אילוסטרציה: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
כל עוד לא מתקיימות התנהגויות המוגדרות כעבירה על-פי חוק, להורים נתונה האוטונומיה לעצב את חיי המשפחה ולבחור את דרכי החינוך של ילדיהם, בהתאם לערכיהם האישיים. דוגמאות לכך כוללות בחירות תזונתיות, אורח חיים דתי או חילוני, הרגלי פנאי בחוץ או מול מסכים ועוד.
● העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים
● האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?
התערבות מצד בית המשפט מתבצעת במצבים של מחלוקות בין ההורים, אך ברוב המקרים, בית המשפט יאפשר לכל אחד מההורים להמשיך באורח חייו, כל עוד הוא עומד בנורמות המקובלות, והילדים יידרשו להכיל את המורכבות של חיים בשני בתים שונים במקרה של פרידה או גירושים.
אחת הסוגיות המורכבות בהקשר זה היא קביעת גבולות בנושא שינה משותפת עם ילדים וחשיפה לעירום, בשל קיומו של תחום אפור בהיבט המיני.
בחודש שעבר בית המשפט לענייני משפחה דן בבקשת אם לבחון את מסוכנותו המינית של האב, ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם, אז בת ארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה.
מלכתחילה אין מדובר במשפחה קונבנציונלית. לפני שבע שנים, האם, עולה חדשה בת 30, החלה לעבוד בחברת נסיעות, ובמהלך עבודתה התפתחה מערכת יחסים בינה לבין מנהל החברה, אלמן בן 60. לפני חמש שנים נולדה בתם, אך מערכת היחסים לא הייתה יציבה, ולדבריה, כאשר הרתה בשנית, נאלצה להפיל לדרישת האב.
האם תיארה מערכת יחסים רעילה, הרסנית ומתעללת לאורך השנים. בעקבות פרידת בני הזוג והמחלוקות בנוגע לחלוקת זמני השהות של הילדה, פנה בית המשפט לקבלת חוות-דעת מקצועית מעובדת סוציאלית.
בתחילה המליצה פקידת הסעד על חלוקה שוויונית של זמני השהות, אך בהמשך פנתה האם בבקשה דחופה להפסקת המפגשים, והציגה תמונות בהן נראה האב ישן עם הילדה עירומה, כאשר ידו מונחת על ישבנה. כמו כן טענה האם כי האב נוהג להסתובב עירום בנוכחות הילדה ואף מתקלח עמה.
האב טען כי גם האם נוהגת כך, וציין כי העירום החלקי של הילדה נבע מתהליך גמילה מחיתולים.
בית המשפט: הבדלים תרבותיים
חקירת נוער שנערכה שללה כוונות מיניות מצד האב, אך העובדת הסוציאלית תמכה בבקשת האם לבדיקת מסוכנות מינית, והמליצה להגביל את זמני השהות של האב עד לסיום הבדיקה.
בית המשפט דחה את עמדת האם והעובדת הסוציאלית, וקבע כי ההבדלים בגישה כלפי עירום בסביבת ילדים צעירים נובעים מהבדלים תרבותיים. בפסיקתו ציין כי "בתרבויות שונות, גם בארץ, ישנם מקרים של הקפדה על צניעות ומגע גם בקרב פעוטות, אולם מנגד ישנן חברות פתוחות יותר, שאינן נרתעות ממחשבה כי ילד רך בשנים יהא חשוף בנוכחות הוריו".
מאחר שכל הגורמים המקצועיים קבעו כי לא נצפתה פגיעה מינית מצד האב, ומשהאב הסכים לשמור מעתה על גבולות ברורים לאור גילה של הילדה, שכבר מלאו לה בינתיים חמש - לא נמצאה עילה להגביל את זמני השהות שלו עמה.
לאחרונה נידון מקרה נוסף בו אם התלוננה על שינה משותפת של האב עם בנותיהם, אז בנות חמש ושבע. רשויות הרווחה המליצו להפסיק את הלינה המשותפת בשל גילן, ובית המשפט קיבל את ההמלצה.
בפסיקתו הדגיש בית המשפט כי כבר בתחילת ההליך קבעו רשויות הרווחה כי הלינה המשותפת אינה מטיבה עם הקטינות. מאז הן אף בגרו בשלוש שנים, וגם לכך יש השפעה ומשמעות בבחינת רווחתן, ההתפתחות המינית והגופנית שלהן והצורך שלהן בפרטיות ובנפרדות.
מפסקי הדין ניתן ללמוד כי כאשר בית המשפט נדרש להכריע בסוגיות של חשיפה לעירום ולינה משותפת בין הורים לילדים, גיל חמש מהווה לרוב את קו הגבול המקובל. גבול זה נתמך גם בחקיקת חוק הנוער, אשר מטיל עונש מאסר של שנה למי שמפרסם תמונת עירום של קטין מעל גיל חמש, אם ניתן לזהותו.