מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית רחבת היקף נגד פז וחברות נוספות הפועלות במפרץ חיפה, בהן חיפה כימיקלים, סונול, כרמל אולפינים ו־בתי זיקוק לנפט. הבקשה עסקה בטענות לזיהום אוויר, תחלואה עודפת ופגיעה באוטונומיה של כ־530 אלף תושבים באזור, והתובעים עתרו לפיצוי של כ־13.36 מיליארד שקל, סכום אסטרונומי .
● נדחתה התובענה הייצוגית נגד אל על: "לא ניצלה את מעמדה כמונופול"
● ראשי הקואליציה חתמו: לא לציית לפסיקת בג"ץ
השופט דורון חסדאי קבע כי המסד העובדתי והמדעי שעליו נשענה בקשת האישור נעדר כל בסיס. נקבע כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של זיהום חריג שמקורו בפעילות החברות הנתבעות, לא הוכיחו קיומה של תחלואה עודפת כתוצאה מפעילות זו, ואף לא הניחו תשתית לקיומו של קשר סיבתי בין פעילות המפעלים לבין הנזקים הנטענים.
עוד קבע בית המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית לקיומו של נזק כלשהו - לרבות פגיעה באוטונומיה - וכי התיאוריות המדעיות שעליהן הסתמכו התובעים נדחו בעבר מכל וכל, ונקבע כי הן חסרות כל ביסוס מחקרי או מדעי.
הטענה: החברות הטעו את הציבור
בקשת האישור הוגשה לפני כ־10 וחצי שנים, ביוני 2015, ולאחר הליך ארוך ומייגע - הוכרעה היום. התובעים, תושבי חיפה והאזור, טענו כי החברות הנתבעות פלטו לאורך השנים חומרים אסורים ומסוכני חיים מעבר לכמויות המותרות, וכי כתוצאה מכך חלו חלקם במחלות סרטן מסוגים שונים - עד כדי סיכון חייהם.
עוד נטען כי החברות הטעו את הציבור ביודעין, שעה שידעו על פליטת חומרים מסוכנים. לדבריהם, מעבר לפגיעה הפיזית הנטענת, נגרמו להם גם נזקים נפשיים, ובהם פחד, חרדה, ייאוש, חוסר ביטחון וחוסר ודאות מתמשך באשר לעתיד בריאותם.
במסגרת התביעה הפנו המבקשים לדוח ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, שלפיו ישראל נמנית עם המדינות המזוהמות בעולם, ומדורגת במקום ה־12 ברמת זיהום האוויר, מגמה שלטענתם אף הולכת ומחריפה. עוד נטען כי הריכוז החריג של מפעלים מזהמים בשטח גיאוגרפי מצומצם במפרץ חיפה יוצר פליטה מצטברת של חומרים מסוכנים. לטענת התובעים, הזיהום באזור מלווה בריחות קשים ובלתי נסבלים, והוא קשור לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים מהממוצע הארצי, לרבות במחלות סרטן, לב וכלי דם. בהקשר זה נטען כי באזור חיפה והקריות שיעור התחלואה בסרטן גבוה בכ־20% מהממוצע הארצי.
עוד הוסיפו התובעים כי הרשויות והמפעלים אינם מספקים לציבור מידע מלא ואמין על היקף הפליטות והסיכונים, ופועלים ברשלנות תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת עליהם.
מנגד, הנתבעים, שהתבססו על שש חוות דעת של מומחים, טענו כי לא הוכח קיומו של זיהום אוויר עודף במפרץ חיפה, לא הוכחה תחלואה עודפת באזור, ולא הוכח קשר סיבתי בין זיהום האוויר הנטען לבין תחלואה. עוד נטען כי לא מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בין היתר נוכח השונות המהותית בין חברי הקבוצה, המחייבת בדיקה פרטנית של נסיבות כל מקרה.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל היום את עמדת הנתבעים ודחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
מטעם עו"ד דוד אור חן ואבנר אמוראי שייצגו את התובעים נמסר: "פסק דין מוטעה שבו השופט דורון חסדאי, דחה באופן גורף את כל חוות דעת המומחים מטעם המבקשים ארבעה תושבי מפרץ חיפה שייצגו 340,000 תושבי מפרץ חיפה, שסבלו מעודף תחלואה וריחות מ-10מפעלים מזהמים בראשם בתי זקוק, חיפה כימיקלים ועוד.
"השופט העדיף את חוות דעתו של מומחה שקיבל מאות אלפי שקלים מבתי הזיקוק על פני דו"ח אובייקטי של פרופ' גרוטו, מנהל שרותי הבריאות שנתן חוות דעת לועדת בניין עיר חיפה ובה קבע שהמפעלים גרמו לעודף תחלואה בסרטן ובעיות לב וריאה. השופט דחה גם חוו"ד של מומחה עולמי לחרדה פרופ' מולי להד לעומת חוו"ד של פסיכולוג בתחילת דרכו מטעם המפעלים. השופט הגדיל לעשות כשבניגוד לעדויות התובעים הייצוגיים שהעידו שבמשך שנים סבלו מהריחות הרעים של המפעלים כשקבע שלא הוכח 'ריח חזק', קביעה בלתי סבירה לכל בר בי רב!".
את פז ייצגו עורכי הדין חגי דורון, אוריאל פרינץ, פנינה שפר עמנואל, עדי שלמה וירון דגן, ממשרד ש. הורוביץ.