גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות
החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, שמסיים את כהונתו בסוף החודש, השלים בלילה שבין שלישי לרביעי את מה שנראית על הנייר כמו הנפקה מוצלחת במיוחד: 6 מיליארד דולר גויסו בשווקים הבינלאומיים; כ־300 משקיעים מ־30 מדינות הגישו ביקושים של 36 מיליארד דולר, כולל רכישות אגרות חוב ישראליות במאות מיליוני דולרים מקרנות השקעה במדינות המפרץ; והמרווחים מעל אג"ח ממשלת ארה"ב צנחו ל־102 נקודות בסיס בממוצע משוקלל, שיפור של 34% לעומת ההנפקה הקודמת מלפני שנה. על פניו, ישראל חוזרת לשגרה.

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל
הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

ההנפקה גם מעידה על אמון גובר של משקיעים בינלאומיים בישראל. הביקושים הגבוהים, פי שישה מהיקף הגיוס, אפשרו לאוצר לצמצם את המרווחים לעומת התמחור הראשוני שהוצע למשקיעים.

אבל מאחורי הנתונים היפים מסתתרת תמונה מורכבת יותר. השוואה בינלאומית של מרווחי הריבית ושיחות עם גורמים בכירים בשוק ההון מעלות כי למרות השיפור, ישראל עדיין רחוקה מלהתאושש מהמכה שספגה מאז אוקטובר 2023. נכון, המרווחים ירדו, אבל הם ירדו בסביבה הגלובלית כולה, וישראל עדיין משלמת ריביות גבוהות יותר ממדינות בדירוג דומה.

כלומר, לא רק שישראל טרם חזרה לרמת המרווחים של מדינות בדירוג A+ כפי שדורגה לפני המלחמה, הרי שהמשקיעים הזרים אפילו לא מתמחרים אותנו כמו מדינות אחרות המדורגות בציון ממוצע של A-.

הסיבה לגיוס בדולרים

שאלה שעולה היא מדוע האוצר מגייס בדולרים כשהריבית בשוק המקומי נמוכה יותר. אג"ח שקלית ל־30 שנה נסחרת בתשואה של כ־4.2%, לעומת כ־6.3% על הדולרית המקבילה. התשובה נעוצה בגיוון מקורות המימון ושמירה על קשר עם משקיעים זרים לעתות משבר, כפי שהתברר כהכרחי במלחמה. כ־85% מסך הגיוס של האוצר הוא בכל מקרה שקלי, כך שהגיוס היקר יותר בחו"ל הוא בשולי תיק החוב. באוצר נוהגים להסביר שללא גיוון המקורות לשווקים הזרים, גם הריביות בהנפקות המקומיות היו מתייקרות.

לשאלה האם כדאי לאוצר לנצל את השיפור כדי למחזר חובות ישנים שגויסו בריבית גבוהה, מסביר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, כי "מבחינת עלות הגיוס זה לא באמת משנה, כי התשואה לפדיון נקבעת בשוק. אבל זה משפר דוחות, כי הוצאות ריבית זו הוצאה תקציבית. כשאתה עושה Buy-back וממיר קופון גבוה בנמוך יותר, זה משפיע על הגירעון".

ההנפקה היא הצלחה עבור אגף החשכ"ל ורוטנברג יכול לסיים את כהונתו בתחושת הישג. אבל הניתוח מגלה שישראל עדיין משלמת מחיר על המלחמה: המרווחים גבוהים מהמקובל למדינות בדירוג דומה, ה־CDS טרם התאושש לחלוטין, ודירוג האשראי נותר נמוך עם סיכויים קלושים לשיפור בטווח הקרוב.

"ישראל משלמת יותר"

כדי להבין את הפער בין הכותרות למציאות, צריך להסתכל על המספרים מקרוב. המרווח על אג"ח ישראלית דולרית ל־10 שנים עמד ערב המלחמה על כ־85 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלת ארה"ב. היום, גם אחרי הירידה החדה מהשיא שהתקרב ל־200 נקודות בסיס בעיצומה של המלחמה, האג"ח הישראלית נסחרת בשוק החופשי במרווח של כ־86 נקודות, וההנפקה החדשה נסגרה במרווח של 100 נקודות לסדרה העשר־שנתית. זה אולי נשמע קרוב לרמה של לפני המלחמה, אבל ההשוואה הזו מטעה.

"צריך להסתכל איפה העולם נמצא היום, לא רק איפה ישראל הייתה", מסביר גורם בכיר בשווקים הפיננסיים. "המרווח הממוצע על אגרות חוב של מדינות בדירוג A מינוס בעולם עומד על כ־77 נקודות בסיס. ישראל משלמת משמעותית יותר. עבור המשקיעים זו אחלה קנייה, אבל מבחינת המדינה, היא עדיין משלמת פרמיה גבוהה בהשוואה גלובלית".

עם זאת, גם אותו גורם מציין כי "החשב הכללי עושה עבודה מצוינת בגיוס. גם עכשיו, ובמיוחד בתקופת המלחמה, שבה היה לו הרבה יותר קשה לגייס ובכל זאת הצליח בזמן אמת לגייס סכומי עתק".

זבז'ינסקי מחדד את התמונה: "אנחנו נסחרים באג"ח דולריות לא בדירוג של A אלא יותר קרובים לקבוצת BBB. לפני המלחמה היינו A פלוס בהתאם לדירוג, והמרווחים היו תואמים. היום, למרות שהדירוג הרשמי הוא עדיין בקבוצת ה־A, השווקים מתמחרים אותנו כאילו הדירוג נמוך יותר".

לשאלה האם ניתן לצפות לשיפור בדירוג, זבז'ינסקי משיב בספקנות: "יכול להיות שנראה השנה העלאת תחזיות דירוג, אבל אני לא חושב שהסוכנויות יעלו את הדירוג עצמו. זה לא על הפרק. הגירעון שהממשלה מתכננת גבוה - 4% מהתוצר בשנה של צמיחה של 5% בתוצר". במילים אחרות, גירעון של 4% בשנה הבאה שווה נומינלית הרבה יותר כסף מגירעון ברמה דומה משנים קודמות, בגלל הצמיחה הגבוהה החזויה. את הגידול הזה, כמובן, צריך האוצר לממן בגיוסי חוב. "חברות הדירוג לא אוהבות את זה, וזה עוד לפני שמדברים על הסיכונים הביטחוניים".

הסיכון עדיין מתומחר

המרווחים עברו מסע סוער מאז אוקטובר 2023, בהתאם לפרמיית הסיכון של המדינה בעיני המשקיעים הזרים. מרמה של כ־85 נקודות בסיס לאג"ח העשר־שנתית ערב המלחמה, הם טיפסו עד לשיא של קרוב ל־200 נקודות באוגוסט 2024, על רקע ההסלמה בצפון ומול איראן. גם CDS, מדד לסיכון חדלות פירעון, זינק באותה תקופה ל־144 נקודות, לעומת 40-50 נקודות לפני המלחמה.

עם הפסקת האש בעזה בתחילת 2025 החלו המגמות להתהפך. המרווחים ירדו בהדרגה וה־CDS ירד לכ־65-69 נקודות. אבל גם הוא עדיין לא חזר לרמות הטבעיות שלו, מה שמשקף את הסיכון הגיאופוליטי שהשווקים עדיין מתמחרים. שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג ישראל במהלך המלחמה: S&P הורידה מ־AA מינוס ל־A, פיץ' הורידו מ־A פלוס ל־A מינוס, ומודי'ס הלכה רחוק יותר עם הורדה של שלוש דרגות ל־1Baa - הדירוג הנמוך ביותר בתולדות המדינה.

נתוני המסחר באגרות החוב הדולריות מציגים תמונה לא מחמיאה עבור ישראל. השוואה של המרווחים על אג"ח ל־10 שנים של מדינות שונות, על פי נתוני מסחר מיום שלישי, מראה שישראל משלמת מרווח של כ־87 נקודות בסיס, גבוה יותר ממדינות רבות שמדורגות נמוך ממנה משמעותית.

קזחסטן, למשל, מדורגת BBB מינוס בסולם S&P, ארבע דרגות מתחת לישראל, אך משלמת מרווח של 66 נקודות בלבד. תאילנד, המדורגת BBB פלוס, משלמת 82 נקודות, מעט פחות מישראל למרות דירוג נמוך בשתי דרגות.

ההשוואה למדינות בדירוג דומה או גבוה מישראל חריפה אף יותר. פולין, שמדורגת A מינוס, משלמת 75 נקודות. ערב הסעודית, עם דירוג A פלוס, משלמת 67 נקודות. במילים אחרות, ישראל משלמת יותר מכל מדינה אחרת בדירוג A ומעלה, ויותר גם מהרבה מדינות בדירוג BBB. אולם, יש גם מדינות בקבוצת BBB שמשלמות הרבה יותר מישראל, למשל הונגריה (130 נק'), מקסיקו (147 נק') ורומניה (177 נק').

עוד כתבות

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; מובילאיי נופלת ב-8%, אנבידיה ב-2.5%

הנשיא טראמפ קרא להגדיל את תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב ל-2027 לטריליון וחצי דולר - המניות הביטחוניות מזנקות ● אנבידיה מחייבת לקוחות סינים בתשלום מלא מראש  על שבבי הבינה המלאכותית H200 שלה  ● אלפאבית עקפה את אפל בשווי שוק והיא החברה השנייה הגדולה בוול סטריט

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

כתבת הוול סטריט ג'ורנל ג'ואנה סטרן ובידה דג קרב שהזמין קלודיוס. החליט בעצמו מה להכניס למלאי / אילוסטרציה: Ryan Trefes, WSJ

זה מה שקרה כשסוכן AI מונה לנהל את מכונת החטיפים במשרד

בחדר החדשות של הוול סטריט ג'ורנל החליטו לעשות ניסוי - ולתת למודל של קלוד לנהל את מכונת החטיפים שבמשרד ● בתוך ימים ספורים הוא חידש את המלאי בדג חי, אקדחי הלם, תחתונים וגם פלייסטיישן 5 ● הוא גם שוכנע שהוא קומוניסט ואז חילק את כל הסחורה בחינם ● על הדרך הוא סיפק שיעור על עתידם של סוכני בינה מלאכותית

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

שר המשפטים יריב לוין. הוביל את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

השבוע אושר בכנסת צמצום הלכת האפרופים - אך אל תטעו לחשוב שמדובר במותה ● להערכתנו, ההלכה תמשיך להשפיע על קבוצה צנועה של "רק" כ-99% מכלל החוזים

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

טסלה דגם Y / צילום: יח''צ

בכירים במגזר הציבורי עשויים להצטייד ברכבי טסלה

ממשלת ישראל עשויה להצטייד בכלי רכב חשמליים של טסלה עבור בכירי ממשלה ונושאי תפקידים בכירים ● יבואנית שיאומי נערכת להשקת הרכב החשמלי שלה בישראל ב־2027 ● 2026 נפתחת עם מלאי רכב "אפס קילומטר" בהנחות עמוקות ● השבוע בענף הרכב

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון