גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock
ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור, הכריז בסוף השבוע על פירמידת המזון החדשה של ארה"ב. הפירמידה הזו מפרטת את המלצות המזון לצרכן האמריקאי ואמורה להיות מאומצת על ידי כל המוסדות האמריקאים הרשמיים. בארה"ב, הפירמידה זכתה לשבחים ולביקורת, שכרגיל בזמן האחרון, נחלקו למחנות פוליטיים.

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות
קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

יצאנו לבדוק עד כמה הפירמידה החדשה דומה להמלצות המקובלות בישראל, עד כמה היא משקפת את המדע העדכני, וגם להבין כיצד בעולם של יוקר מחיה מאמיר, אפשר לקנות את סל המזון הבריא?

מה נשתנה בפירמידה לעומת הקודמות?

פירמידת המזון הראשונה בארה"ב הושקה ב־1992, וכבר עברה מהפיכות. בבסיסה הייתה במקור המלצה לצריכה של 6־11 מנות דגנים (לחם, אורז, פסטה, עם השנים הוגבלה ההמלצה לדגנים מלאים), 5־9 מנות פירות וירקות, מעט מוצרי בשר, חלב, קטניות ואגוזים, ומעט מאוד שומן או סוכר מכל סוג. ב־2000 הוחלפה הפירמידה ב"צלחת המזון", שחצייה ירקות ופירות (יותר ירקות), ומן החצי הנותר, חלק הדגנים גדול מחלק החלבונים. כנראה בשל לובי תעשייתי, הוספה לה "אוזן", של מוצרי חלב. זו ההמלצה שהייתה בתוקף עד השבוע.

הפירמידה החדשה מציבה בראש את החלבונים, כאשר הויזואליזציה היא בשר, חלב וחמאה, ומקומם שווה לירקות והפירות. הדגנים נמצאים למטה - ומומלצים בכמות זעומה.

מה קורה בישראל?

בישראל אומצה ב־2021 "קשת המזון הבריא", המדגישה צריכת ירקות, פירות ודגנים; כשברמה השנייה - שמנים בריאים, קטניות ומוצרי חלב; ברמה השלישית - עוף, דג וביצה, וברמה הנמוכה ביותר - הבשר האדום. סוכר ומזון מעובד מופיעים בנפרד ועליהם "איקס".

איך משתווה הפירמידה לידע המדעי המבוסס?

פרופ' סיגל אילת־אדר, תזונאית קלינית מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, אומרת כי: "השינוי בארה"ב לצלחת המזון הגיע מההבנה כי הגבלה קשוחה של שומן והדגשת פחמימות, לא מנעו השמנה וסוכרת בארה"ב". נושא זה כבר נפתר בקשת הישראלית והצלחת האמריקאית.

והפירמידה החדשה? לדברי אילת־אידר, "הצד החיובי הוא ההגבלה של המזון האולטרה מעובד ועל הסוכר המוסף. לעומת זאת, צד בעייתי בפירמידה הוא העלאת כמות החלבון המומלצת, לכמות שאין שום תמיכה מדעית לכך שהיא דרושה, או אפילו שאינזה מזיקה. קיים חשש הוא שהמלצה כזו יכולה לדחוף אנשים לאכול מזונות עשירים בחלבון אבל גם בשומן רווי, או מזונות תעשייתיים מועשרים בחלבון. בנוסף, חלבון בכמות גדולה מידי יכול להחמיר בעיות בכליות למי שכבר רגיש".

לדברי פרופ' אפרת מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית: "יעד החלבון של קנדי הוא פי 2 ממה שנהוג היום. לאדם במשקל 70 קילו זה אומר 100 גרם חלבון ביום, כשבביצה אחת יש נניח 8 גרם".

פרופ' ניר אוהד מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב: "לאכול פעם בשבוע בשר זה לא מזיק, אבל לא יומיומית או על חשבון דברים אחרים, וגם תלוי איזה בשר. בפירמידה הזו הדבר הראשון שרואים הוא סטייק ענקי".

מונסונגו אורנן מוסיפה כי "הפירמידה מאויירת באופן שמדגיש מוצרים מן החי ודוחקת הצידה קטניות ודגנים מלאים, שיש בהם גם סיבים. בארה"ב האוכלוסיה כמעט לא אוכלת סיבים, זה נורא. גם בישראל רק 20% מאיתנו אוכלים מספיק סיבים. בסטייק וביצים אין סיבים. הפירמידה הזו לא אומרת שום דבר נגד סיבים, אבל בדגש שלה על חלבון מן החי, מובילה להפחתתם".

לדברי אילת־אדר, "צמחונות מאריכה חיים יותר מתזונה עשירה בבשר, וזה לא מסתדר עם ההמלצות. אנחנו יודעים גם שהחלפה של שומן מהחי בשומן מן הצומח נקשרת לבריאות טובה".

מונסונגו אורנן גם מוצאת כשל בפירמידה של קנדי: "הוא נותן המלצה לא לעבור צריכה של 10% שומן רווי, אבל הדגש שלו על בשר לא מאפשר זאת, כך שיש בהמלצות הללו סתירה פנימית".

לגבי ההמלצה להפחית באכוהול, לכאורה שיפור על פני ההמלצה הקודמת לשתות עד 1־2 כוסות ביום, היא אומרת: כשאומרים לאנשים 'להפחית' הם לא מבינים מה זה אומר. זו דרך לטשטש המלצות".

רוברט פ. קנדי ג'וניור,  שר הבריאות של ארה''ב / צילום: Reuters, Pool/ABACA

מה עם הפחמימות?

הדגשת החלבונים בפירמידה תואמת את הטרנד התזונתי של שני העשורים האחרונים - לראות בפחמימות מקור לבעיות תזונתיות רבות, ובחלבונים פתרון. התזונאים איתם דיברנו, לא מסכימים. אילת־אדר: "הבעיה היא בדרך כלל לא פחמימות פר־סה, אלא פחמימות מעובדות מאוד, שהופכות להיות 'פחמימות ריקות'. לחם מהסופר הוא היום בסבירות גבוהה מוצר אולטה מעובד; אנחנו רוצים לראות אנשים דווקא אוכלים לחם מלא, אורז מלא ובעיקר קטניות - שהן מקור נהדר לסיבים וחלבון - אפילו כמה פעמים ביום".

כיצד נוצרה הפירמידה החדשה?

כל הגורמים איתם שוחחנו מציינים כי בעוד התוצאות מעורבות, התהליך שבהן התקבלו היה בעייתי מאוד. לדברי מונסונגו אורנן: "המלצות המזון אמורות להיות תרגום לציבור, של הידע הכי עדכני אבל בעיקר הכי מבוסס, שנאסף תוך השקעה של תקציבי ענק והשקעה של הזמן והחיים של הרבה אנשים. תמיד היה ברור שמסמך ההמלצות הוא תוצאה של מו"מ בין מתחים בתוך המדע ומתחים בין המדע לבין התרבות והכלכלה. אבל עכשיו לא ברור אם הוא בכלל מבוסס מדע. וזה מיתרגם ישירות לכך שאנשים יהיו יותר חולים".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן: "הדבר החשוב הוא שהתהליך הזה לא התרחש על פי הידע שיש לנו על תזונה, אלא על פי הגחמות של קנדי. ההמלצות שלו לשתות חלב לא מפוסטר או להרבות בסטייקים מגיעות ממקום רגשי. זה לא אחראי, לא מדעי, גם אם הוא מלבין את עצמו באמצעות ביקורת על הקיים שיש בה אמת.

"זה קורה לגבי החיסונים, זה קורה לגבי האקלים, ועכשיו זה קורה לגבי התזונה. לכן עדיף כרגע להסתמך על המלצות של גורמים אחרים. בישראל היום הדיון בארץ מאוד ענייני, למרות ניסיונות כאלה ואחרים של תעשיית המזון להשפיע עליו".

ואיפה בכל זה נמצא "הסל של המדינה"?

לא מכבר השיק משרד הכלכלה את "הסל של המדינה". מדובר בסל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שיוצע ללקוחות ברשת אחת שתוכיח שהיא מוכרת את הסל הזה במחיר הטוב בישראל. ביקורת רבה נשמעה על הסל, גם בקרב המומחים עימם שוחחנו. לדברי מונסוגו, "הסל הזה הוא בין תמוה לבין אצבע בעין. יש יחידת תזונה במשרד הבריאות שיודעת איך צריך להיראות סל בריא, מומלץ וזול. היה צריך להתייעץ איתם".

פרפ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "מי שיאכל את הסל של ברקת יהיה בוודאות חולה. כבר הרבה זמן אנחנו מבקשים להעביר את הסבסוד מקמח לבן למלא, מחלב לכזה שהוא דל שומן ועוד, ובמקום זאת - הסל הזה".

איך עוד יכולה הממשלה לקדם סל בריא במחיר נוח? אוהד: "אפשר להוזיל פירות וירקות ע"י סבסוד החקלאות, במקום זה,
אנחנו רואים חקלאים נוטשים ענפים שלמים וביטחון המזון נפגע". לאזרחים הוא ממליץ להוזיל מחירים על ידי רכישת פירות וירקות לפי העונה. לוין מציע: לחשב קניות באופן שימנע זריקת מזון, ולוותר לגמרי על שתייה מתוקה.

מונסונגו אורנן ממליצה על קטניות: "זה מוצר זול שנשמר, קטניות קפואות או משומרות אם אין בקופסה עוד הרבה רכיבים, זה בסדר גמור וגם כתחליף למוצרי הבשר.

"בנוסף, דגנים מלאים, גם אם הם יותר יקרים מהרגילים, הם לא מזון יקר. אפשר לצרוך מוצרי חלב בפיקוח, ועוף עדיין יחסית זול".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

ההכנסות ממסים עלו, הגירעון הפתיע לטובה והנתון שמדאיג את האוצר

דוח ביצוע התקציב ל–2025 הציג גירעון נמוך מהתחזית - 4.7% ● בין הסיבות להפתעה: ההכנסות ממסים הסתכמו השנה בכ־520 מיליארד שקל, מעל הצפי המוקדם ● מנגד, יחס החוב-תוצר עדיין אינו חוזר למתווה ירידה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע

בעוד הריאל קורס והמחאות באיראן מתרחבות, טראמפ מכריז שיוטל מכס של 25% על כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" איתה ● בין הנפגעות האפשריות: סין, איחוד האמירויות וטורקיה

מספר המשכורות הדרושות לדירה יורד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

שינוי מגמה: ירידה במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה

מדד המשכורות לרכישת דירה נסוג השנה לרמה של כ-160, לאחר שבשנת 2024 נרשם שיא של 174 משכורות ● במשרד השיכון רואים בכך "סימן ראשוני לשינוי מגמה", אך המומחים מזהירים מפני הסתמכות על "מדד טיפש" שמתעלם מהריבית הגבוהה ומשחיקת כוח הקנייה ● זאת ועוד: הנתונים חושפים כי כוח הקנייה של משקי הבית נשען כיום על עלייה חדה במספר המפרנסים

בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם:  בוול סטריט ג'ורנל טוענים שהמלחמה עם ישראל היא אחת הסיבות העיקריות לחולשה של המשטר האיראני, הצצה לנשק שצה"ל תפס אחרי ה-7 באוקטובר וההחלטה הפרו-ישראלית של אגודת ההיסטוריה האמריקאית • כותרות העיתונים בעולם

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם הפודקאסט הכל פוליטי, 01.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

השר דוד אמסלם סיפר על ההיסטוריה של המשרד שלו. ומה באמת קרה?

השר דוד אמסלם ניסה להסביר למה קשה לקצור הישגים במשרד לשיתוף פעולה אזורי, והגיע עד שמעון פרס • אבל יש חוליה בשרשרת האירועים שאמסלם ויתר עליה • המשרוקית של גלובס 

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

3 שנים אחרי שנרכשה בחצי מיליארד דולר: המדינה שהשלימה את פריסת מערכת ההגנה של תע"א

מערכת ההגנה המתקדמת שנרכשה ב־2022 בתמורה לכחצי מיליארד דולר נפרסה בבסיס "סידי יחיא", ותתמודד עם איומים בטווח של עד 150 ק"מ ● במקביל, שיתוף הפעולה עם התעשייה הביטחונית הישראלית מתרחב על רקע זינוק של כ־30% בתקציב הביטחון המרוקאי בתוך שנתיים

לווינים של גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

נהנית מסנטימנט חיובי: מה מקפיץ את מניית גילת לוויינים

חברת ציוד תקשורת הלוויינים השלימה זינוק של כ-170% בשנה האחרונה, ונסחרת כבר בשווי של מעל 1.2 מיליארד דולר ● המומנטום החיובי במניה מגיע על רקע הזמנות גדולות שגילת דיווחה עליהן בחודשים האחרונים

נשיא דרום קוריאה לשעבר, יון סוק יאול / צילום: ap, Fernando Vergara

עונש מוות לנשיא לשעבר? דרמה בדרום קוריאה

התובע המיוחד דורש עונש מוות לנשיא לשעבר שניסה להוביל הפיכה צבאית ב-2024 ● אם הבקשה תתקבל זו תהיה הפעם הראשונה בכמעט 30 שנה שדרום קוריאה מוציאה להורג

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ראשי הבנקים המרכזיים בעולם: "עומדים בסולידריות מלאה עם ג'רום פאוול"

11 נגידי בנקים מרכזיים פרסמו הצהרה תמיכה ביו"ר הפד האמריקאי בעקבות איום של ממשל טראמפ להעמיד לדין ● הנגידים הדגישו כי עצמאות הבנקים המרכזיים חיונית לשמירה על יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים

צילום: AP/Evan Vucci, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בזמן שטראמפ מחמם את המנועים, באירופה בטוחים שאיראן היא בעיה של ארה"ב

אם מישהו תהה היכן נמצאת אירופה בעימות הנוכחי באיראן, ברגע המכריע שעשוי למוטט את שלטון האייתולות - הרי שהיא עמוק בשוליים ● אחרי ההרג ההמוני של המפגינים האיראניים, התגובות האירופיות הרשמיות היו חלביות ברובן ● כך, האיחוד האירופי שוב ממחיש את חולשתו בסדר העולמי החדש

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

לפי שווי דמיוני: סבב הגיוס של ואסט דאטה מתל אביב יוצא לדרך

לגלובס נודע כי ואסט דאטה, המעסיקה כ־500 עובדים בישראל, נמצאת בישורת האחרונה לקראת גיוס הון ● מדובר על היקף של מיליארד דולר, לפי שווי של כ־25 מיליארד דולר ● בנוסף ימכרו העובדים והמייסדים מניות במאות מיליוני דולרים בסבב סקנדרי

אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

ענקית הסייבר ממשיכה ברכישות בישראל: קונה את סראפיק של אילן ישועה ב-420 מיליון דולר

ענקית אבטחת המידע האמריקאית קראודסטרייק קונה את חברת הסייבר של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ושותפו אביחי כהן ● סראפיק גייסה עד כה 37 מיליון דולר בלבד, בין היתר מקראודסטרייק עצמה ● היא עוסקת באבטחת דפדפנים ותהווה מוצר משלים למערכת ההגנה על מוצרי הקצה של קראודסטרייק

לורן גיל נשיא החברה, יורי פריימן CEO, לאון קופרמן CTO / צילום: יח''צ

השקעת ה-GPU של קרן וינטג' כבר הגיעה לשווי של מיליארד דולר

חברת Cast AI מציעה תוכנה שמנהלת את השימוש במעבדים הגרפיים ובכך מאפשרת גם לחסוך במספר המעבדים שהם נדרשים לקנות או לשכור ● החברה גייסה עד היום כ-200 מיליון דולר, כאשר בסיבוב האחרון שפורסם בתחילת השבוע השקיעה PAV, פסיפיק אליאנס ונצ'רס, זרוע ההשקעות התאגידית אמריקאית של קבוצה קוריאנית בשם Shinsegae

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אינטל זינקה ב-7%, מובילאיי נפלה ב-6%

קצב האינפלציה בארה"ב עמד על 2.7%, כצפוי, אך מדד הליבה נמוך מהצפוי ● עונת הדוחות: ירידה ברווח הנקי של ג'יי.פי מורגן בגלל עסקת אפל; דלתא איר ליינס עקפה את הצפי, צופה שנה חזקה ● נעילה מעורבת באירופה ● מחירי הנפט עלו על רקע הסיכון הגאו-פוליטי, טראמפ ביטל את כל הפגישות שלו והכריז למפגינים באיראן: "עזרה בדרך"

חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

מתי חייבים לשתף במידע? הפסיקה החדשה בפרשת קרן הגשמה

השופטת סיגל יעקבי, שדנה בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה, התמקדה בשאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח

שלי שמיר-קינן / צילום: איל יצהר

מנכ"לית משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי עוזבת "לפרק הבא"

שלי שמיר-קינן, מנכ"לית משרד הפרסום מבית פובליסיס, עוזבת אחרי 4.5 שנים ● היא תוחלף ע"י שני שאול-ואנגוש, שכעת תהיה אחראית על משרדים - באומן-בר-ריבנאי וליאו ברנט

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן, והאם נראה הורדת ריבית נוספת כבר בפברואר?

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים למדד בחודש דצמבר עומד על 0.1%-, מה שישקף עלייה קלה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%, אך יש גם מי שצופה עלייה יותר חדה ● בבנק ישראל מעריכים כי כבר ברבעון הראשון האינפלציה תרד למרכז טווח היעד (2%) ● הכלכלנים לא פוסלים הורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה פברואר

יניב ויצמן, מייסד teenk / צילום: כפיר בנישו

לאן הולך הכסף של הדור "עם הכי הרבה כוח בידיים", ואיך מגיעים אליו?

בני הנוער מעדיפים לבלות בחוץ, מתעניינים בהשקעות, משלמים בכרטיס אשראי פרטי אך מצמצמים הוצאות בשל יוקר המחיה ● סקר חדש של סוכנות הפרסום לצעירים teenk מגלה למנהלי השיווק איך מגיעים ב-2026 לארנק ולרגש של הדור הצעיר

רונן ויוני אסיא - חברת eToro איטורו / צילום: איל יצהר

איטורו מפטרת 7% מהעובדים: "נוקטים צעדים מתוך עמדת חוזק"

החברה מפטרת כ-100 עובדים, "חשוב לנו לוודא שהמבנה הארגוני תואם את צרכי העסק ותומך באסטרטגיית הצמיחה ארוכת-הטווח שלנו ● לאחר שהמניה עלתה לשיא של כ-76 דולר, היא שינתה כיוון וכיום נסחרת במחיר שנמוך ב-38.5% ממחיר ההנפקה

רה''מ בנימין נתניהו והשר איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ראשי הקואליציה חתמו: לא לציית לפסיקת בג"ץ

לקראת משבר חוקתי היסטורי: ראשי הקואליציה חתמו על הצהרה חריגה, שבה קראו שלא לכבד את פסיקת בג"ץ אם יחליט להדיח את איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי ● ראשי הקואליציה כינו את בהרב-מיארה "היועמ"שית המודחת", והודיעו: "לא ניתן יד לכפות הדחת שר, רק העם יבחר את השלטון"