שרגא ברוש עם עורכת דינו איריס ניב-סבאג בבית המשפט, היום / צילום: מאור גולן
בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע היום (ג') בערעור שהגישה המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת דנה אמיר) בפרשת עבירות המס של שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, וכן בערעור שהגיש ברוש עצמו.
בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות את הערעור של ברוש על הכרעת הדין, אך יש לקבל חלקית את ערעורו ביחס לגזר הדין, כך שעונשו יופחת מ-14 חודשי מאסר בפועל ל-12 חודשי מאסר. ערעור המדינה על חומרת העונש נדחה.
השופט גרשון גונטובניק סבר בדעת מיעוט כי יש לקבל את הערעור של ברוש על הכרעת הדין בנוגע לפנייה לרשות המסים, וכתוצאה מכך יש להשית עונש של 9 חודשי עבודות שירות ולא מאסר בפועל - אך זו כאמור הייתה דעת מיעוט.
ברוש יוצג על-ידי עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב. הוא יתחיל לרצות את עונשו ב-15 באפריל השנה בכלא ניצן.
● אחרי עשור: בית המשפט גזר 9 חודשי עבודות שירות על רונאל פישר
● הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל
"אדם עתיר-זכויות"
בית המשפט עמד על השיקולים שעמדו בבסיס גזר הדין של בית המשפט קמא: נסיבותיו האישיות של המערער והעובדה שזו עמידתו הראשונה לדין, מצבו המנטלי של המערער מאז תחילת הפרשה, ההידרדרות במצבו הכלכלי, ובכלל זה מכירת נכסיו ונכסי בני משפחתו, מצבה הרפואי של בת זוגו, תרומתו לצה"ל רבת-השנים כקצין בדרגת סגן-אלוף, התפקידים הציבוריים הרבים שמילא, חלקם אף בהתנדבות, התפטרותו מתפקידו הציבורי כבר לאחר הגשת כתב החשדות וכן עדויות על מידותיו הטובות.
בית המשפט המחוזי קבע כי משפט השלום העניק את המשקל הראוי לשיקולים הצריכים לעניין, ואין להתערב במתחם הענישה שנקבע על-ידו.
עוד התייחס המחוזי לטענות ההגנה והתביעה, בקבעו כי יש לדחות את הערעור על הקביעה בעניין הדומיננטיות של ברוש בביצוע מעשי העבירה, וכי בית המשפט עמד על מעורבותו האקטיבית של ההנאשם.
עוד דחה בית המשפט המחוזי את הטענה כי מעשיו של רואה החשבון של ברוש (שהגיע להסכם טיעון) חמורים יותר, ולכן המתחם צריך להיות שונה בהשוואה אליו.
לצד זאת, בית המשפט הדגיש כי ברוש הסיר את מלוא המחדל, כי חלפו שנים רבות מאז ביצוע העבירה, כי ברוש הוא בן 72, אדם עתיר-זכויות, וכי יש להעניק את המשקל המרבי לכך.
עוד ציטט המחוזי את בית המשפט קמא בעניין זה: "בכל שנותיי לא ראיתי אסופה כזו של מכתבים ושל עדי אופי להתחשב ולהקל מבחינת הכמות והאיכות".
מעשי מרמה ומצגים כוזבים
ערעור המדינה התמקד בטענה כי העונש שהושת על ברוש - 14 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 100 אלף שקל - מקל באופן חריג ואינו משקף את חומרת המעשים ואת מדיניות הענישה הראויה בעבירות מס מהותיות. במקום זאת, המדינה ביקשה לגזור על ברוש 24 עד 40 חודשי מאסר בפועל.
נזכיר כי במרץ 2024, בית משפט השלום גזר על ברוש 14 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בביצוע עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
הפרשה נגעה לשורה של מעשי מרמה והצגת מצגים כוזבים לרשות המסים, שנועדו להביא להכרה בחברה שבשליטת ברוש כ"חברה משפחתית" - סיווג המקנה יתרונות מיסוי משמעותיים. על-פי הכרעת הדין, ברוש הגיש מסמכים כוזבים ודוחות לא נכונים, כדי לקבל סיווג כחברה משפחתית וכך להפחית את חבות המס ב-1.5 מיליון שקל, כשמשך סכום של 8.5 מיליון שקל.
