משבר הייטק / צילום: shutterstock
ענף ההייטק הוא קריטי לכלכלה הישראלית. אבל מה קורה כשהוא בנסיגה? בשנת 2023 הענף נקלע למשבר: בעוד שבשוק העולמי נרשמה עלייה בהשקעות בהייטק, בישראל חלה ירידה של כ־60% בהשקעות, לצד האטה בגיוסי הון, קיפאון בעסקאות מימון וירידה חדה במספר הסטארט־אפים החדשים.
● הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה
● עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאז שפרצה המלחמה, נרשמה פגיעה מיידית (אך מתונה יחסית) בענף ההייטק, בעיקר בהיבטי תעסוקה וההשקעות. כך, למשל, מאז אוקטובר 2023 ועד אמצע 2024, עזבו מעל ל־8,000 עובדי הייטק את ישראל לתקופות ממושכות - תופעה חריגה בהיקפה בעשור האחרון.
במקביל, ניכרת מגמה של העברת פעילות לחו"ל והעסקת עובדים מחוץ לישראל, בין אם באמצעות שלוחות זרות ובין אם באמצעות העסקה מרחוק, על רקע הקושי לגייס ולשמר כוח־אדם מקומי בתקופה זו. פרסומים קודמים של רשות החדשנות מצביעים על כך שעיקר תרומת ההייטק להכנסות המדינה מבוססת על מיסוי שכר המועסקים בענף. בהתאם לכך, קיפאון מתמשך בתעסוקה בענף צפוי להשפיע באופן רוחבי על הכלכלה הישראלית.
אין צורך להכביר מילים על הסכנה של מגמה כזאת לחוסן הכלכלי של ישראל. אז איך מתמודדים עם זה?
להישאר בחזית החדשנות
בינואר 2024, ממשלת ישראל קיבלה את החלטה מספר 1294 שמטרתה להאיץ את ענף ההייטק ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. למרות הנסיבות הייחודיות שבהן התקבלה ההחלטה, היא למעשה נבנתה גם על בסיס החלטות ממשלה קודמות.
ההחלטה הנוכחית כוללת מספר צעדים מרכזיים: הגדלת משקל ההון המקומי בחברות הייטק ישראליות באמצעות הקמת קרן השקעות שתנוהל על ידי מועצה המורכבת ממדענים ראשיים של משרדי ממשלה שונים, מומחים מהאקדמיה ונציגי ציבור; הסרת חסמים ועידוד צמיחת חברות הייטק בישראל על ידי יישום מסקנות צוות עבודה בין־משרדי לקידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה; קידום חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת, לרבות הובלת מדיניות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כולל תכנון תוכנית ממשלתית ודיון ברגולציה בתחום.
במילים אחרות, ההחלטה מבקשת לתת מענה לאתגרים הכלכליים והטכנולוגיים הניצבים בפני ענף ההייטק בישראל, תוך התמקדות בחיזוק מקורות המימון, עידוד השקעות מקומיות, תמיכה בחדשנות טכנולוגית, וקידום מחקר אקדמי. צעדים אלו נועדו לחזק את תעשיית ההייטק הישראלית, לעודד חדשנות, ולהבטיח את המשך צמיחתה והתפתחותה של ישראל כמרכז טכנולוגי מוביל בעולם. הצלחת יישום ההחלטה תלויה בהתגייסות משרדי הממשלה הרלוונטיים, הרגולטורים, והגורמים הפיננסיים במשק, וכן בניהול נכון של ההשקעות והמשאבים העומדים לרשות התוכנית.
יישום כמעט מלא
בהחלטה יש שישה סעיפים אופרטיביים. באופן חריג משהו, כמעט כולם יושמו במלואם. הסעיף הראשון הוא תמיכה בהשקעות גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. המטרה היא לעודד גופים מוסדיים בישראל להשקיע בקרנות הון סיכון הפועלות בשוק המקומי. הסעיף נועד להתמודד עם מגבלת נזילות והשקעות בסיכון גבוה יחסית, שמרתיעות מוסדיים מלהשתלב בתחום. לשם כך, תוכננה תוכנית מענקי תמיכה שתרכך את הסיכון ותאפשר תמריץ לפעולה. המהלך תוכנן לצאת לפועל במהלך שנת 2024.
וזה אכן קרה. לפי רשות החדשנות, באפריל 2024 הושקה תוכנית "קרן יוזמה" התומכת בהשקעות גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. ביולי 2024 אושרה תמיכה ב־18 גופים אשר הגישו בקשה למענק. 14 גופים מוסדיים מימשו את האישור שקיבלו וחלקם כבר השקיעו בקרנות הון סיכון ישראליות.
בספטמבר 2025 השיקה הרשות מסלול חדש במסגרת "קרן יוזמה", הכולל השקעה ישירה בהיקף של כ־250 מיליון שקל בקרנות הון סיכון המתמחות בטכנולוגיות דיפטק. במסגרת המסלול תעניק המדינה מענקים של עד 10 מיליון דולר לקרן, במטרה לעודד גיוסים משמעותיים, לחזק את שוק הקרנות בטכנולוגיות עמוקות ולהבטיח את המשך הובלתה של ישראל בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בסיכון גבוה.
תמריצים למשקיעים
עוד קרן שהוקמה במסגרת ההחלטה היא "קרן ההזנק" שנועדה להוות מקור מימון ייעודי לחברות הזנק בשלבים מוקדמים, תוך מתן תמריצים למשקיעים פרטיים. הרעיון הוא לאפשר השקעה משולבת (ציבורית ופרטית) עם אלמנט של הקטנת סיכון. הקרן פועלת בפיתוח תחומי טכנולוגיה פחות "אטרקטיביים" מבחינה השקעתית, בהם קיים פער מימון (כמו קלינטק, ביוטק וטכנולוגיות עמוקות אחרות).
ב־2024 פורסם קול קורא להקמה ולהפעלת גופי השקעה במסגרת קרן ההזנק, שהושקה במרץ 2024 ונועדה לתמוך בסטארט־אפים המפתחים טכנולוגיות דיפטק בשלבים מוקדמים. בעוד שבשלב ההשקה דווח על מעל 150 בקשות למענק ואישור השקעות בעשרות חברות משלבי Pre-Seed ועד Round A, מידע עדכני מעיד שהקרן הפכה מאז לכלי ההשקעה המרכזי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בדיפטק, והשקיעה בלמעלה מ־200 חברות (77 במחצית 2024 ו־135 במהלך 2025), בהיקף השקעה שנתי של כ־500 מיליון שקל. הקרן פועלת כקרן רב־שנתית, משלבת השקעות הוניות לצד מענקי מדינה במטרה לצמצם סיכון למשקיעים ולגשר על שלבי הוכחת היתכנות טכנולוגית ועסקית, וצפויה להמשיך לפעול גם בשנת 2026 ואילך.
על רשות החדשנות הוטל גם להפעיל מסלול להקמת גופי השקעה חדשים. בהתאם, פורסם קול קורא להקמת חממות טכנולוגיות שיספקו מסגרת תומכת וגיבוי פיננסי לחברות דיפטק משלב הרעיון ועד גיוס והשקה. זה כולל מימון דמי ניהול לחמש שנים, הקמת מעבדה מרכזית והשקעות לא מדללות בהיקף כולל של כ־100 מיליון שקל, כאשר כל חברה תוכל לקבל מענקים של עד 21 מיליון ש״ח משלבי Pre-Seed ועד Round A.
