שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ
הגירעון בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, כך עולה מדוח ההכנסות וההוצאות של משרד האוצר שפורסם השבוע (ג'). מדובר בהפתעה חיובית לנוכח התחזית בחודש ספטמבר האחרון, אז הגירעון צפוי היה לעמוד על 5.2% לנוכח גידול בהכנסות ממסים והתוספות המשמעותיות שניתנו למערכת הביטחון. עם זאת, מדובר בנתון גבוה שסוחב איתו עלויות מימון כבדות והתחזיות לשנת 2026 לא מאפשרות לצמצם את יחס חוב־תוצר של המדינה.
● מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית באוצר
● טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע בתמורה להקלה במכסים
במספרים, הגירעון עמד בסוף שנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שמומנו על ידי גיוס חוב מקומי (64.4 מיליארד שקל נטו), גיוס חוב בחו"ל (14.7 מיליארד שקל נטו) ובאמצעות תקבולי הפרטה ממכירת קרקעות בסך 12.7 מיליארד שקל. סכומי העתק הללו נלווים לעלויות ריבית על החוב שהסתכמו ל־58 מיליארד שקל ב־2025.
תוספת של מיליארדים לקופת המדינה
הגירעון מחושב לפי אחוזי תוצר, כשכל אחוז תוצר מהווה כ־20 מיליארד שקל ככל אצבע. מאחורי השיפור בתוצאה לעומת התחזית, עומדות ההכנסות הגדולות ממיסוי וצעדי ההתאמה שנעשו במסגרת התקציב הקודם לנוכח עלויותיה הכבדות של המלחמה. כך, הוצאות הממשלה עמדו על 650 מיליארד שקל בעוד שהכנסות המדינה על 551 מיליארד שקל. ההכנסות גדלו באופן משמעותי ביחס לציפיות שעמדו בתקציב המקורי על 517 מיליארד שקל בלבד. הגידול המשמעותי בהכנסות היה בעקבות העלייה במסים הישירים שנגבו והגיעו ל־302 מיליארד שקל. סכום זה מהווה עלייה של כמעט 20% מהשנה הקודמת.
ברשות המסים מייחסים כ־20 מיליארד שקל מהשינוי לשינויי חקיקה שונים. בין השאר, העלאת אחוז מע"מ הוסיפה 7.5 מיליארד שקל לקופת המדינה והקפאת מדרגות מס הכנסה הוסיפה 3 מיליארד שקל. מאז סוף שנת 2024, הוחל גם מס יסף נוסף של 2% על הכנסות שמקורן מהון (מדיבידנד, שכירות ורווחי הון) ורפורמת מיסוי רווחים לא מחולקים (הרחבה בתיבה).
באוצר עדיין לא פותחים שמפניות
אולם, במשרד האוצר סירבו לחגוג השבוע את הנתונים והגדירו את שיעור הגירעון כתוצאה טובה יחסית לצפי בלבד. עדיין מדובר בגירעון גבוה שבצידו עלויות מימון שתרמו ליחס חוב־תוצר של ישראל - שהגיע לשיעור גבוה מ־68%, לעומת כ־60% ערב המלחמה.
באוצר אמנם ישאפו להשתמש בנתונים האלו כדי לנסות ולשכנע את סוכנויות הדירוג לשפר את תחזית הדירוג של ישראל, אך הגירעון החזוי כבר עתה לתקציב 2026 עומד על 3.9% (לאחר שטיפס מ־3.2% בעת הצגת התקציב), ובאופן שלא יוביל לשיפור יחס החוב תוצר של המדינה.
ריבאונד של אחרי המלחמה
לאחר שנה של הכנסות רבות ממסים, בחוק התקציב יש הקלות מסוימות כמו ריווח מדרגות מס הכנסה שיגרע מקופת המדינה מיליארדי שקלים; אלו מותנים בהעברת מס רכוש שיכניס לקופתה מיליארדים, אך בין השניים צפויים פערי זמנים משמעותיים.
בכל אופן, לעמדת כל המוסדות הכלכליים תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית מהווה ריבאונד על תקופת המלחמה שקשורה להכנסות עתידיות ממסים. בבנק ישראל הסבירו בשבוע שעבר כי לפי התחזית של חטיבת המחקר, הצמיחה השנה תעמוד על 5.2% ביחס לקו מגמה של כ־3.5% בשנים האחרונות, וב־2027 על כ־4.3%. בשנה זו, חוזים בבנק שהגירעון ירד ל־3.6%, אך יחס החוב תוצר יישאר גם אז על 68.5%.
בעת הצגת תקציב המדינה, במשרד האוצר שאפו לחזור ליחס של 60% בתוך עשור, עם ירידה הדרגתית של 0.8% ביחס בין החוב לתוצר, אך לבסוף הדבר לא נכלל בתקציב שאושר בממשלה.
במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן אף הזהירו כי הצמיחה תהיה נמוכה יותר לאחר הריבאונד שיחווה המשק, באופן שעשוי לגרור לקיצוץ בשירותים חברתיים ובחוסר היכולת לממן את הוצאות הביטחון אם הממשלה הבאה לא תאמץ רפורמות משמעותיות שיהוו זרז לצמיחת המשק. המלצות דומות נשמעו גם מאת מכון טאוב.
הנחות בנק ישראל מבוססות על תרחיש של שמירה על הפסקת האש והעברת תקציב במרץ, כך שרק עד אז יחול תקציב המשכי. באוצר כבר התריעו שמקרה שבו לא יעבור התקציב עד למאי, הדבר יגרור לפער של עשרות מיליארדי שקלים בין צרכי ההוצאות להוצאות שיתאפשרו בפועל. בבנק ישראל הזהירו כי "בתרחיש של פיזור מוקדם של הכנסת, השנה תמשיך עם תקציב המשכי. מצד אחד הוא יכול ליצור ריסון פיסקלי, ומצד שני מידת הריסון היא כזאת שהיא עשויה להוביל לאישור 'קופסאות' בגודל שקשה לחיזוי". הדבר עשוי להיות נכון במיוחד בשנת בחירות, אז קיצוצים בשירותים מקובלים פחות, וכן לנוכח העימות על תקציב הביטחון.