סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl
הסימן הברור ביותר לכך שאיראן על סף קריסה לא הגיע מהזעם המדוכא של האופוזיציה במדינה או מהתקוות הנכזבות של צעירים הצמאים לחופש אישי רב יותר. הוא הגיע מקריסה של בנק.
● ראיון | החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות
● מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול
בסוף השנה שעברה, בנק איינדה (Ayandeh), שנוהל בידי מקורבי המשטר וספג הפסדים של כמעט חמישה מיליארד דולר על ערימה של הלוואות כושלות, פשט את הרגל. הממשלה מיזגה את הפירמה לתוך בנק ממשלתי והדפיסה סכום כסף עצום כדי לנסות לכסות את כל ההפסדים. המהלך קבר את הבעיה, אך לא פתר אותה.
במקום זאת, הכישלון הפך גם לסמל וגם לגורם מאיץ של התפוררות כלכלית, שבסופו של דבר הביאה למחאות שהן כעת האיום המשמעותי ביותר על המשטר מאז ייסוד הרפובליקה האסלאמית לפני חצי מאה. קריסת הבנק הבהירה כי המע' הפיננסית האיראנית, הנתונה ללחץ לאחר שנים של סנקציות, הלוואות גרועות והסתמכות על כסף מודפס אינפלציוני, נעשית יותר ויותר חדלת פירעון ובלתי נזילה. חמישה בנקים אחרים נחשבים חלשים באופן דומה.
התזמון הגרוע ביותר
המשבר פגע במדינה בזמן הגרוע ביותר האפשרי. אמינותה של ממשלת איראן כבר נפגעה ממלחמה בת 12 יום עם ישראל וארה"ב ביוני, שהראתה כי הממשלה אינה יכולה להגן על אוכלוסייתה מפני התקפה. המנהיגים סירבו להתפשר במו"מ על תוכנית הגרעין של המדינה, ולכן לא זכו להקלה בסנקציות המוטלות על המדינה. בנובמבר, ישראל וארה"ב איימו לתקוף שוב אם איראן תנסה לשקם את ארסנל הטילים הבליסטיים שלה או את מאמציה הגרעיניים.
המטבע המעורער של המדינה, הריאל, החל שוב להסתחרר כלפי מטה והמדינה לא הצליחה לעצור אותו. פעולות האכיפה של ארה"ב ניתקו את איראן מזרם הדולרים החיוני לה המגיע מעיראק, הפחיתו משמעותית את הכנסותיה במטבע קשה ממכירות נפט והוציאו מהישג ידה את עתודות המט"ח שלה בחו"ל באמצעות סנקציות.
לאחר עשרות שנים של פתרונות שהונדסו כדי לעקוף הבעיה ושל שימוש בזרימות מזומנים חשאיות כדי לשמור על תפקודה של כלכלת המדינה החבוטה, טהרן הגיעה למבוי סתום, ואין לה כלים להתמודד עם משבר כלכלי מעמיק או לענות על צורכי אוכלוסייה שהופכת נואשת יותר ויותר. מאות סוחרים, שבדרך כלל אינם מצטרפים למחאות ההמוניות במדינה, יצאו לרחובות טהרן כדי לדרוש סיוע.
"זה היה בנק מקושר היטב, מושחת, מה שהדגיש שמע' הבנקאות עצמה היא אמצעי להגדלת העושר של המקושרים היטב", אמר עדנאן מזארי, סגן מנהל לשעבר של מחלקת המזה"ת ומרכז אסיה בקרן המטבע הבינלאומית. כישלון הבנק הוסיף למה שהוא כינה "נקודת השיא של אובדן הלגיטימציה של המשטר אחרי התקיפה הישראלית".

"בנקאי מושחת"
בנק איינדה נוסד ב־2013 ע"י עלי אנסארי, איש עסקים איראני שמיזג שני בנקים בבעלות המדינה עם בנק אחר שייסד קודם לכן, כדי להקים את הגוף החדש. הוא בן לאחת המשפחות העשירות במדינה, ובעל אחוזה בשווי מיליוני דולרים בצפון לונדון. מבחינה פוליטית, הוא נתפס כמקורב לנשיא השמרן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד.
בריטניה הטילה סנקציות על אנסארי בשנה שעברה, ימים ספורים לאחר קריסת איינדה, וכינתה אותו "בנקאי ואיש עסקים איראני מושחת" שסייע במימון ארגון האליטה הצבאי והעסקי האיראני רב הזרועות, משמרות המהפכה האסלאמית. בהצהרה באוקטובר, אנסארי תלה את כישלון הבנק ב"החלטות ומדיניות שנקבעו ולא היו בשליטת הבנק".
איינדה הציע את שיעורי הריבית הגבוהים ביותר מבין הבנקים באיראן, משך אליו מיליוני מפקידים ולווה הון רב מהבנק המרכזי, שהדפיס כסף כדי למנוע את קריסתו, אמרו כלכלנים. כמו בנקים איראניים בעייתיים אחרים, לאיינדה היה מס' רב של הלוואות לא מתפקדות, אחד ממגוון גורמים שהביאוהו לבסוף לכישלון.
ההשקעה הגדולה ביותר שלו הייתה קניון איראן, שנפתח ב־2018. הפרויקט היה מפואר במידה שלא תאמה את הקיפאון בכלכלה האיראנית בכללותה. הקניון, שגודלו כפול מגודל הפנטגון, הוא עיר בתוך עיר עם אולם קולנוע IMAX משלו, ספרייה, בריכות שחייה ומתחמי ספורט, ויש בו גנים מקורים, אולם תצוגה לרכבים ואולם מראות בסגנון ארמון פרסי קיסרי מהמאה ה־16.
כלכלנים וגורמים איראניים אמרו שהפרויקט הוא אחת הדוג' להלוואות עצמיות, שבהן הבנק של אנסארי הלווה למעשה כסף לחברות בבעלותו. כאשר הבנק נסגר, דיווּח בסוכנות הידיעות הרשמית למחצה 'טסנים' שציטט בכיר בבנק המרכזי קבע כי יותר מ־90% ממשאבי הבנק היו קשורים לפרויקטים בניהולו.
דחפו לסגירת הבנק
איינדה ספג במשך שנים ביקורת מצד כמה פוליטיקאים שמרנים ורפורמיסטים, שדחפו לסגירת הבנק וטענו כי תמיכת הבנק המרכזי במוסד תגביר את האינפלציה עקב הצורך שלו להדפיס כסף שיממן אותו.
קריאות אלו הגיעו לשיאן בסוף השנה שעברה. ראש מע' המשפט באיראן, גולאם־חוסיין מוחסני אז'אי, קרא באוקטובר בפומבי לבנק המרכזי לנקוט פעולה, ואיים ברשתות החברתיות לנקוט צעדים משפטיים אם רשויות הבנקאות לא יתערבו. הבנק המרכזי הודיע על פירוק איינדה למוחרת.
הממשלה לקחה על עצמה את חובות הבנק ואילצה אותו להתמזג עם המלווה הממשלתי הגדול ביותר במדינה, בנק "מלי". לפחות חמישה בנקים איראניים נוספים ניצבים כעת בפני גורל דומה, ע"פ כלכלנים והצהרה של גורם בבנק המרכזי בשנה שעברה. ביניהם כלול גם בנק "ספא", אחד הגדולים במדינה, שמיזג לתוכו בעבר בנקים כושלים אחרים.
מנהל הפיקוח על הבנקים בבנק המרכזי האיראני כינה את איינדה בשנה שעברה "הונאת פונזי". עבור איראנים רבים, הוא היה סמל למע' שמשאביה המעטים הופנו למעטים המקושרים היטב בזמן שהם עצמם סבלו.
"זוהי דוגמה נוספת לסיפורי שחיתות או פרקטיקות לא הוגנות שנותנים לרבים מהאזרחים הרגילים את הרושם שהמע' עוותה נגדם, או לפחות עוותה כדי לשרת מס' קטן של חברי אליטה", אמר אספנדיאר באטמנג'ליג', מנכ"ל קרן Bourse & Bazaar, מכון מחקר כלכלי.
סערה מושלמת
איינדה היה במרכז של מה שכלכלנים מכנים משבר רחב יותר במע' הפיננסית, שהואץ בעקבות הטלה מחודשת של הסנקציות האמריקאיות ב־2018.
בהיעדר מימון, בנקים איראניים הסתמכו על הלוואות מהבנק המרכזי באמצעות מנגנון חירום לנזילות שגבה ריביות גבוהות אך הלווה כסף מבלי לדרוש ביטחונות. לאחר מכן הבנקים השקיעו את הכספים באופן שגוי, ולעתים קרובות הלוו לחברי אליטות מקושרים לצורך עיסוק בספקולציות ובפרויקטים גדולים של בנייה.
הבנק המרכזי הדפיס כסף כדי לממן את ההלוואות, אף שגורמים רשמיים בבנקים וכלכלנים הזהירו זה מכבר כי פעולות אלה יוצרות מחזור אינפלציוני ומחלישות את המטבע.
התוצאה הייתה מע' פיננסית רעועה שתלויה במדינה, בתקופה שבה איראן עמדה להיפגע מסדרת זעזועים חמורים יותר ויותר: גלי סנקציות, נפילת בעלי ברית אזוריים כמו חיזבאללה ומשטר אסד בסוריה, ועימות ישיר עם ישראל וארה"ב. נכון ל־2019, הממשלה שלטה למעשה בכ־70% ממע' הבנקאות באיראן, ע"פ ניתוח של מזארי, בכיר לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית.
קריסת איינדה הדליקה נורות אזהרה. "היא חיזקה את התחושה שמע' הבנקאות שברירית ופגיעה מאוד", אמר מזארי. "אם משהו ישתבש, התוצאות יגיעו לקופת הציבור".
קריסתה הכלכלית של איראן הלכה והתהוותה במשך שנים, אך התהליך זורז בחודשים האחרונים. המטבע הלאומי איבד 84% מערכו בהשוואה לדולר ב־2025. מחירי המזון עלו בקצב שנתי של 72%, כמעט כפול מהממוצע בשנים האחרונות. המדינה גם מתמודדת עם משבר אנרגיה ומים כה חמור, עד שהנשיא מסעוד פזשכיאן הציע להעביר את הבירה אל מחוץ לטהרן ולקרב אותה לחוף האוקיינוס ההודי.
השכר לא עמד בקצב ההתייקרות, והמחירים העולים במהירות דחפו איראנים מן השורה לנקודת שבירה. אנשים אמרו שהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם מזון. עם ירידה של ערך הריאל משעה לשעה, בעלי חנויות לא הצליחו לקבוע מחירים. יבואנים הפסידו כסף עוד לפני שהספיקו להציע את סחורותיהם למכירה. "מעמד הביניים האיראני נהרס", אמרה אמנית בת 43 ותושבת טהרן. "כשאתה כבר לא יכול אפילו לנסות להשיג מזון, אין לך מה להפסיד."
כאשר הממשלה הוציאה כסף כדי לייצב את איינדה, היא קיצצה את התמיכה בציבור. התקציב שהציעה הממשלה בדצמבר כלל מס' צעדי צנע. הוא קרא לביטול שער חליפין המעודד יבוא, להסרת חלק מסובסידיות הלחם ולמכירה של בנזין מיובא במחירי שוק. הממשלה הציעה לקצץ 10 מיליארד דולר בסה"כ מן התמיכה הממשלתית בציבור ובקב' אינטרס מרכזיות כמו יבואנים, ע"פ ניתוח של ביג'אן חאג'פור, שותף מנהל בחברת הייעוץ Eurasian Nexus Partners שבסיסה בווינה.
התקציב הוצג רשמית לפרלמנט ב־23 בדצמבר, אך השמועות על גל הצנע הקרוב נפוצו עוד קודם, מה שעורר חששות לגבי דחק כלכלי נוסף בתקופה שבה הריאל כבר ירד. כלכלנים אמרו כי המשבר הפיננסי הגובר הגיע לשיאו באותו הזמן שבו סערה מושלמת של לחצים - החמרת הסנקציות הבינלאומיות, תוצאות המלחמה עם ישראל בשנה שעברה ושנים של ניהול כלכלי כושל - שחקה את יכולתה של הממשלה להתמודד עימו.
החמרת הסנקציות האמריקאיות והאירופיות אילצה את תעשיית הנפט של איראן להסתמך על "צי צללים" בינלאומי של מכליות כדי לייצא את מוצריה, מה שמביא לכך חלק גדול יותר מהכנסות הנפט זורם לידי מתווכים ופחות מגיע לקופת המדינה ולכלכלה האיראנית הרחבה יותר.
הגברת האכיפה האמריקאית נגד הלבנת הון ע"י בנקים עיראקיים שללה מאיראן את אחד ממקורות הדולרים החשובים ביותר שלה. בנקים עיראקיים נודעו כ"ריאות" של המע' הפיננסית האיראנית, וסיפקו נזילות לבנקים המבודדים של איראן.
המלחמה עם ישראל גרמה גם היא הלם משמעותי והגבירה את הצורך של הממשלה להגדיל את הוצאות הביטחון, כדי לבנות מחדש את יכולותיה הצבאיות ולחזק בני ברית כמו חיזבאללה.
הלחץ הצבאי החל לעלות שוב בסוף 2025, לאחר הפוגה של שישה חודשים. ארה"ב וישראל הזהירו מפני תקיפות חדשות על תוכנית הטילים של איראן, איום שהוחמר ע"י הפשיטה האמריקאית על קראקס כדי ללכוד את נשיא ונצואלה בתחילת ינואר.
החרדות מפני מתקפה חדשה האיצו בריחת הון מאיראן, שהחלה במלחמת 12 הימים עם ישראל בקיץ שעבר. האיראנים נפטרו מהריאל והעבירו את כספם למטבע חוץ, לזהב ולנכסים כמו מטבעות קריפטוגרפיים.
ג'וואד סאלחי־אספהאני, כלכלן באוניברסיטת וירג'יניה טק, העריך את בריחת ההון הכוללת של איראן בשנה שעברה בסכומים של בין 10 ל־20 מיליארד דולר. היא יצרה את מה שהוא כינה "מצב גרוע שלא נראה בר קיימה".
משבר אנרגיה שנבע ממחסור בגז טבעי, שהחל ב־2024, גרם להפסקות חשמל ארוכות. הפסקות אלה התרחשו למרות עושרה העצום של המדינה בנפט ובגז, ועוררו שאלות בנוגע למאמציה המסוכנים של הממשלה, שנמשכו עשרות שנים, להעשיר אורניום עבור מה שהיא כינתה תוכנית אנרגיה גרעינית למטרות לא צבאיות.
הפסקות החשמל הגוברות, המחסור המחמיר במים, והמטבע שערכו הולך ופוחת - כל אלה תדלקו בקרב איראנים רבים את הרושם שהמדינה מתחילה להתמוטט.
הממשלה ניסתה להרגיע את המפגינים על ידי הצגת סובסידיה חודשית במזומן של 10 מיליון ריאל לאדם - כשבעה דולר, אם כי באיראן סכום זה שווה יותר - ונשבעה לפעול נגד עליות מחירים מופרזות. נגיד הבנק המרכזי של איראן התפטר בסוף דצמבר והוחלף ע"י עבדולנאסר המתי, שר הכלכלה לשעבר, שהודח ע"י הפרלמנט בשנה שעברה כאשר המדינה נקלעה למשבר המטבע שלה.
זה לא עבד. המחאות החלו בסוף השנה ובמשך שבועיים הסלימו, והתפשטו לעשרות ערים ברחבי המדינה. אלפים הפגינו בימים האחרונים, למרות השבתת אינטרנט והחמרת דיכוי המחאה על ידי הממשלה, שבמהלכו נהרגו מאות בני אדם, ע"פ ארגוני זכויות אדם.
ללא תלות בתוצאות המחאות, הלחץ על המשטר שנגרם מבעיות פיננסיות פנימיות עמוקות, עם לחץ כבד מבחוץ, לא ייעלם.
"אם הם היו יכולים לפתור את הבעיות בכסף, הם היו עושים זאת קודם, ולא היו צריכים לנקוט בסוג כזה של אלימות", אמר אריק מאיירסון, אסטרטג השווקים המתעוררים הראשי בבנק השוודי SEB. "המצב באמת מקשה על המשטר".