צילום: AP/Evan Vucci, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
בפעם האחרונה שהעולם כולו תהה אם ארה"ב עומדת להתערב צבאית באיראן, ביולי אשתקד, מצאו את עצמם האירופאים מלוהקים על-ידי האמריקאים לתפקיד המשפיל של חוליית הטעיה. שרי החוץ של גרמניה, צרפת ובריטניה נשלחו בברכת וושינגטון למה שהם הגדירו כ"פגישה מכרעת" עם האיראנים בשווייץ. בתום הפגישה דיברו השלושה על הסיכוי הממשי "לגישור הפערים בתוכנית הגרעין" - רק כדי לגלות כי הפור כבר נפל, ומפציצים אמריקאים נשלחו לקבור את תוכנית הגרעין האיראנית בפורדו על-ידי פצצות ענק כמה ימים לאחר מכן.
● האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע
● המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן
● שינוי גישה? אירופה מאיימת בסנקציות על ארה"ב עקב הצהרות על סיפוח גרינלנד
כעת, האירופאים כמעט לחלוטין מחוץ למשחק. האיראנים למדו את הלקח שלהם וכבר אינם טורחים להעביר מסרים דרכם לארה"ב או להיפגש עם איתם בבירות אירופיות כדי לדון בהסכם הגרעין או בנושאים אחרים.
האמריקאים, מצדם, מנהלים חזית חדשה מול אירופה, המעודדת את כוחות האופוזיציה ביבשת בתור מדיניות ביטחון לאומית, ומאיימים בהשתלטות על גרינלנד. אם מישהו תהה היכן נמצאת אירופה בעימות הנוכחי באיראן, ברגע המכריע שעשוי למוטט את שלטון האייתולות הקיצוני - הרי שהיא עמוק בשוליים.
אחרי סוף שבוע של הרג המוני של מפגינים איראניים, התגובות האירופיות הרשמיות שהתפרסמו בימים האחרונים היו חלביות ברובן. האחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הודיעה אתמול (ג') כי היא נמצאת ב"התייעצויות" עם מדינות האיחוד על "סבב נוסף של סנקציות על איראן". בריטניה, צרפת וגרמניה פירסמו הודעה משותפת שבה הן "גינו בחריפות" את הרג המפגינים. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ חלק עם כתבים את אבחנתו הכללית כי "משטר שיכול להישאר בשלטון רק באמצעות אלימות הוא למעשה גמור".
אדישות בציבור האירופי
גם הציבור האירופי ברובו אדיש. בניגוד לתגובה הנחרדת בגלי הפגנות קודמים באיראן, כולל הדיכוי האכזרי של נשים וצעירים בגל הקודם ב-2022, נראה כי כלי התקשורת והציבור מתייחסים לנושא יותר בהקשר של המדיניות החדשה של ארה"ב בעולם, מאשר סוגיה שבה אירופה עשויה להתערב; כהמשך של הפעולה האמריקאית בונצואלה הרחוקה, למרות שהפעם מדובר בחצר האחורית של אירופה.
אומנם יש הפגנות של גולים איראניים, אבל כלי התקשורת והציבור אינם מזועזעים ממה שקורה ברחובות הערים הגדולות של איראן. הכותרת של ה"שפיגל" היום (ד') הייתה: "האם טראמפ הולך לנסות את דוקטרינת FAFO (Fuck Around and Find Out) שלו על משטר האייתולות?".
העימות מול ארה"ב והסדר העולמי החדש הם אלה שממסגרים עבור האירופאים את התלקחות ההפגנות הנוכחית כנושא שבין ארה"ב תחת טראמפ לאיראן, לכאורה רחוק מהם. רק בבריטניה הביעו נכונות כלשהי, מסויגת, לקחת חלק אפשרי במבצע צבאי או בפעולות שיסייעו למפגינים בהובלת ארה"ב. "אבל יש הרבה שאלות פתוחות", אמר שר בממשלה הנוכחית.
משמרות המהפכה יוכרזו כארגון טרור?
למעשה, לאירופה יש עדיין תפקיד למלא בהגברת הלחץ על המשטר באיראן, אם תרצה לעשות זאת. מדובר בצעד שנמנעה עד כה לעשות - הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור.
גורמים ישראלים רשמיים לחצו על ממשלות ביבשת מאז תחילת המלחמה הרב-חזיתית של ישראל להיעתר לדרישה הוותיקה הזו. הם הציגו מקרים ספציפיים של פעולות טרור שמומנו על-ידי משמרות המהפכה באירופה, הכינו את התיק נגד משמרות המהפכה והצליחו לגייס את הממשלה הגרמנית, לפחות, לנושא. ברמה האירופית, עם זאת, הדיווחים מהימים האחרונים מראים על התנגדות נמשכת של צרפת, איטליה ולוקסמבורג, בין היתר, לצעד.
כך שכרגע האירופאים מסתפקים במעמד של צופים מהצד. למרות ההשלכות הישירות על הכלכלה האירופית, שבמשך שנים ניסתה לפתוח את ערוץ יבוא הנפט האיראני ואת ערוצי היצוא למדינה המרכזית, הם מסתפקים כעת בגינויים ובבחינה של סנקציות נוספות. תוך כדי כך, הם שוב ממחישים את חולשתו של האיחוד האירופי במצב העניינים העולמי החדש.