גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים

נתניהו הפתיע השבוע כשהכריז על שאיפה לוויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי ● באפריל האחרון, טראמפ כבר רמז על קשר בין הסיוע להקלות בהיקף המכסים בין ישראל לארה"ב ● ההכרזה התקבלה ללא עבודת מטה באוצר, ושם מזהירים: "המהלך יוביל להעלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר"

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci
טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

באפריל האחרון, במסיבת עיתונאים בבית הלבן, ישב ראש הממשלה בנימין נתניהו לצידו של הנשיא דונלד טראמפ וחיכה לשמוע תשובה לשאלה שהסעירה את הכלכלה הישראלית: האם ישראל תזכה להקלות מתוכנית המכסים? תשובתו של טראמפ הייתה קצרה ובלתי מתחייבת. "אנחנו מדברים על הסכם סחר חדש לגמרי", התחיל לומר. ואז קטע את עצמו: "אולי לא. אל תשכחו, אנחנו נותנים לישראל מיליארדי דולרים בשנה", אמר בהתייחסו לכספי הסיוע הביטחוני.

יו"ר הפד תחת חקירה: המאבק בין טראמפ לפאוול מסלים לקראת בחירות האמצע
התוכנית האירופית: להציב חיילים בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

תשעה חודשים עברו מאז וישראל מצויה בשלב האחרון של המשא-ומתן על המכסים. השבוע, בראיון לאקונומיסט, נתניהו הפתיע והודיע כי ישראל שואפת "להיגמל" מהסיוע הביטחוני האמריקאי בתוך עשור. המעגל נסגר: מה שטראמפ רמז עליו באפריל - הקשר בין הסיוע ובין הקלות במכסים - הפך למדיניות מוצהרת של ישראל.

כעת נראה כי המעגל נסגר: מה שטראמפ רמז עליו באפריל - הקשר בין הסיוע הביטחוני לבין יחסי הסחר - הפך עכשיו למדיניות מוצהרת של ישראל עצמה.

"האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים מיליארדים"

גורמים ממשלתיים מודים שיש קשר בין סוגיית הסיוע הביטחוני למכסים. "האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים מיליארדים כל שנה", מתאר אחד מהם. "אם אנחנו מציעים להפחית את התלות בכסף האמריקאי, זה משפר את עמדת המיקוח שלנו".

הרציונל הוא התיישרות עם יעדי טראמפ: הנשיא מקצץ בסיוע החוץ בכל החזיתות, ונתניהו פעל מתוך הבנה שעדיף שישראל תציע זאת בעצמה. מבחינת טראמפ, הכרזה ישראלית על ויתור הדרגתי היא הישג פוליטי - היכולת להציג בת-ברית שמוותרת מרצונה על מיליארדים מחזקת את הנרטיב של "אמריקה קודם".

אלא שההכרזה על צמצום הסיוע באה דווקא בתקופה שבה נתניהו עצמו מדבר על הגדלת תקציב הביטחון. לפי התוכניות שהוצגו, ישראל צפויה להשקיע תוספת של 250 מיליארד שקל בהתעצמות צבאית בעשור הקרוב. איך זה מסתדר עם ויתור על 120 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי באותה תקופה? באוצר אומרים: "בשורה התחתונה, מי שישלם הם אזרחי ישראל".

חבילת הסיוע מגיעה לכ-12 מיליארד דולר בשנה

העיתוי של ההכרזה אינו מקרי. ישראל נמצאת בעיצומו של משא-ומתן מורכב מול ממשל טראמפ בנושא המכסים. ארה"ב הטילה מכס בשיעור 15% על סחורות מישראל, ובירושלים מנסים להשיג הקלות ופטורים לענפים שונים. המגעים כוללים לא רק סוגיות סחר טהורות, אלא גם היבטים גאו-פוליטיים רחבים יותר - מאיראן ועד עזה.

גורמים ממשלתיים המעורבים בתהליך מסבירים כי יש קשר בין הסוגיות, גם אם לא מדובר בעסקת חבילה רשמית. "האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים כל שנה מיליארדים", מתאר אחד הגורמים. "טראמפ עצמו אמר את זה באפריל. ההיגיון הוא פשוט - אם אנחנו מציעים להפחית את התלות שלנו בכסף האמריקאי, זה משפר את עמדת המיקוח שלנו בשולחנות אחרים".

הרציונל הוא התיישרות עם יעדי טראמפ. לאמריקאים יש גירעון עצום, והנשיא מקצץ בסיוע החוץ בכל החזיתות - מאוקראינה ועד סגירת USAID. נתניהו פעל מתוך הבנה שעדיף שישראל תגיד בעצמה שהיא מספיק גדולה ויכולה להסתדר, מאשר שהאמריקאים פשוט יחתכו לנו את הכסף חד צדדית.

מבחינת טראמפ, הכרזה ישראלית על ויתור הדרגתי על הסיוע היא הישג פוליטי פנימי. קיצוץ בסיוע החוץ הוא מטרה מרכזית של ממשלו, והיכולת להציג מדינה בת-ברית שמוותרת מרצונה על מיליארדי דולרים תחזק את הנרטיב של "אמריקה קודם". זאת, במקום שהנשיא ייאלץ להתמודד עם הביקורת שהוא פוגע בבת-ברית אסטרטגית .

הבעיה היא שההכרזה על צמצום הסיוע באה בתקופה שבה נתניהו עצמו מדבר על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון. לפי התוכניות שהוצגו בחודשים האחרונים, ישראל צפויה להשקיע תוספת תקציבית של 250 מיליארד שקל בהתעצמות צבאית במהלך העשור הקרוב. איך זה מסתדר עם ויתור על 120 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי באותה תקופה?

באוצר מסבירים שחלק מהסתירה הוא רק לכאורה. "אפשר לפרש את זה כך שחלק גדול מה-250 מיליארד שנתניהו דיבר עליהם היה אמור להגיע בכל מקרה מהסיוע", אומרים באוצר. "כלומר, שהתוספת התקציבית צריכה להיות 130 מיליארד שקל, אם לא יינתן סיוע מארה"ב. אבל בשורה התחתונה, מי שישלם את מחיר ההחלטה הם אזרחי ישראל. אי-אפשר שמערכת הביטחון תקבל את החלופה לסיוע האמריקאי כולה מהציבור - יש כאן עניין של סדרי עדיפויות".

הפער בין האוצר למשרד ראש הממשלה

במקרה שיופסק הסיוע הביטחוני, עשוי להיפתח מאבק תקציבי חדש בשרשרת מאבקי האוצר במערכת הביטחון. באוצר עושים חישוב פשוט יחסית: "נניח שהיעדר 12 מיליארד שקל בשנה יתחלק חצי-חצי בינינו לצבא", אומר הבכיר באוצר. לדבריו, 6 מיליארד שקל הצבא יצטרך לספוג בתוך התקציב שלו, ועוד 6 מיליארד שקל יתוקצבו מקופת המדינה - "אבל כמובן שזה צריך לבוא על חשבון העלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר". לשם המחשה, 6 מיליארד שקל בשנה שווים כמעט להעלאה של אחוז מע"מ נוסף, מ-18% ל-19%.

בדיונים שהתקיימו בנושא במשרד ראש הממשלה נראו הדברים קצת אחרת. שם יצאו מנקודת הנחה לפיה הכלכלה הישראלית צומחת בקצב מהיר ותוכל לספק בעצמה די כסף ממסים לביטחון המדינה, ולהתמודד בהצלחה עם ניתוק התלות מארה"ב גם ללא העלאת מסים או קיצוצים משמעותיים.

אלא שהפער בין שני הצדדים גדול מהמספרים. באוצר מגלים כי הנושא היה ברמה מאוד ראשונית ובוסרית על שולחנם, ושלא התקיימה עבודת מטה משמעותית במשרד לפני ההכרזה של ראש הממשלה. יתרה מכך, לא ברור אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו היה בסוד העניינים.

המתווה העקרוני המדובר כרגע הוא של צמצום הדרגתי לאורך עשור, עד לביטולו המוחלט.

היסטוריה של תלות

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל במתכונתו הנוכחית החל ב-1985, בתקופת הנשיא רונלד רייגן, על רקע המשבר האינפלציוני הקשה שפקד את הכלכלה הישראלית. עד אז ישראל קיבלה סכומים קטנים יותר, של מיליארד עד שני מיליארד דולר בשנה. רייגן החליט להפוך את הסיוע למענק קבוע של שלושה מיליארד דולר, וכך נותר הדבר עד היום - עם תוספות מיוחדות בעתות משבר .

בסוף שנות ה-90', בכהונתו הראשונה כראש ממשלה, נתניהו הופיע בפני הקונגרס והפתיע אז כשהודיע שישראל אינה זקוקה עוד לסיוע אזרחי - רק לסיוע ביטחוני. הסיוע האזרחי צומצם בהדרגה ובסופו של דבר בוטל לחלוטין, כאשר הסכומים הוסטו לסיוע הביטחוני. כעת, כמעט 30 שנה אחר כך, נתניהו מדבר על הצעד הבא - ויתור על הסיוע הביטחוני עצמו .

ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016 מול ממשל אובמה, מבטיח לישראל 3.3 מיליארד דולר לרכש צבאי ועוד חצי מיליארד דולר לשיתופי-פעולה בהגנה אווירית. ההסכם יפקע ב-2028, ולכן המשא-ומתן על הסכם חדש כבר החל.

עוד כתבות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות