גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית עמוקה באוצר

דיון על העברת מיליארדי שקלים חולל סערה, שהובילה לתגובה חריגה מצד החשב הכללי באוצר ● לדברי יהלי רוטנברג, "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק ודאי לאזרחי מדינת ישראל ובין סיכון מנוהל" ● אבל מתברר שזו רק דוגמה אחת: כך עוקפים את הכנסת פעם אחר פעם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

בסוף השבוע שעבר נפתחה תיבת פנדורה, שמחוללת היסטריה במסדרונות משרד האוצר, חילופי מהלומות מילוליות וקשיים משפטיים. זאת, כתוצאה מהדיון בבג"ץ על העברת מיליארד שקלים לבתי ספר חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה. בדיון התברר שהכסף הועבר לפני אישור ועדת הכספים, ונוסף על כך המדינה הצהירה כי מדובר בנוהג.

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל
לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

הסוגיה הלוהטת הזו תגולגל לפתחם של הממונה על התקציבים הנכנס, מהרן פרוזנפר, ושל החשכ"לית הבאה, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שמינוים אושר השבוע בממשלה.

רקע: מה נחשף בדיון בבית המשפט

ביום חמישי שעבר דן הרכב בית המשפט העליון בעתירתה של סיעת יש עתיד ושל חברת הכנסת נעמה לזימי. בעתירה נטען כי כספים הועברו בצורה לא חוקית למוסדות שאינם נמצאים תחת פיקוח. בתגובה שהגישה המדינה עלה שנוהג "מקובל" הוא לבצע העברות כספיות לפני אישור ועדת הכספים, וכך נעשה גם הפעם.

במהלך הדיון, הסוגיה הנקודתית של מימון מוסדות לימוד שאינם מלמדים לימודי ליבה פינתה את מקומה לשאלה העקרונית - כיצד משרד האוצר מעביר כסף לצרכים שונים מבלי לקבל את אישור הכנסת?

"יש פה דיון דמה", הטיחה שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, בנציגי המדינה במהלך הדיון. "יש פה דיון לגבי העברות תקציביות שכבר בוצעו. איך אומרים הילדים? זו עבודה בעיניים".

מאז החלה מהומה. יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, הטיח במכתב לחשכ"ל כי "90 אחוז מהכספים הועברו בפועל באישון לילה בלי החלטה כדין של ועדת הכספים של הכנסת, בלי אישור של הרשות המחוקקת ותוך רמיסתה.

"מדובר בגניבה שיטתית, מפעל עברייני פורע חוק בחסות ממשלת ישראל ושר האוצר". הוא כינה את המעשה "פרקטיקה שיטתית ועבריינית".

לאחר שהותקפה אף היא, שיגרה גם יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפק, מכתב ליועץ המשפטי של משרד האוצר: "אני מוכרחה לציין, כמי ששימשה בעבר במשך כ-15 שנים כיועצת המשפטית של ועדת הכספים - וכמוני גם עו"ד שלומית ארליך, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, המכהנת בתפקיד כבר כחמש שנים - כי לאורך השנים פרקטיקה נפסדת זו לא שוקפה לכנסת, וכך גם לא נמסר מידע בנוגע להעברות תקציביות שבוצעו מראש, עוד בטרם שניתן אישור ועדת הכספים לכך". אפק דרשה פירוט של מקרים אלו.

ח''כ יאיר לפיד, יו''ר יש עתיד / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תגובת החשכ"ל: "פועלים למניעת נזק מיידי"

ואולם, גרסתם של בכירי משרד האוצר שונה. החשכ"ל, יהלי רוטנברג, השיב ביום ב' במכתב לח"כ לפיד על הטענות, וציין כי המקרים העיקריים שבהם מבוצעות העברות כאלו הם מקרים שבהם נוצרה חבות למדינה, כמו תשלומי שכר ומסים ותפעול, שעלולים להביא שיתוק של פעילות הממשלה.

כך, מנה רוטנברג את הוצאות מערכת הביטחון במלחמה, אבל גם את שכר המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שמתוקצב בחוסר דרך קבע, ושעבר בעלות של 1.4 מיליארד שקל בדצמבר, תקציב לרכש חיסונים בסך 140 מיליון שקל, תגמולים לנפגעי פעולות איבה במיליארד וחצי שקל ועוד.

"בנסיבות אלה, השאלה אינה צריכה להיות מופנית לגורמי החשב הכללי, הפועלים לצמצום נזק ודאי -מניעת הלנת שכר, צמצום חשיפת המדינה לתביעות בגין הפרת התחייבויות משפטיות מחייבות ומניעת פגיעה חמורה באזרחים - אלא לגורמים היוצרים מציאות זו, לרבות ועדת הכספים. מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי ודאי ובין סיכון מנוהל, בחירה המוכרת וידועה לגורמים המשפטיים, הכלכליים והפרלמנטריים", ציין רוטנברג.

רוטנברג היה הראשון להגיב בפומבי, אבל הסוגיה חונה גם אצל האגף השכן - אגף תקציבים, שבו דווקא התגאו לאורך השנים ביכולת לעקוף עיכובים פוליטיים בוועדה ולהוביל להעברת כספים. הדבר נעוץ במידה מסוימת במתח שבין הפוליטיקאים ובין גורמי המקצוע - כשיושבי הראש של הוועדה או קבוצת חברי כנסת מטילים וטו כנגד העברת כספים על פי חוק, עד להעברת תקציבים אחרים, פוליטיים, כרצונם. אבל הבעיה נעוצה גם באופן עבודת המשרד והתכנון התקציבי. היא נעוצה בפער שבין התקציב שנכתב בחוק ובין "התקציב על שינויו", פער שכלכלנים מעריכים בכ-20%.

הסיבות לכך מגוונות. חלקן ענייניות, כמו תשלומי שכר שמעדיפים בממשלה לשלם למשרד הרלוונטי לפי הביצוע בפועל, ולא את הסכום כולו מראש. ואולם, אם מגיעים, כמו במקרה שנדון בבג"ץ, לפער של מיליארד שקלים - עולות שאלות לא רק לגבי הנכונות לשלם בדיעבד בלי לחכות לאישור הכנסת, אלא גם לגבי אופן התכנון.

סיבות אחרות נוגעות בשמירת כוחו של משרד האוצר ובפרט אגף תקציבים, מול משרדי הממשלה שנאלצים לבקש מפעם לפעם מהאגף את הסכומים שהובטחו ומכרסם בעצמאותם, כשחלק גדול מסכומי התקציב לא מופיע בספר התקציב אלא ב"סיכומים תקציביים".

הבעיה המבנית: שיטת הסיכומים התקציביים

בשנים האחרונות התבסס נוהג שלפיו נוסף על ספר התקציב בין משרדי הממשלה המקצועיים ובין אגף תקציבים נחתם סיכום תקציבי - מסמך של כמה עמודים שבו מותנים סכומים מסוימים בביצוע רפורמות מסוימות. לא מדובר בהתחייבויות כספיות רשמיות, ובמשרד האוצר סירבו בעבר לחשוף אותן לציבור, משום שמדובר בנייר עבודה פנימי. אלא שמדובר במעין תקציב צל לספר התקציב, המהווה גם את המקור שלפיו נעשות העברות תקציביות שונות במהלך השנה.

הסיכומים התקציביים הם כלי יעיל - אפשר לנקוב בסכומים גבוהים בהרבה מאלו שנכתבים בספר התקציב, מתוך ניהול סיכונים ביחס ליכולת המשרד המקצועי לבצע בפועל את התקציבים שהובטחו. הדבר מורגש בתחום התשתיות למשל, כשמשרד התחבורה מקבל לכאורה עשרות מיליארדי שקלים בסיכומים תקציביים, אבל אינו מצליח לבצע את כלל הפרויקטים.

המקורות התקציביים לגישור בין התקציב המתוכנן לזה שמבוצע רבים, וכוללים עודפים משנה קודמת, תקציבי רזרבות במשרדים ו"משחק" בין סעיפי תוכניות, שלא תמיד מחייב את אישור ועדת הכספים.

כל אלו נתונים בידי האגף, עד שבסוף השנה הפערים יכולים להצטמצם, ומדי שנה בדצמבר חלה קפיצה של עשרות אחוזים בביצוע המזומן של משרדי הממשלה. לכן, כשאלו הפרקטיקות הנהוגות, העברת תקציבי עתק לשכר בלי לחכות לאישור ועדת הכספים של הכנסת היא רק עוד אחת כזו, ותפוח האדמה הלוהט הזה מונח לפתחם של הבכירים החדשים שמונו במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר ומיכל עבאדי בויאנג'ו.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%