השבוע הראשון של השנה היה שבוע היסטורי בבורסה בתל אביב. אחרי 73 שנה, ולא מעט נסיונות שלא צלחו, 2026 הביאה איתה ימי מסחר חדשים - במקום ראשון עד חמישי, שני עד שישי. "אנחנו הופכים לחלק מהעולם", אומר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בראיון מיוחד לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, רגע לפני הפעם הראשונה שבה יתקיים מסחר ביום שישי. "השווקים בעולם פתוחים משני עד שישי, ואני חושב שזה צעד עם משמעות היסטורית שמראה למדינות רבות בעולם ולמשקיעים בכל רחבי הגלובוס שהשוק הישראלי רוצה את ההשקעות שלהם אצלנו בחברות".
● כוחות השוק | הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו
● כוחות השוק | מנכ"לית חברת הביטוח: "אחיינית שלי רצתה לקנות את האוטו הזה. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'"
בן זאב מוביל את הבורסה בת"א מתחילת שנת 2017, ובשנותיו הראשונות הצליח להביא לשינוי מבני שכלל מכירת חלק ממניותיה לגופי השקעה זרים ואת הנפקתה (כשמאז עלה שווי המניה ביותר מ־1,400%). השבוע, חצה שווי הבורסה לניירות ערך את רף ה־10 מיליארד שקל - בעודה מגדרת את סף הכניסה למדד הדגל ת"א 35. בן זאב מחזיק כיום ב־3.7% ממהמניות בשווי (על הנייר) של כ־400 מיליון שקל, מה שהופך אותו לאחר השכירים העשירים בישראל.
בשיחה הוא מספר על ההיערכות לשינוי כימי המסחר והציפייה לפתיחת השוק למשקיעים חדשים ולכניסה למדדים בינלאומיים יוקרתיים. על הסיכויים שהבורסה המקומית תמשיך לעקוף את מקבילותיה בעולם גם בשנה הבאה, מהפכת הריטייל שמשנה את כללי המשחק, הביקורת על העמלות והתעריפים שגובה הבורסה, והסיבה לכך שלדעתו השקעה במניות עדיפה עשרות מונים על נדל"ן.
"זהו שינוי שלא יימדד בטווח של רבעון או שניים, אלא לאורך מספר שנים טובות", הוא אומר ביחס לשינוי ימי המסחר. "בשורה התחתונה, אני מאמין שיותר כסף זר ייכנס להשקעה בחברות הציבוריות הנסחרות אצלנו. חשוב להבין שזרימת כסף נוספת לשוק ההון מאפשרת גם למוסדיים ולקרנות הגידור הישראליות להיות פעילים יותר, ובכך היא מגדילה את 'העוגה' ומייצרת השפעה כלכלית חיובית משמעותית".
אתה צופה שזה מה שיפתח את הדלת עבורנו לכניסה למדדים בינלאומיים, שניסינו להשתלב בהם בעבר ללא הצלחה?
"אנחנו מאוד מקווים ומאמינים שכן. ישראל לא נמצאת כבר שנים באף מדד משמעותי. בעבר, כשניסינו להיכנס ל-MSCI אירופה החשוב, לא התקבלנו. הנימוק הרשמי היה ימי המסחר שלנו, שלא תאמו את המקובל בעולם. ברגע שנהיה חלק ממדד משמעותי, לא רק שיתחיל להיכנס כסף פאסיבי מגופים גלובליים גדולים, אלא שגם קרנות אקטיביות יתחילו לעקוב אחרי המדד - ולכן האפקט הכולל יהיה משמעותי מאוד במרוצת הזמן".
התעשייה הפיננסית ערוכה לזה?
"אני לא חושב שהמהלך היה פשוט באף חבר בורסה או בנק, ואתם יכולים גם לתאר לעצמכם שקיבלנו ושמענו הרבה יותר ביקורות שליליות מאשר חיוביות. זה טבעי. אף אחד לא אוהב לצאת מאזור הנוחות שלו. יותר ויותר מבינים שהשינוי הזה אמור לעשות טוב לשוק ההון הישראלי, לכלכלה הישראלית, למדינה וגם להם. ההיערכות של כל הגופים הייתה רצינית, וגם הוכח שאפשר לעשות שינוי גדול ולעמוד בלוח הזמנים שהצבנו מבעוד מועד".
כיצד התמודדתם עם ההתנגדויות למהלך, גם בתוך הבורסה וגם מצד חברי הבורסה והבנקים?
"ניסינו להבין מאיפה ההתנגדויות מגיעות ולהסביר מהם הערכים של המהלך. אמרנו שאנחנו יוצאים לדרך, ואם יהיו אלמנטים מסוימים - נגיד בנושא הסליקה - שנוכל לשפר או לשנות, נבחן זאת ככל שהתהליך יתקדם. מעבר לכך, גם יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר וגם הנגיד פרופ' אמיר ירון תמכו מאוד במהלך; הם הבינו את התועלת המשקית ואת המקום שבו המהלך שם את מדינת ישראל, ולכן היה ברור שהוא יצא לפועל למרות כל ההתנגדויות".
איך ייראה יום המסחר בשישי
במתכונת החדשה, המסחר הניירות ערך בימי שישי יתנהל בין השעות 10:00־13:50, ובין 10:00 ל־14:00 בנגזרים. בערבי חג לא יתקיים מסחר.
בפועל, אתה מעריך שזה ייראה כמו עוד יום מסחר עם דיווחים ערים?
"אני חושב שנראה פחות, כי בסופו של דבר יום שישי יהיה יום יותר רגוע".
אתם חוששים מתקלות ומחבלי לידה?
"כשעושים מהלכים גדולים יש קצת רעשי רקע, זה טבעי, אבל אנחנו מצפים שהמסחר והסליקה יתנהלו כסדרם. נערכנו לכל התרחישים; למשל, תהליכי סליקה של קרנות נאמנות יתבצעו ביום ראשון כדי למנוע כל מצב של חילול שבת. אני מאמין שהכל יעבוד בצורה חלקה".
זה יפתור את בעיית הארביטראז' שהייתה לנו? בכל זאת, יום שישי הוא יום מסחר מקוצר של ארבע שעות.
"בנושא הארביטראז' - יש סוחרים שדווקא אוהבים לסחור בזה, אבל המהלך הוא בעיקר מסר. אנחנו חושבים כישראלים, אבל משקיע בעולם שלא חי פה לא תמיד יודע איך דברים עובדים אצלנו. שוק שעובד בימים שונים מהמקובל בעולם יוצר חסם; ברגע שמשקיע יודע שהשוק פתוח באותם ימים שבהם הוא עובד, ושהוא יכול לפעול אם משהו קורה - זה נותן תחושת נוחות. זה הדבר העיקרי במהלך הזה שאמור להביא עוד השקעות".
מבחינתך זו סוג של סגירת מעגל? הגעת לבורסה לפני עשור כשהיא ניסתה להוביל את אותו מהלך ללא הצלחה.
"אני לא רואה בזה שום סגירת מעגל. התקופה לפני עשור הייתה שונה מאוד; היום הבנקים כבר עובדים שישה ימים בשבוע, כך שהשינוי למערכת הבנקאית פשוט בהרבה ממה שהיה אז. גם השוק שלנו השתנה, מחזורי המסחר שולשו. הפעם הטיימינג היה נכון מכל הכיוונים".
שוק ההון המקומי סגר את שנת 2025 עם ביצועי שיא חריגים ותשואה של 51% במדדי ת"א 125 ות"א 35. המנכ"ל מעריך שהשיא עוד לפנינו, אבל אל תצפו לביצועים דומים גם השנה. "זו לא שנה מייצגת, שוק לא עולה 50% כל שנה. מחקרים מראים שבסך הכל יש תשואה חד ספרתית גבוהה כשאתה משקיע במדדים טובים לאורך שנים. העולם גילה מחדש את החוסן של החברה שלנו ושל הכלכלה שלנו", אומר בן זאב, ומוסיף כי "בשנים הקרובות לא מעט כסף מהעולם יכול להיכנס להשקעה במדדים שלנו".
יש סיכוי שהמהלך הזה יהפוך את הבורסה למשהו שהיא לא הייתה עד היום - כזו שמושכת גם חברות טכנולוגיה גדולות שבעבר מיהרו לנאסד"ק?
"חד משמעית כן. רק השבוע יזם של יוניקורן ששווה מיליארדי דולרים אמר לי: 'עצם זה ששיניתם לשני־שישי משדר לנו שאתם חלק מהעולם'. צריך לזכור שגם השוק האמריקאי השתנה; אם פעם יכולת להנפיק עם הכנסות של 100 מיליון דולר, היום הרף הוא 300-400 מיליון. בנאסד"ק גם חברה ששווה כמה מיליארדים נחשבת לקטנה ומתקשה למצוא עניין. אם ההייטק הישראלי ייכנס לבורסה המקומית, הוא ייהנה מחשיפה למשקיעים ישראלים ויעזור לנו להביא עוד כסף זר למדדים. כולם ייהנו מזה, ולכן התשובה היא כן".
מתי "למוסדיים ייגמרו התירוצים"?
אתה לא חושש מהעובדה שהבורסה מורכבת בעיקר מפיננסים ונדל"ן ונשלטת על ידי הגופים המוסדיים?
"אני לא מסכים. הבורסה שלנו משקפת את הכלכלה הישראלית, מאנרגיה וקמעונאות ועד מזון. הדבר היחיד שחסר כדי לשקף את הכלכלה במלואה זה שלא כל ההייטק הישראלי הציבורי אצלנו. אז, מי שקונה את המדדים יקבל בדיוק את הרכב הכלכלה הישראלית. לגבי שוק החוב, העובדה שחברות רבות מנפיקות היא יתרון, כי זו תחרות למערכת הבנקאית.
"לגבי הריכוזיות, אין ספק שהמוסדיים מנהלים המון כסף והם במידה מסוימת 'גדולים' על השוק הישראלי. אבל עם הגידול במחזורי המסחר ו־20 ההנפקות החדשות ב־2025, אנחנו רואים שהם משקיעים יותר בבית. אני מאמין שככל שיבוא יותר כסף זר ויהיה יותר עומק, ייגמרו לחלקם התירוצים שהשוק פה לא מספיק נזיל. בסוף הם מנהלים את הפנסיה של האזרחים, וכשמשקיעים בכלכלה טובה בבית - זה win־win לעמיתים ולמדינה. מובן שהם משקיעים גם בחו"ל, ויש לזה יתרונות מבחינת פיזור סיכונים, אבל לאור הצלחת הכלכלה שלנו אני מצפה שהם ימשיכו להגדיל את ההשקעות פה".
רואים כניסה של חברות חדשות לת"א, אבל מותגי ענק כמו קוקה קולה או אסם לא שם, וגם תעשיות ביטחוניות שבבעלות המדינה כמו רפאל והתעשייה האווירית נשארות בחוץ. למה הן לא בבורסה?
"יש חברות פרטיות מצוינות שנמנעות מחשיפה תקשורתית, אבל לעיתים, במעבר בין־דורי, המשפחות מבינות שהפיכה לחברה ציבורית היא הפתרון הטוב ביותר לעשות סדר בחזקות.
"לגבי הביטחוניות, אני מאמין שבסופו של דבר גם ירושלים מבינה את החשיבות בלהפוך את תעשייה אווירית לציבורית, ואולי לאחר מכן גם את רפאל. זו הנפקה שאין לי ספק שתייצר הרבה מאוד עניין גם מצד משקיעים בינלאומיים, אז אני מאמין שזו רק שאלה של זמן".
היעד הבא: יהדות ארה"ב והסכמי אברהם
לאחר השלמת מהפכת ימי המסחר, בבורסה מתמקדים בצעד הבא - קריצה ליהדות ארצות הברית. "אנחנו מזהים בעקבות המלחמה שהרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית ומחפשים את הדרך הנוחה. הבעיה היא שהאפליקציות של הברוקרים האמריקאים חסומות להשקעה ישירה אצלנו. אנחנו מחפשים דרך דיגיטלית להגיע אליהם. בארה"ב החינוך הפיננסי חזק מאוד, וקניית מניות או אג"ח היא מתנה נפוצה בבר־מצווה. מעבר לזה, המעבר למסחר בשני־שישי נועד למשוך קרנות השקעה אמריקאיות שנמנעו מאיתנו בעבר. אנחנו פועלים עכשיו 'לספר את הסיפור' של הכלכלה הישראלית והמכפילים שלה, כולל הנגשת מידע באנגלית, כדי להביא עוד כסף זר לפה".
אילו שווקים פוטנציאליים נוספים אתה רואה?
"בהנחה שהמצב הגיאופוליטי ימשיך להשתפר, אני מאמין שערב הסעודית תצטרף להסכמי אברהם. תמיד התרגלנו להסתכל רק מערבה, אבל יש עולם ומלואו מזרחה לישראל. אנחנו רוצים לייצר 'ליקוויד פולס' (Liquid Pools) וחשיפה לחברות ישראליות דרך משקיעים מהצד המזרחי של העולם. שיתוף פעולה כלכלי מחזק קשרים בין מדינות, ובתקופה שבה מדינות מחפשות שותפויות חדשות, לישראל יש הרבה מה למכור. אנחנו רוצים למנף את הצלחת הכלכלה כדי לייצר עוד זרימת השקעות לישראל".
"הצעירים הם הכוח המניע של השוק"
ישבנו פה לפני שנה, ואז אמרת שהדור שלך מפספס את האופן שבו הצעירים מסתכלים על הבורסה. אתה עדיין חושב כך?
"לגמרי. מדובר בשינויים טקטוניים ובמהפכה תרבותית. הדור שלי גדל בעולם אחר, בלי טלפונים ניידים, אבל הצעירים של היום הם ללא עכבות. הם שואלים שאלות, לוקחים אחריות ורוצים שהכסף 'יעבוד בשבילם'. הם מחפשים הכנסה פסיבית, דברים שלא היו קיימים פעם, והם הכוח המניע של השוק. אם בנק בישראל כבר נותן מניות כמתנה ללקוחות, זה מראה איך השיח משתנה. הבנקים מבינים שהצעירים פותחים חשבונות, בודקים עמלות ושואלים שאלות, וזה דבר מצוין. זו 'דמוקרטיזציה של השוק'. אנחנו רק בתחילת המהפכה הזאת, ובשנים הקרובות החלק שלהם ילך ויגדל והם אלו שייתנו את הטון".
ועדיין, למרות השינויים שעוברת הכלכלה הישראלית, בן זאב מאמין שיש לנו עוד דרך לעבור: "כשמסתכלים על כמות הכסף בחשבונות העו"ש ביחס לתוצר, ישראל היא עדיין המדינה עם אחוז הכסף הלא־מושקע הגבוה ביותר. יש פה עדיין המון כסף פנוי להשקעה שפשוט יושב בצד, חלקו בגלל תפיסות היסטוריות של חשש מסיכון. השיח הזה הוא מבורך כי הוא הדרך הנכונה לשכלל את השוק".
אתה לא חושש שאנשים רואים את העליות בבורסה ורצים לקנות בלי שהם מבינים את הסיכונים?
"אף אחד לא צריך לקנות מה שהוא לא מבין. במשבר הקורונה ב־2020 הציבור נבהל ופדה 40 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות, בעוד שהמוסדיים ניצלו את הירידות וקנו. אבל במלחמה הנוכחית זה לא קרה. הציבור התבגר ומבין שנפילות הן חלק מהמשחק והן לרוב פסיכולוגיות. אני חושב שהפחדים של הדור שלי כבר לא רלוונטיים לדור הצעיר, יש להם הסתכלות אחרת".
הקפיצה במניה והביקורת על העמלות
הבורסה לניירות ערך היא חברה שונה במהותה. מצד אחד, היא הרגולטור של עצמה ושל חברי הבורסה, אבל גם נמצאת בבעלות הסקטור הפרטי ופועלת למטרות רווח. הקפיצה המטאורית במניית הבורסה בשנים האחרונות, הביאה אותה למקום ה־39 מבחינת שווי שוק בבורסה. למעשה, רק בשבוע האחרון המניה קפצה ביותר מ־20%.
יש לכם יעד להיכנס למדד תל אביב 35? אתם כבר די קרובים לשם.
"אין לנו יעד כזה. אנחנו מתרכזים בלעשות טוב לשוק ההון הישראלי, וכשהעוגה הזאת גדלה באופן טבעי - זה משליך גם עלינו כחברה".
אם נעשה זום-אין לדוחות הכספיים של הבורסה כחברה. ברגע שמחזורי המסחר עולים מעבר לתקרה מסוימת, אין לכם כמעט הוצאות נוספות והכול פשוט יורד לשורה התחתונה. זה מה שגורם לרווחים לצמוח ולשווי לזנק?
"יש מינוף תפעולי שנובע ממודל עסקי של כל בורסה בעולם. תזכרו שמי שמשקיע אצלנו, ויש לנו לא מעט משקיעים זרים, משווה אותנו לבורסות אחרות ולא לחברות ישראליות. כך שהמינוף התפעולי הזה לא ייחודי לנו, זה המודל של כל בורסה. כשאתה משווה אותנו לבורסות הגדולות בעולם, אנחנו עדיין לא נמצאים איפה שהם נמצאים מבחינת המרווחים. לכן, כמו הרבה דברים בחיים, השאלה היא מאיזה כיוון אתה מסתכל על הדברים".
ומבחינת עמלות ותעריפים? העלתם תעריפים בשנים האחרונות וגם ספגתם על כך ביקורת.
"בלא מעט פרמטרים אנחנו נמוכים משמעותית מבורסות אחרות. ביקורת היא חלק מעסקת החבילה. יש ביקורות מוצדקות ויש כאלו שמגיעות ממקום לא ענייני שבו מחפשים לתקוף. בשורה התחתונה, גם אחרי כל מה שעשינו אנחנו עדיין נמוכים משמעותית, והגופים שעובדים גם מול בורסות אחרות בעולם יודעים את זה היטב".
אחרי המיליארדר היהודי ביל אקמן, מי המשקיעים הזרים הבאים שישקיעו בבורסה כחברה?
"לראשונה מאז שהנפקנו, אין לנו אף בעל עניין. המחזיק הכי גדול שלנו מחזיק פחות מ־5% (ביל אקמן, ב"ל ונ"א). זה בדיוק היתרון של חברה ציבורית. כל מי שרוצה יכול לקנות או למכור, ואתה אף פעם לא באמת יודע מי יילך ויקנה את המניות שלך אחרי הפגישה".
הלקח מגל ההנפקות הקודם
במבט צופה פני עתיד, בן זאב בטוח שהכלכלה הישראלית תוביל ובגדול על פני כלכלות מערביות אחרות. לדבריו: "העולם מסתכל על החוסן שלנו. לא משנה מה זורקים עלינו, אנחנו יודעים לקחת את הכלכלה קדימה. בזמן שבאירופה אין צמיחה ובקושי יש הנפקות, אצלנו היו 20 הנפקות בשנה האחרונה והצפי הוא ליותר. ישראל היא מדינה עם כסף ושיעור חיסכון מהגבוהים בעולם. בעיניים של משקיע זר, ישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים להשקעה בעולם".
דיברת על גל ההנפקות שאנחנו נמצאים בו אחרי כמה שנים של קיפאון. מה הלקחים מגל ההנפקות הקודם שראינו בתחילת העשור?
"גם אז וגם היום אני אומר לחברות: אם אתם לא גדולים מספיק, אל תגיעו אלינו גם אם אתם יכולים. בסוף אפשר להגיע אלינו גם בעוד שנתיים־שלוש, אנחנו לא הולכים לשום מקום. הגל הקודם היה בעולם של ריבית אפסית, וראינו חברות טק שהיו צריכות לעשות אחר כך 'איפוס מחדש'. ב־2025 אנחנו רואים ששווי השוק הממוצע של החברות שהגיעו אלינו גבוה משמעותית ממה שהיה לפני כמה שנים (מה שמעיד על בגרות החברות, ב"ל, נ"א). יש יותר סלקטיביות, ואני חושב שזה חלק מהבגרות של השוק".
נדל"ן או מניות? התשובה ברורה
תמיד הייתה השאלה הנצחית מה עדיף מניות או נדל"ן? נראה שהשנתיים האחרונות הטו את הכף, לפחות בצורה מאוד מהותית, לטובת המניות.
"צריך לזכור שאנחנו היינו הרבה מאוד שנים עם ריבית אפסית, שהיא באופן טבעי נותנת רוח גבית לנדל"ן. אני גם חושב שלא מעט משקיעים הבינו שאתה יכול להיחשף לנדל"ן דרך לא מעט חברות שנסחרות אצלנו. בדיוק בלי כל העלויות הנלוות. היתרון של שוק ההון שזה נזיל. אתה רואה את המחיר שלך כל יום. אתה לוחץ על כפתור ואתה יכול לקבל את הכסף שלך שאתה משקיע בנכס שהוא לא נזיל. זה לא פשוט הרבה פעמים להיפגש עם הכסף מהר".
בנדל"ן יש את כל עניין המינוף. מה דעתך על מינוף בשוק ההון?
"אני ממש לא תומך במינוף בשביל להשקיע בשוק ההון. אני רק אומר שבסופו של דבר זה לא תפוחים לתפוחים. בעיניים שלי, כשאתה משקיע בנכסים אלטרנטיביים בנכסים לא נזילים, אתה צריך להבין שגם אם תרצה לממש את ההשקעה שלך. אתה יודע כל יום מה המחיר שבו בלחיצת כפתור אתה יכול לקבל את הכסף שלך בחזרה. בהשקעות בנכסים אלטרנטיביים, בין אם זה נדל"ן או דברים אחרים, אתה לא באמת יודע מה המחיר שאתה רואה כשאתה מוכר, ולכן זה לא בדיוק אותו דבר וכל אחד צריך לעשות את החושבים שלו. אני באופן אישי מעדיף מניות וזאת הייתה דעתי גם לפני התפקיד הזה".
מתקרבים לסיום, בקצרה: אתה מעריך שהשינוי בימי המסחר יכול להביא להכפלת מחזורי המסחר בת"א לאורך שנים?
"אני מאמין שהתשובה היא כן".
בתור בנקאי לשעבר, כשאתה מסתכל על השינויים בעולמות הפיננסים, אתה מעריך שאפשר לאתגר את הדומיננטיות של הבנקים?
"לפחות בעולמות שוק ההון, אנחנו נראה שינויים דרמטיים שיגדילו את כוחו שהכוח של הצרכן ואני מאמין שזה יעשה טוב".
יש סיכוי שנראה אותך בחזרה במערכת הבנקאית מתישהו?
"שום סיכוי".
גם בשנים הקרובות אתה מעריך שנראה בת"א תשואות עודפות על פני העולם?
"מול וול סטריט, אני מאמין שכן".
לסיכום, אפשר להגדיר אותך אופטימיסט חסר תקנה ביחס לכלכלה הישראלית?
"כל מי שמכיר אותי לא יגיד שאני אופטימיסט חסר תקנה. אני פשוט מסתכל על הנתונים, מסתכל על הדברים ואני גם לא מעט בקשר עם משקיעים זרים ואני רואה איך הם מסתכלים עלינו, וזה נותן הרבה סיבות לאופטימיות".
