עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
סערה רבתי התעוררה בימים האחרונים ברשתות החברתיות בעקבות הפרסום בגלובס על פערי התשואות העצומים בין גופי הגמל והפנסיה השונים, במסלולי השקעה שלכאורה היו אמורים להיות דומים.
● הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%
● וואן זירו משיק חשבון השקעות עם עמלת מסחר של 0.1%
● חברת האשראי שקיבלה מיליונים של חוסכי סלייס: אנחנו לא קשורים
נזכיר, כי משקיעים רבים שסברו כי השקיעו בעיקר בישראל, הופתעו לגלות כי למרות זינוק של יותר מ־50% במדדים המרכזיים של הבורסה בת"א בשנה האחרונה, התשואה שלהם הייתה מביכה והסתכמה באחוזים בודדים. למפרע, הם גילו שבפועל הם השקיעו במסלולים שהיו חשופים בעיקר לחו"ל ועם חשיפה גבוהה למט"ח.
כך, על פי בדיקת גלובס, במסלול "השתלמות עוקב מדדים גמיש", למשל, הסתכמה התשואה בשנה האחרונה (עד נובמבר) ברוב הגופים ב־0% עד 6% בלבד, ובחלק מהגופים ב־12%־15%, כשגוף אחד הצליח להניב תשואה של 47%.
במסלול אחר, "השתלמות משולב סחיר", גוף אחד ייצר תשואה של 52% ואילו אחר תשואה שלילית של חצי אחוז. גם במסלולים מנייתיים למהדרין פערי התשואות עמדו על 15% (מ־19% ועד 4%). הדוגמאות הללו נכונות גם לתחומי הגמל ולקופות הגמל להשקעה.
כמובן, פער של כמה אחוזים בין גופים הוא סביר ומתרחש כל הזמן, אבל פער של עשרות אחוזים בין הגופים - באותו מסלול לכאורה - הוא מפתיע. הרי אף מנהל השקעות לא מקבל כל הזמן את כל המידע לפני האחרים.
אריזה דומה, השקעה שונה
הסיבה אינה יכולות ניהול יוצאות דופן של גוף כזה או אחר, אלא דווקא רפורמה של רשות שוק ההון. רפורמת המסלולים איחדה מסלולים קטנים לקטגוריות גנריות (כמו "עוקב מדדים גמיש" או "משולב סחיר"), אבל תחת אותו שם יש הבדלים עצומים - חברה אחת יכולה להשקיע 99% במניות ישראליות וחברה אחרת בעיקר בחו"ל, מאחר ששם המסלול לא מסביר היכן החברה משקיעה, הציבור מבולבל והחוסכים לא מבינים איפה הכסף שלהם באמת מושקע. גם סוכני הביטוח והפנסיה הלכו לאיבוד.
באופן שכזה, הרפורמה הובילה לכך שתחת שם דומה יש השקעות שונות לגמרי, בשלושה היבטים. ראשית: יש גופים שבחרו להשקיע את כל הכסף במניות. שנית: יש גופים ששילבו בין מניות ואג"ח - חלק השקיעו רק בישראל, אחרים שילבו בין ישראל וחו"ל. שלישית: חלק מהגופים בחרו להיחשף למט"ח ואחרים ניטרלו את החשיפה.
וכך, רק מי שבחרו להשקיע בשנה האחרונה רק במניות, או רק בישראל או בלי חשיפה למט"ח, ניצחו בגדול. אלא שצריך לומר כי נדמה שחלק מהגופים הללו גם הימרו בצורות הפוכות לחלוטין במסלולים שונים. התוצאה היא ש"לפחות משהו אחד תפס" והם יכולים להציג תשואה קיצונית ביחס לאחרים.
בתגובה לפניית גלובס, ציינה רשות שוק ההון ש"אופן היישום כמו גם השלכות הרפורמה על השוק עדיין מצויים בבחינה".
"הרשות נמצאת בימי הביניים"
ברשתות החברתיות, כאמור, לא נשארו אדישים. גם משקיעים מתוחכמים ואף משפיעני רשת ומובילי דעת קהל הופתעו מאוד. כך למשל, "הסולידית" כתבה בפוסט שזכה ליותר מ־1,000 לייקים ועשרות תגובות כי "באה רשות שוק ההון עם רפורמת האחדת המסלולים שלה, כנראה עם כוונות טובות לפשט ולהקל את השוואה בין הגופים השונים, ובמקום זאת יצרה הגדרות כה רחבות, שהמסלולים האלה הפכו לקופסאות שחורות שאינן מאפשרות לחוסך להבין כיצד כספו מושקע".
