גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock
חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

אומרים שבני אדם הם אגוצנטרים, אך אי אפשר לנחש זאת מהאופן שבו אנחנו מתייחסים לחושים שלנו. בעוד שחמשת החושים המוכרים - טעם, ריח, שמיעה, ראייה ומישוש, אלה שקולטים מידע מבחוץ, זכו למחקר נרחב, החוש השישי, שקולט מידע דווקא מבפנים, מתוך הגוף שלנו, הוזנח. ייתכן שעכשיו הוא סוף סוף זוכה לעדנה מחודשת, עם מענק אקדמי של 14 מיליון דולר שניתן לאחרונה לקבוצת מחקר ממכון סקריפס בארה"ב.

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה
איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים

בראש הקבוצה עומד זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2021, פרופ' ארדם פטפוטיאן, והמטרה שלה היא למפות את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית.

חוקרים נוספים מנסים לפצח כיצד פועל החוש הפנימי הזה, על כל רכיביו.

פרופ' ארדם פטפוטיאן. קיבל מענק / צילום: ap, Derrick Tuskan

"פרפרים בבטן": חוש שמחובר לרגשות

למעשה, החוש השישי מתייחס לשני מושגים: פרופריוספציה (Proprioception), החוש שקולט היכן אנחנו במרחב, ואינטרוספציה (Introception), החוש שאומר לנו מה מתרחש באיברים הפנימיים שלנו. לדוגמה, אם קמנו בלילה והצלחנו להגיע לשירותים בלי להדליק את האור, או יכולים לעצום עיניים ולגעת באף - זאת פרופריוספציה. אם הרגשתם את לחץ הדם שלכם עולה ואת הלב דופק ואת השלפוחית המלאה, זו אינטרוספציה. פטפוטיאן אמנם זכה בנובל על חקר חוש המישוש, אבל טען בעבר שהאינטרוספציה היא החוש המעניין ביותר.

פרופ' אמיר עמדי, מרצה למדעי המוח וטכנולוגיה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, ומדען ראשי בחברת Remepy, נוטה להסכים איתו. הוא מסביר מדוע חוש זה זוכה לעדנה כעת. "פרופריוספציה זוכה לתשומת לב בין היתר בגלל חשיבותה בעולם הפרוטזות והנעתן באמצעות שתלים אלקטרוניים במוח", הוא אומר. "השתלים מבוססים על כך שאנחנו מבקשים מאנשים משותקים לחשוב על הנעת האיבר שהם אינם יכולים להניע, ואז מתרגמים את המחשבה להוראה עבור פרוטזה או עבור התקן מכאני על גבי איבר משותק, שיכול להזיז אותו עבור המטופל".

פרופ' אמיר עמדי / צילום: גלעד קוולרצ'יק

אלא שבהדרגה התברר שאם המשתמש לא מקבל פידבק מהפרוטזה, הוא לא מצליח לתכנן היטב את התנועה. הוא כמו אדם שהחוש השישי שלו אבד. "לכן התחילו לחשוב ברצינות על האופן שבו מכניסים פרופריוספציה לפרוטזות. אנחנו רוצים שהפרוטזה תשדר גם משהו דומה לחוש המישוש, וגם את התחושה של המקום שבו היא נמצאת ביחס לגוף ולמרחב.

"לגבי האינטרוספציה, חוש האיברים הפנימיים, זה חוש שאנחנו בדרך כלל לא מודעים אליו, וזה מעלה שאלה, מדוע? הרי אם היינו מרגישים שינויים באיברים הפנימיים שלנו, היינו יכולים לזהות מחלות לפני שהן מתפרצות, בלי לראות רופא". מצד אחר, אם היינו מודעים לכל מה שקורה בגוף שלנו כל הזמן, האם היינו יכולים בכלל לחשוב על משהו אחר? "המוח יכול לחשוב במודעות רק על דבר אחד בכל רגע", אומר עמדי. "לכן אין ברירה אלא שרוב האינטרוספציה תישאר לא מודעת".

מתי אנחנו כן מודעים אליו? למשל כשיש לנו "פרפרים בבטן" או כש"עולים לנו העצבים". נראה שהחוש הזה מחובר חזק מאוד לרגשות, גם כשאנחנו לא מודעים לכך.

עמדי מספר שבשנים האחרונות התברר שהגוף נותן פידבק למוח בהמון דרכים שונות. כשחוש המישוש מופה לראשונה, חוקרים הבינו שיש לנו מפה במוח שנקראת הומונקולוס ("איש קטן"). זהו אזור שאם נסמן אותו על תמונת הדמיה, הוא ייראה קצת כמו איש קטן, ואם נגרה את המוח בנקודה מסוימת על המפה הזאת, נקבל תחושה באיבר המקביל לזה שגירינו בתמונה. זה לא בדיוק אחד לאחד, כי יש בה ייצוג יתר לאיברים שיש להם רגישות תחושתית גבוהה.

חוקרים שונים, ובהם עמדי וצוותו, גילו שיש לא אחת אלא לפחות 15 מפות כאלה. "הן מייצגות את האופן שבו הרכיבים השונים של חוש המגע - קור וחום, לחץ וגם פרופריוספציה ואינטרוספציה - מתמפים באופנים שונים ל'ציורי אדם' באזורים שונים של המוח. למשל, מצאנו מפה כזו באינסולה, אזור שמקושר עם מערכת החיסון, ובאמיגדלה, אזור שקשור לרגשות".

אלה ממצאים מלהיבים, משום שהם מאפשרים להתחיל להבין את האופן שבו שדרים מתוך הגוף משפיעים על הרגשות שלנו, על תחושת הבריאות והחולי שלנו והתגובה אליה, על הוויסות העצמי שלנו ועוד.

פתאום מתחילים להיתקל בחפצים

למרות הדלות היחסית של המחקר, אנחנו כבר יודעים לא מעט על האופן שבו הגוף והמוח מחוללים יחד את שני החושים הללו. פרופריוספציה מתחילה בחלבונים שנמצאים בתוך המפרקים ועל הגידים. כאשר שריר נמתח, גם החלבון נמתח ומעביר למוח סימן שמעיד על כך. אבל זו לא התמונה המלאה. רק בשנים האחרונות התגלה שהחלבונים הללו אינם חשים רק מתיחה בשריר, אלא גם לחץ עליו.

ממצא נוסף, חדש יחסית, נוגע לאינטרוספציה. התברר שחלבונים מסוג Piezo חשים לחץ, והם עושים זאת גם בתוך הגוף. לחץ על כלי דם - הוא לחץ דם. לחץ על הריאות מספר לנו מה קורה עם הנשימה.

אבל לחץ זה לא הכול. לאורך השנים התגלה שעצב הוואגוס - העצב הגדול ביותר במערכת העצבים האוטונומית, המקשר ישירות בין המוח לאיברים פנימיים כמו לב, ריאות ומעיים - יכול לחוש שינויים בטמפרטורת הגוף, ועצבים בקיבה שמחוברים למוח חשים נוכחות של סוכר, שומן, ואפילו מינרלים כמו אבץ ונוכחות של חיידקי מעי מסוימים. בעורף, יש לנו עצבים שחשים כמה חמצן או פחמן דו־חמצני יש לנו בדם. יש לנו גם חלבוני חישה בתוך רקמת השומן, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים למה.

כל המידע הזה משודר למוח, מספר לו מה קורה בגוף ומאפשר לו לנהל אותו. רוב המידע לא זוכה לפרשנות מודעת, ולכן לא לגמרי ברור עד לאיפה נגדיר אותו כחוש.

כמו בחמשת החושים המוכרים, לא כולנו נולדים עם אותה רמה של פרופריוספציה ואינטרוספציה. באנשים מסוימים חוש הפרופריוספציה לקויה, כי הקולטנים שלהם לא עובדים היטב או כי המוח לא מפרש את השדר נכון. זו אחת הסיבות להבדלים בקואורדינציה וביכולות הפיזיות בין אנשים.

ד"ר מירי טל־סבן, מרפאה בעיסוק, חברת סגל בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, אומרת שתינוק שסובל מלקות בחושים הללו יתקשה לאחוז חפצים או לזחול. כילד בגן, הוא לפעמים יוגדר "אלים", כי יתקשה להבין את עוצמת התנועה שלו. זו תופעה שיכולה לנבוע גם מבעיות בוויסות חושי או בשליטה בתנועה, אבל גם מפרופריוספציה לקויה.

זו בעיה פיזית, חברתית ורגשית, היא אומרת. "אנשים שיש להם בעיה בהבנה איפה נמצא הגוף שלהם במרחב מרגישים קצת תלושים, מרחפים, גם במובן הרגשי. יש להם פחות ביטחון בסביבתם. תינוקות שלא מצליחים לתכנן תנועה, שדברים נופלים להם מהידיים, שלא מצליחים להושיט יד לחפץ ולאחוז אותו מפתחים תסכול עמוק. ואז הם מפסיקים לנסות".

