אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock
בועה או לא בועה? זאת שאלת 64 טריליון הדולר (שווי שוק המניות האמריקאי) שנשאלת בוול סטריט והיא צפויה להדהד באוויר של ניו יורק עוד זמן מה. לפי נתונים שנאספו על ידי בלומברג, יותר מ־12 אלף כתבות בחודש האחרון הזכירו את הביטוי "בועת AI", מספר הדומה כמעט לסך כל האזכורים בעשרת החודשים שקדמו לו.
● סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה
● מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"
כאשר מכפילי המניות מטפסים וה־S&P 500 רשם זה עתה שנה שלישית ברציפות עם תשואות דו־ספרתיות, הגיוני שהמשקיעים מודאגים מהיקף העליות שעוד נותר ומהיקף שווי השוק שעלול להימחק אם ה־AI לא יעמוד בציפיות ההייפ.
במקביל הולכים וגוברים החששות סביב מאות מיליארדי הדולרים שחברות הטכנולוגיה הגדולות התחייבו להשקיע בתשתיות. לפי בלומברג, ההשקעות ההוניות של מיקרוסופט, אלפאבית, אמזון ומטא צפויות לעלות ב־34% ולהגיע לכ־440 מיליארד דולר במצטבר במהלך השנה הקרובה.
OpenAI התחייבה להשקיע יותר מטריליון דולר בתשתיות בינה מלאכותית. המון עבור חברה פרטית שאינה רווחית. מה שמדאיג אף יותר הוא האופי המעגלי של רבים מההסכמים שלה, שבהם השקעות והוצאות זורמות הלוך ושוב בין OpenAI לבין קומץ ענקיות טכנולוגיה ציבוריות.
"אם זה נראה כמו ברווז"
CNBC אספה תגובות מ־40 מנהלי טכנולוגיה, אנליסטים ואנשי מקצוע נוספים בתחום, אשר שיתפו את דעותיהם לאחרונה בנוגע לטירוף ה־AI הנוכחי. למרות שהשאלה אם השוק נמצא בבועה נראית בינארית, רבות מהתשובות נעו על פני ספקטרום רחב של חשש. CNBC שקללה גם את רמת החשש, בין 0 ל-10 (מודאג מאוד).
קת'י ווד למשל רגועה. מנכ"לית Ark Invest לא מאמינה שה־AI נמצא בבועה. "מה שכן, בצד הארגוני ייקח זמן עד שחברות גדולות ייערכו ויתכוננו לבצע טרנספורמציה אמיתית".
לדייויד סולומון, מנכ"ל גולדמן סאקס, המלצה פרקטית. "כתלמידי היסטוריה, אנו יודעים כי לאחר תקופות של התלהבות רחבה סביב טכנולוגיות חדשות, בסופו של דבר מתרחשת הפרדה: חלק מהיוזמות מצליחות וחלק נכשלות. למרות שאני אופטימי לגבי התמונה הכוללת קדימה, השוק פועל במחזורים, ולכן ניהול סיכונים מוקפד ומשמעתי הוא חיוני".
ביל גייטס אמר: "אם הכוונה היא שזה דומה לבועת האינטרנט, שבסופה אכן התרחש שינוי עמוק והעולם הפך לשונה מאוד, אז כן: חלק מהחברות הצליחו, אבל רבות מהחברות נשארו מאחור ושרפו הון, ללא ספק. יש המון השקעות מהסוג הזה שיתבררו כדרכים ללא מוצא".
שניים שמודאגים הרבה יותר הם ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי.מורגן, וריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר. דיימון אמר כי "מבחינה היסטורית, כשמודדים את הנתונים, נמצאים ברמות גבוהות למדי. מרווחי האשראי נמוכים יחסית. יש הרבה נכסים שנראים כאילו הם נכנסים לטריטוריה של בועה. זה לא אומר שאין להם עוד 20% לעלות, זה פשוט עוד גורם לדאגה". לריי דליו התמונה די ברורה, "אנחנו נמצאים בשטח של בועה, אבל עדיין לא ראינו את התפוצצות הבועה".
לורן טיילור וולף, מייסדת־שותפה Impactive Capital, חברת השקעות אקטיביסטית, היא המודאגת ביותר - "אנחנו לחלוטין נמצאים כעת בבועת AI. היא תתפוצץ. אני לא יודעת מתי, אני לא יודעת מה יהיה סדר הגודל של זה, אבל הרבה אנשים הולכים להפסיד כסף".
דאגה רבה מביע גם פול טיודור ג’ונס, מייסד ומנהל השקעות ראשי (CIO) של Tudor Investment, קרן גידור שנוסדה ב-1980. "זה מרגיש בדיוק כמו 1999. אני לא יודע אם נחווה שחזור מדויק של אותה תקופה, אבל לדעתי כל המרכיבים כבר נמצאים במקום. ובוודאי שמנקודת מבט של מסחר, צריך להיערך כאילו זה אוקטובר 1999. אני לא רואה סיבה לעשות משהו אחר. צריך לזכור שהנאסד"ק הכפיל את עצמו בין השבוע הראשון של אוקטובר 1999 למרץ 2000". אמר.
ג’ונס, שהתפרסם במיוחד בזכות הימור ענק נגד שוק המניות לפני "יום שני השחור" ב־1987, הוסיף, "אז אם זה נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, כנראה שזה לא תרנגולת, נכון?".
בין "ניפטי פיפטי" ל"יום שני השחור"
בועות כלכליות נוצרות כאשר מחירי נכסים בשוק מסוים מזנקים במהירות, לעיתים בשל ספקולציה או התלהבות יתר. ולאחר מכן קורסים.
בבלומברג מציינים שהתשובה לשאלת הבועה אינה כה פשוטה. לפחות לפי ההיסטוריה. לפי בחינה של 10 בועות מנייתיות ברחבי העולם מאז שנת 1900, הן נמשכו בממוצע מעט יותר משנתיים וחצי, עם עלייה ממוצעת של 244% מהשפל לשיא, לפי מחקר של מייקל הארטנט, אסטרטג בבנק אוף אמריקה. הראלי הנוכחי נמשך עד כה שלוש שנים, כאשר מדד S&P 500 עלה ב־79% מאז סוף 2022, ומדד נאסד"ק 100, עתיר הטכנולוגיה, זינק ב־130%.
כ-100 שנים עברו מאז בועת "The Roaring Twenties" (שנות ה־20 בארה"ב), שהתרחשה לפני המשבר הגדול של 1929 (Great Depression). מדד דאו ג’ונס שזינק ב-150% בתוך שלוש וחצי שנים ובכ-500% בעשור שקדם, איבד כ־25% תוך מספר ימים לאחר "יום חמישי השחור" (24 באוקטובר 1929) וארך כשלוש שנים. חלק מהמניות איבדו מעל 90% משווי השוק שלהן.
הזכורה ביותר היא בועת הדוט.קום שנמשכה כשנה וחצי עד שנת 2000, נאסד"ק זינק אז ב-190%. בשנת 2000, עם תחילת העלאות הריבית ואכזבות מדוחות, הבועה התפוצצה. נאסד"ק קרס בכ־78% תוך כשנתיים, אלפי חברות נמחקו. אבל חברות בודדות עם בסיס עסקי אמיתי שרדו ואף הפכו לענקיות גלובליות.
בין ובין זכורות גם בועת "ניפטי פיפטי" (Nifty Fifty) שנמשכה שש שנים עד 1972, השוק זינק ב-150%. הבועה מתייחסת לקבוצה של כ־50 מניות אמריקאיות גדולות שהיו פופולריות. רבות ממניות ה-Nifty Fifty צנחו בעשרות אחוזים. הלקח המרכזי הוא אולי שגם חברות מעולות במחיר גרוע עלולות להפוך להשקעה גרועה.
זקני וול סטריט לא שוכחים גם את "יום שני השחור" של 1987. לאחר שדאו ג'ונס זינק ב-110% בשנתיים, ב־19 באוקטובר 1987, יום שני, קרס מדד הדאו ג’ונס בכ־22.6% ביום מסחר אחד - הירידה היומית החדה ביותר אי־פעם.
לא כל הבועות התנפחו והתפוצצו בארה"ב - הייתה גם בועה ביפן, הניקיי טיפס ב-150% במשך שלוש שנים עד 1989, בסין במשך שנתיים וחצי עד 2005, מדד שנגחאי זינק במעל 500%, בערב הסעודית במשך כ-20 חודשים עד 2007 זינק מדד הדגל במעל 300%.
לא לברוח, לא לתזמן
הדיבורים על בועה התעוררו מחדש בסוף השנה שעברה, לאחר שמנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דחה את החששות. "יש הרבה דיבורים על בועת AI", אמר. "מנקודת המבט שלנו, אנחנו רואים משהו שונה לחלוטין".
המשקיע מייקל בארי, שהתפרסם בעקבות חיזוי משבר הדיור של 2008, חושב אחרת. ברי השווה במאמר ארוך בין האופוריה הנוכחית לבין הטירוף של בועת הדוט.קום. "לפעמים אנחנו רואים בועות", כתב בארי בפוסט ב־ X באוקטובר. "לפעמים יש מה לעשות בנידון. לפעמים המהלך המנצח היחיד הוא לא לשחק".
למרות שקשה להסיק מסקנות חד־משמעיות מהנתונים, הארטנט מבנק אוף אמריקה מזהיר משקיעים שלא למהר ולברוח משוק המניות גם אם הם סבורים שמדובר בבועה. אחת הדרכים לגדר את הסיכון, לדבריו, היא לרכוש מניות ערך זולות יחסית, כמו מניות בבריטניה וחברות אנרגיה. האסטרטג הוותיק אד ירדני אמר בדצמבר כי כבר אין היגיון בהמלצה על משקל־יתר למניות טכנולוגיה.
היסטוריונים של שוקי ההון טוענים כי אף שרמת הריכוזיות נראית קיצונית ויש לכך תקדימים היסטוריים, בהשוואה לבועת הדוט.קום, לענקיות ה־AI של היום יש יחס חוב לרווח נמוך יותר מזה שהיה לחברות כמו וורלדקום. בנוסף, חברות כגון אנבידיה ומטא כבר מדווחות על צמיחה חזקה ברווחים שמקורה ב־AI, דבר שלא היה בתקופה הספקולטיבית שלפני 25 שנה.
אבל הסיכון האשראי הגלום במסחר ה־AI מטריד חלק מהמשקיעים. לאחר שאורקל מכרה אג"ח בהיקף של 18 מיליארד דולר ב־24 בספטמבר, מניית החברה צנחה ב־5.6% ביום שלאחר מכן והיא ירדה מאז בכ־37%. לפי הערכה של סוסייטה ג'נרל, מטא , אלפאבית ואורקל יידרשו לגייס יחד כ־86 מיליארד דולר כבר בשנת 2026 לבדה.
שווי השוק של מדד S&P 500 הוא הגבוה ביותר שנרשם אי פעם, למעט תחילת שנות ה־2000 - לפחות לפי מדד שילר, מדד שפותח על ידי הכלכלן רוברט שילר, המחלק את מחיר המניה בממוצע הרווחים הריאליים שלה בעשר השנים האחרונות.
למרות זאת, משקיעים אופטימיים טוענים כי אף ששוויי השוק עולים בשל הטכנולוגיה, קצב העלייה איטי בהרבה מזה שנרשם בתקופת בועת הדוט.קום. כך, למשל, בשנת 2000 נסחרה סיסקו לפי מכפיל של יותר מ־200, בעוד שאנבידיה נסחרת כיום לפי מכפיל הנמוך מ־50.
בפרט, כדאי לזכור את ההמלצה של מנהל הקרנות המפורסם פיטר לינץ’: "הרבה יותר כסף אבד למשקיעים שניסו לנבא תיקונים או לתזמן את השוק, מאשר בתיקונים עצמם".