בגזר הדין נכתב כי "הוכח שהנאשם חתם על שני טפסים שתכליתם הייתה להציג מצג כוזב"; כי "במעשים אלה זייפו הנאשמים מסמכים וקיבלו במרמה בנסיבות מחמירות את הטבת המס במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס"; וכי הנאשם "לא הצליח להניח תשתית עובדתית לצורך הקמת ספק סביר". סכום המס שנגזל מהקופה הציבורית כתוצאה מביצוע העבירות הוא 1,554,626 שקל, כך לפי בית המשפט.
המדינה: העונש קל מדי
המדינה כאמור ערערה על קלות העונש וביקשה להחמירו, שכן עונש המאסר נקבע קרוב לתחתית מתחם הענישה שקבע בית משפט. המדינה טענה בערעור כי בית המשפט קבע מתחם ענישה רחב מדי בין 12-30 חודשי מאסר, וכי מתחם רחב מדי מרוקן מתוכן את תכלית החוק.
כמו כן נטען כי הרף התחתון של העונש נמוך מדי ואינו עולה בקנה אחד עם ערכים חברתיים, נסיבות ביצוע העבירה, מדיניות הענישה הראויה, הקושי בגילוי העבירה, היקף הסכום שלא מוסה והצורך בהרתעת הרבים.
המדינה עמדה על כך שאין להפריז בעובדה שהנאשם הסיר את המחדל, בשל כך שהדבר יעודד נאשמים לפעול להסדרה מאוחרת של המחדל רק לאחר שיורשעו, וציינה כי יש לשים דגש על הקושי המיוחד והחריג בגילוי העבירות, שקיים סיכוי אפסי להיתפס בביצוען, ועל כך שמדובר במרמה אקטיבית לאורך שנתיים ולא מרמה נקודתית - כל אלה נטענו כנסיבות מחמירות.
בנוסף, המדינה ערערה על הקביעה ביחס לפגם בחקירה של רשות המסים שנקבע על-ידי בית המשפט, ועל כך שגם קביעת הקנס נעשתה בתחתית הסולם, וזאת למרות שברוש - כך לגישת המדינה - פעל מבצע-כסף, לאור ריבוי העבריות והיקפן.
ההגנה: אירוע נקודתי ולא שיטתי
לעומתם הדגישה ההגנה את האירוע כנקודתי ולא שיטתי ואת העובדה שמדובר בהנאשם ללא עבר פלילי, וציינה כי יש לשקול לקולא את פועלו הציבורי של ברוש לאורך שנים בהתנדבות. עוד הפנו הסנגורים את עיקר האשמה להתנהלותו של רואה החשבון, שהוא איש מקצוע.
ברוש עצמו סיפר על כך שהוא ובני משפחתו מכרו את כל נכסיהם בשל קריסת העסקים בעקבות ההליך. עוד הוא סיפר על הבושה שחש, אמר כי בעקבות כך הסתגר, התפטר מתפקידו הציבורי, פעל להסרת המחדל וכיום אינו אותו אדם שהיה, ו"הוא שבור מהרשעתו".
בית משפט השלום: "טביעת אצבע ברורה"
בגזר הדין, בית משפט השלום עמד על כך שקיימת טביעת אצבע ברורה של הנאשם בביצוע העבירות, על הנסיבות שמלמדות על "זיוף ומרמה אקטיבית במובן הבסיסי ביותר", על "מצג מרמתי מתמשך ולא נקודתי" ועל "חף חומרה לא מבוטל".
לגישת בית המשפט, מדובר במעשים שעל-פי טבעם מאופיינים בתכנון ותחכום, ויש לקחת בחשבון את הפגיעה בקופה הציבורית בסך חצי מיליון שקל.
בקביעת העונש בית המשפט שקל את נסיבות הנאשם לקולא, את תרומתו הציבורית רבת-השנים, את פעילותו ההתנדבותית, את העובדה שברוש איבד חברים, חווה קושי כלכלי ממשי ופעל ופועל לתשלום החובות, את מצבה הרפואי של רעייתו ואת המחיר האישי והציבורי שכבר שילם בעקבות הפרשה.
שיקולים אלה הובילו את בית משפט השלום לקבוע מתחם ענישה, למקם את העונש בתחתיתו ולהעמיד אותו על 14 חודשי מאסר בפועל.
היום, כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה על קולת העונש וקיבל חלקית את ערעורו של ברוש, שעונשו הוקל כעת ל-12 חודשי מאסר בפועל.