גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן. הובילו את התיקון לחוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן. הובילו את התיקון לחוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכותב הוא מרצה לדיני חוזים וחבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

מאז אישור התיקון לחוק החוזים העוסק בפרשנות חוזים, נשמעת טענה על-ידי משפטנים מסוימים כי ספק אם יש בתיקון תרומה של ממש לוודאות המשפטית. כך למשל נכתב בטור של פרופ' גבריאלה שלו וד"ר אפי צמח שפורסם בגלובס בשבוע שעבר. לפי טענה זו, התיקון אינו אלא שינוי רטורי, שאינו מצמצם את שיקול-הדעת השיפוטי ואינו משנה את התוצאה בפועל. אלא שטענה זו מתעלמת ממספר נקודות יסודיות, שלפחות במצטבר, יש בהן כדי לשפר ממשית את רמת הוודאות בדיני החוזים.

דעה | גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים
השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה
סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

ראשית, התיקון - שהובילו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן - מצמצם עמימות פסיקתית עמוקה שנוצרה לאורך השנים.

פסיקת בית המשפט העליון פיתחה גישות שונות ולעתים סותרות באשר לכללי הפרשנות החלים על חוזים. כך למשל התגבשה גישה אחת, על-ידי השופט עופר גרוסקופף, לפיה יש להחיל כללי פרשנות שונים על חוזים לפי זהות הצדדים: חוזה צרכני, חוזה עסקי וחוזה פרטי.

מנגד, התגבשה גישה אחרת לחלוטין על-ידי השופט אלכס שטיין, לפיה ההבחנה הרלוונטית אינה זהות הצדדים אלא מידת סגירותו ופירוטו של החוזה: חוזה סגור ומפורט לעומת חוזה שאינו כזה. שתי הגישות פעלו זו בצד זו, ללא עיגון חקיקתי כלשהו, ויצרו אי-ודאות ממשית באשר לכללי הפרשנות החלים.

התיקון החדש מבקש לשים קץ למצב זה באמצעות הבחנה מרכזית וברורה אחת: חוזה עסקי, שיפורש לפי לשונו - לעומת חוזה שאינו עסקי, שיפורש לפי לשונו ונסיבותיו. מדובר בהבחנה חקיקתית מפורשת, המחליפה ריבוי גישות שיפוטיות שונות זו מזו ונטולות עוגן נורמטיבי בחוק.

שנית, תיקון החוק יוצר הבניה חדשה וחשובה של שיקול-הדעת השיפוטי ביחס לחוזים שאינם עסקיים, מקום שבו עד כה שררה עמימות רבה. הדין הקיים לא סיפק כללים ברורים באשר לשאלה מהו המשקל היחסי שיש ליתן ללשון החוזה ולנסיבות החיצוניות, כאשר אלה מובילות לתוצאות פרשניות שונות.

גם ההלכה המכוננת בתחום, קרי אפרופים, לא הציעה הבניה סדורה ויסודית בנדון, והותירה בידי בתי המשפט שיקול-דעת רחב ביותר. התיקון משנה מצב זה. הוא קובע רשימת שיקולים חקיקתיים ומנחים שעל בית המשפט לקחת בחשבון מעתה, וביניהם הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה. יוער כי רשימת שיקולים זו זכתה בעיקרה להסכמה רחבה במסגרת הכנת תיקון החוק, ובין היתר על-ידי קבוצה גדולה יחסית של אנשי אקדמיה בתחום דיני החוזים.

שלישית, התיקון מפזר ערפל סביב השאלה האם ניתן להתנות על כללי הפרשנות. במשך שנים שררה עמימות בין משפטנים בשאלה האם כלל דיני פרשנות החוזה הם דיספוזיטיביים, ואם כן באיזו מידה. גם בדיוני ועדת החוקה הובעו בעניין זה עמדות סותרות, ואף הפסיקה לא סיפקה הלכה יסודית, מקיפה וחד-משמעית בנושא. התוצאה היא אי-ודאות עמוקה בנדון.

התיקון החדש מבהיר את הנושא במידה לא מבוטלת. הוא מבחין בין כללי פרשנות שניתן להתנות עליהם, למשל ביחס למשקל שיינתן ללשון או לנסיבות - לבין כללי פרשנות קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם, כגון כלל הפרשנות נגד המנסח.

בנוסף, התיקון החדש מבהיר באילו סוגי חוזים אין אפשרות להתנות על כלל הפרשנות שנקבע בו, למשל בחוזים אחידים. בכך התיקון מצמצם גם את אי-הוודאות סביב השאלה האם תניית פרשנות בחוזה אחיד מהווה תנאי מקפח לאור מכלול נסיבות העניין - שאלה שהתשובה לה אינה תמיד ברורה.

זאת ועוד, התיקון תורם לוודאות גם בהיבט של תחולה בזמן. הלכות פרשניות מרכזיות בדיני חוזים הוחלו בפסיקה באופן רטרואקטיבי, במובן זה שהן חלו גם על חוזים שנכרתו לפני שנקבעו אותן הלכות, תוך פגיעה ממשית בהסתמכות הצדדים. לעומת זאת, התיקון החדש חל במפורש מכאן והלאה. בכך הוא משדר מסר ברור של יציבות וודאות.

גם הדרך חשובה

התיקון תורם לוודאות גם במישור ההליכי והדמוקרטי של קביעת כללי הפרשנות. בעוד הלכות הפרשנות של בית המשפט העליון בתחום דיני החוזים (למשל, אפרופים וביבי כבישים) נקבעו במפתיע, במובן זה שלא קדם להן דיון ציבורי רחב ומעמיק, ולא ניתנה לצדדים הזדמנות אמיתית להיערך לשינוי כללי המשחק - תיקון החוק מבקש להגביר את הוודאות בדרך שונה.

לתיקון קדם דיון ציבורי ארוך, מקיף, שקוף ופלורליסטי, אשר כלל בין היתר ישיבות רבות של ועדת החוקה, שמיעת עמדות של נציגי משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני עובדים.

תהליך מעין זה מאפשר לצדדים לחוזה, לעורכי דין ולשוק כולו להפנים מראש את כללי הפרשנות החדשים, להתאים אליהם את ניסוח החוזים ולהסתמך עליהם בתכנון עסקאות עתידיות.

בסיכומו של דבר, ניתן בהחלט לבקר את התיקון על כך שאינו מושלם, כמו כל דבר חקיקה. אולם הטענה שלפיה אין בתיקון כל תרומה לוודאות, מתעלמת מתמונתו המלאה. בהשוואה לדין הקודם - שהתאפיין בריבוי גישות פרשניות שונות וסותרות בפסיקה והיעדר הבניה חקיקתית כלשהי של שיקול-הדעת השיפוטי - התיקון הנוכחי מייצר מסגרת ברורה יותר. ייתכן בהחלט שאין זו ודאות מוחלטת, אך מדובר בשיפור ממשי ביחס לקיים.

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"