שדה סולארי / צילום: Shutterstock, Thongsuk7824
מינהל התכנון ומשרד האנרגיה פרסמו תכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, שמסדירה לראשונה בצורה רחבה פרויקטים אגרו-וולטאיים. כלומר, פרויקטים של ייצור חשמל בפאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי למנוע רמאויות.
עם זאת, התכנית עדיין דורשת את אישור הממשלה, שצפוי להגיע בחודש הקרוב. בנוסף, משרד החקלאות צפוי להקים צוות אכיפה כדי לוודא שהגידולים החקלאיים נשמרים.
● "לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו
● על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים
בעוד שישראל מתקשה להגיע ליעדי האנרגיות המתחדשות, יש צורך בהקמת שדות סולאריים רבים. אך הם צרכים גדולים של קרקע, משאב שישראל לא התברכה בו. פעמים רבות, קרקעות שנותרו לפיתוח הן כאלה חקלאיות, שגורמים כמו משרד החקלאות והוועדה לשמירה על שטחים פתוחים לא מעוניינים לוותר עליהם. לכן, הפתרון המתבקש הוא דו שימוש בקרקע חקלאית, שנקרא "אגרו-וולטאי". כלומר, פריסת פאנלים סולאריים מעל גידולים, מה שיוצר ניצול יעיל בהרבה של הקרקע.
בעוד שהנושא עדיין לא נחקר עד תומו, וישראל למעשה צפויה להפוך לחלוצה בתחום, ההצללה הסולארית יכולה אפילו לתרום לחקלאות. בהודעה של מינהל התכנון ומשרד האנרגיה נאמר ש"הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מאפשרת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית תוך מתן הצללה לגידולים חקלאיים, באופן התורם לחיסכון במים, משפר את עמידות הגידולים לתנאי אקלים משתנים ומחזק את היכולת החקלאית לאורך זמן".
אלא שעד כה, היו קשיים משמעותיים בפיתוח שדות כאלה. לא היו קריטריונים אחידים לתפוקה החקלאית הנדרשת, והפיתוח היה או גדול במיוחד (למשל בוות"ל) או במסלולים שנועדו לסולארי קרקעי, ולכן למשל לא היה ניתן לבנות כאלה במחוזות תל אביב והמרכז. באותו הזמן, פרויקטים קרקעיים עוכבו ונבלמו בשל חשש מתפיסת שטחים פתוחים, וישובים רבים התבקשו לעבור לאגרו-וולטאי במקום. כעת, נקבעו תנאים אחידים שיאפשרו קידום של פרויקטים כאלה. בין אם קטנים, עד 80 דונם, שידרשו היתר בנייה בלבד ומתאימים במיוחד ל "חלקות א'" במושבים ולגידולים חקלאיים הצמודים לבנייה בישוב, ובין אם גדולים עד 1,000 דונם שמתאימים לשדות חקלאיים גדולים משותפים.
קריטריונים ברורים והנחיות פרטניות
נראה שחברות האנרגיה הסולארית מרוצות מהתכנית החדשה: נדב ברקן, מנכ"ל נופר אנרגיה ישראל, אומר לגלובס שהתמ"א החדשה היא "קריטית, כי כל התחום חיכה לזה, עצרו כמעט לחלוטין תכניות חדשות לסולארי קרקעי לטובת אגרו. בנו סולארי קרקעי בתחומים עם 'ערכיות חקלאית נמוכה' אבל גם את זה אסרו. התמ"א סוף סוף מאפשרת לממש את פוטנציאל האגרו, כולל באזור המרכז". יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, אומר לגלובס ש"התמ"א החדשה פותחת מגוון מסלולים מהירים לקידום פרויקטים אגרו־וולטאיים, לצד הקלות רגולטוריות שמאפשרות את הקמתם בקצב מואץ. פרויקטים דואליים, ובראשם אגרו־וולטאיים, הינם מנוע הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל במעבר למשק המבוסס על אנרגיה מתחדשת - יעילה, זמינה וחסכונית".
התמ"א גם קובעת לראשונה קריטריונים ברורים למניעת "אגרו-בלוף", כלומר פרויקטים אגרו-וולטאיים לכאורה שלמעשה מזניחים את הצד החקלאי במשוואה. משרד החקלאות ניסה למנוע זאת באמצעות הנחיות פרטניות וכניסה לרזולוציות קטנות לכל פרויקט, ללא קריטריונים שיאפשרו ליזמים את הוודאות הרגולטורית הנדרשת לפיתוח המוני. כעת, נקבע במפורש שהשדות יצטרכו להציג 85% מתפוקתם הקודמת, והפאנלים הסולאריים יוכלו להיות מוצבים בין 1.5 ל-4.5 מטרים מעל פני הקרקע. חריגה מהנחיות אלו עדיין תדרוש את אישרו משרד החקלאות. בנוסף, פרויקטים גדולים יחסית (מעל 300 דונם) יצטרכו לכלול חלקת ניסוי של 15 דונם למען מחקרים וקידום ידע מעשי בתחום, שעדיין נמצא בחיתוליו. בכך, מקווים - ישראל תוכל להפוך למובילה בעולם של השימוש הכפול בקרקע החקלאית.
בעוד שמאות מגהוואטים חדשים צפויים להיכנס לפיתוח ראשוני כבר בשנה הקרובה, ייקח זמן עד שהם יתחברו לחשמל, ועד אז רשת החשמל עצמה תצטרך להתאים את עצמה כדי לקלוט אותם. כבר היום יזמים סולאריים מתקשים למצוא מקום זמין ברשת החשמל, וקצב הפיתוח שלה נחשב איטי. עם זאת, מעיר מנכ"ל נופר ישראל נדב ברקן: "אנחנו מקווים שהתכנית תאפשר לנו להגיע למקומות שלא הצלחנו עד כה, וזה יעזור גם לחיבור לרשת", במקומות בהם אין עדיין עומס של פרויקטים סולאריים - לרבות באזור המרכז.
"אבן דרך משמעותית במדיניות האנרגיה של ישראל"
התמ"א עדיין דורשת את אישור הממשלה, כמו גם הקמת צוות אכיפה ובקרה של משרד החקלאות שיפקח שהגידולים החקלאיים נשמרים גם תוך כדי הייצור הסולארי. אך נציגי האוצר בדיון אמרו שהם מתכוונים לתקצב זאת, וכבר כעת מקודמים פרויקטים אגרו-וולטאיים במסגרת אסדרות קודמות, ללא צורך (בינתיים) בצוות כזה.
יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הרב נתן אלנתן, אמר כי "אישור התוכנית היום מבטא את מחויבותנו לקידום יעדי הממשלה לאנרגיה ירוקה, אך לא פחות מכך - לשמירה על החקלאות וביטחון המזון. המתווה שאישרנו מבטיח שייצור החשמל לא יבוא על חשבון החקלאות, אלא ישתלב בה ויחזק אותה".
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, אמר כי "אישור התוכנית מהווה אבן-דרך משמעותית במדיניות האנרגיה של ישראל. השימוש באגרו וולטאי מאפשר להרחיב את ייצור האנרגיה המתחדשת בדרך חכמה ויעילה, תוך שמירה על חקלאות פעילה וניצול מושכל של הקרקע.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר כי "הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מאפשרת לשמור על השטחים הפתוחים ולמנוע את הפיכתם למתקני תשתית בלבד. בכל תוכנית אזורית נבחן את סל הפתרונות האנרגטיים המתאימים למרחב, בהתאם לצרכיו ולמאפייניו, כדי להבטיח ניצול יעיל של הקרקע ופתרונות תשתית המותאמים לאופי של כל אזור ואזור".