חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור
פסק דין חדש של השופטת סיגל יעקובי עוסק בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה שעוסקת בניהול השקעות בנדל"ן בישראל ובחו"ל, שבעלי מניותיה נמנים עם דמויות מוכרות ובהן אבי כץ, מייסד רשת קופיקס, חנניה שמש ואייל רובין.
● בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר
● דרישה להזרמת מיליונים לסלייס מעוררת מחלוקת על אחריות בעל השליטה לקריסה
בלב פסק הדין עומדת שאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח, בהשקעות פומביות שאינן נסחרות בבורסה, אך מגייסות כספים מהציבור באמצעות תשקיף לפי חוק ניירות ערך. הטענה המרכזית היא כי בניגוד לחברה ציבורית שמניותיה סחירות, שבה הדיווחים והיכולת למכור את המניה, מספקים למשקיע שכבת הגנה מסוימת, בשותפות ציבורית מוגבלת המשקיע נעול בהשקעה, אינו יודע מי שותפיו ולעיתים אף אינו יכול לממש זכויות בסיסיות כמו קבלת מידע או התאגדות לצורך נקיטת צעדים משפטיים. לכן, ביקשו התובעים מהנאמן והמפקח שימסרו לידהם מרשם בעלי יחידות השתתפות וטענו שזו זכותם במרשם פומבי.
התובע טען כי הנאמן והמפקח מתחמקים ממסירת המרשם ולא ממלאים את תפקידם כשומרי סף, תוך דגש על פיקחו של המפקח אחר הנאמן שיש קשר בניהם באותו מקרה. את התובעים ייצגו עו"ד אוהד שלם ויעקב כרם ממשרד שלם-כרם, עורכי דין.
נאמני הגשמה טענו כי המרשם הסטטורי מנוהל על ידי השותפות והנאמן מנהל מרשם פנימי המכיל פרטים אישיים של המשקיעים והוא חסוי מטעמי פרטיות, וכי החובה לקבל את המרשם הוא ממי שמנהל אותו, השותפות, שלא נתבעה. בית המשפט דחה את טענות הגשמה וקבע כי חלה על הנאמן חובה למסור את המידע וכי המרשם המצוי בידי הנאמן הוא מרשם הסטטורי שלתובע יש זכות לעיין בו. זאת מכח מסמכי הנאמנות, פקודת השותפויות, וחובת הנאמנות הכללית והקונקרטית. בית המשפט עמד על כך שחובת השותפות לנהל מרשם ולהעמידו לעיון בעלי היחידות כדי לתת "מענה לבעיית האדישות הרציונלית של המשקיעים ולאי הסימטריה בין השותף הכללי לשאר המחזיקים" וכי חובה זו חובה זו אינה פוקעת עם הכניסה לחדלות פירעון.
נזק של מיליוני שקלים
בית המשפט קבע כי "הנאמן והמפקח אינם יכולים להתחמק מחובתם כלפי התובע" והם "אמונים על שמירת זכויות בעלי היחידות". משנקבעה זכות סטטוטורית של התובע לקבלת מרשם, ולנוכח תפקדי הנאמן והמפקח, בית המשפט לא מצא נימוק מדוע הנאמן והמפקח עומדים על סירובם להעביר את המידע המבוקש. אין חולק, כך לפי בית המשפט, ו"מחובתו של הנאמן לנהוג באמונה ושקידה ולהבטיח את זכויות בעלי היחידות, הכוללת את הזכות לעיין במרשם מחזירי יחידות ההשתתפות". לגבי המפקח, נקבע כי מצופה כי לכל הפחות בשל זכותו של התובע לעיין במרשם בעלי היחידות, יממש המפקח את חובתו, יסייע לתובע וינקוט בפעולות ממשיות להבטחת זכויותיו.
גורמים בענף סבורים כי המשמעות של פסק הדין חורגת מהמקרה הפרטני וכי הוא מאותת כי בעלי תפקידים בשותפות שאינם ממלאים את תפקידם ידרשו לעשות כן, וכי פסק הדין ממחיש את חשיבות עיון במידע של משקיעים בשותפיות מוגבלות ציבוריות.
קרן הגשמה, שהוקמה בשנת 2009 וניהלה השקעות בהיקף של למעלה משלושה מיליארד שקל בכ־250 פרויקטים בארץ ובעולם, הבטיחה השקעות ותשואות שלא צלחו, והותירה אחריה לפחות ארבעים תביעות בהם נטען נזק של מיליוני שקלים. פסק הדין הנוכחי משתלב במארג רחב של הליכים משפטיים, אך חשיבותו טמונה במסר הברור: גם אם החברה לא נסחרת חלות חובות על בעלי תפקידים ועל שומרי הסף בה, בהן החובה למסור מידע למחזיקים, גם כאשר החברה נמצאת בהליך של חדלות פירעון. נציין כי מדובר בהליך ראשון, ולא בהליך העיקרי לברור הטענות לנזק הנגרם מההשקעת המשקיעים שירדה לטמיון ומהטעיות בתשקיף ובדיווחים כנטען בכתב התביעה.
"רעידת אדמה"
מטעם הנתבעים נמסר: "הנאמן והמפקח מכבדים ויכבדו כל החלטה של בית המשפט. במקרה זה עלתה שאלה תקדימית, שמעולם לא נדונה קודם לכן, הנוגעת לזכותו של משקיע לקבל מידע אודות משקיעים אחרים. שאלה זו נגעה לאינטרסים מנוגדים של משקיעים - מצד אחד שקיפות כלפי כלל המשקיעים, ומנגד הגנה על פרטיותם של משקיעים שלא ידעו כי פרטיהם ייחשפו בפני משקיעים אחרים. בשל האינטרסים השונים של המשקיעים, סבר הנאמן כי נכון ששאלה תקדימית זו תוכרע ע"י בית המשפט באופן שההכרעה תחול באופן רוחבי על כלל המעורבים, והנאמן כמובן יפעל בהתאם לנורמה שהותוותה בפסק הדין".
תגובת עו"ד אוהד שלם ב"כ התובע: "בית המשפט דחה את הכוונה המשפטית של הגשמה, ובעיקר של שומרי הסף שלה, בניגוד לכל מה שהוצג לציבור בתשקיף. זו רעידת אדמה בנוגע לאחריות שומרי הסף במחדלים של הגשמה, ואנחנו בטוחים שבית המשפט לא ייתן לשומרי הסף להתחמק מתשלום הנזק".