עוד הוסיפה הסולידית, "כך למשל, בתוך מסלול 'עוקב מדדים גמיש' שנשמע כהשקעה פסיבית, חלק ממנהלי הקרנות יישמו מדיניות השקעה אקטיבית לחלוטין בבחירת המדדים ובאלוקציות ביניהן, למשל ביחס בין חשיפה לישראל לחשיפה לחו"ל. התוצאות בהתאם, עם פער של 40% תשואה בין הגופים הפנסיונים השונים השונות באותו מסלול".
לדעתה, "זה לא סביר! לא ייתכן שמסלול שמושקע 100% בישראל ייקרא באותו שם כמו מסלול שמושקע כולו ב־S&P 500 - חובה לציין חשיפה גאוגרפית ומט"חית בשם המסלול עצמו. הרשות חייבת לתקן את זה, סיכמה".
אחד המגיבים, שגיא מימון, שציין כי הוא סוכן פנסיוני, בחר לתקוף במילים חריפות את רשות שוק ההון. לדעתו, "אנחנו נמצאים בימי הביניים של רשות שוק ההון. ערב רב של חלמאות, רפורמות שמרוקנות תוכן ממוצרים, חוסר עקביות ובעיקר פגיעה במי שמנסה לעמוד בפרץ הנזקים ולתת ערך ללקוחות".
דן גרינברג, מתכנן פיננסי ופנסיוני עם ותק לדבריו של יותר מ־15 שנה, ציין כי "התרענו שהרפורמה הזו נוראית עוד ב־2024, חייבים שיהיו שמות זהים למסלולים החשופים לאותו סקטור/מדד".
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס, הגיב גם הוא וציין כי "זה מה שקורה כשרפורמת המסלולים מתמקדת בשמות - ושוכחת את התוכן... כל אחד מנהל אחרת - מניות, אג״ח, גיאוגרפיות".
פעיל שוק ההון והטוויטר אברהם ברבי הוסיף: "זה מה שקורה כשעושים טונות של רפורמות ורגולציה. בעיקר מזיקים".
מגיב אנונימי מוכר נוסף בשם "דג הכסף" טען שדיבר על כך במשך שעות רבות עם חברים משוק ההון וציין כי "גם חסידי גישת 'ייזהר הקונה״' יודו כנראה שהפערים פה מוטרפים מדי בשביל להאשים רק את ה'אותיות הקטנות', או ההגדרה של גמישות... כל הזמן מדברים על חשיבות ההשקעה של הציבור בשוק ההון. כשאדם משקיע ומקבל תשואה עלובה בשנה נהדרת, סיכוי לא רע שהוא יקפל את הכנפיים, יגיד לעצמו 'טוב הבנתי' - ויחזור לפק״ם הבנקאי. עכשיו לך תסביר, או תשכנע אותו אחרת".
בתגובה למגיב שציין כי צריך להשוות בין התוכן של המסלולים ולא בין השמות החדשים, הוא הוסיף כי "בדיוק. יש פה בלבול מוחלט". יועץ פנסיוני נוסף בשם איתן אחיטוב ציין כי "הגרף הזה ממחיש שרפורמת המדדים מטופשת ומקשה על הציבור להבין מה מדיניות ההשקעה".
איך ניתן להתמודד עם המצב?
אז איך תוכלו להתמודד עם המצב. אם אתם מעוניינים לערוך השוואות, תוכלו לנסות לפנות לסוכן הביטוח שלכם, כך המליצו לנו חברות הגמל והפנסיה השונות. אם בכל זאת תרצו להשוות בעצמכם, שטרית מהפניקס הוסיף ונתן המלצה פרקטית לציבור, רק שהיא לא קלה לביצוע לרבים. שטרית "ממליץ לכל אחד להתבונן במדיניות השקעה צפויה של כל גוף כדי לקבל תמונה מלאה בעניין החשיפות, במיוחד במסלולים הפאסיביים (אשכול עוקב מדדים). באתר גמלנט ניתן לקבל תמונת מצב גם לגבי חשיפה למניות/חו״ל/מט״ח (במונחי דלתא כמובן)".
משתמש נוסף סיפק פתרון מעניין לתחום הגמל, אלא שהוא רלוונטי בעיקר לשנה עם תשואה כה קיצונית בישראל וגם הוא מורכב למדי עבור רוב המשקיעים. לדבריו, "חיפשתי להבין איך מוצאים מסלולי השקעה שיהיו חשופים כמה שיותר למניות בישראל. לשם כך הוא נעזר באתר פאנדר ברשימת כל מסלולי הגמל וההשתלמות ועד לעוקבי מדדים. ואז נדרש לסנן לפי תשואה רצויה, להבין לפי השם אם מדובר בגמל או בהשתלמות, ולבחון את הרכב הנכסים בפרוטופוליו.