גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק

למרות דומיננטיות של 90% מהשוק ושווי דמיוני, אימפריית השבבים של ג'נסן הואנג ניצבת מול גל מתחרים חדשים - משבבי הסקה יעילים ועד פתרונות שרתים חסכוניים באנרגיה ● חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים מנסים לנצל את נקודות החולשה שלה כדי לערער את הבלעדיות של מי שהפכה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo
הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo

חודשיים חלפו מאז שהגיעה מניית אנבידיה לשיא של כל הזמנים, 207 דולר, וגם סדרת ההשקות יוצאות הדופן של המנכ"ל והמייסד הכריזמטי ג'נסן הואנג מהשבוע האחרון לא שינתה מהותית את התמונה - מניית החברה עדיין נסחרת בחסר של 6% מהשיא. נאומו של הואנג בכנס ה־CES בלאס וגאס הפך לתצוגת תכלית רבת רושם של חברה שנמצאת בכל מקום אפשרי בענף הבינה המלאכותית, למעט במקום אחד - בממשק שפונה אל המשתמשים.

פרויקט מיוחד | סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה
פרויקט מיוחד | "הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק

אבל מאחורי הקלעים, אנבידיה תופסת כל נישה פנויה: היא חולשת על שוק המעבדים הגרפיים, מנוע הבערה של מודלי השפה שמחוללים את מהפכת ה־AI; על שוק מעבדי התקשורת, שמניעים את המידע הרב שעובר בין המעבדים הגרפיים; על שוק מערכות ההפעלה ל־AI; ועל שוק הסימולציות - מחשבי־על שמסוגלים לאמן מכוניות ורובוטים לפעול במציאות באינסוף תסריטים.

אנבידיה פיתחה תשתית שכזו כמעט לכל ענף תעשייה אפשרי: פענוח חלבונים, פיתוח תרופות, חיזוי מזג האוויר, תחבורה וניווט, מסחר פיננסי, שירות לקוחות - באופן שהפך אותה לשם נרדף ל־AI עבור כל חברה שמכבדת את עצמה.

השליטה הזו בשרשרת הערך של שוק ה־AI והחפיר העמוק שבו הקיפה את עצמה באופן שמקשה על המתחרים שלה לאתגר אותה, אפשרו לאנבידיה לה להפוך לחברה הרווחית עם שווי השוק הגבוה בעולם (4.6 טריליון דולר) ועם שיעור רווח תפעולי של 63%.

מה מאיים על התזמורת של ענקית השבבים

"כשחברה מחזיקה ב־90% מהשוק היא בדרך כלל מנסה לשמר אותו באמצעות הורדת מחירים, אבל הואנג לא זקוק לזה", אומר אדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון בסמר. "הוא מייצר אצל הלקוח הארגוני את התחושה שאין לו אלטרנטיבה אחרת באמצעות מכונה משומנת שמשיקה שבב חדש כל שנה - קצב שקשה להתחרות בו, ועל ידי מערכת מורכבת של מעבדים גרפיים, שבבי תקשורת, תוכנה וארכיטקטורת מערכת שעובדים יחד כמו תזמורת. עד שאתה קונה כרטיס, אתה רוצה לראות את כל התזמורת בפעולה ולא להסתפק בכמה כלים, ומוכן לשלם בשביל זה מחיר גבוה יותר בשורה הראשונה".

אדם פישר, שותף בקרן בסמר / צילום: באדיבות קרן בסמר

זו בדיוק הסיבה שבגללה הואנג מהלל את הפעילות הישראלית של אנבידיה, אותה הקים לפני שש שנים ברכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר - ככל הנראה הרכישה המשתלמת בהיסטוריה. שבבי התקשורת של אנבידיה המפותחים בישראל מאפשרים למעבדים הגרפיים שלה להתמודד עם עידן ההסקה (Inference) וסוכני ה־AI, שדורש יכולת עיבוד מקבילית מיוחדת בפריסה על פני מעבדים ושרתים רבים.

הואנג מציג את אנבידיה כחברת סופרמרקט שבה כל חברה יכולה לרכוש כל מוצר כאוות נפשה ולהשלים אותו עם מוצרים מחברות אחרות או מבית. טכנית זה נכון, אבל במקביל הוא דואג להקיף את אותו לקוח עם מספר מוצרים גדול ככל האפשר כך שכל ברירה אחרת תהיה טובה פחות. ובכל זאת, נראה שמשהו השתנה. יותר ויותר פתרונות אלטרנטיביים צומחים מתחת לאפה של אנבידיה ומנסים לערער באיטיות את השליטה שלה בשוק.

