גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמינאי מתכנן לברוח לרוסיה? המומחים מסבירים: כך נדע שהוא באמת בסכנה

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח כי המנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר, או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

שבועיים של מחאות באיראן נגד המשטר, ושטף הדיווחים לא מפסיק: אלפי מוחים, מאות הפגנות ועשרות הרוגים. הדרמה סביב האירועים הגיעה עד לדיווח בעיתון "הטיימס" הבריטי לפיו המנהיג העליון עלי חמינאי הכין תוכנית מילוט סודית למוסקבה עבורו ועבור פמלייתו, למקרה שכוחות הביטחון לא יצליחו לדכא את המהומות.

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%
נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אבל כזכור, איראן כבר ידעה אירועי מחאה לא פעם ולא פעמיים - והמשטר המשיך לעמוד על תילו. האם המחאה הנוכחית תצליח במקום שקודמותיה נכשלו? כדי להשיב על השאלה הזאת, צריך להיזכר איך נראו גלי ההפגנות הקודמים - ולנסות להבין עד כמה שונה המצב כיום.

מחאת 2009

רקע: ב־12 ביוני 2009, שעתיים בלבד לאחר סגירת הקלפיות בבחירות לנשיאות, הוכרז כי מחמוד אחמדינז'אד ניצח שוב עם 62.6% מהקולות. המהירות שבה יצאה ההכרזה עוררה חשד שהתוצאות זויפו. באותו ערב התחילו ההפגנות שבראשן שלושת המועמדים הרפורמיסטים שהפסידו.

מה קרה במחאה? "זו הייתה מחאה ענקית, שהתמקדה בטהרן, ובשיאה השתתפו בה מיליון איש", מסביר ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "למחאה היו שני גלים: בהתחלה המוחים היו לרוב צעירים ממעמד בינוני, והמחאה הובלה על ידי מנהיגי התנועה הרפורמיסטית. בשלב השני היא הצטמצמה, אבל נהייתה רדיקלית. הקריאות עברו מדרישה לבחירות חוזרות להתנגדות ישירה למשטר".

איך זה הסתיים? לאחר שלושה חודשים, המשטר דיכא את המחאה: אלפים נעצרו ועשרות נהרגו (המספרים הרשמיים של הממשלה מדברים על 36, לפי דיווחים אחרים המספר עומד על 72). במקביל, אחמדינז'אד הושבע לנשיאות ב־5 לאוגוסט 2009.

מחאת 2017

רקע: 2017 הייתה שנה קשה באיראן מבחינה כלכלית, כשזינקו בחדות האינפלציה, האבטלה והעוני. הציבור הרגיש שהוא נאנק תחת יוקר המחיה.

מה קרה במחאה? בסוף דצמבר אותה שנה, פרצה מחאה כלכלית ופוליטית באיראן. זאת הייתה המחאה הכי גדולה מאז 2009. גם כאן עיקר המשתתפים היו צעירים. המחאה נשאה גם אופי אנטי־משטרתי. המפגינים דרשו להפסיק מימון לגורמים במזרח התיכון - כמו חמאס וחיזבאללה - ולהשקיע את כספה בשיפור מצב המדינה.

איך זה הסתיים? "אחרי שבועיים הם דוכאו ופוזרו", צימט אומר. במהלך ניסיונות דיכוי המחאה, המשטר ירה על מפגינים, עצר מאות - וכשלושים איש נהרגו. אחמדינז'אד, שאז כבר לא כיהן כנשיא, מצא עצמו בצד השני של המתרס, כשנעצר על ביקורת שנתפסה על ידי המשטר כמסיתה.

אבל לדעת צימט, זו הייתה נקודת מפנה: "ב־2017 המחאות נהיו כלל ארציות. מבחינת משתתפים, היו כמה מאות אלפים בעשרות מוקדים. מאז אנחנו רואים מחאות יותר תכופות".

מחאת 2019

רקע: ב־2019 הממשלה העלתה בחדות את מחירי הבנזין. הדבר הביא לתגובות זועמות בקרב האיראנים.

מה קרה במחאה? אף שהמחאה הייתה ביסודה כלכלית, הצטרפו למסרים גינויים נגד השחיתות השלטונית, והיו לה מרכיבים אנטי־ממסדיים מובהקים. צימט אומר: "המחאה הורכבה מצעירים ממעמד הנמוך, לרוב מכפרי הפריפריה. מדובר במהומות קצרות אבל מאוד אלימות מצד המפגינים - שהציתו בניינים וחסמו כבישים - ומצד השלטון שכלל חסימה של האינטרנט".

איך זה הסתיים? לפי פרסומים בתקשורת הבינלאומית, כ־1,500 איש נהרגו בתוך פחות משבועיים של מחאות. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיווח שנעצרו 7,000 גברים, נשים וילדים בהפגנות, וחלקם עברו עינויים במהלך המעצר. "משום שמחאות אלו לא הגיעו לערים הגדולות, היה קל מאוד למשטר לדכא את זה", מסביר פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל־אביב. "יחד עם זאת, המשטר זרק פירורים למוחים במטרה לפייס אותם, ונתן הנחה קטנה בדלק".

מחאת 2022

רקע: ב־14 בספטמבר 2022, נעצרה מהסא אמיני האיראנית ממוצא כורדי, על ידי "משטרת המוסר" של ממשלת איראן, לאחר שלכאורה לא לבשה את החג'אב שלה "כראוי". אמיני מתה במהלך המעצר - מה שהצית גל מחאות נרחב נגד משטרת המוסר והמשטר האיראני. המחאה ביקשה לעצור את דיכוי נשים בדרכים דתיות ומוסדיות.

מה קרה במחאה? "זה היה גל מחאות מאוד ארוך", צימט מציין. "מספטמבר 2022 עד ינואר 2023. השתתפו מאות אלפי מוחים - בעיקר מעמד בינוני אבל לא רק - והייתה הצטרפות מעטה של מגזרים אחרים. היו מחאות אלימות במיוחד בערים של מיעוטים האתניים מפני שמהסא הייתה כורדית".

אלא שליטבק אומר ש"זו הייתה מחאה רק של צעירים, ובעיקר של צעירות. זה לא המריא כי ההורים שלהם נשארו בבית. לא ראינו שביתות. פעולות המשטר העבירו מסר מרתיע במיוחד כלפי צעירות - כשבין היתר כוחות השלטון צלפו לעבר הקהל".

איך זה הסתיים? לפי ארגון זכויות איראני, מעל 400 בני אדם נהרגו ועשרות אלפים נעצרו. אף שחמינאי הודה שהמוות של אמיני היה טעות איומה, הפרלמנט קיבל החלטה שקבעה שעצם המחאה היא התקפה על אללה. כיום, עדיין יש איסור פורמלי לצאת בלי חג'אב, אך רמת האכיפה פחתה.

המחאה הנוכחית

לפני כשבועיים, המצב הכלכלי הקשה שוב הוציא את האיראנים לרחובות. "שילוב של סנקציות, קריסת המטבע וניהול כלכלי כושל יצר תנאים חסרי תקדים למחאה - סוג של סערה מושלמת", מסביר ליטבק. "השלטון הגיש תקציב שכולל הגדלת ההוצאות הצבאיות, העלאת מסים וקיצוץ בשירותים חברתיים. על אלה צריך להוסיף את מצוקת המים ואת האילוץ למכור נפט לסין במחירים נמוכים במיוחד, כשחלק מהכסף לא חזר לאיראן".

פרופ' כריסטיאן באדן, מומחה בתקשורת לחקירת מחאות ותעמולה מהאוניברסיטה העברית, טוען שהמחאה הזאת לא זהה לקודמותיה. ההבדל המרכזי שהוא מצביע עליו הוא משתתפי המחאות: "בשונה ממחאות העבר שהובלו על ידי צעירים, נראה שאת המחאה הנוכחית מובילים בעיקר בעלי עסקים קטנים, אנשים שבדרך כלל קשה לגייס למחאה. אלה אנשים שיש להם משהו מאוד מוחשי להפסיד, ולכן אם הם מתחילים לצאת לרחובות זה משדר מסר הרבה יותר חזק של חוסר שביעות רצון".

אבל האם זה מה שיביא לקץ שלטון האייתוללות? באדן בספק. "אני לא חושב שזה יהפוך למחאה שתפיל את המשטר, בעיקר משום שהמבנה של המחאה הזו נותן לממשלות הזדמנויות של 'הפרד ומשול': יש להן אפשרות לדכא קבוצות מסוימות ולנסות לרצות אחרות באמצעות ויתורים סמליים או כלכליים ואז הן יכולות לנטרל חלק מהמפגינים - ולעצור את הגדילה של המחאה".

גם ליטבק סבור שהמחאה סובלת מבעיות שיפריעו לה להגיע עד הסוף: "אחת הבעיות של כל המחאות האלה היא שהמשטר הוא מאוד ברוטלי, ואנשים חדשים מפחדים להצטרף למחאה. בנוסף, קשה למפגינים להתאחד משום שהמשטר משבית את האינטרנט. כך, במחאות חסרה הנהגה שיכולה לתאם הפגנות, להוביל ולמשוך קהלים חדשים".

אז מה המחאה צריכה כדי שהיא תוכל לאיים על השלטון? ליטבק מונה ארבעה תנאים: "התנאי הראשון הוא מספרים הרבה יותר גדולים של מפגינים. כרגע אנחנו לא מגיעים אפילו למספרים של מחאת 2009, ובוודאי לא קרובים לכ־6.5 מיליון מפגינים שיצאו לרחובות במחאות נגד השאה ב־1979; התנאי השני הוא הצטרפות של קבוצות חשובות מהמדינה שישבתו, למשל: עובדי מדינה, פועלים ומגזר עסקי; תנאי שלישי - שימור הפריסה הגאוגרפית של המחאות; ולבסוף, צריך סדקים במשטר - למשל מישהו מהשלטון שיכריז שצריך שינוי".

עוד כתבות

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

איתמר אבירן על רקע היקב שלו. ''אני משקיע אין סוף מאמץ בכרם כדי להביא את הפרי הכי טוב שאני יכול'' / צילום: טל להב

הקסם של יקב צור: בתל גזר יש יינן שהוא גם כורם, ואי אפשר לפספס את איכות העשייה שלו

בימים אלה מושלמת הקמתו של יקב חדש המשמר מסורת חקלאית בת מאות שנים ● זוהי הגשמת חלום עבור איתמר אבירן, שמלווה את התהליך לאורך כל שלבי הייצור: "חשוב לי לשמור על המובחנות ועל חותם המקום"

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: מייסדי נקסט ויז'ן מכרו מניות ב-345 מיליון שקל, וזו הרוכשת

אחרי זינוק של 260% בשנה האחרונה מייסדי החברה הביטחונית מוכרים נתח נוסף ביצרנית המצלמות המיוצבות ● מאז ההנפקה מימשו המייסדים מניות בהיקף של מעל מיליארד שקל

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגליל ים? / צילום: שני גנץ - אנגלו סכסון הרצליה

ירידה של רבע מיליון שקל ב־3 חודשים: בכמה נמכרה דירה בגליל ים?

בשכונת גליל ים בהרצליה נמכרה דירת 4 חדרים בקומה רביעית, תמורת 3.75 מיליון שקל ● המוכר קנה את הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והשכיר אותה תמורת 9,500 שקל לחודש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo

האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק

למרות דומיננטיות של 90% מהשוק ושווי דמיוני, אימפריית השבבים של ג'נסן הואנג ניצבת מול גל מתחרים חדשים - משבבי הסקה יעילים ועד פתרונות שרתים חסכוניים באנרגיה ● חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים מנסים לנצל את נקודות החולשה שלה כדי לערער את הבלעדיות של מי שהפכה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות