הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo
חודשיים חלפו מאז שהגיעה מניית אנבידיה לשיא של כל הזמנים, 207 דולר, וגם סדרת ההשקות יוצאות הדופן של המנכ"ל והמייסד הכריזמטי ג'נסן הואנג מהשבוע האחרון לא שינתה מהותית את התמונה - מניית החברה עדיין נסחרת בחסר של 6% מהשיא. נאומו של הואנג בכנס ה־CES בלאס וגאס הפך לתצוגת תכלית רבת רושם של חברה שנמצאת בכל מקום אפשרי בענף הבינה המלאכותית, למעט במקום אחד - בממשק שפונה אל המשתמשים.
● פרויקט מיוחד | סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה
● פרויקט מיוחד | "הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק
אבל מאחורי הקלעים, אנבידיה תופסת כל נישה פנויה: היא חולשת על שוק המעבדים הגרפיים, מנוע הבערה של מודלי השפה שמחוללים את מהפכת ה־AI; על שוק מעבדי התקשורת, שמניעים את המידע הרב שעובר בין המעבדים הגרפיים; על שוק מערכות ההפעלה ל־AI; ועל שוק הסימולציות - מחשבי־על שמסוגלים לאמן מכוניות ורובוטים לפעול במציאות באינסוף תסריטים.
אנבידיה פיתחה תשתית שכזו כמעט לכל ענף תעשייה אפשרי: פענוח חלבונים, פיתוח תרופות, חיזוי מזג האוויר, תחבורה וניווט, מסחר פיננסי, שירות לקוחות - באופן שהפך אותה לשם נרדף ל־AI עבור כל חברה שמכבדת את עצמה.
השליטה הזו בשרשרת הערך של שוק ה־AI והחפיר העמוק שבו הקיפה את עצמה באופן שמקשה על המתחרים שלה לאתגר אותה, אפשרו לאנבידיה לה להפוך לחברה הרווחית עם שווי השוק הגבוה בעולם (4.6 טריליון דולר) ועם שיעור רווח תפעולי של 63%.
מה מאיים על התזמורת של ענקית השבבים
"כשחברה מחזיקה ב־90% מהשוק היא בדרך כלל מנסה לשמר אותו באמצעות הורדת מחירים, אבל הואנג לא זקוק לזה", אומר אדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון בסמר. "הוא מייצר אצל הלקוח הארגוני את התחושה שאין לו אלטרנטיבה אחרת באמצעות מכונה משומנת שמשיקה שבב חדש כל שנה - קצב שקשה להתחרות בו, ועל ידי מערכת מורכבת של מעבדים גרפיים, שבבי תקשורת, תוכנה וארכיטקטורת מערכת שעובדים יחד כמו תזמורת. עד שאתה קונה כרטיס, אתה רוצה לראות את כל התזמורת בפעולה ולא להסתפק בכמה כלים, ומוכן לשלם בשביל זה מחיר גבוה יותר בשורה הראשונה".
זו בדיוק הסיבה שבגללה הואנג מהלל את הפעילות הישראלית של אנבידיה, אותה הקים לפני שש שנים ברכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר - ככל הנראה הרכישה המשתלמת בהיסטוריה. שבבי התקשורת של אנבידיה המפותחים בישראל מאפשרים למעבדים הגרפיים שלה להתמודד עם עידן ההסקה (Inference) וסוכני ה־AI, שדורש יכולת עיבוד מקבילית מיוחדת בפריסה על פני מעבדים ושרתים רבים.
הואנג מציג את אנבידיה כחברת סופרמרקט שבה כל חברה יכולה לרכוש כל מוצר כאוות נפשה ולהשלים אותו עם מוצרים מחברות אחרות או מבית. טכנית זה נכון, אבל במקביל הוא דואג להקיף את אותו לקוח עם מספר מוצרים גדול ככל האפשר כך שכל ברירה אחרת תהיה טובה פחות. ובכל זאת, נראה שמשהו השתנה. יותר ויותר פתרונות אלטרנטיביים צומחים מתחת לאפה של אנבידיה ומנסים לערער באיטיות את השליטה שלה בשוק.
רכישת חברת השבבים האמריקאית גרוק אמנם מוכיחה את עליונותה של אנבידיה כמי שמסוגלת להוציא עבור רכישת שבב חדש קמצוץ מקופת המזומנים שלה, 20 מיליארד דולר "בלבד" מתוך כ־60 מיליארד דולר שנצברו בקופתה, אבל היא גם מראה את האיום שמהווה דור חדש של חברות שבבים על הסדר הטוב שיצרה. גרוק פיתחה שבב רזה מאוד שמיועד בעיקר לשלב ההסקה, הנחשב לכזה שצורך פחות כוח עיבוד מהשבב ומסוגל לפעול במודלים קטנים ורזים בזול וביעילות רבה יותר מהמעבד הגרפי של אנבידיה, הנחשב למכונה כבדה יותר אך רב־תכלתית.
עוד שלוש חברות שבבים אמריקאיות אחרות מאתגרות את אנבידיה מאותו המקום עם גיוסים של מיליארדי דולרים: סריבראס (Cerebras), שבה השקיעו סם אלטמן, איליה סוצקבר, פידליטי ואפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; סמבנובה (SambaNova) שגייסה הון ממנכ"ל אינטל ליפ־בו טאן וסופטבנק; וטנסטורנט (Tenstorrent) של ג'ים קלר, אייקון השבבים האמריקאי. כולן הוקמו לפני שלוש־ארבע שנים, בערש ימי מהפכת ה־AI, כשההנחה הנפוצה הייתה שניתן יהיה להתחרות עם אנבידיה מכיוון של שבב טוב, זול או יעיל יותר.
אלא שהמציאות סביבן השתנתה לרעתן: מודלי השפה הפכו לגדולים ומורכבים במיוחד עד כי לא השבב הוא זה שעשה את ההבדל - אלא האופן שבו שבבים עובדים יחד בחוות שרתים. הסטארט־אפים נדרשו לעטוף את השבבים בשרתים ובשכבות תוכנה שרק הגדילו את הוצאותיהם. בסופו של דבר שתיים מהן נמכרו: גרוק שנמכרה כאמור לאנבידיה וסמבנובה שבדרך למכירה לאינטל ב־5 מיליארד דולר.
החברות שמבינות שהשבב כבר לא במרכז
יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital, מסכים שיש מקום לתחרות באנבידיה בשבבים למכשירי קצה כמו מצלמות או מכוניות, וטוען שעסקת מובילאיי־מנטי שבמסגרתה חברת רכב אוטונומי מתמזגת עם חברת רובוטים הומנואידים, היא הוכחה לכך. "במקומות הללו דרושים פתרונות קלים וזולים, לא מציאותי להתקין על רחפן מעבדים גדולים", הוא אומר. "החברה שתנצח היא לא בהכרח זו שתפתח את השבב המהיר ביותר, אלא זו שתפתח שרתים יעילים וחסכוניים יותר באנרגיה ותאפשר למטא ולמיקרוסופט להימנע מהקמת תחנת כוח חדשה ליד כל חוות שרתים. החברות הללו מבינות שהבטן הרכה של אנבידיה היא צריכת החשמל הגבוהה של השבבים שלה".
הניסיון הלא מוצלח של חברות השבבים לאתגר את אנבידיה הצית גל חדש של חברות בתחום שמותאם יותר לדרישות הגוברות של מודלי ה־AI הגדולים, שיחידות העיבוד שלהם דורשות אספקת חשמל בהיקף של ערים שלמות. אלה חברות שמבינות שהערך המוסף מגיע לא מהשבב הבודד אלא מכיוון השרת - שמלבד מעבדים גרפיים כולל גם מעבדי ליבה, מעבדי תקשורת ומתגים. באורח מעניין כמה מהחברות המבטיחות ביותר בתחום הן ישראליות, המנסות לתקוף את נקודות החולשה של אנבידיה.
בין החברות הישראליות הבולטות נמצאת אלמנט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, מי שהקים ומכר את הבאנה לאבס לאינטל ב־2 מיליארד דולר ואת אנפורנה לאמזון ב־375 מיליון דולר. החברה, שמתנהלת בסודיות מתחת לרדאר התקשורתי, מנסה לאתגר את אנבידיה באמצעות ארון שרתים (rack) חלופי עם שבב המיועד לשלב ההסקה, חיבור טוב יותר של השבב לזיכרון, פרוטוקול תקשורת חלופי לזה של מלאנוקס, ושכבת תוכנה משלה. על פי PitchBook, החברה כבר גייסה 128 מיליון דולר לפי שווי של מעל למיליארד דולר ממשקיעים דוגמת פידליטי, אטריידס ווילנץ עצמו. לפי הערכות, החברה עובדת עם אחת מענקיות הטק האמריקאיות.
חברה ישראלית מסקרנת נוספת היא מג'סטיק (Majestic) שהקים עופר שחם, מראשוני המפתחים של שבבי ה־AI בגוגל ומי שניהל בעברו את מעבדת השבבים של מטא. מג'סטיק גייסה רק לפני שלושה חודשים כ־100 מיליון דולר מקרנות כמו לוקס האמריקאית וגרוב, חץ וטל ונצ'רס הישראליות כדי לעצב שרת AI הכולל חיבור מסוג חדש לרכיב הזיכרון. בצורה זו, יתאפשר עיבוד של יותר מידע בבת אחת (עד פי אלף מהזיכרון הזמין למעבד אנבידיה הממוצע) וברוחב פס גבוה יותר, וכתוצאה לחסוך דרמטית בשרתים שבשימוש, בחשמל ובעלויות.
"המגבלה על ביצועי המעבדים הגרפיים כיום לא נובעת מכך שאין מספיק מהם, אלא מתופעה שמכונה 'חומת הזיכרון'", אומר שחם לגלובס. "המעבדים הגרפיים מוגבלים ברוחב הפס ובנגישות שלהם לזיכרון המרכזי - כך שצוואר הבקבוק איננו המעבד אלא החיבור בין המעבדים ובין המעבדים לזיכרון. לשם מה צריך לפתח מעבד חדש שיעמוד רוב הזמן ללא שימוש בגלל 'פקק'?".
לדברי שחם, "זו הסיבה שחברה כמו אנבידיה רק מציעה עוד ועוד מעבדים ללקוחות. אם בעבר זה היה מעבד אחד, זה גדל למארז של שמונה, ולאחר מכן לארון של 72 ובשלב הבא 576 מעבדים. זה אמנם משחק לידיים של אנבידיה, אבל זה לא הפתרון האלגנטי ביותר והוא לא בר קיימא מבחינת העלויות שנגזרות על הלקוחות ומבחינת צריכת החשמל".
הסנסציה הישראלית: תחליף מלא לאנבידיה?
על פי מספר מקורות בכירים בהייטק המקומי, מי שמעוררת סנסציה כמי שמצליחה לספק תחליף מלא לתשתית של אנבידיה היא חברת הסטארט־אפ מרעננה דרייבנטס (Drivenets) הנחבאת אל הכלים, שמנהליה היזמים הסדרתיים עידו סוסן והלל קוברינסקי מתרחקים גם הם מהתקשורת. במאי אשתקד נחשף בגלובס שענקית התקשורת AT&T הסכימה לרכוש מניות מכמה מהמשקיעות, בהן בסמר ופיטנגו, ב־750-800 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ־5 מיליארד דולר.
דרייבנטס הוקמה כחברה שפיתחה מעין חוות שרתים המשמשת כנתב תקשורת עבור ענקיות טלקום, אך זיהתה מאוחר יותר את הפוטנציאל הטמון בחוות ה־AI. בחודשים האחרונים, כך נראה, היא מצליחה להוכיח שתשתית התוכנה שלה מצליחה להוות תחליף לשבבי התקשורת של אנבידיה־מלאנוקס, בעיקר עבור חברות ניאו־ענן ששמן לא פורסם. החברה הוכיחה שבאמצעות שילוב שבבים שונים (של AMD וברודקום) עם רשת התקשורת והתוכנה שלה, ניתן להציג ביצועים עדיפים בתקשורת בין מעבדים גרפיים בשרת, בין שרתים ובין חוות שרתים המרוחקות אפילו יותר ממאה ק"מ זה מזה.
על פי מספר מקורות, מבדיקות פנימיות של החברה עולה כי עלויות העיבוד לכל מיליון אסימונים יכולות להיות נמוכות בעשרות אחוזים ביחס לאנבידיה, מה שמגדיל את קצב אימוץ המוצר של החברה בחודשים האחרונים. עבור חברות כמו AMD וברודקום שלא הצליחו עד כה להתעלות על אנבידיה באמצעות כל אחד מהמוצרים שלהן בנפרד, השותפות עם דרייבנטס הישראלית מהווה שדרוג אפשרי במעמדן.
לדרייבנטס שתי מתחרות, האחת היא חברת התקשורת האמריקאית אריסטה - אך זו לא שמה לה למטרה לתפור עסקאות כוללות של חוות שרתים ייעודיות ל־AI ללקוחותיה. השנייה היא סיסקו, שלמעשה יצאה מהתחרות והצטרפה לאנבידיה: היא משווקת שרתים המבוססים על מעבדים גרפיים של אנבידיה ומתגי תקשורת המבוססים על מעבדי מלאנוקס, ובכך הפכה לחלק מזרועותיה הארוכות של אנבידיה.
אנבידי ה מנגד לא שוקטת על השמרים, וריבוי ההשקות שלה בתחום השבבים כמו גם הקצב ההולך ומתגבר שלהן הוא חלק מהמענה שהיא מנסה לספק לתחרות. "הואנג למוד ניסיון מהעבר. הוא ראה איך אינטל שלטה בשוק השרתים העולמי אך הלקוחות שלה, ענקיות הענן, החלו להתמרד נגד שיעורי הרווח הגבוהים שהיא גוזרת ופנו לפיתוח מוצר מתחרה מבית", אומר מאור פרידמן, שותף בקרן F2. "הואנג רואה חברות כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט מנסות לייצר אלטרנטיבה, ופונה לכמה שיותר השקעות ושיתופי פעולה עם חברות ניאו־ענן (שמתמחות באספקת שירותי עיבוד AI, כמו נביוס, קורוויב וקרוסו - א"ג) ועם מעבדות מודלים כמו OpenAI ואנתרופיק".
שוק הניאו־ענן מצא את עצמו בין הפטיש לסדן
חברות הניאו־ענן נמצאות בעמדה טובה להתחרות באנבידיה, למרות שחלקן ממומנות על ידה. אולם, הן נמצאות בין הפטיש לסדן: עלויות חשמל מאמירות על אחזקת חוות שרתים לצד עלויות גדלות של שבבים, ומנגד לחץ מצד הלקוח להפחית מחירים. אבל לטענת פרידמן, ענקיות הענן כמו גוגל ואמזון נמצאות בעמדה הטובה ביותר אולי לאתגר את אנבידיה, זאת על ידי מכירה של כמה שיותר שירותים, ושימוש ברווחיות שלהן ממוצרים אחרים כדי לממן פיתוח של מעבדים גרפיים יקרים ומעבדי תקשורת.
פרידמן, שעבד בתחילת הקריירה שלו באנפורנה, חברת השבבים הישראלית של אמזון - ראה בדיוק את זה: "הן גוגל והן אמזון מחזיקות כל אחת בשרשרת של מעבדים גרפיים והן מתחילות להציע אותם לארגונים או לחברות מחוץ לחברה". דווקא מיקרוסופט, שהיתה מחלוצות התחום והחזיקה שותפות עם OpenAI, נמצאת בעמדה נחותה במרוץ הזה, ולא נראה בשלב זה שיש לה אפשרות לתת מענה להיצע של גוגל או אמזון.
נראה שגוגל נמצאת בנקודת הזינוק הטובה ביותר, לאחר שכבר הצליחה להעביר לקוחות כמו מידג'רני ואנתרופיק לשבבי ה־TPU שלה ולחסוך לכל אחת מהן מיליוני דולרים, וכן לאור שיתוף הפעולה האפשרי עם מטא. יש לה מעבדים גרפיים (TPU), מעבדי תקשורת המתחרים עם אלה של מלאנוקס (ICI), מערכת הפעלה (TorchTPU) ושירות ענן ותיק וצומח (GCP). מידג'רני עברה משבבי H100 של אנבידיה ל־TPU של גוגל וחסכה לפחות 16.8 מיליון דולר בשנה בעלויות תחזוקה.