לפעמים, ההבנה ממה נובעת הבעיה מקילה מאוד על המצב הרגשי של מי שנולדו עמה. "דניאל רדקליף, השחקן ששיחק את הארי פוטר, מדבר לא מעט על החוויה הזאת", אומרת טל־סבן. "ובאמת כשיודעים זאת, אפשר לראות שיש לו נוקשות מסוימת בתנועה, אבל זה חלק מהחינינות שלו".

מי שנולד עם חוש תקין, בדרך כלל לא יקדיש לו מחשבה. אבל לפעמים דברים משתנים לאורך החיים. "למשל, כשהייתי בהיריון, לא הצלחתי להבין את סכמת הגוף שלי ונתקעתי בדלת", מספרת טל־סבן. "זה קורה גם למי שלקחו זריקות הרזיה או עברו ניתוח בריאטרי וירדו הרבה במשקל בבת אחת, וגם לקטועי גפיים. הקושי הוא במיוחד אצל מי שמלכתחילה היה קצת גבולי בחוש הזה, אבל עם הזמן אימן את עצמו להבין את סכמת הגוף שלו. כשהגוף משתנה במהירות רבה, נראה יותר היתקלויות בחפצים, נפילות. הרוב מתגברים על זה, אבל לא כולם באותו קצב".

לחדד את החוש בטרמפולינה

פרופ' דבי רנד חוקרת פרופריוספציה בנפגעי שבץ. "רוב המחקר בשבץ עסק בחולשת שרירים, בחוסר היכולת ליצור תנועה", היא אומרת. "יש הרבה פחות מחקר שמתמקד בליקויים התחושתיים לאחר שבץ. למרות שזה מאוד שכיח. אם יש ליקוי בתחושה פרופריוספטיבית, גם אם יש תנועה, התנועה תהיה מאוד מסורבלת, גם אם האדם יסתכל על היד שלו כפיצוי. בניגוד לרוב האוכלוסיה, שלא חושבים הרבה על הפרופריוספציה שלהם, מי שחוו פגיעה בחוש הזה מודעים לכך מאוד. קרה שמטופל אמר לי, 'כל הלילה חיפשתי את היד שלי במיטה ולא מצאתי אותה'. זה מפחיד מאוד. זה קצת דומה למצב של הרדמה".

אז מה עושים? כחלק מטיפולי ריפוי בעיסוק, אפשר לשפר את התחושה הפרופריוטפטיבית, אומרת רנד. לתת גירויים לרצפטורים של הפרופריוספציה והמטופל צריך לנסות ללמוד את מה שהוא מרגיש. למשל לבקש ממנו להבחין במנח היד שלו. באמצעות תרגול כזה, ניתן להקטין את הליקוי. בנוסף ניתן ללמד את האדם להשתמש בערוצי תחושה אחרים כפיצוי.

יש התערבות נוספת שנבחנת מחקרית - תרגילי כוח. כיוון שהרצפטורים של חוש הפרופריוספציה קשורים למתיחה וללחץ על השרירים, הפעלת כוח עליהם עשויה לחזק את המערכת הזאת. פרוטוקולים של ריפוי בעיסוק שמוצעים לילדים עם קושי בוויסות חושי יכולים להתאים גם כאן: קפיצה בטרמפולינה, לשכב על הרצפה ולהתגלגל, מגע עמוק דרך משחק.

טל־סבן מוסיפה שכיוון שהמטרה היא להחזיר תפקוד, גם הטיפול מתמקד בתפקוד. "אנחנו נעזור לאנשים להבין איך לתכנן בעזרת חוש הראייה והמישוש ישיבה בלי לפספס, איך לבשל במטבח הספציפי שלהם, איך לחצות כביש. זו עבודה סיזיפית, אבל אימון במשימה אחת יעזור גם במשימות אחרות".

האימון הזה כדאי גם למי שלא מרגיש שיש לו ליקוי בחוש הזה, כדי לשפר אותו עוד יותר?

`רנד: "לא, מי שהחוש אצלו תקין מאמן אותו בעצם בכל תנועה של הגוף. אנחנו כל הזמן משווים את התנועה שלנו למידע".

ככל שאנחנו חיים יותר בווירטואליה, אנחנו מאמנים את החוש הזה פחות.

טל־סבן: "נכון, אבל הרבה אנשים עם הפרעות בפרופריוספציה מאושרים מהווירטואליה. היא מאוד מקלה עליהם את החיים החברתיים".

לומדים לשלוט באיברים הפנימיים

את הליקויים באינטרוספציה קשה יותר לראות כלפי חוץ. רק בשנים האחרונות מכיר המדע בסינדרומים כמו רג ישות אינטרוספטית מוגברת ורגישות אינטרוספטית מופחתת, אם כי אלה אינן נחשבות מחלות בפני עצמן, ובדרך כלל מאובחנות אצל אנשים עם הפרעה אחרת כמו סינדרום אוטיסטי, הפרעת קשב, כאב כרוני וכדומה.

מאמר סקירה שפורסם ב־2024 בכתב העת Journal of Pain הראה שאנשים עם כאב כרוני מדווחים על רגישות מוגברת למידע מתוך הגוף, אבל בפועל הם דווקא מזהים פחות במדויק מה באמת קורה בגוף שלהם, לעומת קבוצת ביקורת של אנשים ללא כאב כרוני.

תת־רגישות לחוש האינטרוספטי קושרה למצבים של אי־זיהוי רעב, צמא או הצורך ללכת לשירותים. המודעות מגיעה רק כאשר התסמינים הופכים מאוד מורגשים, ואז אותו אדם עובר במהירות ממצב של תפקוד רגיל למצוקה.

"ברמה הפילוסופית, אנחנו מבינים בהדרגה שהחישה של הגוף מחוברת מאוד למצב הנפשי שלנו ולמצב הרפואי", אומר עמדי. "למשל, מחקר שערכנו הראה שתרגיל מדיטציה שנקרא 'סריקת גוף', שבו אנחנו שוכבים במנוחה ובעיניים עצומות ומתרכזים אחד אחד באיברי הגוף השונים ומה אנחנו מרגישים מהם, זהו תרגיל שמפחית מתח נפשי ומפחית דיכאון, ואפילו מווסת את הפעילות של מערכת החיסון. אנחנו רואים שהמיקוד בחישה של הגוף משנה את הקישוריות באזור האינסולה שקשור לפעילות המוח. אלה גילויים חדשים בממשק הגוף־נפש. ההזנחה שממנה סבלו החושים הפנימיים שלנו כל השנים מנעה מאיתנו גילויים שיכולים לשפר את הממשק הזה בצורה משמעותית. אני יכול לומר לך שאם אני עושה את התרגיל הזה 20 דקות ביום, אני יכול בסופו של דבר להרגיש את הדופק שלי בכל איבר בגוף שלי".

וזה לא מפחיד?

"זה מפחיד כשזה קורה בהפתעה. כשאנחנו שולטים בזה, בדרך כלל זה דווקא מרגיע".

כמו הפרופריוספציה, גם האינטרוספציה מקושרת לאחרונה לבעיות רגשיות, ואפילו להפרעות פסיכיאטריות שונות. הרעיון הזה מבוסס על השערה ותיקה יחסית, שלפיה הרגשות שלנו הם בעצם פרשנות שאנחנו נותנים לתחושות הגוף שלנו, בהתאם לסיטואציה. אין בגוף "שמחה", על פי הגישה הזאת. אנחנו מרגישים עוררות בחוש האינטרוספציה, ואז מפרשים אותה כשמחה לפי הסיטואציה. אם כך, אולי חרדות או דיכאונות שנראים אורגניים, כלומר מגיעים מהגוף ולא בתגובה לאירוע חיצוני, נובעים מאינטרוספציה לקויה שמקבלת פרשנות רגשית.

אם נבין את המנגנון הפיזיולוגי של האינטרוספציה, כמו שבמכון סקריפס מנסים לעשות, אולי נוכל לפתח תרופות שיחזירו לו את האיזון וישפרו את מצב הלוקים במחלות הללו.

לדברי עמדי, גם את החוש הזה אפשר לאמן. שיטות של ביופידבק ונוירופידבק נועדו לאפשר למוח לשלוט בפעילות האיברים הפנימיים באופן מודע. כדי לעשות זאת, עושים מעין מעקף, קצת כמו האדם שמסתכל על האיבר שלו כדי להזיז אותו. אנחנו מקבלים מידע ממקור חיצוני, כמו מכשיר EEG, לגבי האופן שבו המוח מגיב לגוף והאופן שבו הגוף מגיב למוח, ואז דרך הפידבק אנחנו לומדים בהדרגה לעשות משהו כדי לבצע מניפולציה על הממשק.

"כיוון שהאינטרוספציה היא חוש מעולמות המגע", אומר עמדי, "גילינו בניסוי שערכנו לאחרונה שאם גם הפידבק ניתן בצורת מגע, למשל אם אני נותן לאדם מידע דרך מגע לגבי רמת הדופק שלו, הוא יכול לשלוט בו טוב יותר מאשר מי שמקבל את המידע כגרף חזותי. ואלה לא טכנולוגיות חלל, אלא התערבויות פשוטות יחסית".

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: ידיעות אחרונות ו-i24NEWS עולות שלב

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

ארוחת בוקר בחאן בארותיים / צילום: באדיבות חאן בארותיים

היקב בקצה המדבר שמייצר 420 אלף בקבוקים בשנה וזכה במדליות

אגם נסתר שמפציע רק בחורף, שקשוקה בטאבון, טקס תה בדואי סביב מדורה, יין ששמו נודע למרחקים וחאן שבו תוכלו לישון תחת שמים זרועי כוכבים ● ביקור בפתחת ניצנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

הבנקאי האפל שהלבין הון לצפון קוריאה / צילום: ap, Vladimir Smirnov ,Gavriil Grigorov

כיצד סייע לכאורה בנקאי חמקמק לזרימת הכסף הלא חוקי אל צפון קוריאה

ה- FBI מציע פרס של 7 מיליון דולר עבור תפיסתו של סים היון סופ. עבודתו, על פי גורמים אמריקאים, חיונית למשטרו של קים ג'ונג און

היכן בגוף האדם נמצאים הצניפים הסהרוניים? / צילום: Shutterstock

היכן בגוף האדם נמצאים הצניפים הסהרוניים?

באיזו מדינה רוקדים מזורקה, שטחה של איזה עיר הוא הגדול בישראל, ועל מצבתו של מי נכתב "סע לשלום. המפתחות בפנים"? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"

בפגישה בבית הלבן עם מנכ״לי ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביקש טראמפ להזרים כ-100 מיליארד דולר לתעשיית הנפט של ונצואלה ● אולם הבכירים הגיבו בספקנות: למרות רזרבות הנפט העצומות, בעיני התעשייה ונצואלה עדיין מחייבת שינויי עומק לפני שיוזרמו אליה מיליארדים ● מנכ״ל אקסון אמר: "חזרה נוספת לונצואלה מחייבת שינויים משמעותיים"

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגליל ים? / צילום: שני גנץ - אנגלו סכסון הרצליה

ירידה של רבע מיליון שקל ב־3 חודשים: בכמה נמכרה דירה בגליל ים?

בשכונת גליל ים בהרצליה נמכרה דירת 4 חדרים בקומה רביעית, תמורת 3.75 מיליון שקל ● המוכר קנה את הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והשכיר אותה תמורת 9,500 שקל לחודש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

המודל המוזל של טסלה 3 / צילום: טסלה

הוזלה של 30 אלף שקל: טסלה מתחילה לשווק בישראל גרסת בסיס חדשה של טסלה 3 בכ-194 אלף שקל

רמת האבזור נמוכה יותר, אך המכונית עדיין מצוידת בגג זכוכית ● בענף מעריכים כי טסלה תנסה לבצע עם הדגם החדש מהלך אסטרטגי בציי הרכב והליסינג בישראל ● עפ"י הערכות, בקרוב גם תתחיל החברה לשווק את גרסת הבסיס המוזלת של טסלה Y

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אלפאבית התקרבה לשווי של 4 טריליון דולר

מספר המשרות החדשות בארה"ב נמוך מהצפי; שיעור האבטלה ירד ● באירופה מתבשלת עסקת ענק שתיצור את חברת הכרייה הגדולה בעולם: ריו טינטו עומדת לרכוש את גלנקור הבריטית ● מחירי הנפט עולים בעקבות המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; הבנקים עלו ב-1.4%, המניות הביטחוניות ירדו

מחזור המסחר היה כ-2 מיליארד שקל, הרבה מעל הממוצע של ימי ראשון ● מייסדי נקסט ויז׳ן מכרו מניות ב-345 מיליון שקל ● בורסות בעולם: עליות בבורסות אירופה, החוזים בוול סטריט נסחרים ביציבות ● אחה"צ יתפרסמו נתוני התעסוקה המסקרנים בארה"ב ● השקל נסחר ביציבות - 3.17 שקלים לדולר; מחירי הנפט עולים