גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף
גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

לגלעד שיינר, סגן נשיא בכיר לשיווק באנבידיה ומנהל תחום שבבי התקשורת - הסגמנט הצומח ביותר בחברה - לא חסרים ניצחונות. עם זאת, אחרי התשבוחות שקיבל מרכז הפיתוח הישראלי מהמנכ"ל ג'נסן הואנג בכנס ה־CES, והאישור להקמת הקמפוס הענק בקריית טבעון, נראה ששיינר, שהתיישב לשיחה עם גלובס כדי להסביר את הזינוק בפעילות הישראלית, מבקש לציין תחילה דווקא ניצחון מסוג אחר: חזרתו הביתה של העובד החטוף אבינתן אור - הישג לו פיללו בחברה במשך שנתיים ושבוע.

פרויקט מיוחד | האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק
פרויקט מיוחד | סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

"אחרי שאור נחטף, החברה כולה התגייסה", מספר שיינר לגלובס. "תמכנו במשפחה, ליווינו אותם בהפגנות, והמנכ"ל ג'נסן הואנג שמר על קשר עם אמו וליווה אותם לאורך כל הדרך". המעגל נסגר בחודש שעבר, כאשר הנהלת אנבידיה ישראל שהתה במטה החברה בסנטה קלרה - שם דנו, ככל הנראה, בהקמת הקמפוס החדש בקריית טבעון.

באותו הזמן שהו אבינתן אור ובת זוגתו נועה ארגמני בלוס אנג'לס, וההנהלה ניצלה את ההזדמנות להפגיש בין אור להואנג במטה. "זה היה מפגש מרגש מאוד", משחזר שיינר. "ג'נסן התרגש לראות אותו, והובטח לו שהכיסא שלו במשרד שמור עבורו".

"חברת התקשורת הגדולה בעולם"

ערב חטיפתו, עבד אור בצוות הפיתוח של ה-Spectrum - כרטיס תקשורת שהפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אנבידיה בשנה האחרונה, ואחד המוצרים הנמכרים ביותר. השבב, המאפשר חיבור ישיר בין מעבדים גרפיים בשרתים שונים באמצעות שילוב של תקשורת אופטית ישירות עד לשבב, הוא חלק מרביעיית מוצרים עליה חולש שיינר כמנהל מוצר. חשיבותם של שבבים אלו כה מכרעת, עד שהמנכ"ל ג'נסן הואנג הצהיר השבוע כי הם הפכו את אנבידיה 'לחברת התקשורת הגדולה בעולם'.

ספק אם אנבידיה הייתה מגיעה לשווי שוק של 4.6 טריליון דולר - החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר - ללא רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2020, תמורת 6.9 מיליארד דולר בלבד. מוצרי התקשורת, המפותחים ומנוהלים ברובם מיקנעם, הם 'החמאה על הלחם' של המעבדים הגרפיים של החברה: ארבעת שבבי התקשורת של אנבידיה הם הכביש המהיר שמונע צווארי בקבוק ומאפשר לאלפי מעבדים לעבוד כיחידה אחת. ללא התשתית הזו, לא ניתן היה להניע את מודלי ה־AI החדשים, המעבדים מאות מיליארדי אסימונים (Tokens), יחידות העיבוד הבסיסית של הבינה המלאכותית, כדי לענות על הביקוש העולמי לטכנולוגיה הזו.

שבבי התקשורת הם כיום מנוע הצמיחה המהיר ביותר של אנבידיה. ברבעון השלישי של השנה (לפי נתוני נובמבר), זינקו הכנסות הסגמנט המפותח בישראל ב־164% לעומת אשתקד, והסתכמו ב־8.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, תחום המעבדים הגרפיים (GPU) צמח ברבעון המקביל ב־56% "בלבד".

המספרים הללו מסבירים את השבחים שהרעיף אתמול ג'נסן הואנג על הצוות המקומי: "ארבעה מתוך שישה שבבים שאנחנו מפתחים יצאו מישראל. זה צוות יוצא דופן, מסור, אכפתי וחרוץ", אמר הואנג, והדגיש את היציבות הנדירה של המרכז הישראלי: "שיעור תחלופת העובדים שם עומד על 1%-2% בלבד. יש שם אנשים שעובדים איתנו כבר 25 שנה, זה יוצא דופן".

החזון המפעים של ג'נסן הואנג

שיינר מפקח על המוצר, ונחשב למוציא ולמביא של הלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה בתחום - לפי ההערכה, הוא עובד עם Microsoft ו־OpenAI ועד xAI של אילון מאסק ואנתרופיק. ענקית השבבים צפויה להרחיב משמעותית את פעילותה בישראל, ולגייס 10,000 עובדים חדשים. מה הסוד?

שיינר מסביר: "לפני מספר שנים התמקדנו במעבד הבודד, אבל היום נקודת המבט עברה לחוות השרתים כולה, כלומר המתקן שבו מוצבים השרתים שבהם משובצים השבבים האלה ואחרים. מתכננים את המתקן מהיסוד כיחידה אחת, ופה נכנסת החשיבות הקריטית של הקישוריות בין השבבים ובין חוות שרתים בקצוות שונים של הגלובוס. ג'נסן הואנג זיהה את זה כבר אז, וזו הסיבה שהוא רכש את מלאנוקס".

בעידן ה־AI, חוות השרתים הישנות כבר לא מספיקות. עיבוד בינה מלאכותית דורש לא רק כוח חישוב עצום, אלא סנכרון מושלם בין אלפי מעבדים: כל שנייה שבה שבב יקר 'מחכה' למידע היא הפסד כספי אדיר ללקוח. כאן נכנסת לתמונה השבבים של אנבידיה - 'רשת הכבישים והרמזורים' המהירה בעולם, שמונעת צווארי בקבוק בתנועת המידע.

כיום, אנבידיה כבר מספקת ארונות שרתים המאגדים 72 מעבדים גרפיים ליחידת מחשוב אחת, ובחברה כבר נערכים לדור הבא שיכיל 576 מעבדים. 'כשמחברים את כולם יחד בתקשורת וקצבי עיבוד מהירים מאוד, אתה מקבל ארון שהופך למחשב-על עוצמתי', מסביר שיינר.

שיינר מסביר: כך הפכנו ללב המערכת

אלא שהאתגר של אנבדיה רק מתחיל בארון השרתים. כדי לאפשר ללקוחות לאמן מודלי ענק, יש צורך בתקשורת מהירה בין אלפי ארונות ומיליוני מעבדים גרפיים ברחבי העולם. 'המטרה היא חישוביות מקבילית אופטימלית', הוא מוסיף. 'זה כמו לתאם פגישה בין מיליוני אנשים בו-זמנית; אם אחד מחכה לשני, מדובר בבזבוז משאבים שיכול לעלות מיליארדים. אנחנו מוודאים שאף מעבד לא יעמוד רעב למידע".

זה מסביר מדוע הכנסות מוצרי התקשורת מישראל צומחות מהר יותר אפילו מהמעבדים הגרפיים?
"בהחלט. כשהתחלנו עם המעבד מאחד הדורות הקודמים, ההופר (Hopper), שיבצנו שמונה מעבדים בשרת אחד, חיברנו אותו לשרתים אחרים בחוות השרתים - ונגמר הסיפור. היום, בדור הבלאקוול (Blackwell), אנחנו כבר עם 72 מעבדים גרפיים בשרת אחד, והצורך בתעבורת נתונים עלה בהתאם, כמו גם המספר הכולל של מעבדים בחווה כולה. בהופר קצב החיבור היה 400 גיגה למעבד; היום זה כבר 800 גיגה, ובדור הבא, הרובין (Rubin), הקצב יוכפל שוב ל־1.6 טרה. כדי שהלקוחות יוכלו לבנות מערכות אימון והסקה בקנה מידה כזה, אנחנו חייבים להגדיל את רוחב הפס בשלושה ממדים בו-זמנית: בתוך השרת, בין השרתים ובין החוות כולן. זה המנוע מאחורי הגידול יוצא הדופן שאנחנו רואים".

"המעמד הזה מעניק למרכז הישראלי משקל סגולי אדיר בתוך אנבידיה", מסביר שיינר. "אנחנו בונים כאן את כל התשתית שמקיפה את המעבד הגרפי, את כל מה שהופך אותם למחשב-על אחד. הלב של אנבידיה נמצא בישראל, וזה מאוד ברור לצד האמריקאי שאנחנו לא בונים כאן רק כמה רכיבים. בשוק כבר מבינים היום שה'חפיר' של אנבידיה לא נמצא בשבב הבודד, אלא ביכולת לגרום לחוות שרתים שלמה לנגן יחד בסנכרון מושלם. המשקל של החברה עבר ליכולות המחשוב המקבילי, לספריות התוכנה ולניהול המערכת - וכל הקישוריות הזו נולדת בישראל".

ישראל לא יכולה להישאר מאחור

שיינר מתאר קצב עבודה ייחודי באנבידיה, שהגבירה את קצב ההשקות בשנים האחרונות ביחס למתחרים ומשיקה כיום שבבים חדשים במחזורי פיתוח וייצור קצרים במיוחד: "במלאנוקס היינו עובדים על דור אחד, מוציאים אותו החוצה, וממתינים שלוש שנים לדור הבא, אבל היום אנחנו במפת דרכים שנתית", הוא אומר. "תוך כדי השקה, אנחנו כבר עובדים על הרשתות של השנה הבאה וזו שאחריה. בזמן שמשיקים מעבד גרפי חדש, אנחנו מפתחים כאן במקביל עוד חמישה שבבים תומכים. זה קצב גבוה במיוחד וזו הסיבה שאנחנו גדלים כל כך". מרכז הפיתוח של אנבידיה מונה כיום מעל ל־5,000 עובדים, לעומת 4,500 אשתקד.

שיעור הרווח הגולמי שלכם גבוה במיוחד ועומד על 73%, מה שאומר שאתם רווחיים מאוד וגם מרשים לעצמכם לגבות מחיר גבוה מהלקוחות.
"המציאות השתנתה, והיום וגם בעתיד כל חוות שרתים תהיה חייבת להצטייד במעבדים גרפיים. נכון שחברות כמו OpenAI או xAI בונות מערכות ענק יקרות, אבל יש גם חברות כמו קורוויב (CoreWeave) ודומותיה שבונות ענני בינה מלאכותית עבור ארגונים שזקוקים למודלים קטנים יותר - אם זה לטובת אימון רכב אוטונומי, מודלים פיננסיים או רובוטיקה. לא תמיד נדרש מודל ענק; לפעמים מאמנים את המודל במקום אחד, ואת ההסקה מריצים באתרים קטנים יותר".

כבר כיום יש אלטרנטיבות למעבדים הגרפיים שלכם מצד חברות כמו גוגל וברודקום, ותחליפים למעבדי התקשורת, כפי שמציעה דרייבנטס הישראלית.
"אני לא מכיר פתרון שמתקרב באיכותו לזה שבנינו. בנייה של מחשוב מואץ עם מעבד גרפי אינה עניין זול; המעבד הוא המרכז, אבל גם לניהול התקשורת בחווה יש השפעה אדירה על התוצאה הסופית. אם לקוח ינסה לחסוך 10% במחיר וירכוש מעבד חלופי, הוא עלול לאבד 20% מיכולת העיבוד שלו - וזה לא הגיוני כלכלית. הואנג תמיד אומר שגם אם מישהו ייתן לך את פתרון הנטוורקינג שלו בחינם, זה לא יעבוד מספיק טוב. כדי לא להפסיד מיליונים ולאבד כ-40% מביצועי המעבד, אתה חייב סנכרון מושלם. זו הסיבה שאנבידיה היא חברת התקשורת הגדולה בעולם".

ישנם דיווחים שמחסור בתשתיות חשמל וקשיים רגולטוריים בהקמת חוות שרתים יוצרים צוואר בקבוק שגורם לרבים מלקחותיכם להאט את הקצב.
"אני לא רואה עצירה, אלא רק בנייה גוברת ומערכות חוות שרתים שרק הולכות וגדלות בנפחן. כשאנחנו מספקים הזמנות, הן מיועדות למקומות שבהם חוות השרתים כבר מוכנה לקלוט אותן. אנחנו מוודאים שהם לא יישבו בקופסאות, אלא ייכנסו לפעילות מיידית".

ישראל היא אמנם "מדינת הסטארט-אפ", אך היא סובלת ממחסור בתשתיות AI. חברות מקומיות מובילות כמו AI21 או דקארט נאלצות לאמן את המודלים שלהן על שרתים בחו"ל.

"להיות בחזית ה־AI זה אינטרס אסטרטגי של כל מדינה, וזה חייב להיות חשוב גם לישראל. אנחנו עושים כל מאמץ לדחוף את התחום הזה כאן; בנינו את מחשב-העל 'ישראל-1', ונמשיך להקים מערכות נוספות כדי לאפשר גישה לסטארט־אפים ולשותפים".

מדובר במעבדות סגורות, חוות שרתים לשימוש פנימי בלבד - כמו אלו שאתם מקימים במבוא כרמל?
"אלו לא מעבדות סגורות, אלא פתוחות לשיתופי פעולה עם שותפים מורשים כמו סטארט־אפים ומוסדות מחקר. אנחנו שמחים לראות התעוררות של חברות שרוצות לבנות מערכות AI בארץ. חשוב להיות בפרונט, וישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להיות בפיגור".

עוד כתבות

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

פטריית עשן כתצואה מהפצצות בטהרן, אתמול / צילום: Reuters, רויטרס

שעה של ירי בלתי פוסק מאיראן: אין דיווחים על נפגעים

איראן מודיעה רשמית - חמינאי חוסל: "המנהיג העליון מת" ● דיווחים על פיצוצים עזים גם בדובאי ● נקבע מותה של הפצועה אנוש בפגיעה הישירה בתל אביב ● ארגון זכויות אדם: כוחות ביטחון באיראן ירו על אזרחים שחגגו ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו, שדרן טלוויזיה פרץ בבכי ● משמרות המהפכה איימו: "בעוד רגעים תחל הפעולה ההרסנית בהיסטוריה" ● עדכונים שוטפים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב