אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
ביום רביעי ה־9 באפריל 2025, בורסות וול סטריט נפתחו ביציבות. אלא שכעבור כמה שעות, ב־20:30 (שעון ישראל) החלו המדדים לזנק וננעלו לאחר קפיצה של 10% ב־S&P 500 ו־12% בנאסד"ק - שיא יומי מאז 2008. זאת לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ברשת החברתית שלו על השהיית המכסים על סין.
● מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים
● "להתעלם מהסקטור הזה זה מסוכן": המניות האלה הפכו למנוע של תל אביב
ארבע שעות קודם לזינוק במדדים, פרסם הנשיא האמריקאי הצבעוני שני ציוצים: בראשון כתב "תהיו רגועים" ובשני הוסיף "זה זמן מצוין לקנות!!!", כשהוא מתכוון לרכישת מניות בבורסה. מי שרכש באותן שעות מניות, בהתאם להמלצת הנשיא, נהנה מתשואה של שנה שלמה תוך חצי יום מסחר בלבד.
זו כמובן דוגמה קיצונית במיוחד, שלא חפה מהשאלה האם טראמפ עבר כאן על החוק. אולם לא חסרים ימים בהם הבורסה פותחת בירידות חדות ומסיימת בעליות, כפי שקרה למשל בעת פרוץ מבצע עם כלביא (המלחמה מול איראן), או להיפך, ימים שנפתחים ביציבות ומסתיימים בעליות או בירידות חדות.
אם אתם רוצים להגיב בזמן אמת לשינויים בבורסה, כדאי שתכירו את ההבדל בין קרן מחקה (Index fund) וקרן סל (ETF). מדובר בשני מכשירים שעוקבים בצורה פסיבית אחרי מדדי המניות בארץ ובעולם, כמו ת"א 35, ת"א 125, או ה־S&P 500 והנאסד"ק, ומטרתם לספק למשקיע תשואה כמעט זהה למדד שאחריו הם עוקבים. מנהלי הקרנות הללו רוכשים את המדדים באמצעות חוזים עתידיים ונגזרים פיננסיים, כדי "לשכפל" את ביצועי המדד ככל האפשר.
ההבדל העיקרי בין שני המוצרים הוא שקרנות מחקות מבצעות את הפקודה ששיגרתם, קנייה או מכירה, פעם אחת בסוף יום המסחר. מנגד, קרנות הסל נסחרות באופן רציף לאורך כל שעות המסחר, כך שאתם יכולים להגיב למתרחש בבורסה בזמן אמת.
כך, מצד אחד בקרנות המחקות אתם מקבלים ודאות שהעסקה תתבצע, אך מצד שני מפספסים את כל השינוי שהתרחש בתוך יום המסחר. במקרה של טראמפ, אם הייתם קונים קרן מחקה על ה־S&P 500 מיד לאחר הציוצים שפרסם הנשיא, הייתם מפספסים את כל התשואה של אותו יום ורוכשים את השער בעת נעילת המסחר ב־11 בלילה בוול סטריט, אחרי העליות החדות. בניגוד לכך, בקרנות הסל הייתם קונים בזמן אמת ונהנים מהעלייה במדדים.
בקרנות הסל בישראל מנוהלים כיום 217 מיליארד שקל, ואילו בקרנות המחקות מנוהלים 129 מיליארד שקל, וביחד 346 מיליארד שקל. בשני המקרים מדובר בזינוק של כ־123% בהיקף הנכסים תוך שלוש שנים בלבד, לעומת גידול של 41% בנכסי קרנות הנאמנות האקטיביות (המסורתיות ללא כספיות), שמנהלות כעת 232 מיליארד שקל. חלק מהעלייה בפסיביות מגיעה בעקבות התשואות, לצד שינוי בדפוסי ההשקעה של הציבור, שבמהלך שלוש השנים האחרונות העביר כמעט 72 מיליארד שקל לקרנות הפסיביות.
"בשנים האחרונות נוצר מצב בשוק שבעיקר ריטייל (סוחרים עצמאיים ולרוב צעירים, נ"א) ויועצי ההשקעות בבנקים קנו את הקרנות המחקות, בעוד קרנות הסל הפכו להיות מוצר של משקיעים מוסדיים", אומר ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות. הסיבה לכך, כפי שמסבירים בבורסה, היא ש"יש 320 אלף לקוחות מיועצים בבנקים. היועצים מעדיפים את הנוחות התפעולית של להעביר פקודה לסוף היום במקום להתחיל לתת פקודה לכל לקוח עם שער אחר, אם היה קונה לו קרן סל. יש גם דמי ניהול משתנים בקרנות הסל, כך שהן עלולות להיות מעט יקרות יותר בעלויות, אבל זו לא הסיבה העיקרית".
