מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי
בנק לאומי השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל (כ-750 מיליוני אירו). לראשונה נושים באירופה יחזיקו כבטוחה בדירות מגורים של הציבור בארץ לצורך גביית חובות הבנק. מדובר בגיוס ראשון מסוגו שזכה לביקושי שיא בהיקף של 4.6 מיליארד אירו.
● אחרי זינוק של 300% בשנה: החברה הביטחונית שמגייסת 192 מיליון שקל
● "להתעלם מהסקטור הזה זה מסוכן": המניות האלה הפכו למנוע של ת"א
סדרת אג"ח שהנפיק לאומי היא לתקופה של חמש שנים במרווח של 0.68% בריבית שנתית של 3.197%. מדובר בסדרה שדורגה על ידי סוכנות הדירוג פיץ' בדרגת AA- ודירוג Aa3 על על ידי מודיס. מדובר בדירוגים שהם גבוהים מדירוג מקביל שקיבלה מדינת ישראל בהנפקה בחו"ל (בין 2 ל-4 דרגות מעל).
הגיוס, שהובל ע"י המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון בבנק עומר זיו וראש חטיבת הייעוץ המשפטי ניצן סנדור, בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו. השתתפו בו חתמים מהגופים הפיננסיים המובילים בעולם: ברקליס, ג'יי-פי מורגן, גולדמן זקס ויו-בי-אס. אגרות החוב צפויות להירשם במערכת רצף מוסדיים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
הבנקים מסתערים על גיוסים בחו"ל
אג"ח מגובה הוא מכשיר פיננסי שבו תשלומי האג"ח למשקיעים מגובים בתיק משכנתאות. מדובר במכשיר חדשני לגיוס חוב שנהוג בעיקר בחו"ל, ובנק לאומי הוא הבנק הראשון במערכת הפיננסית בארץ שיצא למהלך הזה.
הגיוס הנוכחי פונה למעשה למשקיעים זרים בשווקים שעד כה פחות נחשפו למערכת הבנקאית הישראלית, כמו גרמניה, צרפת, שוויץ ועוד. עבור משקיעים מוסדיים, מדובר בכלי יעיל לניהול תיקי חוב, פיזור סיכונים והתאמה להתחייבויות ארוכות-טווח.
ניכר כי הבנקים הישראלים "מסתערים" על גיוסי אג"ח בחו"ל. רק בשבוע שעבר גייס בנק הפועלים סדרת אג"ח בהיקף של 2 מיליארד דולר ממשקיעים מוסדיים. האג"ח היו אג"ח רגילות, ללא גיבוי במשכנתאות כמו במהלך הנוכחי של לאומי, אך זכו לביקושים ערים במיוחד של 7 מיליארד דולר. הן הוצעו למשקיעים מוסדיים בעיקר באירופה וארה"ב על ידי חתמים בינלאומיים. צעד דומה ביצע בנק מזרחי-טפחות בשבוע החולף כאשר גייס גם הוא אג"ח מסוג קוקו (כתבי התחייבות נדחים) בהיקף של 750 מיליון דולר.
מהלכי הבנקים לגיוסי אג"ח שנקובים במטבעות זרים, באורו במקרה של לאומי ובדולר במקרה של הפועלים ומזרחי-טפחות, מלמדים ככל הנראה על הערכותם להגדלת הנזילות במטבע חוץ לצרכים השוטפים, לא מן הנמנע בשל ריבוי האקזיטים וצורכי התזרים של התעשיות הביטחוניות.