גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית עמוקה באוצר

דיון על העברת מיליארדי שקלים חולל סערה, שהובילה לתגובה חריגה מצד החשב הכללי באוצר ● לדברי יהלי רוטנברג, "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק ודאי לאזרחי מדינת ישראל ובין סיכון מנוהל" ● אבל מתברר שזו רק דוגמה אחת: כך עוקפים את הכנסת פעם אחר פעם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

בסוף השבוע שעבר נפתחה תיבת פנדורה, שמחוללת היסטריה במסדרונות משרד האוצר, חילופי מהלומות מילוליות וקשיים משפטיים. זאת, כתוצאה מהדיון בבג"ץ על העברת מיליארד שקלים לבתי ספר חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה. בדיון התברר שהכסף הועבר לפני אישור ועדת הכספים, ונוסף על כך המדינה הצהירה כי מדובר בנוהג.

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל
לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

הסוגיה הלוהטת הזו תגולגל לפתחם של הממונה על התקציבים הנכנס, מהרן פרוזנפר, ושל החשכ"לית הבאה, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שמינוים אושר השבוע בממשלה.

רקע: מה נחשף בדיון בבית המשפט

ביום חמישי שעבר דן הרכב בית המשפט העליון בעתירתה של סיעת יש עתיד ושל חברת הכנסת נעמה לזימי. בעתירה נטען כי כספים הועברו בצורה לא חוקית למוסדות שאינם נמצאים תחת פיקוח. בתגובה שהגישה המדינה עלה שנוהג "מקובל" הוא לבצע העברות כספיות לפני אישור ועדת הכספים, וכך נעשה גם הפעם.

במהלך הדיון, הסוגיה הנקודתית של מימון מוסדות לימוד שאינם מלמדים לימודי ליבה פינתה את מקומה לשאלה העקרונית - כיצד משרד האוצר מעביר כסף לצרכים שונים מבלי לקבל את אישור הכנסת?

"יש פה דיון דמה", הטיחה שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, בנציגי המדינה במהלך הדיון. "יש פה דיון לגבי העברות תקציביות שכבר בוצעו. איך אומרים הילדים? זו עבודה בעיניים".

מאז החלה מהומה. יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, הטיח במכתב לחשכ"ל כי "90 אחוז מהכספים הועברו בפועל באישון לילה בלי החלטה כדין של ועדת הכספים של הכנסת, בלי אישור של הרשות המחוקקת ותוך רמיסתה.

"מדובר בגניבה שיטתית, מפעל עברייני פורע חוק בחסות ממשלת ישראל ושר האוצר". הוא כינה את המעשה "פרקטיקה שיטתית ועבריינית".

לאחר שהותקפה אף היא, שיגרה גם יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפק, מכתב ליועץ המשפטי של משרד האוצר: "אני מוכרחה לציין, כמי ששימשה בעבר במשך כ-15 שנים כיועצת המשפטית של ועדת הכספים - וכמוני גם עו"ד שלומית ארליך, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, המכהנת בתפקיד כבר כחמש שנים - כי לאורך השנים פרקטיקה נפסדת זו לא שוקפה לכנסת, וכך גם לא נמסר מידע בנוגע להעברות תקציביות שבוצעו מראש, עוד בטרם שניתן אישור ועדת הכספים לכך". אפק דרשה פירוט של מקרים אלו.

ח''כ יאיר לפיד, יו''ר יש עתיד / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תגובת החשכ"ל: "פועלים למניעת נזק מיידי"

ואולם, גרסתם של בכירי משרד האוצר שונה. החשכ"ל, יהלי רוטנברג, השיב ביום ב' במכתב לח"כ לפיד על הטענות, וציין כי המקרים העיקריים שבהם מבוצעות העברות כאלו הם מקרים שבהם נוצרה חבות למדינה, כמו תשלומי שכר ומסים ותפעול, שעלולים להביא שיתוק של פעילות הממשלה.

כך, מנה רוטנברג את הוצאות מערכת הביטחון במלחמה, אבל גם את שכר המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שמתוקצב בחוסר דרך קבע, ושעבר בעלות של 1.4 מיליארד שקל בדצמבר, תקציב לרכש חיסונים בסך 140 מיליון שקל, תגמולים לנפגעי פעולות איבה במיליארד וחצי שקל ועוד.

"בנסיבות אלה, השאלה אינה צריכה להיות מופנית לגורמי החשב הכללי, הפועלים לצמצום נזק ודאי -מניעת הלנת שכר, צמצום חשיפת המדינה לתביעות בגין הפרת התחייבויות משפטיות מחייבות ומניעת פגיעה חמורה באזרחים - אלא לגורמים היוצרים מציאות זו, לרבות ועדת הכספים. מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי ודאי ובין סיכון מנוהל, בחירה המוכרת וידועה לגורמים המשפטיים, הכלכליים והפרלמנטריים", ציין רוטנברג.

רוטנברג היה הראשון להגיב בפומבי, אבל הסוגיה חונה גם אצל האגף השכן - אגף תקציבים, שבו דווקא התגאו לאורך השנים ביכולת לעקוף עיכובים פוליטיים בוועדה ולהוביל להעברת כספים. הדבר נעוץ במידה מסוימת במתח שבין הפוליטיקאים ובין גורמי המקצוע - כשיושבי הראש של הוועדה או קבוצת חברי כנסת מטילים וטו כנגד העברת כספים על פי חוק, עד להעברת תקציבים אחרים, פוליטיים, כרצונם. אבל הבעיה נעוצה גם באופן עבודת המשרד והתכנון התקציבי. היא נעוצה בפער שבין התקציב שנכתב בחוק ובין "התקציב על שינויו", פער שכלכלנים מעריכים בכ-20%.

הסיבות לכך מגוונות. חלקן ענייניות, כמו תשלומי שכר שמעדיפים בממשלה לשלם למשרד הרלוונטי לפי הביצוע בפועל, ולא את הסכום כולו מראש. ואולם, אם מגיעים, כמו במקרה שנדון בבג"ץ, לפער של מיליארד שקלים - עולות שאלות לא רק לגבי הנכונות לשלם בדיעבד בלי לחכות לאישור הכנסת, אלא גם לגבי אופן התכנון.

סיבות אחרות נוגעות בשמירת כוחו של משרד האוצר ובפרט אגף תקציבים, מול משרדי הממשלה שנאלצים לבקש מפעם לפעם מהאגף את הסכומים שהובטחו ומכרסם בעצמאותם, כשחלק גדול מסכומי התקציב לא מופיע בספר התקציב אלא ב"סיכומים תקציביים".

הבעיה המבנית: שיטת הסיכומים התקציביים

בשנים האחרונות התבסס נוהג שלפיו נוסף על ספר התקציב בין משרדי הממשלה המקצועיים ובין אגף תקציבים נחתם סיכום תקציבי - מסמך של כמה עמודים שבו מותנים סכומים מסוימים בביצוע רפורמות מסוימות. לא מדובר בהתחייבויות כספיות רשמיות, ובמשרד האוצר סירבו בעבר לחשוף אותן לציבור, משום שמדובר בנייר עבודה פנימי. אלא שמדובר במעין תקציב צל לספר התקציב, המהווה גם את המקור שלפיו נעשות העברות תקציביות שונות במהלך השנה.

הסיכומים התקציביים הם כלי יעיל - אפשר לנקוב בסכומים גבוהים בהרבה מאלו שנכתבים בספר התקציב, מתוך ניהול סיכונים ביחס ליכולת המשרד המקצועי לבצע בפועל את התקציבים שהובטחו. הדבר מורגש בתחום התשתיות למשל, כשמשרד התחבורה מקבל לכאורה עשרות מיליארדי שקלים בסיכומים תקציביים, אבל אינו מצליח לבצע את כלל הפרויקטים.

המקורות התקציביים לגישור בין התקציב המתוכנן לזה שמבוצע רבים, וכוללים עודפים משנה קודמת, תקציבי רזרבות במשרדים ו"משחק" בין סעיפי תוכניות, שלא תמיד מחייב את אישור ועדת הכספים.

כל אלו נתונים בידי האגף, עד שבסוף השנה הפערים יכולים להצטמצם, ומדי שנה בדצמבר חלה קפיצה של עשרות אחוזים בביצוע המזומן של משרדי הממשלה. לכן, כשאלו הפרקטיקות הנהוגות, העברת תקציבי עתק לשכר בלי לחכות לאישור ועדת הכספים של הכנסת היא רק עוד אחת כזו, ותפוח האדמה הלוהט הזה מונח לפתחם של הבכירים החדשים שמונו במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר ומיכל עבאדי בויאנג'ו.

עוד כתבות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הבקשות להיתרי בנייה חדשים צנחו: היזמים העדיפו לחכות להגדלת הממ"דים

מדוח הרשות להתחדשות עירונית עולה כי בשנה שהסתיימה כמות הדירות המוצעות בהיתרי בנייה פחתה לעומת זו שלפניה ● ברשות מעריכים כי הסיבה המרכזית לירידה בהיקף טמונה בהאטה הכללית במכירות ב־2025 ● הפריפריה שוב משתרכת מאחור במספר הפרויקטים

חנות משקפיים / צילום: תמר מצפי

קניתם החודש משקפיים? אתם לא לבד. מאחורי הזינוק בענף האופטיקה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 12% במחזור הקניות הארצי של ענף האופטיקה - ושל 26% בצפון

סניף של רשת JUMBO יוון / צילום: דניאל בטש

בהשקעה של 18־24 מיליון שקל: סניף ג'מבו יוקם בראשון לציון

החנות תוקם במתחם בר־און בראשון לציון בשטח של 7,000 מ"ר אותו שכרה קבוצת פוקס, בעלת הזיכיון, מקבוצת מבנה ● פוקס מפעילה בימים אלו ארבעה סניפי ענק של רשת הריטייל היוונית, ובדרך להתרחב עוד בישראל, וגם בקנדה

דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

450 מיליון דולר ל"מוצר מוחשי": כך מנסה רשות החדשנות לעודד יזמים לוותר על חלום הסייבר

השיעור הגבוה למדי של יזמים ישראלים שבוחרים להקים או לעבוד בחברת סייבר הביא להצלחות כבירות בתחום - אבל הוא הגיע בהכרח על חשבון הקמה של סטארט-אפים חדשים בתחומי תעשייה אחרים ● כעת מודיעה רשות החדשנות כי הפעילה בשנה באחרונה תוכנית לעידוד השקעה בחברות שמייצרות מוצרים מוחשיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; אינטל מזנקת ב-8%, אלפאבית לא עוצרת

קצב האינפלציה בארה"ב עמד על 2.7%, כצפוי, אך מדד הליבה נמוך מהצפוי ● עונת הדוחות: ירידה ברווח הנקי של ג'יי.פי מורגן בגלל עסקת אפל, דלתא איר ליינס עקפה את הצפי, צופה שנה חזקה ● מגמה מעורבת באירופה ● מחירי הנפט רושמים עליות, על רקע הסיכון הגיאו פוליטי, טראמפ ביטל את כל הפגישות שלו והכריז: "עזרה בדרך"

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי דחה בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברות הפועלות במפרץ חיפה

לאחר יותר מעשור של הליכים, השופט דורון חסדאי קיבל את עמדת החברות הנתבעות בהן פז, חיפה כימיקלים וסונול, ולפיה לא הוכחו זיהום חריג, תחלואה עודפת או קשר סיבתי לפעילות החברות ● נקבע כי התיאוריות המדעיות שעליהן נסמכה הבקשה - נדחו בעבר ונמצאו חסרות ביסוס

דרכונים / צילום: Shutterstock

דירוג הדרכונים החזקים: לאילו מדינות חדשות הישראלים לא יכולים להיכנס בלי ויזה?

חברת הייעוץ הנלי ושות' פרסמה את הדירוג השנתי המעריך "חוזק" של דרכונים לאומיים לפי מספר המדינות שניתן להיכנס אליהן ללא הוצאת ויזה ● לפי הדוח, ישראל איבדה גישה חופשית לשש מדינות, אך עלתה למקום ה-18 בדירוג ● ומי במקום הראשון?

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

"מכאיב לנפגעות": הדרישה לא לאשר את מינוי סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית

באיגוד מרכזי הסיוע פנו ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בדרישה שלא לאשר את מינויו של סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית ● זאת, "חרף העובדה כי הוא פרש מן החיים הפוליטיים על רקע טענות להטרדות מיניות מצידו" ● יצויין כי לשלום אין הרשעה פלילית וכי כלל לא נפתחה נגדו חקירה

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בעלות של שני מיליארד שקל בשנה: היוזמה של שמחון לסבסוד משכנתאות עולה שלב

תזכיר חוק שפרסם משרד רה"מ מציע לשלם פיצוי חודשי לרוכשי דירות שנטלו משכנתא לפני העלאות הריבית החדות ב-2022 ● בניגוד לתוכנית המקורית של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, אשר עוררה התנגדות חריפה מצד בנק ישראל ומשרד האוצר, המימון לא יגיע ממיסוי הבנקים

שרגא ברוש עם עורכת דינו איריס ניב-סבאג בבית המשפט, היום / צילום: מאור גולן

אחרי הפחתת העונש בערעור: שרגא ברוש ייכנס לשנה לכלא

ערעורו של נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר התקבל חלקית: ירצה 12 חודשי מאסר, במקום 14 החודשים שנגזרו עליו בגין הרשעתו בעבירות מס ומרמה ● בתוך כך המחוזי דחה את ערעור המדינה, שביקשה להחמיר בעונשו של ברוש ולגזור עליו 24 עד 40 חודשי מאסר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הדואליות זינקו, מדד הביטוח ירד ב-1.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4%, מדד הביטוח ב-1.4% ● אורמת עלתה בכ-4% בעקבות הסכם למכירת חשמל לחברת סוויץ' לתקופה של 20 שנה ● גילת עלתה בעקבות הזינוק אתמול בוול סטריט ● מניית מבטח שמיר ירדה ב-4.5%, קבוצת אקרשטיין ב-3.8%

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ־בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● רוני נתנזון, היו"ר והמייסד, משלים אקזיט מוצלח

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

3 שנים אחרי שנרכשה בחצי מיליארד דולר: המדינה שהשלימה את פריסת מערכת ההגנה של תע"א

מערכת ההגנה המתקדמת שנרכשה ב־2022 בתמורה לכחצי מיליארד דולר נפרסה בבסיס "סידי יחיא", ותתמודד עם איומים בטווח של עד 150 ק"מ ● במקביל, שיתוף הפעולה עם התעשייה הביטחונית הישראלית מתרחב על רקע זינוק של כ־30% בתקציב הביטחון המרוקאי בתוך שנתיים

בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם:  בוול סטריט ג'ורנל טוענים שהמלחמה עם ישראל היא אחת הסיבות העיקריות לחולשה של המשטר האיראני, הצצה לנשק שצה"ל תפס אחרי ה-7 באוקטובר וההחלטה הפרו-ישראלית של אגודת ההיסטוריה האמריקאית • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; ה-S&P 500 והדאו ג'ונס בשיאים חדשים

הנאסד"ק עלה בכ-0.2% ● פתיחת החקירה נגד יו"ר הפד ג'רום פאוול מעוררת חששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● מניות הבנקים רשמו ירידות, לאחר שהנשיא טראמפ קרא להגביל את הריביות של חברות האשראי ל-10% ● הדולר נחלש ברחבי העולם עקב החששות לעצמאות הפדרל ריזרב ● עונת הדוחות בוול סטריט נפתחת השבוע עם הבנקים ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בארה"ב

המפגינים באיראן מבעירים רחובות / צילום: Reuters

טראמפ מבטל את המו"מ עם איראן ופונה למוחים: "העזרה בדרך"

הנשיא ממשיך ללחוץ, באיראן מבהירים: "האיום מכיוון ישראל ממשי. נערכים בהתאם" ● דיווח:  ראש ממשלת בריטניה סטארמר צפוי לקבל הצעה להשתתף במועצת השלום שתוביל את שלב ב' של הפסקת האש בעזה ● יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר הבוקר לעיתון אל-ג'מהוריה הלבנוני: "האם מה שישראל עושה מאז שהוכרז הסכם הפסקת האש אינו מלחמה מתמשכת? ● קנצלר גרמניה: המשטר האיראני קרוב לקריסה ● עדכונים שוטפים 

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי, רימונים / צילום: ענבל מרמרי

מנהל ההשקעות שמשוכנע שהגיע הזמן "לבנות את התיק אחרת"

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי בבית הסוכן רימונים, פעיל בשוק ההון כבר 35 שנה ● אחרי 3 שנים טובות הוא מזהיר מפני האופטימיות בשווקים: "בתמחור לשלמות אין מקום לטעויות", וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ופז / צילום: יח''צ

את ממדאני הוא כבר ניצח: האם ההימור של זוהר לוי על נדל"ן בניו יורק ישתלם?

ראש עיריית ניו יורק ניסה לנצל את זכיית סאמיט של לוי במכרז לרכישת 5,100 יח"ד, כדי לעורר את סוגיית הדיור המפוקח ● האם הרכישה והורדת הריבית בארה"ב יצדיקו את השקעות הענק?

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

מנוע צמיחה חדש לאורמת: חשמל לחוות שרתים במאות מיליוני דולרים

החברה חתמה על חוזה למכירת חשמל ל-20 שנה עם Switch מתחום הדאטה סנטרים, המוערך ב-200 מיליון דולר ● המנכ"ל: שוק הדאטה סנטרים שמוקמים הוא עצום והעלייה בביקוש לחשמל בארה"ב מאוד גבוהה

שיא משכנתאות בדצמבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

יותר מ־11 מיליארד שקל: משכנתאות דצמבר שוב בשיא – ואליהן מצטרפות גם ההלוואות לכל מטרה

היקף המשכנתאות החדשות בחודש האחרון לשנת 2025 הוא הגבוה ביותר בשנה החולפת • ההלוואות לכל מטרה הסתכמו ב־791 מיליון שקל בדצמבר – הנתון הגבוה אי פעם • הלוואות הבולט והבלון גם הן ברף גבוה