שי יונה, מנהל פעילות אינבסקו בישראל, מוסיף כי "קרנות מחקות זה תחום שכמעט לא קיים בעולם. זה הולך ונעלם, רק בארץ קיימת התופעה החריגה הזו. לעומת זאת שווי קרנות הסל המנוהלות דרך אירופה (כמו קרנות איריות, נ"א) הוא כבר 3.1 טריליון אירו, עם צמיחה של 10% בשנה האחרונה, בסך כ־300-400 מיליארד אירו.
המסחר ביום שישי ישפיע?
ייתכן שגם בישראל המצב ישתנה בקרוב. כגן ממיטב מעריך בזהירות כי "המעבר למסחר ביום שישי יכול להעביר משקיעי ריטייל מהקרנות המחקות לעולם קרנות הסל. מי שירצה לסחור בקרנות סל על מדדי חו"ל דרך הבורסה המקומית, יוכל כעת לראשונה לעשות זאת".
הסיבה היא שאת קרנות הסל על מדדי חו"ל ניתן כעת לרכוש בימי שישי, ומעכשיו ניתן להגיב למה שקרה בחמישי בערב בוול סטריט, כמו גם למה שקורה בשישי באסיה ובאירופה וגם לחוזים בוול סטריט. זאת בניגוד לעבר, כשניתן היה להגיב רק ביום ראשון.
לעומת זאת, בקרנות המחקות עדיין תוכלו להגיב לאירועי חמישי־שישי בחו"ל רק ביום שני, כפי שהיה עד היום. פקודת הקנייה או המכירה של הקרן המחקה תבוצע בשני ב־23:00. "ההבדל בין המחקות לקרנות הסל בחו"ל הפך להיות עוד יותר משמעותי", אומר גורם בבורסה. "המוצר הנחות - קרן מחקה, הופך כעת לעוד יותר נחות".
כך, אם למשל ביום חמישי מדד הנאסד"ק זינק ב־3%, אך ביום שישי נחתך חזרה ב־3% - מי שקונה קרן סל יוכל להגיב לעלייה כבר בשישי בבוקר ולהחליט אם למכור או לקנות. מי שקונה קרן מחקה יראה למעשה כמעט אפס ביום שני.
מבחינת היקף כספי, על פי נתוני הבורסה, בקרנות הפסיביות (סל ומחקות) על מניות בחו"ל מנוהלים כיום 142 מיליארד שקל שיעור של 41% מהתעשייה הפסיבית, מתוכם כ־85 מיליארד שקל בקרנות הסל ו־57 מיליארד שקל בקרנות המחקות. הרוב הגדול של הכסף בקרנות הללו הוא על מדדי S&P 500 ונאסד"ק.
בבורסה גם יודעים לספר שכבר כעת ניתן לראות את ניצני השינוי: "היועצים בבנקים קונים לציבור קרנות מחקות, אבל משקיעי הריטייל מחפשים בעיקר ETF (קרנות סל), כמו שהם התרגלו לראות במסחר שלהם בחו"ל", מציינים שם. "אין להם את החסם של לקוח מיועץ, וכבר רואים שמשקיעי ריטייל קונים קרנות סל דרך חשבונות המסחר החוץ בנקאי, בניגוד למצב בבנקים ששם זה בשיעור מאוד נמוך".
יונה מאינבסקו מסכים. לדבריו, "בתחילת 2023 ניהלנו בישראל נכסים בהיקף של 100 מיליון שקל, היום זה כבר 7 מיליארד שקל. ואנחנו מנהלים רק קרנות סל. אין ספק שהשינוי טמון בעליית כוחם של המשקיעים הפרטיים. להערכתי כ־80% ממי שפועל אצלנו זה לקוחות פרטיים, 10% יועצים ו־10% ניהול תיקים.
"אפילו הורדנו לאחרונה את דמי הניהול על קרן הסל QQQ (הקרן הגדולה בעולם על מדד נאסד"ק, נ"א) אחרי 25 שנה. אצלנו דמי הניהול נוטים לא לעלות לאורך השנים וזה היתרון שלנו", מוסיף יונה. החיסרון הגדול של הקרנות הללו הוא שהן בהגדרתן חשופות מט"ח, והשקל כזכור טס בשנה החולפת ביותר מ־12% מול הדולר.
כך תזהו אם אתם קונים קרן מחקה או סל
והנה טיפ כדי להבין האם אתם עומדים לקנות קרן מחקה או קרן סל. הסתכלו על הספרה הראשונה של נייר הערך - אם היא 1 זו קרן סל; אם 5 - זו קרן מחקה או אקטיבית.
ואיך תבחרו את קרן הסל הנכונה? לדעת כגן ממיטב כל הקרנות טובות: "התחרות מאוד חזקה בתחום. תוכלו בעיקר לבחון את דמי הניהול, וגם תבקשו מיועץ ההשקעות בבנק שיאמר לאיזו קרן סל יש מחירי קנייה/מכירה טובים".