גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף
גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

לגלעד שיינר, סגן נשיא בכיר לשיווק באנבידיה ומנהל תחום שבבי התקשורת - הסגמנט הצומח ביותר בחברה - לא חסרים ניצחונות. עם זאת, אחרי התשבוחות שקיבל מרכז הפיתוח הישראלי מהמנכ"ל ג'נסן הואנג בכנס ה־CES, והאישור להקמת הקמפוס הענק בקריית טבעון, נראה ששיינר, שהתיישב לשיחה עם גלובס כדי להסביר את הזינוק בפעילות הישראלית, מבקש לציין תחילה דווקא ניצחון מסוג אחר: חזרתו הביתה של העובד החטוף אבינתן אור - הישג לו פיללו בחברה במשך שנתיים ושבוע.

פרויקט מיוחד | האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק
פרויקט מיוחד | סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

"אחרי שאור נחטף, החברה כולה התגייסה", מספר שיינר לגלובס. "תמכנו במשפחה, ליווינו אותם בהפגנות, והמנכ"ל ג'נסן הואנג שמר על קשר עם אמו וליווה אותם לאורך כל הדרך". המעגל נסגר בחודש שעבר, כאשר הנהלת אנבידיה ישראל שהתה במטה החברה בסנטה קלרה - שם דנו, ככל הנראה, בהקמת הקמפוס החדש בקריית טבעון.

באותו הזמן שהו אבינתן אור ובת זוגתו נועה ארגמני בלוס אנג'לס, וההנהלה ניצלה את ההזדמנות להפגיש בין אור להואנג במטה. "זה היה מפגש מרגש מאוד", משחזר שיינר. "ג'נסן התרגש לראות אותו, והובטח לו שהכיסא שלו במשרד שמור עבורו".

"חברת התקשורת הגדולה בעולם"

ערב חטיפתו, עבד אור בצוות הפיתוח של ה-Spectrum - כרטיס תקשורת שהפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אנבידיה בשנה האחרונה, ואחד המוצרים הנמכרים ביותר. השבב, המאפשר חיבור ישיר בין מעבדים גרפיים בשרתים שונים באמצעות שילוב של תקשורת אופטית ישירות עד לשבב, הוא חלק מרביעיית מוצרים עליה חולש שיינר כמנהל מוצר. חשיבותם של שבבים אלו כה מכרעת, עד שהמנכ"ל ג'נסן הואנג הצהיר השבוע כי הם הפכו את אנבידיה 'לחברת התקשורת הגדולה בעולם'.

ספק אם אנבידיה הייתה מגיעה לשווי שוק של 4.6 טריליון דולר - החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר - ללא רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2020, תמורת 6.9 מיליארד דולר בלבד. מוצרי התקשורת, המפותחים ומנוהלים ברובם מיקנעם, הם 'החמאה על הלחם' של המעבדים הגרפיים של החברה: ארבעת שבבי התקשורת של אנבידיה הם הכביש המהיר שמונע צווארי בקבוק ומאפשר לאלפי מעבדים לעבוד כיחידה אחת. ללא התשתית הזו, לא ניתן היה להניע את מודלי ה־AI החדשים, המעבדים מאות מיליארדי אסימונים (Tokens), יחידות העיבוד הבסיסית של הבינה המלאכותית, כדי לענות על הביקוש העולמי לטכנולוגיה הזו.

שבבי התקשורת הם כיום מנוע הצמיחה המהיר ביותר של אנבידיה. ברבעון השלישי של השנה (לפי נתוני נובמבר), זינקו הכנסות הסגמנט המפותח בישראל ב־164% לעומת אשתקד, והסתכמו ב־8.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, תחום המעבדים הגרפיים (GPU) צמח ברבעון המקביל ב־56% "בלבד".

המספרים הללו מסבירים את השבחים שהרעיף אתמול ג'נסן הואנג על הצוות המקומי: "ארבעה מתוך שישה שבבים שאנחנו מפתחים יצאו מישראל. זה צוות יוצא דופן, מסור, אכפתי וחרוץ", אמר הואנג, והדגיש את היציבות הנדירה של המרכז הישראלי: "שיעור תחלופת העובדים שם עומד על 1%-2% בלבד. יש שם אנשים שעובדים איתנו כבר 25 שנה, זה יוצא דופן".

החזון המפעים של ג'נסן הואנג

שיינר מפקח על המוצר, ונחשב למוציא ולמביא של הלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה בתחום - לפי ההערכה, הוא עובד עם Microsoft ו־OpenAI ועד xAI של אילון מאסק ואנתרופיק. ענקית השבבים צפויה להרחיב משמעותית את פעילותה בישראל, ולגייס 10,000 עובדים חדשים. מה הסוד?

שיינר מסביר: "לפני מספר שנים התמקדנו במעבד הבודד, אבל היום נקודת המבט עברה לחוות השרתים כולה, כלומר המתקן שבו מוצבים השרתים שבהם משובצים השבבים האלה ואחרים. מתכננים את המתקן מהיסוד כיחידה אחת, ופה נכנסת החשיבות הקריטית של הקישוריות בין השבבים ובין חוות שרתים בקצוות שונים של הגלובוס. ג'נסן הואנג זיהה את זה כבר אז, וזו הסיבה שהוא רכש את מלאנוקס".

בעידן ה־AI, חוות השרתים הישנות כבר לא מספיקות. עיבוד בינה מלאכותית דורש לא רק כוח חישוב עצום, אלא סנכרון מושלם בין אלפי מעבדים: כל שנייה שבה שבב יקר 'מחכה' למידע היא הפסד כספי אדיר ללקוח. כאן נכנסת לתמונה השבבים של אנבידיה - 'רשת הכבישים והרמזורים' המהירה בעולם, שמונעת צווארי בקבוק בתנועת המידע.

כיום, אנבידיה כבר מספקת ארונות שרתים המאגדים 72 מעבדים גרפיים ליחידת מחשוב אחת, ובחברה כבר נערכים לדור הבא שיכיל 576 מעבדים. 'כשמחברים את כולם יחד בתקשורת וקצבי עיבוד מהירים מאוד, אתה מקבל ארון שהופך למחשב-על עוצמתי', מסביר שיינר.

שיינר מסביר: כך הפכנו ללב המערכת

אלא שהאתגר של אנבדיה רק מתחיל בארון השרתים. כדי לאפשר ללקוחות לאמן מודלי ענק, יש צורך בתקשורת מהירה בין אלפי ארונות ומיליוני מעבדים גרפיים ברחבי העולם. 'המטרה היא חישוביות מקבילית אופטימלית', הוא מוסיף. 'זה כמו לתאם פגישה בין מיליוני אנשים בו-זמנית; אם אחד מחכה לשני, מדובר בבזבוז משאבים שיכול לעלות מיליארדים. אנחנו מוודאים שאף מעבד לא יעמוד רעב למידע".

זה מסביר מדוע הכנסות מוצרי התקשורת מישראל צומחות מהר יותר אפילו מהמעבדים הגרפיים?
"בהחלט. כשהתחלנו עם המעבד מאחד הדורות הקודמים, ההופר (Hopper), שיבצנו שמונה מעבדים בשרת אחד, חיברנו אותו לשרתים אחרים בחוות השרתים - ונגמר הסיפור. היום, בדור הבלאקוול (Blackwell), אנחנו כבר עם 72 מעבדים גרפיים בשרת אחד, והצורך בתעבורת נתונים עלה בהתאם, כמו גם המספר הכולל של מעבדים בחווה כולה. בהופר קצב החיבור היה 400 גיגה למעבד; היום זה כבר 800 גיגה, ובדור הבא, הרובין (Rubin), הקצב יוכפל שוב ל־1.6 טרה. כדי שהלקוחות יוכלו לבנות מערכות אימון והסקה בקנה מידה כזה, אנחנו חייבים להגדיל את רוחב הפס בשלושה ממדים בו-זמנית: בתוך השרת, בין השרתים ובין החוות כולן. זה המנוע מאחורי הגידול יוצא הדופן שאנחנו רואים".

"המעמד הזה מעניק למרכז הישראלי משקל סגולי אדיר בתוך אנבידיה", מסביר שיינר. "אנחנו בונים כאן את כל התשתית שמקיפה את המעבד הגרפי, את כל מה שהופך אותם למחשב-על אחד. הלב של אנבידיה נמצא בישראל, וזה מאוד ברור לצד האמריקאי שאנחנו לא בונים כאן רק כמה רכיבים. בשוק כבר מבינים היום שה'חפיר' של אנבידיה לא נמצא בשבב הבודד, אלא ביכולת לגרום לחוות שרתים שלמה לנגן יחד בסנכרון מושלם. המשקל של החברה עבר ליכולות המחשוב המקבילי, לספריות התוכנה ולניהול המערכת - וכל הקישוריות הזו נולדת בישראל".

ישראל לא יכולה להישאר מאחור

שיינר מתאר קצב עבודה ייחודי באנבידיה, שהגבירה את קצב ההשקות בשנים האחרונות ביחס למתחרים ומשיקה כיום שבבים חדשים במחזורי פיתוח וייצור קצרים במיוחד: "במלאנוקס היינו עובדים על דור אחד, מוציאים אותו החוצה, וממתינים שלוש שנים לדור הבא, אבל היום אנחנו במפת דרכים שנתית", הוא אומר. "תוך כדי השקה, אנחנו כבר עובדים על הרשתות של השנה הבאה וזו שאחריה. בזמן שמשיקים מעבד גרפי חדש, אנחנו מפתחים כאן במקביל עוד חמישה שבבים תומכים. זה קצב גבוה במיוחד וזו הסיבה שאנחנו גדלים כל כך". מרכז הפיתוח של אנבידיה מונה כיום מעל ל־5,000 עובדים, לעומת 4,500 אשתקד.

שיעור הרווח הגולמי שלכם גבוה במיוחד ועומד על 73%, מה שאומר שאתם רווחיים מאוד וגם מרשים לעצמכם לגבות מחיר גבוה מהלקוחות.
"המציאות השתנתה, והיום וגם בעתיד כל חוות שרתים תהיה חייבת להצטייד במעבדים גרפיים. נכון שחברות כמו OpenAI או xAI בונות מערכות ענק יקרות, אבל יש גם חברות כמו קורוויב (CoreWeave) ודומותיה שבונות ענני בינה מלאכותית עבור ארגונים שזקוקים למודלים קטנים יותר - אם זה לטובת אימון רכב אוטונומי, מודלים פיננסיים או רובוטיקה. לא תמיד נדרש מודל ענק; לפעמים מאמנים את המודל במקום אחד, ואת ההסקה מריצים באתרים קטנים יותר".

כבר כיום יש אלטרנטיבות למעבדים הגרפיים שלכם מצד חברות כמו גוגל וברודקום, ותחליפים למעבדי התקשורת, כפי שמציעה דרייבנטס הישראלית.
"אני לא מכיר פתרון שמתקרב באיכותו לזה שבנינו. בנייה של מחשוב מואץ עם מעבד גרפי אינה עניין זול; המעבד הוא המרכז, אבל גם לניהול התקשורת בחווה יש השפעה אדירה על התוצאה הסופית. אם לקוח ינסה לחסוך 10% במחיר וירכוש מעבד חלופי, הוא עלול לאבד 20% מיכולת העיבוד שלו - וזה לא הגיוני כלכלית. הואנג תמיד אומר שגם אם מישהו ייתן לך את פתרון הנטוורקינג שלו בחינם, זה לא יעבוד מספיק טוב. כדי לא להפסיד מיליונים ולאבד כ-40% מביצועי המעבד, אתה חייב סנכרון מושלם. זו הסיבה שאנבידיה היא חברת התקשורת הגדולה בעולם".

ישנם דיווחים שמחסור בתשתיות חשמל וקשיים רגולטוריים בהקמת חוות שרתים יוצרים צוואר בקבוק שגורם לרבים מלקחותיכם להאט את הקצב.
"אני לא רואה עצירה, אלא רק בנייה גוברת ומערכות חוות שרתים שרק הולכות וגדלות בנפחן. כשאנחנו מספקים הזמנות, הן מיועדות למקומות שבהם חוות השרתים כבר מוכנה לקלוט אותן. אנחנו מוודאים שהם לא יישבו בקופסאות, אלא ייכנסו לפעילות מיידית".

ישראל היא אמנם "מדינת הסטארט-אפ", אך היא סובלת ממחסור בתשתיות AI. חברות מקומיות מובילות כמו AI21 או דקארט נאלצות לאמן את המודלים שלהן על שרתים בחו"ל.

"להיות בחזית ה־AI זה אינטרס אסטרטגי של כל מדינה, וזה חייב להיות חשוב גם לישראל. אנחנו עושים כל מאמץ לדחוף את התחום הזה כאן; בנינו את מחשב-העל 'ישראל-1', ונמשיך להקים מערכות נוספות כדי לאפשר גישה לסטארט־אפים ולשותפים".

מדובר במעבדות סגורות, חוות שרתים לשימוש פנימי בלבד - כמו אלו שאתם מקימים במבוא כרמל?
"אלו לא מעבדות סגורות, אלא פתוחות לשיתופי פעולה עם שותפים מורשים כמו סטארט־אפים ומוסדות מחקר. אנחנו שמחים לראות התעוררות של חברות שרוצות לבנות מערכות AI בארץ. חשוב להיות בפרונט, וישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להיות בפיגור".

עוד כתבות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; ירידות בחוזים

החוזים העתידיים על בורסות ארה"ב נסחרים בירידות ● לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש בקלות ● מגמה מעורבת באירופה: הקאק יורד בכ-0.3%, הדאקס עולה בכ-0.1% ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט