מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (ג') בקשה לאישור תובענה ייצוגית רחבת־היקף נגד פז וחברות נוספות הפועלות במפרץ חיפה, בהן חיפה כימיקלים, סונול, כרמל אולפינים ובתי זיקוק לנפט.
הבקשה עסקה בטענות לזיהום אוויר, תחלואה עודפת ופגיעה באוטונומיה של כ־530 אלף תושבים באזור, והתובעים עתרו לפיצוי של כ־13.36 מיליארד שקל - סכום אסטרונומי.
● אחרי עשור: בית המשפט גזר 9 חודשי עבודות שירות על רונאל פישר
● נדחתה התובענה הייצוגית נגד אל על: "לא ניצלה את מעמדה כמונופול"
השופט דורון חסדאי קבע כי המסד העובדתי והמדעי שעליו נשענה בקשת האישור נעדר כל בסיס. נקבע כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של זיהום חריג שמקורו בפעילות החברות הנתבעות, לא הוכיחו קיומה של תחלואה עודפת כתוצאה מפעילות זו, ואף לא הניחו תשתית לקיומו של קשר סיבתי בין פעילות המפעלים לבין הנזקים הנטענים.
עוד קבע בית המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית לקיומו של נזק כלשהו, לרבות פגיעה באוטונומיה, וכי התאוריות המדעיות שעליהן הסתמכו התובעים נדחו בעבר מכל וכל, ונקבע כי הן חסרות כל ביסוס מחקרי או מדעי.
הטענה: החברות הטעו את הציבור
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה לפני כעשר וחצי שנים, ביוני 2015, ולאחר הליך ארוך ומייגע - הוכרעה היום. התובעים, תושבי חיפה והאזור, טענו כי החברות הנתבעות פלטו לאורך השנים חומרים אסורים ומסכני חיים מעבר לכמויות המותרות, וכי כתוצאה מכך חלו חלקם במחלות סרטן מסוגים שונים - עד כדי סיכון חייהם.
עוד נטען כי החברות הטעו את הציבור ביודעין, שעה שידעו על פליטת חומרים מסוכנים. לדבריהם, מעבר לפגיעה הפיזית הנטענת, נגרמו להם גם נזקים נפשיים, ובהם פחד, חרדה, ייאוש, חוסר ביטחון וחוסר ודאות מתמשך באשר לעתיד בריאותם.
במסגרת התביעה הפנו המבקשים לדוח ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, שלפיו ישראל נמנית עם המדינות המזוהמות בעולם ומדורגת במקום ה־12 ברמת זיהום האוויר, מגמה שלטענתם אף הולכת ומחריפה.
עוד נטען כי הריכוז החריג של מפעלים מזהמים בשטח גאוגרפי מצומצם במפרץ חיפה יוצר פליטה מצטברת של חומרים מסוכנים. לטענת התובעים, הזיהום באזור מלווה בריחות קשים ובלתי נסבלים, והוא קשור לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים מהממוצע הארצי, לרבות במחלות סרטן, לב וכלי דם. בהקשר זה נטען כי באזור חיפה והקריות שיעור התחלואה בסרטן גבוה בכ־20% מהממוצע הארצי.
עוד הוסיפו התובעים כי הרשויות והמפעלים אינם מספקים לציבור מידע מלא ואמין על היקף הפליטות והסיכונים, ופועלים ברשלנות תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת עליהם.
הנתבעים: לא הוכח קשר סיבתי
מנגד, הנתבעים, שהתבססו על שש חוות־דעת של מומחים, טענו כי לא הוכח קיומו של זיהום אוויר עודף במפרץ חיפה, לא הוכחה תחלואה עודפת באזור, ולא הוכח קשר סיבתי בין זיהום האוויר הנטען לבין תחלואה.
עוד נטען כי לא מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בין היתר נוכח השונות המהותית בין חברי הקבוצה, המחייבת בדיקה פרטנית של נסיבות כל מקרה.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל היום את עמדת הנתבעים ודחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
התובעים: "פסק דין מוטעה"
מטעם עו"ד דוד אור חן ואבנר אמוראי, שייצגו את התובעים, נמסר בתגובה: "מדובר בפסק דין מוטעה, שבו השופט דורון חסדאי דחה באופן גורף את כל חוות־דעת המומחים מטעם המבקשים, ארבעה תושבי מפרץ חיפה שייצגו 340 אלף תושבי מפרץ חיפה, שסבלו מעודף תחלואה וריחות מ-10 מפעלים מזהמים, ובראשם בתי זיקוק, חיפה כימיקלים ועוד.
"השופט העדיף את חוות־דעתו של מומחה שקיבל מאות אלפי שקלים מבתי הזיקוק על פני דוח אובייקטי של פרופ' איתמר גרוטו, מנהל שירותי הבריאות, שנתן חוות־דעת לוועדת בניין עיר חיפה, ובה קבע כי המפעלים גרמו לעודף תחלואה בסרטן ובעיות לב וריאה.
"השופט דחה גם חוות־דעת של מומחה עולמי לחרדה, פרופ' מולי להד, לעומת חוות־דעת של פסיכולוג בתחילת דרכו מטעם המפעלים. השופט הגדיל לעשות כשבניגוד לעדויות התובעים הייצוגיים שהעידו כי במשך שנים סבלו מהריחות הרעים של המפעלים - קבע כי לא הוכח 'ריח חזק' - קביעה בלתי סבירה לכל בר בי רב!".
את פז ייצגו עורכי הדין חגי דורון, אוריאל פרינץ, פנינה שפר־עמנואל, עדי שלמה וירון דגן ממשרד ש. הורוביץ. את חיפה כימיקלים ייצגו עורכי הדין גיל עטר, עזריאל רוטמן, שי כהן וגל שוחט ממשרד נשיץ ברנדס אמיר.