על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני
● האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע
1הסיבה לכך שהאפשרויות של טראמפ באיראן מוגבלות
בעוד שנשיא ארה"ב אומר למפגינים באיראן ש'העזרה בדרך' סביר להניח כי "כל פעולה צבאית לא צפויה להצליח", פורסם בגרדיאן הבריטי. "דונלד טראמפ אולי אינו חושש להשתמש בכוח צבאי נגד איראן, לפי הבית הלבן, אך בפועל לנשיא יש מעט מאוד אם בכלל אפשרויות שיכולות לסייע באופן ברור לתנועת המחאה במדינה, וזאת מבלי להזכיר שההיסטוריה של התערבות אמריקאית באזור רחוקה מלהיחשב כהצלחה", נכתב.
למעשה, בחודשים האחרונים נרשמה דווקא נסיגה של כוחות אמריקאיים במזרח התיכון, "מה שמצמצם עוד יותר את האפשרויות הצבאיות".
"משמעות הדבר היא שכל תקיפה אווירית או טילית נגד מטרות של המשטר ואולי אף נגד המנהיג האיראני, האייתוללה עלי חמינאי, תצטרך ככל הנראה לצאת מבסיסי חיל האוויר של ארה"ב ובעלות בריתה במזרח התיכון", נכתב.
השאלה המרכזית כרגע היא "מה בדיוק תתקוף ארה"ב? ניתן לזהות אתרים צבאיים ואזרחיים המשמשים את המשטר האיראני, אך הן המחאות והן הדיכוי ההולך ומדמם מצד המשטר מתרחשים ברחבי המדינה כולה. מיקוד מטרות אינו תמיד מדויק, אתרים עלולים להיות מזוהים בטעות, ונפגעים אזרחיים באזורים עירוניים הם סיכון ברור. ולא ברור כלל שמהלך כזה יהיה אפקטיבי בשטח", נכתב בגרדיאן.
ברשת החדשות האמריקאית ה-CNN כתבו כי בישראל עוקבים עם יד על הדופק אחרי ההתפתחויות באיראן, "המדינה שאולי יש לה הכי הרבה מה להרוויח מהמצב ממתינה מאחורי הקלעים, מהססת להתערב, גם כאשר יריבתה האזורית נמצאת בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה מזה שנים".
"עבור ישראל, התערבות בשלב זה עלולה להעניק לטהרן בדיוק את מה שהיא זקוקה לו: היכולת להסיט אשמה מהבעיות הפנימיות המתמשכות ולהפנות את הזרקור לאויב חיצוני", נכתב ב-CNN.
בכיר ביטחוני ישראלי לשעבר אמר בעילום שם ל-CNN כי "מנקודת המבט של ישראל, זה לא הזמן הנכון להתערב, אין סיבה לשבש את ההיחלשות הפנימית של המשטר או לתת לו עילה לגייס תמיכה מבית".
מתוך הגרדיאן מאת דן סבאג. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-CNN מאת טל שלו. לקריאת הכתבה המלאה.
2"האנטישמיות של האייתוללות הביאה לחורבנה של איראן"
"בין הסיסמאות הבולטות שנשמעות בימים אלה מפי המפגינים המציפים את רחובות איראן נמצאת זו: 'לא עזה ולא לבנון - חיי למען איראן'. זו יותר מדחייה של מדיניות החוץ של המשטר. זו תזכורת לכך שמדיניות של אנטישמיות נוטה, בסופו של דבר, להחריב את האנטישמי עצמו", פורסם בניו יורק טיימס האמריקאי במאמר דעה של הפובליציסט ברט סטיבנס.
"מאז המהפכה האיראנית ב־1979, המשטר גילה אובססיה ייחודית כלפי יהודים. השנאה המוגלתית לישראל נובעת מכך", נכתב.
גם הטקסט הפוליטי המכונן של המשטר של המנהיג העליון הראשון אחרי המהפכה, רוחאללה ח'ומייני, רצוף באמירות אנטישמיות כמו "מן ההתחלה ממש נאלצה התנועה ההיסטורית של האסלאם להתמודד עם היהודים, שכן הם היו הראשונים שייסדו תעמולה אנטי־אסלאמית". גם המנהיג הנוכחי, חמינאי מכחיש שואה באופן מוצהר.
סטיבנס קובע כי "האובססיה של המשטר הנוכחי היא תוצר טהור של אידאולוגיה אסלאמיסטית - לא של אינטרס לאומי". סטיבנס מבהיר "מה שמעורר את זעמם של האיראנים אינו רק ניהול כלכלי כושל ושחיתות. זהו גם משטר שמעדיף לנהל ג'יהאד נצחי נגד האויב הציוני מאשר להאכיל את עמו".
כעת, גם במידה והמשטר האיראני השברירי יתמוטט "הפוליטיקה האנטישמית שלו תמלא תפקיד מרכזי בנפילתו. זהו פרדוקס היסטורי, לנוכח כוונותיהם של חומייני וחמינאי".
"יש כאן לקח רחב יותר בעידן שבו פוליטיקה אנטי־יהודית זוכה לתפוצה הולכת וגוברת. אנטישמיות היא רעה מסיבות רבות, אך היא גם טיפשית באופן קטלני: היא מטפחת תודעה של תאוריות קונספירציה סנסציוניות; מחפשת שעירים לעזאזל לכישלונות לאומיים במקום לקחת אחריות; ומוקיעה ומדכאת מיעוט יצרני ומשכיל. חברות שגירשו או רדפו את הקהילות היהודיות שלהן - מספרד, דרך רוסיה ועד העולם הערבי - נידונו כולן לדעיכה ארוכת טווח. כך גם איראן של ימינו", מסכם סטיבנס.
מתוך הניו יורק טיימס מאת ברט סטיבנס. לקריאת הכתבה המלאה.
3מזג האוויר הקיצוני ותנאי המחייה הירודים גורמים לתמותה ברצועת עזה
"רוחות חזקות הפילו קירות על אוהלים רעועים של פלסטינים שנעקרו מבתיהם בעקבות המלחמה בעזה, וגרמו למותם של לפחות ארבעה בני אדם", פורסם בסוכנות הידיעות האמריקאית AP. "בין ההרוגים שתי נשים, ילדה וגבר, לפי בית החולים שיפאא", נכתב.
"תנאי מחיה מסוכנים נמשכים בעזה לאחר יותר משנתיים של הפצצות ישראליות הרסניות ומחסור בסיוע. הפסקת אש נכנסה לתוקף מאז ה-10 באוקטובר, אך ארגוני סיוע אומרים כי לרוב הפלסטינים אין מחסה הולם שיוכל לעמוד בסופות החורף התכופות", נכתב. בנוסף, "משרד הבריאות בעזה מסר השבוע כי תינוק בן שנה מת מהיפותרמיה במהלך הלילה, בעוד דובר סוכנות הילדים של האו"ם אמר כי מאז תחילת הפסקת האש נהרגו למעלה מ־100 ילדים ובני נוער באמצעים 'צבאיים'".
"שלושה בני אותה משפחה, מוחמד חמודה בן 72, נכדתו בת ה־15 וכלתו, נהרגו כאשר קיר בגובה שמונה מטרים קרס על האוהל שלהם באזור חוף הים התיכון של העיר עזה, כך מסר בית החולים שיפאא. לפחות חמישה בני אדם נוספים נפצעו", נכתב. בן המשפחה בסל חמודה אמר ל-AP "העולם אפשר לנו לחזות במוות בכל צורותיו. נכון שההפצצות אולי נפסקו זמנית, אבל ראינו ברצועת עזה כל סיבת מוות שניתן להעלות על הדעת".
המשרד ההומניטרי של האו"ם דווח כי "מאות אוהלים ומבנים ארעיים נסחפו או ניזוקו קשות". "יסמין שלחה, אישה עקורה מהעיירה הצפונית בית לאהיא, עמדה מול רוחות שהרימו את יריעות האוהלים סביבה בזמן שתפרה את האוהל שלה מחדש במחט וחוט. לדבריה, האוהל קרס על משפחתה בלילה הקודם, בעת שישנו", נכתב. יסמין אמרה ל-AP "הרוחות היו חזקות מאוד, מאוד. האוהל קרס עלינו, כפי שאתם רואים, מצבנו חמור".
מתוך AP מאת ופאא שוראפה וסמי מגדי. לקריאת הכתבה המלאה.