באפריל 2025 נבחרו שתי חממות, כאשר עד כה הועבר לכל אחת מהן תקציב של כ־8 מיליון שקל מתוך מסגרת מדינתית של עד 40 מיליון שקל לחמש שנים. חממה אחת כבר הקימה שתי חברות וצפויה להקים כחמש חברות נוספות בשנה הקרובה, לצד הקמת ארבע מעבדות ייעודיות בתחומי מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. חממה אחרת שממשיכה חממה שהקימה כ־20 חברות, עושה שימוש בתקציב הזיכיון להקמת מעבדות לפיתוח אב־טיפוס, לקידום ניסויים קליניים מוקדמים ולהיערכות רגולטורית, לרבות עבודה מול ה־FDA ובתי חולים בישראל ובארצות הברית.
תוכנית הערוץ המהיר
ההחלטה הורתה להפעיל ערוץ תמיכה מיידי לחברות הזנק צעירות, במיוחד לאור הקשיים התזרימיים שנוצרו עקב תנאי שוק מורכבים. זה אומנם מענה זמני, אך הוא חשוב לחברות עם יתרת מזומנים נמוכה במיוחד (פחות משישה חודשים), ויכול לסייע למנוע את סגירתן.
בהתאם, רשות החדשנות הפעילה את תוכנית "הערוץ המהיר" בפועל והוציאה קול קורא פומבי לתמיכה. פעילות תוכנית הערוץ המהיר המשיכה עד לחודש מרץ 2024 ו־400 מיליון שקל שהוקצו לטובת הערוץ המהיר נוצלו במלואם. הרשות תמכה ב-250 חברות עם Runway קצר (כלומר, מעט זמן שבו לחברות יש יכולת פיננסית לפעול באותו קצב).
עוד אפיק שההחלטה התייחסה אליו הוא משיכת חוקרים מחו"ל מתוך מטרה לחזק את מצוינות האקדמיה הישראלית ולהפוך את מגמת "בריחת המוחות". הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה נדרשה לבחון הקמה של תוכנית מענקי מצוינות לחוקרים מחו"ל.
המוניטור פנה לוות״ת, אך שם הפנו למשרד העלייה והקליטה, אף שאינו מוזכר בהחלטה. בפועל, כך מתברר, הועבר יישום הסעיף למשרד זה בשל ניסיונו המקצועי והיכולת לאתר חוקרים רלוונטיים. לצורך מימוש הסעיף הוקמו שתי תוכניות בשיתוף משרד העלייה והקליטה עם הות"ת ומשרד האוצר.
תוכנית אחת היא "אור־אופק רחוק", המיועדת לקליטת חוקרים בכירים מצטיינים כעולים חדשים או כתושבים חוזרים. התוכנית מעניקה מענק קליטה אישי של 250 אלף שקל לשנה למשך שבע שנים באמצעות משרד העלייה והקליטה והמרכז לקליטה במדע, לצד מענק מחקר מהוות״ת בהיקף של עד 1.25 מיליון שקל לשנה למחקר ניסויי־אמפירי, או 500 אלף שקל לשנה למחקר תיאורטי.
תוכנית שנייה היא "בראשית", והיא מכוונת לקליטת חוקרים צעירים מצטיינים לאחר פוסט־דוקטורט בתחילת דרכם האקדמית. התוכנית נותנת מענק קליטה אישי של 100 אלף שקל לשנה למשך חמש שנים באמצעות משרד העלייה והקליטה והמרכז לקליטה במדע, ומענק מחקר מהוות"ת בהיקף של עד 700 אלף שקל לשנה למחקר ניסויי־אמפירי, או 400 אלף שקל לשנה למחקר תיאורטי.
קרן מחקר לאומית
כחלק מתוכנית ההאצה, הממשלה רוצה לחזק מחקר יישומי בישראל - כזה שלא נשאר רק באקדמיה, אלא מגיע לשימושים מעשיים שיכולים לעזור לכלכלה, לחברה ולעבודת הממשלה עצמה. לכן, הוחלט לבדוק הקמה של קרן לאומית למחקר יישומי, שתאגד כסף שמשרדי הממשלה כבר משקיעים היום במחקר ופיתוח, ותנהל אותו בצורה תחרותית ושקופה, כמו קרנות מחקר מקבילות בישראל ובעולם. לשם כך, נקבע שיוקם צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד החדשנות שיבחן אפשרות להקים קרן ייעודית למחקר יישומי במטרה לחזק את הקשר בין מחקר לאקדמיה ולתעשייה ולתרום לצמיחה ארוכת טווח.
הפעם היישום היה חלקי. מפנייה ללשכת מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נמסר כי הוקם צוות בין־משרדי לבחינת הקמת קרן לאומית למחקר יישומי. הצוות התכנס ארבע פעמים במהלך החודשים פברואר־יוני 2024.
הצוות בחן את תמונת המצב בישראל בתחום מימון המחקר היישומי, וכיצד מדינות מתקדמות מממנות מחקר יישומי והצורך בהקמת קרן לאומית למחקר יישומי ובגיבוש המלצות לעקרונות הקרן הלאומית למחקר יישומי. בסיום עבודת הצוות, הובאו בפני הצוות המלצות על הקמת קרן לאומית מחקרים אשר תפעל במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.
כמו כן, הומלץ כי מדיניות הקרן תיקבע על ידי מועצה עצמאית שתכלול את המדענים הראשיים, נציג משרד האוצר, נציג ות"ת, נציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונציג המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. ההמלצות שהובאו בפני הצוות לא היו מקובלות על כלל חברי הצוות הבין־משרדי. היו חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור על מטרות הקרן ומנגנון הפעלתו ולכן לא הובאו המלצות בפני השרים. לפיכך, נכון להיום, לא התקבלה החלטה על שינוי.
מה עוד נדרש?
אי אפשר להתווכח: תמונת היישום של ההחלטה היא כמעט מקסימלית - ועל כך צריך לתת את מלוא הקרדיט לגופים המבצעים, בראשם רשות החדשנות. וכך, ההחלטה מסמנת צעד בהתמודדות עם משבר ההייטק, עם שיעור יישום גבוה והשפעה ניכרת על מימון וחדשנות.
יישום ההחלטה מדגיש את חשיבות התכנון המוסדי, הגדרת אחריות ברורה ושילוב מלא של כל הגורמים הרלוונטיים כבר בשלב קבלת ההחלטה. הצלחת חלק מהסעיפים מלמדת על פוטנציאל גבוה לפעולה ממשלתית אפקטיבית, אך גם על הצורך בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות כדי למצות פוטנציאל זה במלואו, לטובת הכלכלה והחברה בישראל.
ועדיין, צריך לדבר גם על מה שלא נכלל בהחלטה. תחום מרכזי ורלוונטי במיוחד כיום שלא זכה להתייחסות כלל הוא חיזוק ההשקעה והשימוש בבינה מלאכותית. מדדי AI בינלאומיים מצביעים על שחיקה יחסית במעמדה של ישראל בשנים האחרונות, ובכלל זה ירידה בדירוג Tortoise Global AI Index לשנת 2024 למקום התשיעי, לאחר שבשנים קודמות דורגה גבוה יותר.
יחד עם זאת, פרסום רשמי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מצביע על שיפור בדירוג עדכני יותר, עם טיפוס למקום השביעי במדד ה־Global AI Index, המעיד על התקדמות מסוימת אך עדיין אינו משחזר את מיקומה הגבוה של ישראל בעבר. בהינתן שבינה מלאכותית היא טכנולוגיה רוחבית המשפיעה על פריון, תחרותיות, משיכת השקעות ועיצוב שוק העבודה, היעדר מענה ייעודי לנושא בהחלטה מהווה פער מהותי, במיוחד עבור כלכלה קטנה ופתוחה הנשענת על הייטק וייצוא, ומחדד את הצורך במדיניות לאומית סדורה וארוכת טווח בתחום זה.