גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן. הובילו את התיקון לחוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן. הובילו את התיקון לחוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכותב הוא מרצה לדיני חוזים וחבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

מאז אישור התיקון לחוק החוזים העוסק בפרשנות חוזים, נשמעת טענה על-ידי משפטנים מסוימים כי ספק אם יש בתיקון תרומה של ממש לוודאות המשפטית. כך למשל נכתב בטור של פרופ' גבריאלה שלו וד"ר אפי צמח שפורסם בגלובס בשבוע שעבר. לפי טענה זו, התיקון אינו אלא שינוי רטורי, שאינו מצמצם את שיקול-הדעת השיפוטי ואינו משנה את התוצאה בפועל. אלא שטענה זו מתעלמת ממספר נקודות יסודיות, שלפחות במצטבר, יש בהן כדי לשפר ממשית את רמת הוודאות בדיני החוזים.

דעה | גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים
השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה
סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

ראשית, התיקון - שהובילו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן - מצמצם עמימות פסיקתית עמוקה שנוצרה לאורך השנים.

פסיקת בית המשפט העליון פיתחה גישות שונות ולעתים סותרות באשר לכללי הפרשנות החלים על חוזים. כך למשל התגבשה גישה אחת, על-ידי השופט עופר גרוסקופף, לפיה יש להחיל כללי פרשנות שונים על חוזים לפי זהות הצדדים: חוזה צרכני, חוזה עסקי וחוזה פרטי.

מנגד, התגבשה גישה אחרת לחלוטין על-ידי השופט אלכס שטיין, לפיה ההבחנה הרלוונטית אינה זהות הצדדים אלא מידת סגירותו ופירוטו של החוזה: חוזה סגור ומפורט לעומת חוזה שאינו כזה. שתי הגישות פעלו זו בצד זו, ללא עיגון חקיקתי כלשהו, ויצרו אי-ודאות ממשית באשר לכללי הפרשנות החלים.

התיקון החדש מבקש לשים קץ למצב זה באמצעות הבחנה מרכזית וברורה אחת: חוזה עסקי, שיפורש לפי לשונו - לעומת חוזה שאינו עסקי, שיפורש לפי לשונו ונסיבותיו. מדובר בהבחנה חקיקתית מפורשת, המחליפה ריבוי גישות שיפוטיות שונות זו מזו ונטולות עוגן נורמטיבי בחוק.

שנית, תיקון החוק יוצר הבניה חדשה וחשובה של שיקול-הדעת השיפוטי ביחס לחוזים שאינם עסקיים, מקום שבו עד כה שררה עמימות רבה. הדין הקיים לא סיפק כללים ברורים באשר לשאלה מהו המשקל היחסי שיש ליתן ללשון החוזה ולנסיבות החיצוניות, כאשר אלה מובילות לתוצאות פרשניות שונות.

גם ההלכה המכוננת בתחום, קרי אפרופים, לא הציעה הבניה סדורה ויסודית בנדון, והותירה בידי בתי המשפט שיקול-דעת רחב ביותר. התיקון משנה מצב זה. הוא קובע רשימת שיקולים חקיקתיים ומנחים שעל בית המשפט לקחת בחשבון מעתה, וביניהם הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה. יוער כי רשימת שיקולים זו זכתה בעיקרה להסכמה רחבה במסגרת הכנת תיקון החוק, ובין היתר על-ידי קבוצה גדולה יחסית של אנשי אקדמיה בתחום דיני החוזים.

שלישית, התיקון מפזר ערפל סביב השאלה האם ניתן להתנות על כללי הפרשנות. במשך שנים שררה עמימות בין משפטנים בשאלה האם כלל דיני פרשנות החוזה הם דיספוזיטיביים, ואם כן באיזו מידה. גם בדיוני ועדת החוקה הובעו בעניין זה עמדות סותרות, ואף הפסיקה לא סיפקה הלכה יסודית, מקיפה וחד-משמעית בנושא. התוצאה היא אי-ודאות עמוקה בנדון.

התיקון החדש מבהיר את הנושא במידה לא מבוטלת. הוא מבחין בין כללי פרשנות שניתן להתנות עליהם, למשל ביחס למשקל שיינתן ללשון או לנסיבות - לבין כללי פרשנות קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם, כגון כלל הפרשנות נגד המנסח.

בנוסף, התיקון החדש מבהיר באילו סוגי חוזים אין אפשרות להתנות על כלל הפרשנות שנקבע בו, למשל בחוזים אחידים. בכך התיקון מצמצם גם את אי-הוודאות סביב השאלה האם תניית פרשנות בחוזה אחיד מהווה תנאי מקפח לאור מכלול נסיבות העניין - שאלה שהתשובה לה אינה תמיד ברורה.

זאת ועוד, התיקון תורם לוודאות גם בהיבט של תחולה בזמן. הלכות פרשניות מרכזיות בדיני חוזים הוחלו בפסיקה באופן רטרואקטיבי, במובן זה שהן חלו גם על חוזים שנכרתו לפני שנקבעו אותן הלכות, תוך פגיעה ממשית בהסתמכות הצדדים. לעומת זאת, התיקון החדש חל במפורש מכאן והלאה. בכך הוא משדר מסר ברור של יציבות וודאות.

גם הדרך חשובה

התיקון תורם לוודאות גם במישור ההליכי והדמוקרטי של קביעת כללי הפרשנות. בעוד הלכות הפרשנות של בית המשפט העליון בתחום דיני החוזים (למשל, אפרופים וביבי כבישים) נקבעו במפתיע, במובן זה שלא קדם להן דיון ציבורי רחב ומעמיק, ולא ניתנה לצדדים הזדמנות אמיתית להיערך לשינוי כללי המשחק - תיקון החוק מבקש להגביר את הוודאות בדרך שונה.

לתיקון קדם דיון ציבורי ארוך, מקיף, שקוף ופלורליסטי, אשר כלל בין היתר ישיבות רבות של ועדת החוקה, שמיעת עמדות של נציגי משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני עובדים.

תהליך מעין זה מאפשר לצדדים לחוזה, לעורכי דין ולשוק כולו להפנים מראש את כללי הפרשנות החדשים, להתאים אליהם את ניסוח החוזים ולהסתמך עליהם בתכנון עסקאות עתידיות.

בסיכומו של דבר, ניתן בהחלט לבקר את התיקון על כך שאינו מושלם, כמו כל דבר חקיקה. אולם הטענה שלפיה אין בתיקון כל תרומה לוודאות, מתעלמת מתמונתו המלאה. בהשוואה לדין הקודם - שהתאפיין בריבוי גישות פרשניות שונות וסותרות בפסיקה והיעדר הבניה חקיקתית כלשהי של שיקול-הדעת השיפוטי - התיקון הנוכחי מייצר מסגרת ברורה יותר. ייתכן בהחלט שאין זו ודאות מוחלטת, אך מדובר בשיפור ממשי ביחס לקיים.

עוד כתבות

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

צחי ברוורמן נחקר בפרשת הדלפת המסמכים בלשכת ראש הממשלה

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

משרד הפנים / צילום: תמר מצפי

בתעודת הזהות שלכם עומד לפוג התוקף? הממשלה מאריכה אותו בשנה נוספת

בשל העומסים הצפויים בלשכות האוכלוסין: משרד הפנים מבקש להאריך את תוקפן של תעודות הזהות ● ברשות האוכלוסין אומרים שהם נוקטים מספר צעדים

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

כורדים סורים מפגינים נגד המשטר בחסכה, השבוע / צילום: Reuters, Orhan Qereman

המחאות באיראן עלולות לפגוע באינטרסים הישראליים בסוריה

בעוד שהקשב הבינלאומי מופנה לאיראן ולוונצואלה, טורקיה שולחת כוחות צבאיים לשטח מדינת החסות סוריה - והמיעוט הכורדי מבין שזהו חלון הזדמנויות מסוכן ● המונים התקבצו היום בשערי בסיס אמריקאי בחיפוש אחר הגנה מפני ארדואן, אך וושינגטון שומרת בינתיים על שתיקה

איתמר אבירן על רקע היקב שלו. ''אני משקיע אין סוף מאמץ בכרם כדי להביא את הפרי הכי טוב שאני יכול'' / צילום: טל להב

הקסם של יקב צור: בתל גזר יש יינן שהוא גם כורם, ואי אפשר לפספס את איכות העשייה שלו

בימים אלה מושלמת הקמתו של יקב חדש המשמר מסורת חקלאית בת מאות שנים ● זוהי הגשמת חלום עבור איתמר אבירן, שמלווה את התהליך לאורך כל שלבי הייצור: "חשוב לי לשמור על המובחנות ועל חותם המקום"

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

היכן בגוף האדם נמצאים הצניפים הסהרוניים? / צילום: Shutterstock

היכן בגוף האדם נמצאים הצניפים הסהרוניים?

באיזו מדינה רוקדים מזורקה, שטחה של איזה עיר הוא הגדול בישראל, ועל מצבתו של מי נכתב "סע לשלום. המפתחות בפנים"? ● הטריוויה השבועית