גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיעורי האינפלציה / אילוסטרציה: Shutterstock

לאחר הורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשבוע שעבר, בערב יום חמישי הקרוב, תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2025.

חזאי בנק ישראל מעריכים כי המדד צפוי להציג עלייה באינפלציה, ייתכן שאף קרוב לגבול העליון של טווח היעד (בין 1% ל-3%), כאשר לאחר מכן, כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה, צפויה ירידה לסביבת מרכז היעד. הבנק המרכזי ציין כי מגמת ההתחזקות של השקל, לצד אינדיקציות להקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה, צפויות לתמוך בהמשך ההתמתנות של סביבת האינפלציה; זאת, בהנחה שתימשך הרגיעה הביטחונית היחסית בחזיתות השונות.

● לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים
● מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים

תחזיות הכלכלנים למדד בדצמבר נעות בין 0.1%- ל-0.1%, מה שמשקף עלייה צפויה לקצב אינפלציה שנתי של בין 2.5% ל-2.8%. בעוד שרוב הכלכלנים צופים קריאה של 0.1-, בבנק הפועלים מאמינים שהמדד בדצמבר יעמוד על בין 0% ל-0.1%, מה שיעמיד את האינפלציה בסמיכות לרף העליון של טווח היעד של בנק ישראל. בבנק צופים כי הרכיבים העיקריים שצפויים לתרום לעלייה במדד הם רכיב הדיור, שיעלה בכ-0.3%, רכיב "הלבשה והנעלה", שצפוי לעלות בכ-1%, ומחירי הטיסות לחו"ל, שצפויים לעלות בדצמבר בכ-5% (במונחים דולריים).

מנגד, בבית ההשקעות פסגות צופים שמדד דצמבר יציג ירידה של 0.1% ועלייה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%. במבט של 12 חודשים קדימה, בפסגות מעריכים שהאינפלציה תעמוד על 2.1%, בהתאם לקונצנזוס שמרבית הסיכונים לתחזית שלהם נוטים כלפי מטה, ומתייחסים בהקשר זה לסעיפים בעלי המשקל הגדול ביותר במדד:

באשר לסעיף המזון (כ-14% מהמדד), בפסגות מעריכים כי לנוכח הרגיעה הביטחונית היחסית, "הקשב של משקי הבית יוכל להתפנות שוב לעלויות של סל הקניות שלהם, בעיקר כשהשחיקה בכוח הקנייה כבר מורגשת בכיס. אם נוסיף לכך את העובדה ששנת 2026 היא שנת בחירות, מה שנותן תמריץ לפוליטיקאים לקדם או לאיים במהלכים להורדת מחירים, ייתכן שזה יקשה על רשתות המזון להמשיך בקצב העלאת המחירים".

באשר לסעיף הדיור (כ-27% מהמדד), בפסגות מציינים כי "הקיפאון בשוק הדיור אומנם בא לידי ביטוי כרגע במחירי הדירות, אשר לא נלקחים בחשבון בחישוב הסעיף, אך ההיסטוריה מראה שיש קורלציה בין מחירי הדירות בפיגור של שישה חודשים לסעיף הדיור. לכן, אנחנו לוקחים בחשבון שהתחזית שלנו לעלייה של 4% בסעיף הדיור בשנה הקרובה היא שמרנית מאוד, במיוחד כשקצב האינפלציה בסעיף כבר נמצא במגמת ירידה. האינפלציה השנתית בסעיף הדיור עמדה במדד נובמבר על 3.3%, ועל 4.1% בשנה שלפניה. כמובן, בשל המשקל המשמעותי של סעיף הדיור, כל הפתעה כלפי מטה עשויה להיות דרמטית".

באשר לסעיף התחבורה והתקשורת (כ-18.5% מהמדד), בפסגות מאמינים כי "בתת־סעיף הטיסות לחו"ל, פוטנציאל ההפתעה הוא אפילו גדול יותר. חזרתן של חברות התעופה הזרות לארץ צפויה להגדיל את התחרות בענף, מה שיקשה על המשך העלאות המחירים, בטח ביחס לקצב שאליו התרגלנו בשנתיים האחרונות".

כמה מהר תרד הריבית?

בעוד שדבריו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בהחלטת הריבית האחרונה התפרשו בשוק כ"יוניים" למדי, הוא הקפיד להדגיש במספר הזדמנויות כי המשך מתווה הריבית "יוסיף להיות הדרגתי וזהיר". תחזית בנק ישראל לריבית ל-12 חודשים קדימה עומדת על 3.5%, מה שמשקף שתי הורדות ריבית נוספות של רבע אחוז עד סוף השנה.

בעוד שהכלכלנים מציינים את הנתונים הכלכליים החזקים ברבעון הרביעי ואת תחזית הצמיחה החזקה של בנק ישראל בשנים 2026 ו-2027 (5.2% ו-4.3%, בהתאמה) כגורמים שאינם תומכים בהורדת ריבית נוספת בפברואר - הם עדיין רואים אפשרות להתממשות של תרחיש כזה. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי "למרות שבנק ישראל מעריך כי הורדת הריבית תהיה 'מדורגת', אין לפסול עדיין הורדת ריבית גם בחודש פברואר, במיוחד אם השקל ימשיך להתחזק בחדות. השוק תמחר ביום שישי הורדת ריבית בפברואר בהסתברות של כ-34%". בבנק מעריכים כי הריבית תעמוד בסוף השנה על 3.25%-3.5%.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, הוריד מעט את תחזית הריבית שלו לסוף השנה הנוכחית, לנוכח "הפגנת הגמישות המפתיעה מצד בנק ישראל". בסקירתו השבועית, ציין כי "אנו מעריכים כעת שההורדה הבאה של הריבית תהיה במרץ (30.3), אך התחזקות משמעותית נוספת של השקל ו/או הפתעות כלפי מטה באינפלציה עשויים להקדים אותה לפברואר. הריבית הצפויה בסוף השנה תעמוד על 3.0%-3.25%".