רכישת חברת השבבים האמריקאית גרוק אמנם מוכיחה את עליונותה של אנבידיה כמי שמסוגלת להוציא עבור רכישת שבב חדש קמצוץ מקופת המזומנים שלה, 20 מיליארד דולר "בלבד" מתוך כ־60 מיליארד דולר שנצברו בקופתה, אבל היא גם מראה את האיום שמהווה דור חדש של חברות שבבים על הסדר הטוב שיצרה. גרוק פיתחה שבב רזה מאוד שמיועד בעיקר לשלב ההסקה, הנחשב לכזה שצורך פחות כוח עיבוד מהשבב ומסוגל לפעול במודלים קטנים ורזים בזול וביעילות רבה יותר מהמעבד הגרפי של אנבידיה, הנחשב למכונה כבדה יותר אך רב־תכלתית.

עוד שלוש חברות שבבים אמריקאיות אחרות מאתגרות את אנבידיה מאותו המקום עם גיוסים של מיליארדי דולרים: סריבראס (Cerebras), שבה השקיעו סם אלטמן, איליה סוצקבר, פידליטי ואפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; סמבנובה (SambaNova) שגייסה הון ממנכ"ל אינטל ליפ־בו טאן וסופטבנק; וטנסטורנט (Tenstorrent) של ג'ים קלר, אייקון השבבים האמריקאי. כולן הוקמו לפני שלוש־ארבע שנים, בערש ימי מהפכת ה־AI, כשההנחה הנפוצה הייתה שניתן יהיה להתחרות עם אנבידיה מכיוון של שבב טוב, זול או יעיל יותר.

אלא שהמציאות סביבן השתנתה לרעתן: מודלי השפה הפכו לגדולים ומורכבים במיוחד עד כי לא השבב הוא זה שעשה את ההבדל - אלא האופן שבו שבבים עובדים יחד בחוות שרתים. הסטארט־אפים נדרשו לעטוף את השבבים בשרתים ובשכבות תוכנה שרק הגדילו את הוצאותיהם. בסופו של דבר שתיים מהן נמכרו: גרוק שנמכרה כאמור לאנבידיה וסמבנובה שבדרך למכירה לאינטל ב־5 מיליארד דולר.

החברות שמבינות שהשבב כבר לא במרכז

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital, מסכים שיש מקום לתחרות באנבידיה בשבבים למכשירי קצה כמו מצלמות או מכוניות, וטוען שעסקת מובילאיי־מנטי שבמסגרתה חברת רכב אוטונומי מתמזגת עם חברת רובוטים הומנואידים, היא הוכחה לכך. "במקומות הללו דרושים פתרונות קלים וזולים, לא מציאותי להתקין על רחפן מעבדים גדולים", הוא אומר. "החברה שתנצח היא לא בהכרח זו שתפתח את השבב המהיר ביותר, אלא זו שתפתח שרתים יעילים וחסכוניים יותר באנרגיה ותאפשר למטא ולמיקרוסופט להימנע מהקמת תחנת כוח חדשה ליד כל חוות שרתים. החברות הללו מבינות שהבטן הרכה של אנבידיה היא צריכת החשמל הגבוהה של השבבים שלה".

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital / צילום: רמי זרנגר

הניסיון הלא מוצלח של חברות השבבים לאתגר את אנבידיה הצית גל חדש של חברות בתחום שמותאם יותר לדרישות הגוברות של מודלי ה־AI הגדולים, שיחידות העיבוד שלהם דורשות אספקת חשמל בהיקף של ערים שלמות. אלה חברות שמבינות שהערך המוסף מגיע לא מהשבב הבודד אלא מכיוון השרת - שמלבד מעבדים גרפיים כולל גם מעבדי ליבה, מעבדי תקשורת ומתגים. באורח מעניין כמה מהחברות המבטיחות ביותר בתחום הן ישראליות, המנסות לתקוף את נקודות החולשה של אנבידיה.

בין החברות הישראליות הבולטות נמצאת אלמנט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, מי שהקים ומכר את הבאנה לאבס לאינטל ב־2 מיליארד דולר ואת אנפורנה לאמזון ב־375 מיליון דולר. החברה, שמתנהלת בסודיות מתחת לרדאר התקשורתי, מנסה לאתגר את אנבידיה באמצעות ארון שרתים (rack) חלופי עם שבב המיועד לשלב ההסקה, חיבור טוב יותר של השבב לזיכרון, פרוטוקול תקשורת חלופי לזה של מלאנוקס, ושכבת תוכנה משלה. על פי PitchBook, החברה כבר גייסה 128 מיליון דולר לפי שווי של מעל למיליארד דולר ממשקיעים דוגמת פידליטי, אטריידס ווילנץ עצמו. לפי הערכות, החברה עובדת עם אחת מענקיות הטק האמריקאיות.

חברה ישראלית מסקרנת נוספת היא מג'סטיק (Majestic) שהקים עופר שחם, מראשוני המפתחים של שבבי ה־AI בגוגל ומי שניהל בעברו את מעבדת השבבים של מטא. מג'סטיק גייסה רק לפני שלושה חודשים כ־100 מיליון דולר מקרנות כמו לוקס האמריקאית וגרוב, חץ וטל ונצ'רס הישראליות כדי לעצב שרת AI הכולל חיבור מסוג חדש לרכיב הזיכרון. בצורה זו, יתאפשר עיבוד של יותר מידע בבת אחת (עד פי אלף מהזיכרון הזמין למעבד אנבידיה הממוצע) וברוחב פס גבוה יותר, וכתוצאה לחסוך דרמטית בשרתים שבשימוש, בחשמל ובעלויות.

"המגבלה על ביצועי המעבדים הגרפיים כיום לא נובעת מכך שאין מספיק מהם, אלא מתופעה שמכונה 'חומת הזיכרון'", אומר שחם לגלובס. "המעבדים הגרפיים מוגבלים ברוחב הפס ובנגישות שלהם לזיכרון המרכזי - כך שצוואר הבקבוק איננו המעבד אלא החיבור בין המעבדים ובין המעבדים לזיכרון. לשם מה צריך לפתח מעבד חדש שיעמוד רוב הזמן ללא שימוש בגלל 'פקק'?".

לדברי שחם, "זו הסיבה שחברה כמו אנבידיה רק מציעה עוד ועוד מעבדים ללקוחות. אם בעבר זה היה מעבד אחד, זה גדל למארז של שמונה, ולאחר מכן לארון של 72 ובשלב הבא 576 מעבדים. זה אמנם משחק לידיים של אנבידיה, אבל זה לא הפתרון האלגנטי ביותר והוא לא בר קיימא מבחינת העלויות שנגזרות על הלקוחות ומבחינת צריכת החשמל".

הסנסציה הישראלית: תחליף מלא לאנבידיה?

על פי מספר מקורות בכירים בהייטק המקומי, מי שמעוררת סנסציה כמי שמצליחה לספק תחליף מלא לתשתית של אנבידיה היא חברת הסטארט־אפ מרעננה דרייבנטס (Drivenets) הנחבאת אל הכלים, שמנהליה היזמים הסדרתיים עידו סוסן והלל קוברינסקי מתרחקים גם הם מהתקשורת. במאי אשתקד נחשף בגלובס שענקית התקשורת AT&T הסכימה לרכוש מניות מכמה מהמשקיעות, בהן בסמר ופיטנגו, ב־750-800 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ־5 מיליארד דולר.

דרייבנטס הוקמה כחברה שפיתחה מעין חוות שרתים המשמשת כנתב תקשורת עבור ענקיות טלקום, אך זיהתה מאוחר יותר את הפוטנציאל הטמון בחוות ה־AI. בחודשים האחרונים, כך נראה, היא מצליחה להוכיח שתשתית התוכנה שלה מצליחה להוות תחליף לשבבי התקשורת של אנבידיה־מלאנוקס, בעיקר עבור חברות ניאו־ענן ששמן לא פורסם. החברה הוכיחה שבאמצעות שילוב שבבים שונים (של AMD וברודקום) עם רשת התקשורת והתוכנה שלה, ניתן להציג ביצועים עדיפים בתקשורת בין מעבדים גרפיים בשרת, בין שרתים ובין חוות שרתים המרוחקות אפילו יותר ממאה ק"מ זה מזה.

על פי מספר מקורות, מבדיקות פנימיות של החברה עולה כי עלויות העיבוד לכל מיליון אסימונים יכולות להיות נמוכות בעשרות אחוזים ביחס לאנבידיה, מה שמגדיל את קצב אימוץ המוצר של החברה בחודשים האחרונים. עבור חברות כמו AMD וברודקום שלא הצליחו עד כה להתעלות על אנבידיה באמצעות כל אחד מהמוצרים שלהן בנפרד, השותפות עם דרייבנטס הישראלית מהווה שדרוג אפשרי במעמדן.

לדרייבנטס שתי מתחרות, האחת היא חברת התקשורת האמריקאית אריסטה - אך זו לא שמה לה למטרה לתפור עסקאות כוללות של חוות שרתים ייעודיות ל־AI ללקוחותיה. השנייה היא סיסקו, שלמעשה יצאה מהתחרות והצטרפה לאנבידיה: היא משווקת שרתים המבוססים על מעבדים גרפיים של אנבידיה ומתגי תקשורת המבוססים על מעבדי מלאנוקס, ובכך הפכה לחלק מזרועותיה הארוכות של אנבידיה.

אנבידי ה מנגד לא שוקטת על השמרים, וריבוי ההשקות שלה בתחום השבבים כמו גם הקצב ההולך ומתגבר שלהן הוא חלק מהמענה שהיא מנסה לספק לתחרות. "הואנג למוד ניסיון מהעבר. הוא ראה איך אינטל שלטה בשוק השרתים העולמי אך הלקוחות שלה, ענקיות הענן, החלו להתמרד נגד שיעורי הרווח הגבוהים שהיא גוזרת ופנו לפיתוח מוצר מתחרה מבית", אומר מאור פרידמן, שותף בקרן F2. "הואנג רואה חברות כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט מנסות לייצר אלטרנטיבה, ופונה לכמה שיותר השקעות ושיתופי פעולה עם חברות ניאו־ענן (שמתמחות באספקת שירותי עיבוד AI, כמו נביוס, קורוויב וקרוסו - א"ג) ועם מעבדות מודלים כמו OpenAI ואנתרופיק".

מאור פרידמן / צילום: אייל רגב

שוק הניאו־ענן מצא את עצמו בין הפטיש לסדן

חברות הניאו־ענן נמצאות בעמדה טובה להתחרות באנבידיה, למרות שחלקן ממומנות על ידה. אולם, הן נמצאות בין הפטיש לסדן: עלויות חשמל מאמירות על אחזקת חוות שרתים לצד עלויות גדלות של שבבים, ומנגד לחץ מצד הלקוח להפחית מחירים. אבל לטענת פרידמן, ענקיות הענן כמו גוגל ואמזון נמצאות בעמדה הטובה ביותר אולי לאתגר את אנבידיה, זאת על ידי מכירה של כמה שיותר שירותים, ושימוש ברווחיות שלהן ממוצרים אחרים כדי לממן פיתוח של מעבדים גרפיים יקרים ומעבדי תקשורת.

פרידמן, שעבד בתחילת הקריירה שלו באנפורנה, חברת השבבים הישראלית של אמזון - ראה בדיוק את זה: "הן גוגל והן אמזון מחזיקות כל אחת בשרשרת של מעבדים גרפיים והן מתחילות להציע אותם לארגונים או לחברות מחוץ לחברה". דווקא מיקרוסופט, שהיתה מחלוצות התחום והחזיקה שותפות עם OpenAI, נמצאת בעמדה נחותה במרוץ הזה, ולא נראה בשלב זה שיש לה אפשרות לתת מענה להיצע של גוגל או אמזון.

נראה שגוגל נמצאת בנקודת הזינוק הטובה ביותר, לאחר שכבר הצליחה להעביר לקוחות כמו מידג'רני ואנתרופיק לשבבי ה־TPU שלה ולחסוך לכל אחת מהן מיליוני דולרים, וכן לאור שיתוף הפעולה האפשרי עם מטא. יש לה מעבדים גרפיים (TPU), מעבדי תקשורת המתחרים עם אלה של מלאנוקס (ICI), מערכת הפעלה (TorchTPU) ושירות ענן ותיק וצומח (GCP). מידג'רני עברה משבבי H100 של אנבידיה ל־TPU של גוגל וחסכה לפחות 16.8 מיליון דולר בשנה בעלויות תחזוקה.

עוד כתבות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים