גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם חיפה הצטרפה לגביית היטל שמירה: ההפרטה והקריסה של הביטחון האישי

בעוד הכנסות המדינה ממסים שוברות שיאים, הביטחון הבסיסי מופרט ומתגלגל לכיסו של האזרח דרך היטלי שמירה עירוניים ● אלא שמדובר במערכת מפורקת ללא סנכרון או סמכויות, המפקירה את הרשויות החלשות ומותירה את התושבים לשלם פעמיים על הזכות לחיות בביטחון

הפגנה בחיפה נגד האלימות בחברה הערבית, אוגוסט 2023 / צילום: Shutterstock
הפגנה בחיפה נגד האלימות בחברה הערבית, אוגוסט 2023 / צילום: Shutterstock

אדהם ונזים נסאר, אב ובנו בן ה־15, נורו השבוע למוות בנצרת, לאחר שעסקו בהתקנת מצלמות אבטחה לעוד תושב שנמאס לו מהפשיעה בעיר. מוות כמעט שגרתי, ודאי כשמדובר במגזר הערבי (255 נרצחים בשנה שעברה ויותר מ־10 מתחילת 2026). ולא בלי קשר, תושבי חיפה החלו לשלם החודש היטל שמירה מיוחד, נוסף לארנונה הרגילה. 2.32 שקלים לשנה לכל מ"ר בנוי, למימון ניידות, אופנועים ומאבטחים מקומיים שיסיירו בעיר ובתקווה ימנעו את הרצח והשוד הבאים.

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים
כבר לא רוצים דירה: שיעור משקיעי הנדל"ן הגיע בחודש שעבר לשפל היסטורי

חיפה לא המציאה כלום ורק הצטרפה ליותר מ־20 רשויות מקומיות, שכבר הוסיפו את היטל השמירה למס העירוני. בתל אביב, למשל, ההיטל הזה הוא חלק מהארנונה 10 שנים והשנה הוא כבר עומד על 2.98 שקלים למ"ר בנוי. בטירת הכרמל ליד חיפה משלמים כבר שנה היטל שמירה של 2.37 שקלים למ"ר בנוי, צמוד למדד.

השאלה איך השלמנו עם ההפרטה וגלגול האחריות של הביטחון שלנו - הדרישה הכי בסיסית של כל אזרח מהמדינה. הבנה שהמשטרה לא מסוגלת בעצמה, ושעדיף לחיות בעיר שלפחות מסוגלת לממן את השמירה בעצמה.

"תסתדרו בכוחות עצמכם"

השבוע פורסם כי הכנסות המדינה מהמסים שלנו עמדו בשנת 2025 על יותר מ־509 מיליארד שקל. שיא חדש. בחלוקה ל־2 מיליון משפחות שחיות פה, זה אומר שכל משפחה שילמה לקופה הציבורית כ־250 אלף שקל בממוצע. ומאחר שהשכבות החלשות לא באמת יכולות לשלם, תבינו לבד על מי נופל רוב הנטל.

הקטע הוא מה אנחנו מקבלים בחזרה, כשאפילו הביטחון האישי שלנו אינו חלק מאותם מסים, והוא גם לא ממש קיים. לאחרונה למשל, כמו שסיפר בכנסת חיים נוגלבלט, יו"ר איגוד הקב"טים ובעצמו קב"ט בני ברק, העירייה החליטה שעובדות סוציאליות שיוצאות לביקורי בית, "שלא צריך להרחיב על הבעיות שיש שם", יוכלו לבקש ליווי של מאבטח. המשטרה, לדבריו, הבהירה להם ש"אין סיכוי בעולם ששוטר ילווה אותה, גם ככה יש בעיית כוח אדם, תסתדרו בכוחות עצמכם". אז העירייה שולחת מאבטח עירוני. אבל אם חלילה מתפתחת אלימות, "הוא לא יכול להתערב, כי אין לו סמכות להיכנס לבית של מישהו אחר". ואם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

כשמרכז המחקר והמידע של הכנסת נדרש לעניין, לקראת הדיון בהפיכת תוכנית השיטור העירוני להוראת קבע (אחרי כ־14 שנה של הוראות שעה מתגלגלות), עלו שאלות לגבי אפקטיביות התוכנית. האם למשל השוטרים המוקצים לה באים על חשבון כוח האדם בתחנות המשטרה, סוגיה שלא התקבל עליה מענה מספק מהמשרד לביטחון לאומי. מעבר לכך, מודל התקצוב - שמתנה העברת תקציבי ממשלה מול כסף שמגיע מהשלטון המקומי (דרך אותו היטל שמירה או כל פתרון אחר), מהווה כמובן חסם כניסה לרשויות חלשות, שלא פעם הכי זקוקות לאותם פתרונות. העיר מודיעין עילית למשל הודיעה במפורש שזו הסיבה שהיא לא נוטלת חלק בשיטה.

רק בנובמבר ערכה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת ישיבה בנושא תוספת לכוחות השיטור העירוני. באופן לא ברור, נאמר בוועדה, נערך כעת פיילוט לאותן סיירות דווקא בערים שלומי וקרית שמונה - לא ממש מודל קלאסי של פשיעה. בפועל, נראה שהן נבחרו בעיקר כי המדינה ממילא רצתה לשפוך תקציבים ומשרות על יישובי הצפון האומללים שלנו (כ־25 מיליון שקל לכל אחת לטובת הפיילוט).

"ירי דו־צדדי מחכה לנו"

ככה בעיקר נראה עסק לא מנוהל. כמו שאמר יו"ר הוועדה צביקה פוגל, "הירי הדו־צדדי מחכה לנו. אני מוטרד. שיטור עירוני, כיתות כוננות, פקחים, סיירת ביטחון, כל אלה באותו מרחב הציבורי".

מייק כהן, ראש מדור שיטור עירוני מאגף המבצעים של משטרת ישראל, הודה בכנסת כי "למעשה, אין סנכרון בנושא הביטחון בין משטרת ישראל לבין אותן סיירות". הבעיה, כפי שאמר כהן, היא ש"כמות עצומה של רשויות מפעילות מאבטחים במרחב הציבורי, וכל אחד עם נראות שונה, מדים שונים, חימוש שונה". אורי בוצומנסקי, מהייעוץ המשפטי של המשטרה, הבהיר כי לאותם מאבטחי סיירות אכן אין שום סמכויות במרחב הציבורי של הרשות, "מעבר לסמכויות שנתונות לכל אדם", מה שעשוי לדבריו להשתנות רק בחקיקה.

אבל אנחנו עדיין לא שם. השאלה מי הבא שישלם את המחיר, וכמה מהיר, כואב ועצוב הוא יהיה.

כוכבי השבוע

מצוין: כשחוב ישראלי נושא ריבית של 1% מעל ארה"ב

השבוע גייסה המדינה חוב, עוד חוב, בסך 6 מיליארד דולר. פחות מ־1.5% מסך החוב שרובץ לכולנו על הגב, שכבר עומד על 1.4 טריליון שקל ונושא ריבית של יותר מ־60 מיליארד שקל בשנה.

ובכל זאת, ההיענות הגדולה של גופים ומדינות שביקשו להלוות לנו (ביקושים של פי שישה), ובעיקר תנאי ההלוואה, מוכיחים שוב שבעולם יודעים שאנחנו פה בשביל להישאר, לפחות לטווח של 30 שנה (המועד האחרון לפירעון החוב). גם העובדה שהמדינה יודעת לגייס שמות כמו בנק אוף אמריקה, סיטי, דויטשה בנק וגולדמן זאקס כחתמים לגיוס, מלמדת שאנחנו לגמרי בקהילה הנכונה.

בשורה התחתונה, הריבית בחוב הטרי הציגה פער של 0.9%-1.25% לעומת תשואת אג"ח ארה"ב לטווחים דומים. 1.02% בממוצע - שיפור של 34% לעומת הנפקת אג"ח שבוצעה בעיצומה של המלחמה ב־2024. כששוב רוחות מלחמה באוויר, זו סיבה לחגיגה.

בלתי מספיק: מה עבר בראש של שר הכלכלה

לכוכב השלילי אין הפעם תחרות. היריעה פה בטור קצרה מלפרט את האיוולת ב"סל של המדינה", שהציג השבוע שר הכלכלה ניר ברקת במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס. בקצרה, למי שפספס: מדובר בסל של 100 מהמוצרים "הנמכרים ביותר בישראל". הרשת שתציע את המחיר הנמוך ביותר לאותו סל תוכרז כזוכה על ידי המדינה. זאת, בתנאי שיש לה לפחות 40 סניפים בפריסה ארצית (קריטריון שמשאיר את שופרסל, רמי לוי, קרפור, יוחננוף, ויקטורי ומחסני השוק).

קשה לחשוב על מישהו שיכול להבין את המהלך. כלכלית (התערבות בתמהיל הקניות שלנו ובמבצעי הרשתות? הבטחה לקמפיין בסך 50 מיליון שקל לזוכה?), בריאותית (קוקה קולה? מבחר סוגי בירות? דגני בוקר כריות?), ואפילו ציונית (למה לבחור מוצרים מיובאים כשיש חלופה כחול־לבן?), עד שקשה שלא לתהות שמא מדובר ב"הטרלה" או בניסוי כלשהו שעורך עלינו שר הכלכלה.

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון