גליה באר-גבל / צילום: רון קדמי
אישי: בת 42, נשואה + 3, גרה בניו יורק
מקצועי: שותפה-מנהלת בתחום הפינטק בקרן Team8
ילדות ומשפחה: נולדתי בנאנסי שבצרפת, המולדת של הוריי, וגדלתי בריימס, בירת חבל שמפיין. אבא שלי רופא, נוירו-גסטרולוג, ואמא שלי גייסה כספים לעמותות. ב-1992, בגיל 9 וקצת אחרי מלחמת המפרץ, עלינו לישראל מטעמי ציונות. עברנו לקריית אונו, ובבית הספר בקושי יכולתי לתקשר כי לא ידעתי את השפה. אבל החוויה הזאת, של שינוי התרבות והקודים החברתיים, לימדה אותי להתמודד עם חוסר ודאות ולבנות את עצמי מחדש גם כשהקרקע זזה. יש לי מנטליות של מהגרת, שנותנת לי מולטי-דיסציפלינריות.
● פורטפוליו | "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"
● פורטפוליו | את החברה הראשונה הוא מכר לטדי שגיא ב־50 מיליון דולר. עכשיו הוא בדרך לאקזיט השני
תיכון אחר: בגיל 14 החלטתי שבתיכון לא אלמד בקריית אונו, כי רציתי להרחיב צרפתית, פיזיקה, מחשבים ואנגלית לחמש יחידות, וזה לא התאפשר שם. עברתי ללמוד באליאנס בתל אביב. הייתי נוסעת באוטובוס שעה וחצי לכל כיוון, אבל הייתה לי חוויה נהדרת וסיימתי כמצטיינת. גררתי גם את אחי הקטן לשם, ובשלב מסוים כל המשפחה עברה לתל אביב כדי להקל עלינו.
צבא: הייתי מדריכת מחשבים, יצאתי לקצונה ושובצתי בפרקליטות הצבאית, שם שירתי כראש מדור תפעול, תפקיד הרבה יותר בכיר מהדרגה שלי. לראשונה בחיי קיבלתי אחריות לכ-20 חיילים. שם התרחש החיבור שלי בין משפט לטכנולוגיה.
לימודים: אחרי השחרור למדתי לתואר ראשון במשפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. המנטליות בבית הייתה שקודם כול צריך מקצוע, תעודת ביטוח: אחותי ואחי רואי חשבון, אני עורכת דין. זו תפיסה של מהגרים. בחרתי במסלול המשפט גם כהשראה מהשירות הצבאי בפרקליטות. במקביל, כסטודנטית, עבדתי יותר מחמש שנים בקליניקה של אבי, שהתמחתה בגסטרו, נוירולוגיה, גינקולוגיה. הייתי מנהלת המשרד, מנהלת החשבונות, כל מה שצריך. נהניתי מאוד לעבוד עם אבא, היה לו חזון לייצר פרקטיקה שמשלבת תחומים רבים.
עורכת דין: את ההתמחות עשיתי במשרד עמית פולק מטלון ונשארתי שם כחמש שנים. כבר אז היה לי מיינדסט יזמי. הקמתי מחלקה לפיתוח עסקי ושיווק משפטי, והתחלתי להבין איך מזהים כשל שוק והזדמנות. ואז, בידיעה שכבר לא אעבוד במקצוע, יצאתי ל-MBA עם התמחות בשיווק באוניברסיטת רייכמן בשיתוף בית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה.
פייפאל: המעבר מעולם המשפטים לעסקים לא פשוט, אבל אני אדם נחוש. מרצה ב-MBA עזרה לי להיכנס לפלטפורמת התשלומים פייפאל בישראל בגלל היכרות שהייתה לה שם. עבדתי בחברה שש שנים במגוון תפקידים בפיתוח העסקי ועם אחריות לשווקים באפריקה, מזרח אירופה וישראל. בפייפאל למדתי על כוחו של הסטוריטלינג ואיך אפשר לשכנע ארגון אמריקאי שמתנהג כמו בנק לצאת להרפתקאות בשווקים זרים. מספר הפעמים ששמעתי 'לא' היה גדול מאוד. אחרי השקה של כמה שותפויות ומוצרים, הבנתי שמה שממלא אותי הוא חדוות היצירה והבנייה, וחיפשתי את התפקיד הבא, שיהיה מדויק יותר עבורי.
Team8: הכרתי בתוכנית Mentorship של SHESHE מבית מטא את רקפת רוסק-עמינח. היא הודיעה אז שהיא עוזבת את בנק לאומי (כמנכ"לית - ד"א), והיה לי ברור שאני רוצה למנף את השינוי כדי לעבוד איתה. כעבור כמה חודשים התברר שהיא בחרה ב-Team8 לשלב הבא, אז הרמתי אליה טלפון. זו קבוצה שהתחילה בחדשנות ובסייבר, אבל פועלת כיום גם ב-AI, תשתיות נתונים, פינטק ובריאות דיגיטלית. יש לנו יותר מ-60 חברות בפורטפוליו, 33 שהשקענו בהן ו-30 שהקמנו מאפס. קרן הפינטק גייסה עד היום 100 מיליון דולר ומנהלת נכסים בשווי 100 מיליון דולר.
שותפה-מנהלת: התחלתי כ-VP בפינטק, ואחרי כשנתיים קודמתי לשותפה, כשהייתי בהיריון מתקדם עם הילד השלישי. לפני כחודשיים מוניתי לשותפה-מנהלת. הצטרפתי לרקפת, לרונן אסיא, ממייסדי איטורו, ולאלון חורי, ממייסדי Next Insurance. יחד אנחנו מובילים את הפעילות של הקמת חברות בתחום הפינטק. לפני שנה וחצי עברתי לניו יורק כדי להעמיק את הנוכחות בארה"ב. בעלי יזם בתחום הסייבר, אז זה התאים גם לו.
ארץ ההזדמנויות: ניו יורק היא בירת העולם הפיננסי. בארה"ב פועלים אלפי בנקים ואגודות אשראי, וכולם חווים כיום לחץ עצום לחדש בעידן ה-AI. זה יוצר הזדמנויות לשיתופי פעולה עמוקים. הבנקים מביאים לשולחן דאטה, לקוחות ומסגרת רגולטורית, הפינטקים מביאים יכולות טכנולוגיות, טאלנט ומהירות פיתוח.
מוזיקאית: בין 23:00 לחצות בכל לילה אני מפיקה מוזיקה אלקטרונית, ככה אני מבלה את השעות האלה. מה שמשך אותי דווקא לזה הוא שבדומה ליצירת חברות חדשות, ביצירת שיר יש אלמנטים של תבניות לצד המון מקום ליצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.