גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

בניין וויקס / צילום: יוסי כהן
בניין וויקס / צילום: יוסי כהן

ההודעה של חברת וויקס בשבוע שעבר על חזרה למתכונת של עבודה מלאה מהמשרדים עוררה בימים האחרונים סערה רחבה ברשתות החברתיות, והפכה במהירות לדיון עקרוני על תרבות עבודה, ניהול והכיוון שאליו הולך ההייטק בעידן הבינה המלאכותית.

ראיון | "הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק
סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

כאמור, לפי הודעת החברה, החל מה-1 בפברואר 2026 יעבדו עובדי וויקס בישראל חמישה ימים בשבוע מהמשרד, זאת לצד צוותים נבחרים באירופה, כשהחריגים הם עובדי החברה באוקראינה שימשיכו לעבוד מהיכן שמתאים ובטוח להם, זאת על רקע המלחמה המתמשכת.

עם זאת בהנהלה הדגישו כי לצד החזרה למשרד, תישמר גמישות אישית, המבוססת על אמון ושיקול דעת ניהולי. בהודעה לעובדים כתב נשיא החברה ניר זוהר כי וויקס תמיד האמינה בעבודה משותפת זה לצד זה, וכי דווקא בתקופה של האצה טכנולוגית ושינויים עמוקים שמביאה עמה הבינה המלאכותית, לנוכחות פיזית יש ערך מכריע. עוד לדבריו, עבודה משותפת מאפשרת שיתופי־פעולה הדוקים יותר, קבלת החלטות מהירה ודינמיקה יומיומית שקשה לשחזר מרחוק. עם זאת, זוהר הדגיש כי הגמישות הארגונית אינה נעלמת וכי החברה מכירה בכך שלעתים החיים עצמם מחייבים התאמות נקודתיות.

"היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי"

אחת הביקורות הבולטות שעלו בעקבות ההודעה הגיעה מהפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית, שטענה כי מאחורי ההחלטה מסתתר מהלך עמוק יותר מהעדפה ניהולית לעבודה פיזית. לדבריה, ההסברים הרשמיים של וויקס אינם מספקים. "אם זה היה באמת רק עניין של שיתוף־פעולה, ארבעה ימים במשרד היו מספיקים", כתבה, והוסיפה כי "קורה פה משהו עמוק יותר".

מרגלית קושרת את המהלך לשחיקה של היתרון התחרותי של וויקס בעידן הבינה המלאכותית. "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, הורדת חסמים בבניית נוכחות דיגיטלית, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", כתבה. לדבריה, כיום "לא צריך ללמוד לבנות אתר, ה־AI עושה את זה בקליק", ולכן לא מדובר רק בתחרות אלא ב"קומודיטיזציה".

במצב כזה, טוענת מרגלית, "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי". לטענתה, כאשר ארגונים חשים איום כזה, הם אינם "נהיים יצירתיים יותר", אלא נהיים הדוקים יותר. לדבריה, המשמעות היא "פחות פרשנות, פחות חריגים, ויותר נורמה אחת שמיישרת את כולם". מרגלית מוסיפה כי אין זה מקרי שהמהלך מתמקד דווקא בישראל. "כשחברה צריכה להמציא את עצמה מחדש מול איום טכנולוגי, היא חוזרת ל־core. היא צריכה את הליבה הטכנולוגית והיצירתית שלה קרוב, בחדר אחד, בלי דיליי של זום ובלי הפרדות של קירות הבית".

בהקשר רחב יותר היא משווה את המהלך לצעדים שנקט אילון מאסק בטוויטר לאחר רכישתה. "מערכת לא בהכרח מתפרקת כשחותכים את הגמישות, היא פשוט מתעצבת מחדש", כתבה. לדבריה, גם אם צעדים כאלה גורמים לנטישה, הם משאירים מאחור "ליבה של אנשים שמוכנים להקריב הכול למען המשימה", ומאותתים על "ריסט אמיתי" שמגדיר מחדש את הסטנדרטים והמחויבות הארגונית.

יגבה מחיר תחרותי אמיתי במאבק על טאלנטים

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends), כתבה בפייסבוק שלה כי מהלכים לצמצום העבודה מהבית עלולים לגבות מחיר תחרותי ממשי במאבק על טאלנטים. לדבריה, הנתונים שהיא אוספת מצביעים על פער הולך וגדל בין החלטות של הנהלות לבין ציפיות העובדים. "בעוד שחלק מהחברות דוחפות חזרה לעבודה מלאה מהמשרד, כ־80% מהמועמדים המנוסים, עם יותר מארבע שנות ניסיון, עדיין רואים במודל ההיברידי תנאי סף כדי בכלל לשקול מעבר עבודה", כתבה.

לדברי וקס, יותר מ־50% מהמשרות שנפתחו בחציון האחרון מציעות לפחות יומיים עבודה מהבית, מה שמעיד כי השוק בכללותו טרם זנח את מודל העבודה ההיברידי. בעידן שבו הביקוש למומחי בינה מלאכותית הוכפל והתחרות על כוח־אדם איכותי מחריפה, היא מזהירה כי "חברה שתבחר ללכת נגד הזרם ולצמצם ימי עבודה מהבית, עלולה לגלות שהטאלנט האיכותי פשוט בוחר בדלת ליד". מניסיונה הניהולי, הוסיפה, ניתן לעמוד ביעדים ואף לצמוח תוך שילוב של עבודה היברידית, שמפחיתה שחיקה ומאפשרת לעובדים לשלב חיי משפחה לצד קריירה.

ומהצד השני

מנגד, ברשת נשמעו גם קולות שמגנים על הנהלת וויקס. עובדים לשעבר ואנשי תעשייה ציינו כי האמונה בעבודה פנים אל פנים הייתה חלק מתפיסת העולם של וויקס עוד הרבה לפני הקורונה, וכי החברה ראתה מאז ומעולם באינטראקציה אנושית בלתי אמצעית מנוע מרכזי לחדשנות ולביצועים. לדבריהם, מדובר בהחלטה שנובעת מתפיסה ניהולית סדורה ולא מתגובה אופורטוניסטית לתנאי שוק משתנים.

ביקורת נוספת הופנתה כלפי רמת הוודאות של מתנגדי המהלך. לטענת המגינים, הקלות שבה נקבע כי עובדים יעזבו בהמוניהם או שהחברה תאבד את האטרקטיביות שלה מתעלמת מהעובדה שמדובר בחברה שהצליחה לצמוח מאפס לשווי של מיליארדים, ושעדיין מנוהלת על ידי מייסדה וצוות הנהלה ותיק. בעיניהם, עצם היכולת לקבל החלטה לא פופולרית, אך עקבית עם רוח החברה, היא ביטוי לביטחון ניהולי ולא לחולשה.

למגינים הצטרף גם שחר כהן מלוסיד קפיטל שכתב בין היתר כי "עבודה מהבית - למי שחושב ש-Wix טועה, מוזמן להאזין לשותפים באנדרסן הורביץ, אילון מאסק, מנכ"ל אמזון ואח' - זה לא עובד לאורך זמן בארגונים גדולים: ג'וניורים לא לומדים, דריפטינג של מוסר עבודה (בהתחלה 30 ד' הפסקה, אחכ כבר לוקחים שנ"צ, אח"כ כבר קובעים 3 שעות סידור לאמצע היום,...)".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש, 28 נפצעו

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש כבד ללכודים ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; גם רמטכ"ל איראן חוסל ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • 3 הרוגים בתקיפות איראניות באיחוד האמירויות ● משרד החינוך: ממחר יתקיימו לימודים מרחוק ● עדכונים שוטפים