גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי
הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

שירי פיין־גרוסמן, בסוף דצמבר בחרה ישראל להיות המדינה הראשונה מהחברות באו"ם שמכירה בסומלילנד, והמניעים היו אסטרטגיים. עד כמה המיקום של סומלילנד ממול לתימן ולמצר באב אל־מנדב, שער הכניסה לים האדום, שיחק תפקיד בהחלטה?

"סומלילנד, שמורכבת מבני שבט האיסאק, הכריזה על עצמאותה כבר ב־1991, אך לא זכתה עד היום להכרה רשמית משום מדינה עד להפתעה הישראלית. מדוע ישראל עשתה זאת? שיקול מרכזי היה ביטחוני־אסטרטגי: הח'ותים הם המעוז האחרון שנותר עומד במערך ארגוני הפרוקסי האיראני. המרחק בין ישראל לתימן הוא כ־2,000 ק"מ, ולכן כל תקיפה אווירית מחייבת תכנון מורכב של נתיבי טיסה. חופי סומלילנד, שנמצאים מול תימן, מקרבים את ישראל למוקד האיום החות'י ויאפשרו אחיזה טובה יותר בזירה התימנית. מדובר במהלך דיפלומטי יפה של ישראל שמעיד על בגרות, כי ישראל נוקטת צעדים מדיניים בזירה הזאת ולא רק צבאיים, והכרה במדינה היא גם צעד זול יחסית".

הצוללת | החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה
הצוללת | האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

מה הכוונה בזול?
"טורקיה, למשל, משקיעה מיליארדים בסומליה (כדי להשיג השפעה - ה"ו ודש"א). יש מי שמכנים את ההשקעות האלה כיבוש כלכלי (Commercial Colonialism), כי במקביל היא מפעילה בסומליה את הבסיס הצבאי הגדול ביותר מחוץ לשטחה. נוסף על כך, הסכם מ־2024 מעניק לה תפקיד מפתח בביטחון הימי של סומליה, כולל זכות ל־30% מההכנסות מהמים הכלכליים. הטורקים הכריזו רק לאחרונה שהם מתכננים קידוחים לגילוי נפט וגז באותם מים כלכליים. במקביל חברות טורקיות מנהלות את הנמל ושדה התעופה של מוגדישו (בירת סומליה - ה"ו ודש"א), מה שיוצר תלות גוברת של סומליה בטורקיה.

"בכלל, טורקיה בכל מקום באפריקה. בשנת 1998 היו לה רק 12 שגרירויות ברחבי היבשת וכיום מדובר בלפחות 44 שגרירויות ונציגויות דיפלומטיות. טורקיש איירליינס טסה לשלל יעדים באפריקה. יש אפילו אתר אינטראקטיבי אירופי־טורקי בשם Visualising Turkey's Activism in Africa. ופתאום באה ישראל ויוזמת מהלך אסטרטגי של דריסת רגל בקרן אפריקה".

אז מה הסיכונים במהלך ההכרה של ישראל?
"בימים האחרונים ישנם דיווחים בינלאומיים על אפשרות למלחמה בין סומליה לסומלילנד, אולי אפילו חבירה של טורקיה, קטאר וסעודיה נגד סומלילנד. יש כאן סיכונים צבאיים שיכריחו את ישראל להחליט איפה היא עומדת. אלה תרחישים מרחיקי לכת, אבל הם קיימים".

מה הסיכוי שעוד מדינות יצטרפו להכרה הישראלית בסומלילנד?
"ישראל מקווה שייווצר סחף כזה וכל העיניים נשואות לוושינגטון. אם וכאשר זו תכיר בסומלילנד, יחל גל של הכרה מצד מדינות כמו הודו, אתיופיה ואיחוד האמירויות, שכבר היום מקיימות איתה קשרים".

היריבות בין איחוד האמירויות לסעודיה

נרחיב את הפריזמה לאזורי ההשפעה של המעצמות השונות באפריקה. מה השפעתן של מדינות המפרץ?
"היקף ההשקעות של איחוד האמירויות באפריקה הוא מדהים, לפחות 150 מיליארד דולר בפרויקטים ותשתיות ברחבי היבשת בעשור האחרון. איחוד האמירויות היא אחת מחמש המדינות המובילות כיום בהשקעות ביבשת, ומלבד סומלילנד היא פועלת במצרים, בדרום אפריקה, באתיופיה, בקניה, בסודן, באנגולה ובמדינות נוספות. גם קטאר משקיעה יותר ויותר באפריקה בשנתיים האחרונות, וסעודיה אף היא שותפה במשחק".

איחוד האמירויות ואתיופיה קיימו קשרים מסחריים עם סומלילנד לאורך השנים, אך ללא הכרה רשמית. למה?
"איחוד האמירויות בנתה בסומלילנד את נמל ברברה, נמל מתקדם וענק שמשמש כקו שיט וסחר ישיר בין דובאי לקרן אפריקה. לגבי אתיופיה, העניין שלה בסומלילנד קשור בדבר אחד מרכזי - היעדר גישה לים. זו כלכלה של 120 מיליון איש, שכרגע המוצא שלה לים עובר דרך הנמל של ג'יבוטי, והיא מחפשת להפחית את התלות הזאת. ב־2024 נחתם אפילו מזכר הבנות בין המדינות שדיבר על חכירת שטח מסומלילנד לטובת אתיופיה, אבל הוא כרגע מוקפא.

"מדוע המדינות האלה לא הכירו באופן רשמי בסומלילנד? כי זו סוגיה רגישה. הקונצנזוס באיחוד האפריקאי (המאגד את כל מדינות אפריקה ופועל לפיתוח כלכלי, שלום וזכויות אדם - ה"ו ודש"א) הוא שלא ממהרים לערער על הגבולת הקיימים. לכאורה, אם מדינה אחת שבה מיעוט אתני שהתנתק ממדינת־האם תזכה לעצמאות - זה יהיה תקדים לעוד הרבה תביעות עצמאות שיבואו אחר כך".

בואי נדבר על סעודיה. אנחנו רגילים לראות אותה בציר הסוני המתון לצד איחוד האמירויות, אבל בהקשר האפריקאי היא דווקא ממוקמת אחרת.
"זה זמן יש יריבות בין איחוד האמירויות לסעודיה על ההובלה הכלכלית־מסחרית של המפרץ הפרסי. סעודיה היא המדינה הגדולה מבין השתיים, והמנהיג בפועל שלה מוחמד בן סלמאן רוצה את התפקיד הזה לעצמו. זה מה שגם מוביל אותו להתקרב יותר אל האחים המוסלמים".

אז למעשה היריבות הזאת משפיעה גם על התפלגות הקואליציות באפריקה. אם מצד אחד ניצבת איחוד האמירויות, עם ישראל, לצד סומלילנד, מעברו השני של המתרס עומדת סעודיה, המעורבת בסודן, עם טורקיה ומצרים, שפורסות את השפעתן על סומליה. ואיפה איראן נכנסת לתמונה?
"מאז פרוץ המלחמה בישראל איראן הגבירה את נוכחותה באפריקה, במיוחד בסודן. היא החלה לספק נשק לצבא שלה ובאופן זה התקרבה למחנה של סעודיה ומצרים. במילים אחרות, כשאיראן מחזקת את צבא סודן, היא בעצם מחזקת את המדינה שמצרים רואה בה את עוגן היציבות שלה מדרום (מה שמקרב בין איראן ומצרים - ה"ו ודש"א)".

אז נראה שקיים ניגוד אינטרסים בין מצרים לישראל באזור, בין היתר כי מצרים נוכחת בכוחות גדולים דווקא בסומליה.
"יש ניגוד אינטרסים. הכוחות המצריים שנמצאים בסומליה קשורים במאבק היסטורי עתיק יומין מול אתיופיה על מי הנילוס. לפני כעשור האתיופים התחילו להקים את סכר התחייה, הגדול ביותר באפריקה, כדי לייצר חשמל ולפתח את הכלכלה שלהם. אתיופיה היא המדינה הגבוהה ביותר, ולכן היא מקור המים של הנילוס, ואילו מצרים, שכמעט כל צריכת המים שלה היא מהנילוס, נמצאת במורד. הסכר הפך לאיום על ביטחון המים של מצרים. הנוכחות הצבאית בסומליה, שגובלת באתיופיה, נועדה בין השאר לייצר איום חיצוני מול אתיופיה".

ואיך זה מתחבר לסומלילנד?
"המהלך הישראלי מול סומלילנד שם אותנו יותר בצד של איחוד האמירויות ואתיופיה, וזו הסיבה שהמצרים הגיבו נגדו בחריפות. משרד החוץ המצרי כינה אותו 'הפרה בוטה' של ריבונות סומליה ושל המשפט הבינלאומי".

"העדה האתיופית בישראל יכולה לתווך בהשקעות"

נגענו עד עכשיו בפעילותן של מדינות המזרח התיכון והמפרץ באפריקה. סין ורוסיה נוכחות שם גם כן. מהי המטרה מבחינתן?
"סין נמצאת בכל מקום באפריקה. היא נכנסה בשנות האלפיים, באה עם הרבה כסף ובנתה תשתיות. כיום אפריקה היא שוק היצוא הכי גדול של סין".

אפשר לאפיין את שיטת הפעולה הסינית?
"מלכודות חוב. סין באה למדינות השונות עם המסר הבא: אני אתן לך הלוואה אסטרונומית. את לא יכולה להחזיר? אין בעיה. הנמל שלך עכשיו עובר אליי בחכירה ל־50 שנה, או שתיתני לי את זה בנפט. גם המודל הרוסי עובד באופן דומה, למשל מאמנים צבא ומקבלים זכויות כרייה במחצבים שונים".

על מה בדיוק מתחרות המעצמות באפריקה?
"באפריקה יש את המשאבים העיקריים למהפכה הירוקה והדיגיטלית. 70% מהקובלט העולמי מגיע מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. 30% מעתודות הליתיום ו־40% מהזהב בעולם נמצאים באפריקה. העולם נאבק על המתכות הנדירות האלה. המשאב השני שם, שחשוב במיוחד למדינות המפרץ, הוא התבואה. השלישי - אנשים. כיום יש מיליארד וחצי אנשים באפריקה ועד 2050 מדברים על 2.5 מיליארד. זו הדמוגרפיה הצומחת ביותר בעולם. אחד מכל ארבעה אנשים הולך להיות אפריקאי, אחד מכל שני ילדים שייוולדו יהיה אפריקאי. תחשבו על המשמעויות לצריכה".

אילו מדינות באפריקה נחשבות בעלות הפוטנציאל הכי גבוה לצמיחה כלכלית וקדמה בעשורים הקרובים?
"יש כלכלות באפריקה שמראות קצב צמיחה שנתי פנומנלי: סנגל עם 7.9%, רואנדה עם 7%, חוף השנהב 6.4% ואפילו אתיופיה עם 7.2%, שזו מדינה עם פוטנציאל גבוה להשקעות כלכליות מבחינתנו. מדובר בארבע שעות טיסה בלבד והעדה בישראל יכולה להיות גשר תרבותי ולסייע".

עוד כתבות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?