עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
האם לרשות שוק ההון נמאס מדימוי הרגולטור הפיננסי החלש בישראל, והיא מתכננת עלייה דרמטית באכיפה ובקנסות? המשא־ומתן המתנהל בימים אלה על גיבוש תקציב המדינה ל־2026 עשוי להעיד כי התשובה לכך חיובית. הממונה על שוק ההון, עמית גל, דורש במסגרת המשא־ומתן ממשרד האוצר להגדיל את תקציב הרשות שבראשה הוא עומד ב־30% - רובם מיועדים להגברת האכיפה.
● בג"ץ למשרד האוצר: גבשו פתרון זמני לחוסכי סלייס
● חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל
התקציב השנתי של רשות שוק ההון מסתכם כיום בכ־154 מיליון שקל, מתוכם מבקש גל להגדיל את רכיבי התקציב שאינם כוללים את עלויות כוח־האדם של הרשות ומסתכמים ב־90 מיליון שקל. משמעות הדרישה היא אפוא תוספת של כ־28 מיליון שקל לתקציב הרשות ב־2026.
למרות שלא מדובר בסכומי עתק, זוהי תוספת משמעותית עבור רשות שוק ההון הסובלת מתקציב נמוך וממעמד חלש, בהשוואה לשני הרגולטורים הפיננסיים האחרים - רשות ניירות ערך ובנק ישראל.
כבר מטילה קנסות
הדרישה להגדלת התקציב נחשפה בדיון שקיימה השבוע הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לגבי פיקוח הרשות על הגופים המוסדיים. נציגת רשות שוק ההון תיארה כיצד הרשות העלתה את הדרישה מול האוצר, וההערכה היא שהמגעים בין הצדדים יגיעו לכדי סיכום תוך כשבועיים.
ברשות מייעדים את תוספת התקציב בעיקר לביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור, הסברה לציבור והיערכות למצבי חירום. ואומנם, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר, ביקש מהרשות להבהיר כיצד היא מתכננת להשיק קמפיין שיזהיר את הציבור מפני הונאות פיננסיות ולחזק את כלי האכיפה שברשותה, כולל בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיה ובסייבר.
ברשות הבהירו בדיון כי מהלכים אלה מחייבים תקציבים. אולם בינתיים נראה כי הבקשה להגדלת התקציב משתלבת במהלכים שכבר החלה הרשות להוציא לדרך בתקופה האחרונה סביב הגברת האכיפה.
רק השבוע הטילה הרשות קנס בגובה 2.3 מיליון שקל על אלמוג פתרונות פיננסיים, גוף שפעל ללא רישיון כדי להציע ללקוחות משיכה מוקדמת של כספי פנסיה תמורת עמלה של 20%. הלקוחות שפותו לפדות את החסכונות אף ספגו מס בגובה 35% על המשיכה לפני הזמן. גוף נוסף שהציע שירותים דומים ללא רישיון, י.פ פיננסים, נקנס באוגוסט האחרון ב־5.5 מיליון שקל.
בחודש שעבר הרשות אף הטילה קנסות על חברות הביטוח הפניקס וביטוח ישיר, אחרי ששתי החברות לא העבירו לה את מלוא המידע שביקשה בנושא הפרמיות שהן גובות על ביטוחי רכב. כל אחת מהחברות נקנסה ב־125 אלף שקל.
לפי דוח פניות הציבור שפרסמה הרשות, ב־2024 נרשמה עלייה של 10% בפניות אליה, ואלה התמקדו בתלונות נגד חברות ביטוח. בעקבות התערבות הרשות מול החברות - הוחזרו למבוטחים כ־20 מיליון שקל.
עם זאת, רשות שוק ההון סובלת כאמור מתקציב נמוך בהשוואה לאלה של הגופים המקבילים לה וממעמד חלש יותר לעומתם. זאת, למרות שהיא מפקחת על נכסי ציבור בהיקף עצום של כ־3 טריליון שקל, המנוהלים ברובם על־ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות וכוללים קרנות פנסיה וקופות גמל. היא אף קיבלה לאחריותה את הפיקוח על חברות האשראי החוץ־בנקאי.
ביקורת על הרשות
בהשוואה לרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך מפקחת על נכסים בהיקף של כמיליארד שקל בקרנות נאמנות ובתיקים מנוהלים, אך תקציבה הגיע לסכום גבוה יותר של כ־230 מיליון שקל ב־2025 וצפוי לטפס ל־256 מיליון שקל השנה.
עם זאת, היא גם מפקחת גם על מאות החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב ומפעילה מערכי חקירות וטכנולוגיה, שאינם קיימים ברשות שוק ההון. עוד נזכיר כי בנק ישראל, המפקח על פקדונות הציבור בבנקים, נהנה מתקציב של כ־1.3 מיליארד שקל.
חלק מפערי התקציב בין רשות שוק ההון לרשות ניירות ערך נובע מהיקף האגרות שהן גובות מהגופים שעליהם הן מפקחות. בעוד שהכנסותיה של רשות ניירות ערך מאגרות מגיעות לכ־200 מיליון שקל בשנה; האגרות שגבתה רשות שוק ההון הסתכמו עד כה בכ־20 מיליון שקל - רובם מסוכנויות ביטוח. בקיץ האחרון פורסם כי האוצר יוזם העלאה ניכרת באגרות רשות שוק ההון כדי שאלה יעלו ליותר מ־100 מיליון שקל בשנה, אך נכון לעכשיו ייקור האגרות טרם נכנס לתוקף.
בנוסף לתקציב הנמוך, דוח מבקר המדינה הצביע אשתקד על כך שהשכר הממוצע ברשות ניירות ערך ובבנק ישראל כפול מאשר ברשות שוק ההון, המעסיקה כ־200 עובדים.
בנוסף, בשנה האחרונה רשות שוק ההון נתונה לביקורת על כך שלא מנעה בזמן אמת את ההונאה בחברת סלייס. 850 מיליון שקל שהשקיעו יותר מ־7,000 חוסכים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) שניהלה סלייס, נעלמו אחרי שנוידו ל"קרנות אדומות" של נכסים אלטרנטיביים בחו"ל. הרשות אומנם הודפת את הביקורת ומבהירה כי בלמה את ניוד הכספים מיד בסמוך לקבלת התלונות הראשונות בנושא, אך הגדלת תקציב האכיפה עשויה לסייע לה לבסס מחדש את מעמדה כרגולטור "עם שיניים".
למרות שהרשות הופרדה בעבר ממשרד האוצר, היא איננה תאגיד סטטוטורי, ועל כן האוצר עדיין שולט במידה רבה בתקציבה - מה שעשוי להשפיע על תוצאת המשא־ומתן הנוכחי.
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.