גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכחתם לממש את התווים? המאבק על החוק שאמור להזכיר לכם

לאחר דיון בוועדת הכלכלה, ראש הוועדה דוד ביטן בוחן דחייה של יישום הרגולציה החדשה על שוברי מתנה ותווי קנייה, לאחר שכבר אושרה, ומסר כי הוא מוכן לשקול ארכה באורך של כ-4.5 חודשים ● בענף מזהירים מעלויות של מיליונים, חוסר בהירות וחשיפה לתביעות ייצוגיות

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

אחרי שנים שבהן מיליוני שקלים שנצברו בשוברי מתנה ותווי קנייה לא מומשו, ולעיתים פשוט נשכחו, שוק השוברים בישראל עומד בפני שינוי עמוק. בעוד יומיים (ג') היו אמורים להיכנס לתוקף תיקונים מהותיים שאישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, המרחיבים את תחולת חוק שירותי תשלום ומטילים על החברות המנפיקות חובות יידוע, השבה ושקיפות חסרות תקדים.

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?
מתי בכל זאת נשלם? סימני השאלה שעולים סביב רפורמת היבוא האישי

בסיום הדיון בוועדת הכלכלה היום (א') יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) אמר שהוא מוכן לשקול ארכה באורך של כ-4.5 חודשים לחברות המנפיקות את תווי הקנייה להיערך מספר חודשים נוסף, והתקנות יועברו להתייחסות הציבור. אם אכן תצא לפועל, חשוב להבין כי הרגולציה החדשה היא לא רק טכנית. עבור החברות הפועלות בענף, מדובר בשינוי שעשוי לעלות מיליוני שקלים - הן בהיערכות תפעולית וטכנולוגית, והן בחשיפה משפטית גוברת, בעיקר לתביעות ייצוגיות.

כאמור, לא מדובר בתקנות חדשות, אלא החמרה של כללים שכבר קיימים - אלא שהפעם מבקשים בכנסת להחיל אותן כבר בימים הקרובים. עד היום התקנות חלו על תווי קנייה ושוברי מתנה תוך פטור מחלק מהוראות חוק שירותי תשלום, אך במקביל הטילו חובות מסוימות על מי שמנפיק אותם.

התקנות טרם נכנסו לתוקף בתום הדיון בוועידה, והסוגיות המשפטיות נשלחו לעבודת מטה של משרד המשפטים שייבחן אם יש צורך להעביר אותן להתייחסויות הציבור.

התקנות אושרו - ורק אחר כך התברר עומק הבעיה

הרגולציה מבדילה בין תווים דיגיטליים, שבהם ניתן לזהות את מחזיק התו, לבין תווי קנייה פיזיים - כרטיסים או שוברי נייר שמחולקים, למשל, בוועדי עובדים כשי לחגים. בתווים הפיזיים אין שיוך לאדם מסוים, אלא אם המחזיק בוחר להפוך אותם לדיגיטליים. למרות זאת, ההוראות החדשות חלות לא רק על רשתות המזון הגדולות, אלא גם על מועדוני צרכנות שונים - ועבורן מדובר בנטל כבד .

ברוב המקרים, התווים דווקא ממומשים. למעלה מ-90% מהם מנוצלים כבר בחצי השנה הראשונה מאז הנפקתם, אם כי במועדוני צרכנות הנתון מעט נמוך יותר. ועדיין, הדרישות החדשות מקרבות את התו למעמד של כרטיס אשראי מוגבל בזמן. כך למשל, אם נותרה יתרה של יותר מ-20 שקלים, החברה מחויבת ליידע את מחזיק התו כמה כסף נשאר לו.

גם נושא התוקף משתנה. כיום, תו קנייה תקף לחמש שנים ושובר מתנה לשנתיים, עם אפשרות להארכה לבקשת הצרכן. כעת מוצע להאריך את תוקפם של שוברי מתנה לעשר שנים, כאשר היתרה היא 150 שקלים ומעלה - מה שמחייב את החברות לנהל מאגרי מידע, לאתר לקוחות ולפנות אליהם ביוזמתן.

בענף מזכירים שהמודל העסקי נשען גם על הנחות שניתנות מראש - שובר בשווי 100 שקלים נמכר לעיתים בפחות - ועל כך שלא כל התווים ממומשים. החלה רטרואקטיבית של התקנות על תווים קיימים שוברת את נקודת האיזון הזו, במיוחד כשמחירי ההטבות משתנים עם הזמן.

גם הדרך שבה התקנות קודמו יוצרת אי־נוחות. בניגוד למקובל, הן כבר אושרו - ורק אחר כך התברר עומק הבעיה. בעקבות החשש מפגיעה בעסקים, בעיקר הקטנים שבהם, ביקש שר המשפטים לקיים דיון מחודש בוועדת הכלכלה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, בחן דחייה של מועד הכניסה לתוקף ושלח את הצוות המשפטי להידברות עם משרד המשפטים - שבסיומה התברר כי ייתכן שלא יהיה מנוס מהחזרת התקנות להערות הציבור.

"הדיון הציף מחדש סתירות וחורים רגולטוריים"

עו"ד נועה וילינגר, שותפה במחלקת הליטיגציה והרגולציה המונעת במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, מסבירה כי מדובר בהמשך ישיר למהלך רגולטורי מתמשך שהחל כבר בחוק שירותי תשלום משנת 2019, עבר דרך תקנות ופטורים זמניים, והבשיל לתיקון מהותי ביולי 2025. "המחוקק בחר להחיל על אמצעי תשלום מסוימים, בהם תווי קנייה ושוברי מתנה, הוראות נוספות, ולחדד סעיפים שהיו קיימים אך לא נאכפו בפועל", היא אומרת.

במוקד עומדות חובת ידוע לצרכן, חובת השבה במקרה של גבייה ביתר, וחובת שחזור יתרה והקפאת השימוש באמצעי התשלום לבקשת מי שנחזה כמחזיק בו. לצד זאת, מוקנות לרגולטור סמכויות חריפות יותר: הפסקת ביצוע פעולות תשלום, שמירת כספים בנאמנות, השבת כספים למשלמים - ואף איסור התקשרות של עוסק לתקופה של עד שנתיים.

הסנקציות האלה, על פי גורמים בענף, אינן זניחות בכלל. כל הפרה עשויה לגרור עיצום כספי של עשרות אלפי שקלים, ובמצטבר - חשיפה לעיצומים במיליונים. לכך מתווספת אחריות אישית של נושאי המשרה בחברות המנפקות את תווי המתנה, וסיכון ממשי לתביעות ייצוגיות, בעיקר סביב סוגיות של אי-יידוע לצרכנים, פקיעת תוקף והשבת כספים.

על פי גורמים בענף ווילניגר, אי הבהירות בנושא התקנות החדשות עדיין גדולה. "הדיון שנערך בוועדת הכלכלה היום הציף מחדש סתירות וחורים רגולטוריים שלא קיבלו מענה במהלך החקיקה. עבור החברות המנפיקות, חוסר הבהירות הזה הוא סיכון משפטי ותפעולי - במיוחד בלוחות זמנים דחוקים שמקשים על הטמעה טכנולוגית מסודרת", מסבירה וילניגר.

תהליך החקיקה הותיר סימני שאלה

המתח בין החקיקה החדשה לחוקים קיימים, ובראשם חוק הגנת הצרכן וחוק הגנת הפרטיות, מוסיף שכבה נוספת של מורכבות. כך למשל, מצד אחד התקנות מחייבות השבה במקרה של ביטול עסקה, ומצד שני, בעסקאות ששולמו באמצעות תווי קנייה או שוברי מתנה - זכות הביטול לא חלה. התוצאה היא מעין אזור אפור משפטי, שעלול להפוך כר פורה להליכים משפטיים ארוכים ויקרים.

בחברות עצמן מנסים לשדר מוכנות לכניסת המהלך. ליאת בלייברג, סמנכ"לית הכספים של Swish (מבית "נופשונית"), המנפיקה תווי קנייה וארנקים דיגיטליים, אומרת כי החברה תומכת במהלך האסדרה. "הרגולציה הקיימת כבר לא התאימה להתפתחות המואצת בעולם הגיפט קארד. המצב החדש צריך לייצר שקיפות ותקשורת ברורה - וזה עיקרון שאנחנו בעדו", היא אומרת.

עם זאת, גם בלייברג מודה כי תהליך החקיקה הותיר סימני שאלה. "דברים רבים נותרו לא ברורים ומקשים על ההתנהלות. לכן נכון היה לדייק את ההוראות וליצור נהלים אחידים ולא נתונים לפרשנות". לדבריה, החברה נערכה לרגולציה החדשה בחצי השנה האחרונה, הן טכנולוגית והן תפעולית, ומדגישה כי "מעולם לא היה מצב שבו לקוח עם שובר שפג תוקפו לא קיבל מאיתנו מענה".

בכך, השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם התקנות החדשות אכן יגדילו את שיעורי המימוש של תווי הקנייה הרדומים, או שמא יובילו בעיקר לעלייה בעלויות של החברות המנפיקות ולגל של התדיינויות משפטיות. כך או כך, ברור שכסף רדום בשוק השוברים כבר לא יוכל להישאר מחוץ לרדאר הרגולטורי - והחברות יידרשו לשלם מחיר על כל חריגה.

עוד כתבות

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה מגלה: בכמה קפץ מחזור המסחר ביום שישי האחרון לעומת ימי ראשון

פעילות המשקיעים הזרים היוותה כרבע ממחזור המסחר שעמד על 1.9 מיליארד שקל – כ-26% מעל המחזור הממוצע בימי ראשון אשתקד ● מחזור המסחר היומי הממוצע בשבוע החולף טיפס ל-4.7 מיליארד שקל

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

מנכ''ל ולנס יורם זלינגר / צילום: ולנס סמיקונדקטור

בלילה אחד: ציוץ אנונימי הקפיץ את מניית האוטוטק מהוד השרון ב־60%

מניית ולנס לא ראתה יום כזה מאז שהחלה להיסחר: עם מחזור גבוה פי 30 מהרגיל, המניה זינקה ב־60% בן־לילה ● זאת, בשל עסקה גדולה עם יצרנית רכב וציוץ אנונימי שטוען כי השוק כולו טועה בנוגע להיקף המלאים של החברה ● האנליסטים מעריכים: יש לה עוד מקום לעליות

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"