גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסוי המחתרתי שעשו נשים בלינקדאין - והתוצאות המפתיעות

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין
צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

פליס איילינג, יועצת נראות וקריירה מבריטניה, החליטה שהיא עושה ניסוי בלינקדאין. היא שינתה בהגדרות הפרופיל את המגדר שלה לגבר, ולא נגעה בדבר חוץ מזה, אפילו לא בתכנים הפמיניסטיים שהקפידה להעלות. התוצאה הייתה מדהימה: החשיפה לפוסטים שלה זינקה ב־116% בתוך כשלושה חודשים.

התקשרתם למוקד שירות ונקלעתם ללופ אינסופי עם הבוט? לחברה כנראה אין מושג
מאחורי הקלעים של הפרשות המתוקשרות בעולם המשפט
הבנקאי האפל שהלבין הון לצפון קוריאה

הניסוי של פליס הפך ויראלי, ובעקבותיו עוד ועוד נשים החליפו את המגדר ברשת החברתית, המיועדת בעיקר ליצירת קשרי עבודה. גם הן מדווחות על עלייה חדה בחשיפה ובמעורבות בתכנים שפרסמו. יש מי שלקחו את העניין אפילו צעד נוסף קדימה ופרסמו את אותו הפוסט פעם כאישה ופעם כגבר. העדויות ברשת דיברו על הבדלים שהגיעו עד ל־700% יותר חשיפות לטובת הגברים.

הטרנד הלך והתרחב ברחבי העולם וגם נשים מארה"ב ובריטניה החליטו לקחת חלק. בגרדיאן הבריטי דווח כי קבוצת נשים גילתה כי לא רק שינוי המגדר בפרופיל לזה של גבר מוביל לעלייה דרמטית בחשיפות, אלא גם שימוש בשפה עסקית אגרסיבית ו"גברית" (bro-coding) מוביל לקפיצה של מאות ואף אלפי אחוזים במספר הצפיות והחשיפות. האמריקאית מייגן קורניש דיווחה כי לאחר שביקשה מ־ChatGPT לשכתב את הפרופיל שלה בשפה גברית יותר הגדילה פי ארבעה את כמות החשיפות שלה.

בישראל נשים שעשו את המהלך דיווחו לגלובס אף הן על שיפור ניכר במעורבות של גולשים אחרים בעמוד שלהן. מנגד, היו גם מי שאמרו כי לא חל שינוי ממשי בכמות החשיפות.

בלינקדאין פרטים דמוגרפיים כמו מגדר, גיל, רקע אתני או מצב משפחתי אינם מוצגים לציבור כברירת מחדל בכניסה לפרופיל. כשמשתמשת משנה את המגדר שלה - המידע אינו גלוי לעין. לכן סביר להניח שמטרת איסוף המידע הזה היא להזין את האלגוריתם של הרשת.

הטרנד המתפשט עורר חשד להטיה מגדרית באלגוריתם, כזה שהשפעותיו אינן מסתיימות במידת הנראות ברשת. דוח רשמי של לינקדאין ממרץ אשתקד מראה כי נשים נחשפות בפועל לפחות הצעות עבודה מגברים, למרות שהן בעלות כישורים שווים. הן מקבלות כ־26% פחות פניות ממגייסים ברשת, אך כשהן כן מגישות מועמדות, סיכויי הקבלה שלהן אינם נמוכים יותר מאלה של גברים. החשש הוא שהירידה בנראות מטעמים של מגדר מובילה בין היתר לפחות הצעות עבודה והיא חסם של ממש לכניסה לשוק התעסוקה.

"האלגוריתם לומד מההתנהגות שלנו ברשת"

"הניסוי הזה לא חושף את לינקדאין. הוא חושף אותנו", טוענת דנה זקס, מומחית שיווק וסושיאל ואושיית לינקדאין מוכרת. "אם אותה האישה, עם אותו הניסיון ואותו התוכן, מקבלת יותר חשיפה כשהיא מופיעה כגבר - זה לא סיפור טכנולוגי, זה סיפור תרבותי".

פוסט של נטליה טלקווסקה. ''שיניתי את שמי לנייט, ועכשיו יש לי קו לסת חזק יותר'' / צילום: צילום מסך מלינקאדין

זקס מדגישה כי לא מדובר בניסוי מדעי. "אלה תצפיות שתיעדו משתתפות ביחס לעצמן, והפואנטה שלהן בעיניי היא לא להוכיח אפליה מכוונת ולא לטעון שלינקדאין מעדיפה מגדר כזה או אחר. אלגוריתמים לא חושבים ולא מקבלים החלטות ערכיות, הם לומדים מדפוסי התנהגות קיימים. הם מזהים איזה תוכן זוכה ליותר אינטראקציה לאורך זמן, ומפיצים אותו יותר. אם תפיסות של סמכות, מקצועיות או קול ראוי מושפעות ממגדר, זה יכול להשתקף גם בחשיפה, בלי כוונת מכוון ובלי שורת קוד מפלה".

גם איילת בן־צור, מנהלת ביזנס אפליקיישנס בחברת Evoke ומייסדת־שותפה של Gorgeous, מיזם חברתי לנשים ונערות בסיכון, מסרבת להפנות אצבע מאשימה לאלגוריתם. "מה שמזין אותו זה לא יש מאין, אלה אנשים. זו מראה למה שקורה בחיים האמיתיים", היא מסבירה. "בתחילת הדרך, כשאנשים ביקשו מ־AI לשפץ תמונות שלהם, גם אני ביקשתי ממנו לייצר עבורי תמונות מקצועיות יותר - אז הוא הלביש אותי במחשופים גדולים. בסופו של דבר האלגוריתם לומד מה שיש ברשת. גם במציאות נשים וגברים עושים הטיות מגדריות, לא מתוך כוונה רעה, אנחנו גדלים על זה עד שיום אחד מישהו בא ואומר לנו: זה לא משהו שאומרים".

רותם פלגי, בעלת חברת הייעוץ שווה משווה, הפועלת לקידום שכר שוויוני לנשים, ערכה את הניסוי בלינקדאין על עצמה. "פרסמתי פוסט, אחר כך שיניתי את המגדר בהגדרות הפרופיל לגבר, ואז עשיתי share לפוסט של דנה זקס על התופעה. הפוסט קיבל הכי הרבה חשיפות ממה שזכיתי לו אי פעם", היא מספרת. למרות זאת, אומרת פלג, כי השינוי שעשתה לא שינה בצורה משמעותית את כמות הצפיות והתגובות בפוסטים האורגניים שלה. למרות זאת, בינתיים היא מעדיפה להישאר גבר ומסבירה: "אם זה עוזר לפרופיל זה נחמד".

שירה וינברג הראל, מייסדת Beyond AI שמלווה ארגונים בטרנספורמציית AI, לקחה את הניסוי עוד צעד קדימה: היא ייצרה כלי בינה מלאכותית שמג'נרט את פסקת התקציר על האדם בלינקדאין (bio), בהתאם למידע שמופיע שם, ויוצר תמונת פרופיל של המשתמש. התוצאות הראו כי שילוב מונחים ותפקידים הנחשבים גבריים יותר ב־bio הובילו את ה־AI ליצור תמונה של גבר. "הבעיה היא שהבינה המלאכותית לומדת פערים מאיתנו, עושה יותר הכללות ומרחיבה את אי־השוויון", היא מסבירה ומאמינה כי לא מדובר רק בתופעה שהיא מראה לחברה, אלא גם כלי שמחזק את האפליה המשתקפת.

"נשים מאמצות את הסגנון הגברי, כי זה הצד המנצח"

פרופ' איריס וילנאי־יעבץ ופרופ' סיגל תפארת מהפקולטה לניהול וכלכלה במרכז האקדמי רופין ערכו ב־2018 מחקר אקדמי, שבדק הבדלים בין תמונות של גברים ונשים בלינקדאין. הן בדקו פרמטרים שונים בתמונה, בהם רקע, מבע של רגשות, לבוש, שיער ומספר אנשים. התוצאות הראו כי נשים הביעו בתמונות יותר רגשות, לעומת גברים (97% לעומת 92%), דרך הטיית ראש, חיוך וקשר עין. גברים הציגו בתמונות יותר סמלי סטטוס כמו לבוש עסקי (37% לעומת 25%).

פרופ' איריס וילנאי-יעבץ / צילום: עינת הצמרי שביט

"ראינו שגברים פחות מישירים מבט למצלמה, שמים משקפי שמש, זקופים יותר, לא מטים את הראש, פחות מחייכים ולבושים לרוב בביגוד פורמלי וכהה יחסית", מספרת פרופ' וילנאי־יעבץ על הממצאים. "נשים יותר מחייכות, מטות את הראש ובלבוש בהיר".

לדבריה, "נשים עסוקות יותר בעבודה ואילו גברים ממוקדים יותר בניהול רושם". וילנאי־יעבץ מאמינה כי מי שבוחרת להשתתף בניסוי של שינוי הפרופיל בלינקדאין למעשה משתתפת במשחק הגברי. "בדרך הזאת היא הופכת להיות עסוקה יותר בניהול רושם, לטוב ולרע", היא מסבירה. "בעולם הווירטואלי משפיעניות למשל למדו איך לתקן תמונות ולהציג אותן בצורה יפה וכך צברו כוח. זה כמו שבשנות השמונים נשים התחילו ללבוש חליפות גבריות כדי לשדר. אני לא פחות מהם, עכשיו זה קורה פשוט בעולם הווירטואלי".

מבחינה ערכית היא מאמינה כי התופעה הזאת שלילית וחיובית באותה הנשימה. "מצד אחד דרך ההתנהגות הזאת נשים אומרות 'אני מספיק חזקה ובעלת מודעות כדי להסתכל על מה שקורה סביבי ולשחק את המשחק', ולוקחות שליטה על החיים שלהן. מהצד השני הן אומרות כך 'אנחנו מוותרות על סגנון ניהול ומנהיגות נשית, שהלוואי שהיה ממנה יותר בעולם, ולוקחות את הצד הגברי, כי זה הצד המנצח'. יש כאן משהו שגורם להן להרים ידיים", אומרת פרופ' וילנאי־יעבץ.

חנה רדו, אחת מהפעילות הבולטות למען זכויות נשים וקידומן לתפקידים בכירים, אומרת כי הדרך אל אי־השוויון נסללת קודם כול מלמעלה. "בממשלה אין נשים בכירות, בעולם העסקים חסרות נשים בעמדות בכירות, ובסוף להדיר נשים זו טעות שעולה לחברות המון כסף, כי נשים מביאות צורת מחשבה אחרת, יכולות אחרות, והגברים מפסידים מזה ביג טיים".

בלינקדאין דוחים את הטענות להטיה מגדרית. דובר הרשת החברתית מסר בתגובה לפניית גלובס: "האלגוריתמים שלנו אינם משתמשים במגדר כסיגנל לדירוג, ושינוי הגדרת המגדר בפרופיל אינו משפיע על האופן שבו התוכן של אדם מופיע בתוצאות החיפוש או בפיד. אנו בוחנים את המערכות שלנו באופן קבוע על פני מיליוני פוסטים, כולל בדיקות לאיתור פערים הקשורים למגדר, זאת לצד תהליכי בקרה מתמשכים ומשוב מחברי הרשת".

דנה זקס מדגישה לסיכום: "המסקנה מהניסוי אינה שנשים צריכות לשנות זהות. אלא שלכולנו, משתמשים פרטיים וארגונים, צריכה להיות מודעות למה אנחנו נותנים תגמול (בלייק או בתגובה - י"פ) ברשתות החברתיות, כי זה הדאטה שממנו לומד האלגוריתם".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: ידיעות אחרונות ו-i24NEWS עולות שלב

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

למה נצטרך עוד 15 ערים כמו בני ברק ומדוע חסרות דווקא דירות קטנות

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגליל ים? / צילום: שני גנץ - אנגלו סכסון הרצליה

ירידה של רבע מיליון שקל ב־3 חודשים: בכמה נמכרה דירה בגליל ים?

בשכונת גליל ים בהרצליה נמכרה דירת 4 חדרים בקומה רביעית, תמורת 3.75 מיליון שקל ● המוכר קנה את הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והשכיר אותה תמורת 9,500 שקל לחודש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות

אקספנג G6 פרפורמנס 2026 / צילום: יח''צ

החל מ-205 אלף שקל: הקרוס-אובר החשמלי הזה עבר שדרוג מקיף

השדרוג המקיף שעבר הקרוס־אובר החשמלי אקספנג G6 פרפורמנס שמר על העיצוב, אבל העניק לרכב שיפור משמעותי באיכות, בעידון וביכולת הדינמית ● המחיר עדיין אטרקטיבי אבל התחרות העיקרית היא מול דגמי פלאג־אין חדשים

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo

האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק

למרות דומיננטיות של 90% מהשוק ושווי דמיוני, אימפריית השבבים של ג'נסן הואנג ניצבת מול גל מתחרים חדשים - משבבי הסקה יעילים ועד פתרונות שרתים חסכוניים באנרגיה ● חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים מנסים לנצל את נקודות החולשה שלה כדי לערער את הבלעדיות של מי שהפכה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: מייסדי נקסט ויז'ן מכרו מניות ב-345 מיליון שקל, וזו הרוכשת

אחרי זינוק של 260% בשנה האחרונה מייסדי החברה הביטחונית מוכרים נתח נוסף ביצרנית המצלמות המיוצבות ● מאז ההנפקה מימשו המייסדים מניות בהיקף של מעל מיליארד שקל

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

עובדי חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

בשל עצים שנעקרים מהרוח: הפסקות חשמל נרשמות ברחבי הארץ

רוחות חזקות ברחבי הארץ - חלקן הגיעו גם למהירות של 100 קמ"ש - הובילו לנפילות עצים שפוגעים בקווי חשמל ויוצרים הפסקות חשמל מקומיות בכל רחבי הארץ ● עובדי חברת החשמל עובדים על מנת להחזיר את החיבורים ● בחלק מהתקלות, צפי חזרת החשמל עומד על שעות הערב

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו