ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid
בבנקים הגדולים ובבתי ההשקעות בארה"ב מתגבש קונצנזוס אופטימי לפיו שוק המניות שם יעלה גם ב־2026, זו השנה הרביעית ברציפות, וירשום את רצף העליות הארוך ביותר זה כמעט שני עשורים. הקונצנזוס הזה מדיר שינה דווקא מעיני אחד האנליסטים האופטימיים ביותר, אד ירדני.
● שנה רביעית של עליות? אנליסטים אופטימיים לגבי 2026, אבל עם כוכבית
● "תקנו את כולם": בנק אוף אמריקה בהמלצה מדהימה למניות הבנקים הישראליים
ד"ר אדוארד (אד) ירדני נולד בחיפה בשנת 1950, ומשפחתו היגרה לארה"ב כשהיה בן 7. הוא מחזיק בתואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת ייל, וכיהן בעבר, בין היתר, כאסטרטג השקעות בדויטשה בנק וכן ככלכלן בפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב). כיום הוא עומד בראש חברת המחקר העצמאית שהקים, Yardeni Research, המספקת ניתוחים למשקיעים מוסדיים.
ירדני נחשב לאחד ה"שוורים" הגדולים בשוק ואף זכה לכינוי "השור הקבוע של וול סטריט" (Wall Street’s Permanent Bull). בין היתר התחזית שלו למדד S&P 500 היא כי יגיע עד שנת 3030 לרמת 10,000 נקודות, עלייה של כ-42% מהיום.
בשנת 2026, הוא מעריך שהמדד האמריקאי המוביל יעלה בכ־12%. "הפסימיסטים פשוט טעו זמן כל כך ממושך, שאנשים כבר די התעייפו מהשׁטיק הזה", הוא מסביר את הגישה, ובאותה נשימה מציין כי היעדר הסקפטיות מעורר אצלו אי־נוחות מסוימת.
"כאן נכנסים האינסטינקטים הנגדיים שלי לפעולה: הדברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה קצת מדאיג שכולם סביבי הפכו לאופטימיים", אמר. אולי בהשראת דבריו של משקיע-העל וורן באפט שאמר "תפחד מאוד כאשר כולם אופטימיים, ותקנה כשהדם זורם ברחובות".
אופטימיות בוול סטריט
אפילו לא אחת מ־21 התחזיות שנסקרו לאחרונה באתר בלומברג צופה ירידה ב-S&P 500, והן ממשיכות להישען על אותם מנועי צמיחה: השקעות כבדות ב־AI, צמיחה כלכלית והיכולת של קובעי מדיניות להמשיך להוריד ריבית, מבלי להצית מחדש את האינפלציה.
בג'יי.פי מורגן זנחו לקראת 2026 את הגישה הזהירה שאפיינה אותם, וצופים שה-S&P יעלה השנה ב-9.5%. בגולדמן זאקס צופים למדד עלייה של 11%. בבנק אוף אמריקה, אולי ה"פסימי" מבין כולם, מעריכים שה-S&P 500 יסתפק השנה בעלייה צנועה של 3.7% ביחס לרמת הסגירה של 2025.
בוול סטריט ג'ורנל מעריכים כי הכלכלה האמריקאית תמשיך להפגין חוסן ותספק דלק חדש לראלי בשווקים, ומזכירים שהיא נותרה יציבה בשנה שעברה למרות מכסי טראמפ, אינפלציה מתמשכת וזעזועים בהגירה. פרט לכך, הם מזכירים, הצרכנים המשיכו להוציא כסף והחברות המשיכו להשקיע סכומי עתק במרכזי נתונים וברכיבים קריטיים אחרים של תשתיות הבינה המלאכותית.
אד ירדני עצמו לא סתם "מקווה לטוב", אלא מבסס את האופטימיות שלו לגבי שוק המניות האמריקאי על תזה כלכלית שעליה הוא חוזר תכופות: הטכנולוגיה וה-AI משפרות את הפריון של העובדים בצורה דרמטית, מה שמאפשר לכלכלה לצמוח בלי לייצר אינפלציה גבוהה - ומכאן מאפשר לבורסה לעלות לאורך זמן.
לזכותו ייאמר שהוא צפה שמדד S&P 500 יסיים את 2025 ברמה של 6,900 נקודות, ודי דייק. גם אחרי משבר 2008 הוא היה בין הראשונים לזהות את תחתית השוק במרץ 2009, ולהמליץ על קניית מניות; ובזמן הקורונה הוא נשאר חיובי יחסית והאמין בהתאוששות מהירה של המשק האמריקאי.
אך למרות הצלחותיו, ירדני זכור גם בגלל תחזית קודרת שלא התממשה - לקראת שנת 2000 הוא הזהיר מפני קריסה כלכלית עולמית בשל "באג 2000". לשמחת העולם, זה לא קרה, וירדני הודה שטעה.
דימויים ממשחקי הכס
תוך שהוא משתמש בדימויים מסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס", הפתיע ירדני לאחרונה כשהמליץ למשקיעים להוריד את החשיפה למניות הטכנולוגיה הגדולות ("שבע המופלאות") לטובת סקטורים מסורתיים יותר כמו תעשייה ופיננסים. זאת בטענה שהטכנולוגיה מחלחלת כעת לכלל המשק ומעלה את הערך של אותן "חברות הרגילות".
באתר שלו (Yardeni QuickTakes) הוא כתב כי שבע המופלאות, שכל אחת מהן מוקפת בחפיר (moat, יתרון תחרותי מובהק, ב"ב), כמעט ולא איימו בעבר באופן ישיר על המונופולים זו של זו.
אלא שכעת, עם הופעת ה-AI, הן פולשות זו ל’נחלותיה המקודשות’ של זו, מה שמאלץ אותן להוציא סכומי עתק הולכים וגדלים כדי להישאר במשחק (כשהוא מתכוון לכך שבעבר גוגל שלטה בחיפוש, אמזון בקמעונאות ומיקרוסופט בתוכנה למשרד, מבלי להפריע משמעותית אחת לשנייה, ב"ב).
בתוך הכאוס של השיבוש הטכנולוגי הזה, האופוריה שאפיינה את המשקיעים התחלפה בחששות כשהאמון ב־7 המופלאות דועך. "האם הרווחים שלהן מנופחים על ידי חשבונאות יצירתית (כפי שרמז לא אחת המשקיע מייקל ברי, ב"ב)? האם התשואות אכן יצדיקו את השקעות העצומות הון שלהן?", מעלה ירדני תהיות, ומשיב: "העמדה שלנו - לבינה מלאכותית תהיה השפעה אדירה על הפריון בכלכלה כולה. אולם ייתכן שהמנצחים לא יהיו כלל מבין 7 המופלאות, אלא דווקא יגיעו מקרב '493 המרשימות' של מדד S&P 500".
"תיזהרו מפרשי החוב"
ירדני ידוע כמי שטבע את המונח "מודל הפד": תיאוריה (שנויה במחלוקת) להערכת שווי מניות. זהו מודל המבוסס על השוואה בין התשואות בשוק המניות לבין התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות. הרעיון הוא שמשקיעים תמיד בוחרים איפה לשים את הכסף, בהתבסס על התשואה שהם מקבלים ביחס לסיכון.
המודל משווה בין שני נתונים: תשואת הרווח של המניות לתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים - שזוהי הריבית חסרת הסיכון. לפי ירדני, בנקודת שיווי משקל, שתי התשואות צריכות להיות דומות. שוק הוא זול כאשר תשואת הרווח הצפוי של המניות גבוהה מתשואת האג"ח. במצב כזה, המניות אטרקטיביות יותר יחסית לאלטרנטיבה הבטוחה.
שוק הוא יקר (Overvalued) כאשר תשואת הרווח של המניות נמוכה מתשואת האג"ח. במצב כזה, עדיף לכאורה להשקיע באג"ח.
בעשור שבין 2010 ל-2020, הריבית בעולם הייתה כמעט אפסית; במצב כזה, מודל הפד תמיד הראה שהמניות "זולות מאוד" (כי כל תשואה גבוהה מ-0% באג"ח, ב"ב). זה גרם למשקיעים רבים לפקפק באמינות המודל, כי הוא "צעק" לקנות מניות גם כשהן היו יקרות מאוד. בשנתיים האחרונות, עם עליית הריבית בארה"ב, המודל הוזכר שוב. פתאום, לאג"ח יש "תשואה אמיתית".
ביטוי נוסף שנודע על שמו של ירדני הוא Bond Vigilantes (פרשי האג"ח): כינוי שטבע בשנות ה-80 למשקיעים בשוק האג"ח ש"מענישים" ממשלות על מדיניות פיסקאלית בזבזנית, על ידי מכירת אג"ח והעלאת התשואות.
כאשר ממשלה נוקטת מדיניות שנתפסת כחסרת אחריות - כמו הדפסת כסף מוגזמת, הגדלת הגירעון או מדיניות שמעודדת אינפלציה, ה"פרשים", משקיעים גדולים בחוב ממשלתי, מתחילים למכור את איגרות החוב שלהם בהמוניהם.
בעשור הקודם הפרשים הללו נעלמו מהשטח אך כעת ירדני מזהיר שהגירעון הענק של ארה"ב עלול להעיר אותם שוב. כך, אם הם ירגישו שהחוב הלאומי של ארה"ב יוצא משליטה, הם ימכרו אג"ח ויקפיצו את הריביות לרמות שיגרמו לממשלה "לדמם" כסף על תשלומי ריבית.