גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה, אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ
מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

התעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיכות לפרוח, בין השאר באמצעות הסכמים יצירתיים שמעבירים ידע - ומשלבים חברות זרות בייצור המערכות. אותן הטכנולוגיות הוכחו בשדות הקרב, כולל בישראל, כשמנגד בתאילנד מביעים חוסר רצון מהתפקוד ברגעי האמת של טנק מערכה סיני, ובארה"ב משקיעים מיליארדי דולר בכלל בעסקאות תחזוקה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט
נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

הודו רוכשת תותחים שפיתחה אלביט

צבא הודו חתם על חוזה בסך 29.3 מיליארד רופי (כ־35 מיליון דולר) עם חברת ניבה המקומית לאספקת מערכת שיגור רקטות ארוכות־טווח (MRL), כך מדווח באתר דיפנס פוסט. הפרויקט ההודי מבוסס על מערכת PULS המוכרת של אלביט. המערכת מספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים - עד למקסימום של 300 ק"מ.


מדובר בתוצאה של הסכם שעליו חתמה ניבה עם אלביט בחודש אוגוסט, לבניית המערכת בהודו. החברה הציבורית הביטחונית הגדולה הייתה מהשחקניות הישראליות הראשונות שכבר לפני כמה שנים התאימו את פעילותם לחזון Make in India של ראש הממשלה נרנדרה מודי. מערכת היחסים של אלביט עם ניבה מעניינת משום שהיא לא כוללת ייצור בלבד, אלא גם אספקות ללקוחות בינלאומיים. במקרה ההודי, לפי דיווח ניו אינדיאן אקספרס, האספקות יתקבלו בתוך כ־12 חודשים.

העסקה הזו של הודו התבצעה תוך כדי גיוון היכולות הארטילריות. רק לאחרונה ביצעה המדינה ניסוי ראשון ברקטות המונחות לטווח של כ־120 ק"מ, בשם פינאקה מתוצרת מקומית. מניו דלהי נמסר כי במהלך השיגור הראשון, הרקטה ביצעה בהצלחה את כל הבדיקות הנדרשות, עד לפגיעה במטרה. זהו אחד מבין כמה מיזמים משמעותיים שמנהלים בימים אלה ב־DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), שמרבה לשתף פעולה עם ישראל.

ביקורת בתאילנד על טנק המערכה הסיני

צוותי טנקים בתאילנד מותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני VT-4, כך מדווח באתר דיפנס בלוג. לדבריהם, הטנק סובל מבעיות מכניות וליקויים בתכנון, שמשתקפים בתרגילים ובפעילות מבצעית כאחת ובעת פעילות ממושכת. אחד הליקויים הבולטים נוגע לתותח, שבו הקנה לא מציג עמידות בעת שימוש ממושך. לצד זאת, המערכות האלקטרוניות והמנוע נוטים להתקלקל לעתים קרובות.

בכל הנוגע למערכות ההגנה על הטנק, לפי עמדת התאילנדים - המיגון הצדדי של VT-4 אינו עומד ברמה שמשתקפת מטנקי מערכה מודרניים בעולם. לעומת זאת, ישנן גם יתרונות בטנק מתוצרת סין, והן כוללות מערכת בקרת אש איכותית, אבל אין זה מכפר על הצרכים שבהם לא עומדים, בעקבות התקלות השיטתיות.

הסיטואציה הזו מביכה במיוחד עבור בייג'ינג, משום שהתאילנדים רואים בטנקים ישנים יותר שברשותם, בין אם מתוצרת אמריקאית ובין אם מתוצרת אוקראינית, אמינים יותר. לפי הדיווח, חלק מהקצינים התאילנדים המליצו להתמקד בטנקים מדגם פטון האמריקאי למשימות ממושכות, בגין הביצועים היציבים והתחזוקה הפשוטה יחסית.

ארה"ב מציגה: עסקה במיליארדים, עבור תחזוקה

הפנטגון מרבה לסגור עסקאות עם חברות כמו בואינג, כשלאחרונה נחתם חוזה עם חברת הענק בסך 2.7 מיליארד דולר. הסכום שלעצמו רחוק מלהיות חסר תקדים, אבל החוזה דווקא כן: חוזה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י, שיאפשר את המשך השימוש בהם. החוזה מיועד לעסוק בסוגיות כדוגמת תיקוני תוכנה ודאגה לשרשראות אספקה, שיאפשרו לטייסות להמשיך להפעיל את מסוקי הקרב השחוקים.

באתר בולגריאן מיליטארי הוסבר כי מבחינת בואינג, מכירת שירותי תחזוקה היא רווחית בהרבה ממכירת פלטפורמות חדשות. בניית מסוק חדש היא משימה עם שולי רווח נמוכים משמעותית מאשר מכירת תחזוקה. חלק מהותי מהיתרון של בואינג בהיבט האפאצ'י הוא היות הפלטפורמה ללא ארכיטקטורה דיגיטלית פתוחה. המשמעות היא שבכל עדכון או שדרוג זקוקים למענה מהענקית האמריקאית.

ככלל, הפנטגון דורש כיום ארכיטקטורה פתוחה בחוזים חדשים, אבל זה לא המצב באפאצ'י, בגלל שזה ידרוש יצירת מערכת אוויוניקה חדשה לחלוטין. מעבר לכך, שילוב חיישנים חדשים ידרשו כתיבה מחודשת של התוכנה. בסיכומו של דבר, במידה ומדינה שמפעילה אפאצ'י תנסה לשנות עצמאית את מערכות המטוס, בואינג יכולה לסרב לתת לה שירותים.

ישראל כבר לא משתמשת בפטריוט, ארה"ב רוכשת עוד טילים בשבילו

ענקית הנשק לוקהיד מרטין קיבלה מהפנטגון חוזה שנועד להגדיל את קצב ייצור מיירטי PAC-3 MSE של פטריוט ליותר מ־2,000 מיירטים בשנה. "אנחנו ניצור קיבולת חסרת תקדים לייצור PAC-3 MSE, ונספק אותם במהירות שבנות בריתנו דורשות, תוך מתן ערך לבעלי המניות שלנו", מסר לאחר החתימה ג'ים טייקלט, יו"ר ונשיא לוקהיד מרטין. החוזה כולל תהליך של שבע שנים שבמהלכו יתבצע התהליך.


העסקה לא צפויה להשפיע על ישראל, בשל ההחלטה לפני כשנה וחצי להיפרד מסוללות הפטריוט הוותיקות. הסיבה לכך טמונה במערכת קלע דוד של רפאל, שבמסגרת מערך ההגנה הרב־שכבתית הישראלי, ממוקד ביירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני.

בזמן שישראל נמנעה משדרוג סוללות הפטריוט, היא התקדמה עם קלע דוד, כשהיירוט המבצעי הראשון שלו בוצע כבר בחודש מאי 2023. מערכת היירוט הזו היא מוצר ישראלי קרוב מאוד לרמת PAC-3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. עם זאת, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC-3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר.

עוד כתבות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר