גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock
חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

אומרים שבני אדם הם אגוצנטרים, אך אי אפשר לנחש זאת מהאופן שבו אנחנו מתייחסים לחושים שלנו. בעוד שחמשת החושים המוכרים - טעם, ריח, שמיעה, ראייה ומישוש, אלה שקולטים מידע מבחוץ, זכו למחקר נרחב, החוש השישי, שקולט מידע דווקא מבפנים, מתוך הגוף שלנו, הוזנח. ייתכן שעכשיו הוא סוף סוף זוכה לעדנה מחודשת, עם מענק אקדמי של 14 מיליון דולר שניתן לאחרונה לקבוצת מחקר ממכון סקריפס בארה"ב.

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה
איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים

בראש הקבוצה עומד זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2021, פרופ' ארדם פטפוטיאן, והמטרה שלה היא למפות את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית.

חוקרים נוספים מנסים לפצח כיצד פועל החוש הפנימי הזה, על כל רכיביו.

פרופ' ארדם פטפוטיאן. קיבל מענק / צילום: ap, Derrick Tuskan

"פרפרים בבטן": חוש שמחובר לרגשות

למעשה, החוש השישי מתייחס לשני מושגים: פרופריוספציה (Proprioception), החוש שקולט היכן אנחנו במרחב, ואינטרוספציה (Introception), החוש שאומר לנו מה מתרחש באיברים הפנימיים שלנו. לדוגמה, אם קמנו בלילה והצלחנו להגיע לשירותים בלי להדליק את האור, או יכולים לעצום עיניים ולגעת באף - זאת פרופריוספציה. אם הרגשתם את לחץ הדם שלכם עולה ואת הלב דופק ואת השלפוחית המלאה, זו אינטרוספציה. פטפוטיאן אמנם זכה בנובל על חקר חוש המישוש, אבל טען בעבר שהאינטרוספציה היא החוש המעניין ביותר.

פרופ' אמיר עמדי, מרצה למדעי המוח וטכנולוגיה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, ומדען ראשי בחברת Remepy, נוטה להסכים איתו. הוא מסביר מדוע חוש זה זוכה לעדנה כעת. "פרופריוספציה זוכה לתשומת לב בין היתר בגלל חשיבותה בעולם הפרוטזות והנעתן באמצעות שתלים אלקטרוניים במוח", הוא אומר. "השתלים מבוססים על כך שאנחנו מבקשים מאנשים משותקים לחשוב על הנעת האיבר שהם אינם יכולים להניע, ואז מתרגמים את המחשבה להוראה עבור פרוטזה או עבור התקן מכאני על גבי איבר משותק, שיכול להזיז אותו עבור המטופל".

פרופ' אמיר עמדי / צילום: גלעד קוולרצ'יק

אלא שבהדרגה התברר שאם המשתמש לא מקבל פידבק מהפרוטזה, הוא לא מצליח לתכנן היטב את התנועה. הוא כמו אדם שהחוש השישי שלו אבד. "לכן התחילו לחשוב ברצינות על האופן שבו מכניסים פרופריוספציה לפרוטזות. אנחנו רוצים שהפרוטזה תשדר גם משהו דומה לחוש המישוש, וגם את התחושה של המקום שבו היא נמצאת ביחס לגוף ולמרחב.

"לגבי האינטרוספציה, חוש האיברים הפנימיים, זה חוש שאנחנו בדרך כלל לא מודעים אליו, וזה מעלה שאלה, מדוע? הרי אם היינו מרגישים שינויים באיברים הפנימיים שלנו, היינו יכולים לזהות מחלות לפני שהן מתפרצות, בלי לראות רופא". מצד אחר, אם היינו מודעים לכל מה שקורה בגוף שלנו כל הזמן, האם היינו יכולים בכלל לחשוב על משהו אחר? "המוח יכול לחשוב במודעות רק על דבר אחד בכל רגע", אומר עמדי. "לכן אין ברירה אלא שרוב האינטרוספציה תישאר לא מודעת".

מתי אנחנו כן מודעים אליו? למשל כשיש לנו "פרפרים בבטן" או כש"עולים לנו העצבים". נראה שהחוש הזה מחובר חזק מאוד לרגשות, גם כשאנחנו לא מודעים לכך.

עמדי מספר שבשנים האחרונות התברר שהגוף נותן פידבק למוח בהמון דרכים שונות. כשחוש המישוש מופה לראשונה, חוקרים הבינו שיש לנו מפה במוח שנקראת הומונקולוס ("איש קטן"). זהו אזור שאם נסמן אותו על תמונת הדמיה, הוא ייראה קצת כמו איש קטן, ואם נגרה את המוח בנקודה מסוימת על המפה הזאת, נקבל תחושה באיבר המקביל לזה שגירינו בתמונה. זה לא בדיוק אחד לאחד, כי יש בה ייצוג יתר לאיברים שיש להם רגישות תחושתית גבוהה.

חוקרים שונים, ובהם עמדי וצוותו, גילו שיש לא אחת אלא לפחות 15 מפות כאלה. "הן מייצגות את האופן שבו הרכיבים השונים של חוש המגע - קור וחום, לחץ וגם פרופריוספציה ואינטרוספציה - מתמפים באופנים שונים ל'ציורי אדם' באזורים שונים של המוח. למשל, מצאנו מפה כזו באינסולה, אזור שמקושר עם מערכת החיסון, ובאמיגדלה, אזור שקשור לרגשות".

אלה ממצאים מלהיבים, משום שהם מאפשרים להתחיל להבין את האופן שבו שדרים מתוך הגוף משפיעים על הרגשות שלנו, על תחושת הבריאות והחולי שלנו והתגובה אליה, על הוויסות העצמי שלנו ועוד.

פתאום מתחילים להיתקל בחפצים

למרות הדלות היחסית של המחקר, אנחנו כבר יודעים לא מעט על האופן שבו הגוף והמוח מחוללים יחד את שני החושים הללו. פרופריוספציה מתחילה בחלבונים שנמצאים בתוך המפרקים ועל הגידים. כאשר שריר נמתח, גם החלבון נמתח ומעביר למוח סימן שמעיד על כך. אבל זו לא התמונה המלאה. רק בשנים האחרונות התגלה שהחלבונים הללו אינם חשים רק מתיחה בשריר, אלא גם לחץ עליו.

ממצא נוסף, חדש יחסית, נוגע לאינטרוספציה. התברר שחלבונים מסוג Piezo חשים לחץ, והם עושים זאת גם בתוך הגוף. לחץ על כלי דם - הוא לחץ דם. לחץ על הריאות מספר לנו מה קורה עם הנשימה.

אבל לחץ זה לא הכול. לאורך השנים התגלה שעצב הוואגוס - העצב הגדול ביותר במערכת העצבים האוטונומית, המקשר ישירות בין המוח לאיברים פנימיים כמו לב, ריאות ומעיים - יכול לחוש שינויים בטמפרטורת הגוף, ועצבים בקיבה שמחוברים למוח חשים נוכחות של סוכר, שומן, ואפילו מינרלים כמו אבץ ונוכחות של חיידקי מעי מסוימים. בעורף, יש לנו עצבים שחשים כמה חמצן או פחמן דו־חמצני יש לנו בדם. יש לנו גם חלבוני חישה בתוך רקמת השומן, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים למה.

כל המידע הזה משודר למוח, מספר לו מה קורה בגוף ומאפשר לו לנהל אותו. רוב המידע לא זוכה לפרשנות מודעת, ולכן לא לגמרי ברור עד לאיפה נגדיר אותו כחוש.

כמו בחמשת החושים המוכרים, לא כולנו נולדים עם אותה רמה של פרופריוספציה ואינטרוספציה. באנשים מסוימים חוש הפרופריוספציה לקויה, כי הקולטנים שלהם לא עובדים היטב או כי המוח לא מפרש את השדר נכון. זו אחת הסיבות להבדלים בקואורדינציה וביכולות הפיזיות בין אנשים.

ד"ר מירי טל־סבן, מרפאה בעיסוק, חברת סגל בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, אומרת שתינוק שסובל מלקות בחושים הללו יתקשה לאחוז חפצים או לזחול. כילד בגן, הוא לפעמים יוגדר "אלים", כי יתקשה להבין את עוצמת התנועה שלו. זו תופעה שיכולה לנבוע גם מבעיות בוויסות חושי או בשליטה בתנועה, אבל גם מפרופריוספציה לקויה.

זו בעיה פיזית, חברתית ורגשית, היא אומרת. "אנשים שיש להם בעיה בהבנה איפה נמצא הגוף שלהם במרחב מרגישים קצת תלושים, מרחפים, גם במובן הרגשי. יש להם פחות ביטחון בסביבתם. תינוקות שלא מצליחים לתכנן תנועה, שדברים נופלים להם מהידיים, שלא מצליחים להושיט יד לחפץ ולאחוז אותו מפתחים תסכול עמוק. ואז הם מפסיקים לנסות".

לפעמים, ההבנה ממה נובעת הבעיה מקילה מאוד על המצב הרגשי של מי שנולדו עמה. "דניאל רדקליף, השחקן ששיחק את הארי פוטר, מדבר לא מעט על החוויה הזאת", אומרת טל־סבן. "ובאמת כשיודעים זאת, אפשר לראות שיש לו נוקשות מסוימת בתנועה, אבל זה חלק מהחינינות שלו".

מי שנולד עם חוש תקין, בדרך כלל לא יקדיש לו מחשבה. אבל לפעמים דברים משתנים לאורך החיים. "למשל, כשהייתי בהיריון, לא הצלחתי להבין את סכמת הגוף שלי ונתקעתי בדלת", מספרת טל־סבן. "זה קורה גם למי שלקחו זריקות הרזיה או עברו ניתוח בריאטרי וירדו הרבה במשקל בבת אחת, וגם לקטועי גפיים. הקושי הוא במיוחד אצל מי שמלכתחילה היה קצת גבולי בחוש הזה, אבל עם הזמן אימן את עצמו להבין את סכמת הגוף שלו. כשהגוף משתנה במהירות רבה, נראה יותר היתקלויות בחפצים, נפילות. הרוב מתגברים על זה, אבל לא כולם באותו קצב".

לחדד את החוש בטרמפולינה

פרופ' דבי רנד חוקרת פרופריוספציה בנפגעי שבץ. "רוב המחקר בשבץ עסק בחולשת שרירים, בחוסר היכולת ליצור תנועה", היא אומרת. "יש הרבה פחות מחקר שמתמקד בליקויים התחושתיים לאחר שבץ. למרות שזה מאוד שכיח. אם יש ליקוי בתחושה פרופריוספטיבית, גם אם יש תנועה, התנועה תהיה מאוד מסורבלת, גם אם האדם יסתכל על היד שלו כפיצוי. בניגוד לרוב האוכלוסיה, שלא חושבים הרבה על הפרופריוספציה שלהם, מי שחוו פגיעה בחוש הזה מודעים לכך מאוד. קרה שמטופל אמר לי, 'כל הלילה חיפשתי את היד שלי במיטה ולא מצאתי אותה'. זה מפחיד מאוד. זה קצת דומה למצב של הרדמה".

אז מה עושים? כחלק מטיפולי ריפוי בעיסוק, אפשר לשפר את התחושה הפרופריוטפטיבית, אומרת רנד. לתת גירויים לרצפטורים של הפרופריוספציה והמטופל צריך לנסות ללמוד את מה שהוא מרגיש. למשל לבקש ממנו להבחין במנח היד שלו. באמצעות תרגול כזה, ניתן להקטין את הליקוי. בנוסף ניתן ללמד את האדם להשתמש בערוצי תחושה אחרים כפיצוי.

יש התערבות נוספת שנבחנת מחקרית - תרגילי כוח. כיוון שהרצפטורים של חוש הפרופריוספציה קשורים למתיחה וללחץ על השרירים, הפעלת כוח עליהם עשויה לחזק את המערכת הזאת. פרוטוקולים של ריפוי בעיסוק שמוצעים לילדים עם קושי בוויסות חושי יכולים להתאים גם כאן: קפיצה בטרמפולינה, לשכב על הרצפה ולהתגלגל, מגע עמוק דרך משחק.

טל־סבן מוסיפה שכיוון שהמטרה היא להחזיר תפקוד, גם הטיפול מתמקד בתפקוד. "אנחנו נעזור לאנשים להבין איך לתכנן בעזרת חוש הראייה והמישוש ישיבה בלי לפספס, איך לבשל במטבח הספציפי שלהם, איך לחצות כביש. זו עבודה סיזיפית, אבל אימון במשימה אחת יעזור גם במשימות אחרות".

האימון הזה כדאי גם למי שלא מרגיש שיש לו ליקוי בחוש הזה, כדי לשפר אותו עוד יותר?

`רנד: "לא, מי שהחוש אצלו תקין מאמן אותו בעצם בכל תנועה של הגוף. אנחנו כל הזמן משווים את התנועה שלנו למידע".

ככל שאנחנו חיים יותר בווירטואליה, אנחנו מאמנים את החוש הזה פחות.

טל־סבן: "נכון, אבל הרבה אנשים עם הפרעות בפרופריוספציה מאושרים מהווירטואליה. היא מאוד מקלה עליהם את החיים החברתיים".

לומדים לשלוט באיברים הפנימיים

את הליקויים באינטרוספציה קשה יותר לראות כלפי חוץ. רק בשנים האחרונות מכיר המדע בסינדרומים כמו רג ישות אינטרוספטית מוגברת ורגישות אינטרוספטית מופחתת, אם כי אלה אינן נחשבות מחלות בפני עצמן, ובדרך כלל מאובחנות אצל אנשים עם הפרעה אחרת כמו סינדרום אוטיסטי, הפרעת קשב, כאב כרוני וכדומה.

מאמר סקירה שפורסם ב־2024 בכתב העת Journal of Pain הראה שאנשים עם כאב כרוני מדווחים על רגישות מוגברת למידע מתוך הגוף, אבל בפועל הם דווקא מזהים פחות במדויק מה באמת קורה בגוף שלהם, לעומת קבוצת ביקורת של אנשים ללא כאב כרוני.

תת־רגישות לחוש האינטרוספטי קושרה למצבים של אי־זיהוי רעב, צמא או הצורך ללכת לשירותים. המודעות מגיעה רק כאשר התסמינים הופכים מאוד מורגשים, ואז אותו אדם עובר במהירות ממצב של תפקוד רגיל למצוקה.

"ברמה הפילוסופית, אנחנו מבינים בהדרגה שהחישה של הגוף מחוברת מאוד למצב הנפשי שלנו ולמצב הרפואי", אומר עמדי. "למשל, מחקר שערכנו הראה שתרגיל מדיטציה שנקרא 'סריקת גוף', שבו אנחנו שוכבים במנוחה ובעיניים עצומות ומתרכזים אחד אחד באיברי הגוף השונים ומה אנחנו מרגישים מהם, זהו תרגיל שמפחית מתח נפשי ומפחית דיכאון, ואפילו מווסת את הפעילות של מערכת החיסון. אנחנו רואים שהמיקוד בחישה של הגוף משנה את הקישוריות באזור האינסולה שקשור לפעילות המוח. אלה גילויים חדשים בממשק הגוף־נפש. ההזנחה שממנה סבלו החושים הפנימיים שלנו כל השנים מנעה מאיתנו גילויים שיכולים לשפר את הממשק הזה בצורה משמעותית. אני יכול לומר לך שאם אני עושה את התרגיל הזה 20 דקות ביום, אני יכול בסופו של דבר להרגיש את הדופק שלי בכל איבר בגוף שלי".

וזה לא מפחיד?

"זה מפחיד כשזה קורה בהפתעה. כשאנחנו שולטים בזה, בדרך כלל זה דווקא מרגיע".

כמו הפרופריוספציה, גם האינטרוספציה מקושרת לאחרונה לבעיות רגשיות, ואפילו להפרעות פסיכיאטריות שונות. הרעיון הזה מבוסס על השערה ותיקה יחסית, שלפיה הרגשות שלנו הם בעצם פרשנות שאנחנו נותנים לתחושות הגוף שלנו, בהתאם לסיטואציה. אין בגוף "שמחה", על פי הגישה הזאת. אנחנו מרגישים עוררות בחוש האינטרוספציה, ואז מפרשים אותה כשמחה לפי הסיטואציה. אם כך, אולי חרדות או דיכאונות שנראים אורגניים, כלומר מגיעים מהגוף ולא בתגובה לאירוע חיצוני, נובעים מאינטרוספציה לקויה שמקבלת פרשנות רגשית.

אם נבין את המנגנון הפיזיולוגי של האינטרוספציה, כמו שבמכון סקריפס מנסים לעשות, אולי נוכל לפתח תרופות שיחזירו לו את האיזון וישפרו את מצב הלוקים במחלות הללו.

לדברי עמדי, גם את החוש הזה אפשר לאמן. שיטות של ביופידבק ונוירופידבק נועדו לאפשר למוח לשלוט בפעילות האיברים הפנימיים באופן מודע. כדי לעשות זאת, עושים מעין מעקף, קצת כמו האדם שמסתכל על האיבר שלו כדי להזיז אותו. אנחנו מקבלים מידע ממקור חיצוני, כמו מכשיר EEG, לגבי האופן שבו המוח מגיב לגוף והאופן שבו הגוף מגיב למוח, ואז דרך הפידבק אנחנו לומדים בהדרגה לעשות משהו כדי לבצע מניפולציה על הממשק.

"כיוון שהאינטרוספציה היא חוש מעולמות המגע", אומר עמדי, "גילינו בניסוי שערכנו לאחרונה שאם גם הפידבק ניתן בצורת מגע, למשל אם אני נותן לאדם מידע דרך מגע לגבי רמת הדופק שלו, הוא יכול לשלוט בו טוב יותר מאשר מי שמקבל את המידע כגרף חזותי. ואלה לא טכנולוגיות חלל, אלא התערבויות פשוטות יחסית".

עוד כתבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא