גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת הבנק שהחלה את תהליך ההתרסקות של איראן

הלוואות כושלות למקורבי המשטר הפילו את בנק איינדה, והאיצו משבר פיננסי ארוך טווח

סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl
סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הסימן הברור ביותר לכך שאיראן על סף קריסה לא הגיע מהזעם המדוכא של האופוזיציה במדינה או מהתקוות הנכזבות של צעירים הצמאים לחופש אישי רב יותר. הוא הגיע מקריסה של בנק.

ראיון | החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות
מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול

בסוף השנה שעברה, בנק איינדה (Ayandeh), שנוהל בידי מקורבי המשטר וספג הפסדים של כמעט חמישה מיליארד דולר על ערימה של הלוואות כושלות, פשט את הרגל. הממשלה מיזגה את הפירמה לתוך בנק ממשלתי והדפיסה סכום כסף עצום כדי לנסות לכסות את כל ההפסדים. המהלך קבר את הבעיה, אך לא פתר אותה.

במקום זאת, הכישלון הפך גם לסמל וגם לגורם מאיץ של התפוררות כלכלית, שבסופו של דבר הביאה למחאות שהן כעת האיום המשמעותי ביותר על המשטר מאז ייסוד הרפובליקה האסלאמית לפני חצי מאה. קריסת הבנק הבהירה כי המע' הפיננסית האיראנית, הנתונה ללחץ לאחר שנים של סנקציות, הלוואות גרועות והסתמכות על כסף מודפס אינפלציוני, נעשית יותר ויותר חדלת פירעון ובלתי נזילה. חמישה בנקים אחרים נחשבים חלשים באופן דומה.

התזמון הגרוע ביותר

המשבר פגע במדינה בזמן הגרוע ביותר האפשרי. אמינותה של ממשלת איראן כבר נפגעה ממלחמה בת 12 יום עם ישראל וארה"ב ביוני, שהראתה כי הממשלה אינה יכולה להגן על אוכלוסייתה מפני התקפה. המנהיגים סירבו להתפשר במו"מ על תוכנית הגרעין של המדינה, ולכן לא זכו להקלה בסנקציות המוטלות על המדינה. בנובמבר, ישראל וארה"ב איימו לתקוף שוב אם איראן תנסה לשקם את ארסנל הטילים הבליסטיים שלה או את מאמציה הגרעיניים.

המטבע המעורער של המדינה, הריאל, החל שוב להסתחרר כלפי מטה והמדינה לא הצליחה לעצור אותו. פעולות האכיפה של ארה"ב ניתקו את איראן מזרם הדולרים החיוני לה המגיע מעיראק, הפחיתו משמעותית את הכנסותיה במטבע קשה ממכירות נפט והוציאו מהישג ידה את עתודות המט"ח שלה בחו"ל באמצעות סנקציות.

לאחר עשרות שנים של פתרונות שהונדסו כדי לעקוף הבעיה ושל שימוש בזרימות מזומנים חשאיות כדי לשמור על תפקודה של כלכלת המדינה החבוטה, טהרן הגיעה למבוי סתום, ואין לה כלים להתמודד עם משבר כלכלי מעמיק או לענות על צורכי אוכלוסייה שהופכת נואשת יותר ויותר. מאות סוחרים, שבדרך כלל אינם מצטרפים למחאות ההמוניות במדינה, יצאו לרחובות טהרן כדי לדרוש סיוע.

"זה היה בנק מקושר היטב, מושחת, מה שהדגיש שמע' הבנקאות עצמה היא אמצעי להגדלת העושר של המקושרים היטב", אמר עדנאן מזארי, סגן מנהל לשעבר של מחלקת המזה"ת ומרכז אסיה בקרן המטבע הבינלאומית. כישלון הבנק הוסיף למה שהוא כינה "נקודת השיא של אובדן הלגיטימציה של המשטר אחרי התקיפה הישראלית".

"בנקאי מושחת"

בנק איינדה נוסד ב־2013 ע"י עלי אנסארי, איש עסקים איראני שמיזג שני בנקים בבעלות המדינה עם בנק אחר שייסד קודם לכן, כדי להקים את הגוף החדש. הוא בן לאחת המשפחות העשירות במדינה, ובעל אחוזה בשווי מיליוני דולרים בצפון לונדון. מבחינה פוליטית, הוא נתפס כמקורב לנשיא השמרן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד.

בריטניה הטילה סנקציות על אנסארי בשנה שעברה, ימים ספורים לאחר קריסת איינדה, וכינתה אותו "בנקאי ואיש עסקים איראני מושחת" שסייע במימון ארגון האליטה הצבאי והעסקי האיראני רב הזרועות, משמרות המהפכה האסלאמית. בהצהרה באוקטובר, אנסארי תלה את כישלון הבנק ב"החלטות ומדיניות שנקבעו ולא היו בשליטת הבנק".

איינדה הציע את שיעורי הריבית הגבוהים ביותר מבין הבנקים באיראן, משך אליו מיליוני מפקידים ולווה הון רב מהבנק המרכזי, שהדפיס כסף כדי למנוע את קריסתו, אמרו כלכלנים. כמו בנקים איראניים בעייתיים אחרים, לאיינדה היה מס' רב של הלוואות לא מתפקדות, אחד ממגוון גורמים שהביאוהו לבסוף לכישלון.

ההשקעה הגדולה ביותר שלו הייתה קניון איראן, שנפתח ב־2018. הפרויקט היה מפואר במידה שלא תאמה את הקיפאון בכלכלה האיראנית בכללותה. הקניון, שגודלו כפול מגודל הפנטגון, הוא עיר בתוך עיר עם אולם קולנוע IMAX משלו, ספרייה, בריכות שחייה ומתחמי ספורט, ויש בו גנים מקורים, אולם תצוגה לרכבים ואולם מראות בסגנון ארמון פרסי קיסרי מהמאה ה־16.

כלכלנים וגורמים איראניים אמרו שהפרויקט הוא אחת הדוג' להלוואות עצמיות, שבהן הבנק של אנסארי הלווה למעשה כסף לחברות בבעלותו. כאשר הבנק נסגר, דיווּח בסוכנות הידיעות הרשמית למחצה 'טסנים' שציטט בכיר בבנק המרכזי קבע כי יותר מ־90% ממשאבי הבנק היו קשורים לפרויקטים בניהולו.

דחפו לסגירת הבנק

איינדה ספג במשך שנים ביקורת מצד כמה פוליטיקאים שמרנים ורפורמיסטים, שדחפו לסגירת הבנק וטענו כי תמיכת הבנק המרכזי במוסד תגביר את האינפלציה עקב הצורך שלו להדפיס כסף שיממן אותו.

קריאות אלו הגיעו לשיאן בסוף השנה שעברה. ראש מע' המשפט באיראן, גולאם־חוסיין מוחסני אז'אי, קרא באוקטובר בפומבי לבנק המרכזי לנקוט פעולה, ואיים ברשתות החברתיות לנקוט צעדים משפטיים אם רשויות הבנקאות לא יתערבו. הבנק המרכזי הודיע ​​על פירוק איינדה למוחרת.

הממשלה לקחה על עצמה את חובות הבנק ואילצה אותו להתמזג עם המלווה הממשלתי הגדול ביותר במדינה, בנק "מלי". לפחות חמישה בנקים איראניים נוספים ניצבים כעת בפני גורל דומה, ע"פ כלכלנים והצהרה של גורם בבנק המרכזי בשנה שעברה. ביניהם כלול גם בנק "ספא", אחד הגדולים במדינה, שמיזג לתוכו בעבר בנקים כושלים אחרים.

מנהל הפיקוח על הבנקים בבנק המרכזי האיראני כינה את איינדה בשנה שעברה "הונאת פונזי". עבור איראנים רבים, הוא היה סמל למע' שמשאביה המעטים הופנו למעטים המקושרים היטב בזמן שהם עצמם סבלו.

"זוהי דוגמה נוספת לסיפורי שחיתות או פרקטיקות לא הוגנות שנותנים לרבים מהאזרחים הרגילים את הרושם שהמע' עוותה נגדם, או לפחות עוותה כדי לשרת מס' קטן של חברי אליטה", אמר אספנדיאר באטמנג'ליג', מנכ"ל קרן Bourse & Bazaar, מכון מחקר כלכלי.

סערה מושלמת

איינדה היה במרכז של מה שכלכלנים מכנים משבר רחב יותר במע' הפיננסית, שהואץ בעקבות הטלה מחודשת של הסנקציות האמריקאיות ב־2018.

בהיעדר מימון, בנקים איראניים הסתמכו על הלוואות מהבנק המרכזי באמצעות מנגנון חירום לנזילות שגבה ריביות גבוהות אך הלווה כסף מבלי לדרוש ביטחונות. לאחר מכן הבנקים השקיעו את הכספים באופן שגוי, ולעתים קרובות הלוו לחברי אליטות מקושרים לצורך עיסוק בספקולציות ובפרויקטים גדולים של בנייה.

הבנק המרכזי הדפיס כסף כדי לממן את ההלוואות, אף שגורמים רשמיים בבנקים וכלכלנים הזהירו זה מכבר כי פעולות אלה יוצרות מחזור אינפלציוני ומחלישות את המטבע.

התוצאה הייתה מע' פיננסית רעועה שתלויה במדינה, בתקופה שבה איראן עמדה להיפגע מסדרת זעזועים חמורים יותר ויותר: גלי סנקציות, נפילת בעלי ברית אזוריים כמו חיזבאללה ומשטר אסד בסוריה, ועימות ישיר עם ישראל וארה"ב. נכון ל־2019, הממשלה שלטה למעשה בכ־70% ממע' הבנקאות באיראן, ע"פ ניתוח של מזארי, בכיר לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית.

קריסת איינדה הדליקה נורות אזהרה. "היא חיזקה את התחושה שמע' הבנקאות שברירית ופגיעה מאוד", אמר מזארי. "אם משהו ישתבש, התוצאות יגיעו לקופת הציבור".

קריסתה הכלכלית של איראן הלכה והתהוותה במשך שנים, אך התהליך זורז בחודשים האחרונים. המטבע הלאומי איבד 84% מערכו בהשוואה לדולר ב־2025. מחירי המזון עלו בקצב שנתי של 72%, כמעט כפול מהממוצע בשנים האחרונות. המדינה גם מתמודדת עם משבר אנרגיה ומים כה חמור, עד שהנשיא מסעוד פזשכיאן הציע להעביר את הבירה אל מחוץ לטהרן ולקרב אותה לחוף האוקיינוס ​​ההודי.

השכר לא עמד בקצב ההתייקרות, והמחירים העולים במהירות דחפו איראנים מן השורה לנקודת שבירה. אנשים אמרו שהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם מזון. עם ירידה של ערך הריאל משעה לשעה, בעלי חנויות לא הצליחו לקבוע מחירים. יבואנים הפסידו כסף עוד לפני שהספיקו להציע את סחורותיהם למכירה. "מעמד הביניים האיראני נהרס", אמרה אמנית בת 43 ותושבת טהרן. "כשאתה כבר לא יכול אפילו לנסות להשיג מזון, אין לך מה להפסיד."

כאשר הממשלה הוציאה כסף כדי לייצב את איינדה, היא קיצצה את התמיכה בציבור. התקציב שהציעה הממשלה בדצמבר כלל מס' צעדי צנע. הוא קרא לביטול שער חליפין המעודד יבוא, להסרת חלק מסובסידיות הלחם ולמכירה של בנזין מיובא במחירי שוק. הממשלה הציעה לקצץ 10 מיליארד דולר בסה"כ מן התמיכה הממשלתית בציבור ובקב' אינטרס מרכזיות כמו יבואנים, ע"פ ניתוח של ביג'אן חאג'פור, שותף מנהל בחברת הייעוץ Eurasian Nexus Partners שבסיסה בווינה.

התקציב הוצג רשמית לפרלמנט ב־23 בדצמבר, אך השמועות על גל הצנע הקרוב נפוצו עוד קודם, מה שעורר חששות לגבי דחק כלכלי נוסף בתקופה שבה הריאל כבר ירד. כלכלנים אמרו כי המשבר הפיננסי הגובר הגיע לשיאו באותו הזמן שבו סערה מושלמת של לחצים - החמרת הסנקציות הבינלאומיות, תוצאות המלחמה עם ישראל בשנה שעברה ושנים של ניהול כלכלי כושל - שחקה את יכולתה של הממשלה להתמודד עימו.

החמרת הסנקציות האמריקאיות והאירופיות אילצה את תעשיית הנפט של איראן להסתמך על "צי צללים" בינלאומי של מכליות כדי לייצא את מוצריה, מה שמביא לכך חלק גדול יותר מהכנסות הנפט זורם לידי מתווכים ופחות מגיע לקופת המדינה ולכלכלה האיראנית הרחבה יותר.

הגברת האכיפה האמריקאית נגד הלבנת הון ע"י בנקים עיראקיים שללה מאיראן את אחד ממקורות הדולרים החשובים ביותר שלה. בנקים עיראקיים נודעו כ"ריאות" של המע' הפיננסית האיראנית, וסיפקו נזילות לבנקים המבודדים של איראן.

המלחמה עם ישראל גרמה גם היא הלם משמעותי והגבירה את הצורך של הממשלה להגדיל את הוצאות הביטחון, כדי לבנות מחדש את יכולותיה הצבאיות ולחזק בני ברית כמו חיזבאללה.

הלחץ הצבאי החל לעלות שוב בסוף 2025, לאחר הפוגה של שישה חודשים. ארה"ב וישראל הזהירו מפני תקיפות חדשות על תוכנית הטילים של איראן, איום שהוחמר ע"י הפשיטה האמריקאית על קראקס כדי ללכוד את נשיא ונצואלה בתחילת ינואר.

החרדות מפני מתקפה חדשה האיצו בריחת הון מאיראן, שהחלה במלחמת 12 הימים עם ישראל בקיץ שעבר. האיראנים נפטרו מהריאל והעבירו את כספם למטבע חוץ, לזהב ולנכסים כמו מטבעות קריפטוגרפיים.

ג'וואד סאלחי־אספהאני, כלכלן באוניברסיטת וירג'יניה טק, העריך את בריחת ההון הכוללת של איראן בשנה שעברה בסכומים של בין 10 ל־20 מיליארד דולר. היא יצרה את מה שהוא כינה "מצב גרוע שלא נראה בר קיימה".

משבר אנרגיה שנבע ממחסור בגז טבעי, שהחל ב־2024, גרם להפסקות חשמל ארוכות. הפסקות אלה התרחשו למרות עושרה העצום של המדינה בנפט ובגז, ועוררו שאלות בנוגע למאמציה המסוכנים של הממשלה, שנמשכו עשרות שנים, להעשיר אורניום עבור מה שהיא כינתה תוכנית אנרגיה גרעינית למטרות לא צבאיות.

הפסקות החשמל הגוברות, המחסור המחמיר במים, והמטבע שערכו הולך ופוחת - כל אלה תדלקו בקרב איראנים רבים את הרושם שהמדינה מתחילה להתמוטט.

הממשלה ניסתה להרגיע את המפגינים על ידי הצגת סובסידיה חודשית במזומן של 10 מיליון ריאל לאדם - כשבעה דולר, אם כי באיראן סכום זה שווה יותר - ונשבעה לפעול נגד עליות מחירים מופרזות. נגיד הבנק המרכזי של איראן התפטר בסוף דצמבר והוחלף ע"י עבדולנאסר המתי, שר הכלכלה לשעבר, שהודח ע"י הפרלמנט בשנה שעברה כאשר המדינה נקלעה למשבר המטבע שלה.

זה לא עבד. המחאות החלו בסוף השנה ובמשך שבועיים הסלימו, והתפשטו לעשרות ערים ברחבי המדינה. אלפים הפגינו בימים האחרונים, למרות השבתת אינטרנט והחמרת דיכוי המחאה על ידי הממשלה, שבמהלכו נהרגו מאות בני אדם, ע"פ ארגוני זכויות אדם.

ללא תלות בתוצאות המחאות, הלחץ על המשטר שנגרם מבעיות פיננסיות פנימיות עמוקות, עם לחץ כבד מבחוץ, לא ייעלם.

"אם הם היו יכולים לפתור את הבעיות בכסף, הם היו עושים זאת קודם, ולא היו צריכים לנקוט בסוג כזה של אלימות", אמר אריק מאיירסון, אסטרטג השווקים המתעוררים הראשי בבנק השוודי SEB. "המצב באמת מקשה על המשטר".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מדד הביטוח קופץ, מניית הבורסה עולה

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ה"מסתור" של חמינאי, והטענה של טורקיה: "ארה"ב תאפשר לאיראן להעשיר אורנים ברמה נמוכה"

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פריז קופצת בכ-1% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע