משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock
מדינות המפרץ משתלטות על תחום ההשקעות בעולם. דוח של גוף המחקר הבינלאומי גלובל SWF בנושא קרנות העושר בעולם, מצביע כי שבע הקרנות הממלכתיות הבולטות של מדינות המפרץ היוו מקור לכמעט מחצית מההשקעות בענף.
● "דרך מהירה לפשוט רגל": ההמלצות של משקיעים בכירים בוול סטריט
● בגלל קשר לונצואלה: ארה"ב השתלטה על מכלית נפט רוסית
שבע הקרנות הן PIF הסעודית, מנהלת ההשקעות של קטאר, מנהלת ההשקעות של כווית, וארבע האמירותיות: ADIA, ADQ, ICD ומובאדלה. לשתיים מתוכן יש הקשרים ישראליים: ADQ שאפה לרכוש את השליטה בקבוצת הפניקס, מהלך שהתבטל ב־2022, וכעבר כשנה רכשה מניות מיעוט בבית המכירות הפומביות Sotheby’s, שבעל השליטה בו הוא איש העסקים הישראלי־צרפתי פטריק דרהי (בעלי הוט ו־i24news). בה־בעת, מובאדלה מחזיקה ב־11% ממאגר הגז "תמר".
מהפך בצמרת המשקיעות מהמפרץ
סך ההשקעות של שבע הקרנות הללו הסתכם אשתקד ב־126 מיליארד דולר, 43% מכלל השקעות קרנות העושר בעולם - זינוק של 46% בהשוואה ל־2024. על־פי הדוח, מובאדלה ניצבה במקום השני מבין המפרציות ב־2025, עם השקעות בהיקף של 32.6 מיליארד דולר. היא איבדה את המקום הראשון ל־PIF הסעודית (36.2 מיליארד דולר) - מהפך שהתרחש בעקבות החלטת הסעודים לרכוש את ענקית הגיימינג האמריקאית EA תמורת 28.8 מיליארד דולר (מתוך עסקה כוללת בספטמבר בסך 55 מיליארד דולר). עם זאת, מובאדלה הייתה הפעילה מכולן בעולם, עם יותר מ־40 עסקאות.
קרן נוספת שהציגה השקעה ניכרת היא הקטארית, שהגיעה עם 16.6 מיליארד דולר למקום השישי בעולם. היא הותירה מאחור את יתר האמירותיות, ADIA (12.9 מיליארד דולר, מקום שביעי בעולם), ו־ADQ (10.9 מיליארד דולר, מקום עשירי), כשהכוויתים הגיעו למקום ה־13 בעולם "בלבד", עם 6.5 מיליארד דולר.
בדוח בולט זינוק בהשקעות של גופים ממלכתיים בנכסים באמריקה: סך ההון שהזרימו קרנות זרות לארה"ב הסתכם אשתקד ב־131.8 מיליארד דולר, צמיחה של כ־48% ביחס ל־2024. לצורך ההשוואה, ההשקעות בסין צנחו בכ־58% ל־4.3 מיליארד דולר. בד בבד, סך הנכסים ברחבי ארה"ב שמחזיקים גופי השקעה ממלכתיים מסתכם בכ־13.2 טריליון דולר, כשאחריה ניצבת סין (8.2 טריליון דולר) במקום השני ואיחוד האמירויות (2.9 טריליון דולר) במקום השלישי.
15 מיליארד דולר זרמו לבינה המלאכותית
מבין התחומים שמעניינים את קרנות העושר בעולם ב־2025, הבינה המלאכותית משכה כ־15 מיליארד דולר. זה מתחבר למגמות בינלאומיות ממשלתיות בעולם, כפי שהשתקפו למשל מהפגישה האחרונה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין נסיך הכתר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן. שניהם סיכמו, בין השאר, על מתן טכנולוגיות אנרגיה גרעינית אזרחית לריאד, ששואפת להפוך את עצמה למוקד בינה מלאכותית גלובלי - ועבור זאת נדרשת אנרגיה רבה.
על אף אותה עסקה, גלובל SWF מצביעים כי המנוע מאחורי ההשקעות בדיגיטציה ככלל ובבינה מלאכותית בפרט יושב באיחוד האמירויות, אצל מובאדלה. הקרן האמירותית השקיעה 12.9 מיליארד דולר במיזמי דיגיטציה, מתוכם כ־4.9 מיליארד דולר בבינה מלאכותית בפרט.
מסקרנת גם ההתמקדות של כווית בתחום, שהגיעה למקום השני בדיגיטציה למרות שהסכומים לא הכי גבוהים באזור - כ־4.9 מיליארד דולר, מתוכם כ־3 מיליארד דולר בבינה המלאכותית. הקטארים הגיעו למקום השלישי בהיבט זה (4 מיליארד דולר, מתוכם 3 מיליארד דולר בבינה מלאכותית) ו־PIF הסעודית נותרה הרחק מאחור - כי אומנם השקיעה 8.3 מיליארד דולר בדיגיטציה, אך 300 מיליון דולר בלבד בבינה מלאכותית.
ד"ר יואל גוז'נסקי, שבעבר ריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במל"ל וכיום מכהן כראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מספר כי מאז ומעולם היו פערים גדולים בין ההצהרות של מדינות המפרץ לבין מעשיהן ומימושיהן בפועל. "הסעודים הצהירו שהם רוצים להיות המדינה השלישית בסדר הגודל בבינה מלאכותית בעולם, וזה לא ניכר כעת. עם זאת, ייתכן כי נראה זאת ב־2026, עם נתונים שיהיו שונים לחלוטין", הוא אומר.
עסקת השנה הסעודית והקשר לטראמפ
קרן PIF, כאמור, זכתה בפער רב בתואר עסקת השנה, כשהובילה קונסורציום לרכישת EA תמורת 55 מיליארד דולר, שהציב אותה כבעלים של 93% מההחזקות בחברה. ענקית הגיימינג הוותיקה אחראית לשורת משחקים מוכרים, בהם FC (לשעבר FIFA) וסימס. זוהי רכישת המניות הממונפת הגדולה בהיסטוריה, ויש לה קשר למשפחת טראמפ. אחד מהגופים המממנים של העסקה הוא קרן ההשקעות הפרטית "אפיניטי פרטנרס" שמנהל חתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, ואחת המשקיעות המרכזיות בה היא אותה PIF.
הפער של עסקת PIF-EA לבין המקבילות בעולם ובמיוחד במפרץ גדול במיוחד, והעסקה הבולטת הבאה היא 10 מיליארד דולר שהשקיעה מובאדלה בפירמת ההשקעות האמריקאית TWG.
השקעות מסקרנות אחרות כללו 3.5 מיליארד דולר של הקטארים בתמורה ל־100% מפרויקט עיר החוף עלאם אל־רום במערב מצרים, ואילו הכוויתים נכנסו לקונסורציום עם פירמת ההשקעות האמירותית MGX, חברת ההשקעות הסינגפורית "טמאסק", מיקרוסופט ובלקרוק להשקעה בסך 5 מיליארד דולר ב־AI אינפרא.