובתמורה המדינה תקדים את אישור הדיבידנד, שנאסר עליה לחלק בתקופת הקורונה בעקבות קבלת הלוואה מהמדינה (שבינתיים אל על כבר החזירה).
כיום, ההסכם המתוקן בין המדינה לאל על קובע שהיא רשאית לחלק עד 30% מרווחי שנת 2025 כדיבידנד, ועד 40% מהרווחים בשנים 2026-2028.
באל על כבר העריכו שגם תוצאות הרבעון הרביעי של 2025 יהיו חזקות, מה שאומר שייתכן שהיא תחלק למשקיעים דיבידנד נוסף בגין השנה החולפת.
הסיבה שבמשך כמעט כל העשור האחרון אל על לא חילקה דיבידנדים היא ההפסדים הגדולים של החברה, חלקם עוד מלפני תקופת הקורונה, ורובם (כמיליארד דולר) במהלכה.
מאז החברה נמצאת במסע התאוששות מרשים תחת המנכ"לית שפרשה לאחרונה דינה בן טל גננסיה. את ה"בוסט" העיקרי היא קיבלה בעקבות המלחמה, כאשר חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל והחברה הפכה לכמעט שליטה בלעדית בשמיים, בפרט בקווים הרווחיים לצפון אמריקה, שם הגיעה לנתח שוק של יותר מ־90%.
אגב, אל על טרם סגרה את כל הפסדי העבר ולכן עדיין לא משלמת מס למדינה בגין רווחיה, אך היא מתקדמת לכך במהירות. למעשה, על פי בדיקת גלובס היא לא שילמה מס למדינה מאז ההפרטה ב־2003.
חלוקה רגע לפני החלפת מנכ"ל
חלוקת הדיבידנד מתרחשת רגע לפני כניסתו של מנכ"ל חדש לחברה, לוי הלוי, שמגיע אליה אחרי 7 שנים כמנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל. הלוי צפוי להיכנס לתפקידו עד ה־21 בינואר. עד אז, את מקום המנכ"לית הפורשת דינה בן טל גננסיה ממלא חבב בן דוד.
כאמור, הרווחיות החריגה של אל על בשנים האחרונות נרשמה בעיקר עקב מלחמת חרבות ברזל, אשר מאז פרצה הרוויחה החברה כ־940 מיליון דולר. רק ברבעון האחרון שדווח (השלישי ב־2025) החברה שוב שברה את השיא של עצמה עם רווח רבעוני של 200 מיליון דולר, על הכנסות של יותר ממיליארד דולר.
בסוף הרבעון השלישי כבר היה לאל על עודף מזומן נטו של 534 מיליון דולר, וזאת מאחר שיש לה אמנם חוב של 1.3 מיליארד דולר, אך מנגד מזומנים בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד דולר.