הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל
בעוד האיחוד האירופי נערך להתחיל במיסוי מוצרים מיובאים לפי רמת הזיהום שנוצרה בייצורם, יצואנים ישראלים עלולים לגלות שמס הפחמן הישראלי שנכנס לתוקף לראשונה בינואר 2025 לא מגן עליהם. ב־2026 הוא יעמוד על 223 שקל לכל טון פחמן נפלט, אשר ישולמו החל מ־2030. מס זה מיועד להוות "תשובה" למס הגבולות האירופאי (CBAM), שגבייתו תחל כאמור בקרוב.
בפועל, אירופה לא מכירה אוטומטית במס הפחמן הישראלי, וכעת מספר יצואני דשנים ובראשם ICL וקבוצת חיפה, וכן עשרות יצרני אלומיניום ישראלים קטנים, עלולים להיפגע מכך.
● המחוזי דחה בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברות הפועלות במפרץ חיפה
● בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה
נסביר: מס פחמן נועד לתמחר השפעות חיצוניות של פליטות פחמן דו־חמצני, שמאיץ את שינויי האקלים ומזהם. באיחוד האירופי, נהוגה כעשור שיטת "היתרי פליטת פחמן". כך, האיחוד מגדיר רף מינימלי של זיהום שממנו והלאה מפעל צריך לקנות היתרי פליטה. מנגד, מפעלים שמייצרים בפחות מהרף המינימלי מקבלים היתרים שאותם הם יכולים למכור הלאה למפעלים מזהמים וכך נוצר איזון. בנוסף, נוצר מחיר שוק לזיהום - שמתמרץ מפעלים לייצר עם זיהום מופחת. בכל שנה, האיחוד האירופי מוריד את הרף ב־2.1%, כך שלאורך זמן, המפעלים האירופאיים אמורים להיגמל מרוב הפליטות.
האיחוד עשוי לגבות הפרשי מיסוי
החיסרון של השיטה שתוארה מעלה, הוא הפחתת תחרות בתעשייה האירופאית שמחוייבת בקניית היתרי הפחמן, כשמקביליתיה בחו"ל לא מחויבות. כדי להתמודד עם הבעיה, באיחוד האירופי החליטו להטיל מינואר 2026 את המס גם על מוצרים מיובאים - דרך מס גבולות (CBAM). יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל־ESG ולשעבר המפקח על הבנקים, מסביר שהאיחוד "ייגבה במס את מחיר הפחמן על יבוא לאירופה לפי פליטות גזי חממה שנוצרו לאורך כל תהליך הייצור, ולא רק בחצר המפעל".
מחיר היתרי הפליטה באירופה עומד נכון להיום על 90 אירו, שהם כ־331 שקל לכל טון פחמן נפלט. כלומר, אפילו בהבשלה מלאה - מיסוי הפחמן הישראלי (223 שקל) נמוך מזה האירופי, ואת ההפרש מהיצואניות המקומיות האיחוד צפוי לגבות במס גבולות.
בפועל, המצב מורכב יותר עבור היצואניות המקומיות: האיחוד האירופי החליט לא להכיר אוטומטית באף מנגנון מיסוי של מדינות זרות. לכן קיים חוסר ודאות האם וכמה האיחוד האירופי יכיר במס הפחמן הישראלי.
זאת ועוד, כחלק מהסכמות עם התאחדות התעשיינים, באוצר אושרו מיליארד שקל למענקי הפחתת פליטות פחמן לאורך 2025 עד 2030. כעת עולה חשש שלפחות חלק מהמענקים האלה ייחשבו באיחוד כהפחתה של מס הפחמן שמשלמים בישראל - מה שיגרום לאיחוד להחשיב את המס הישראלי כנמוך במיוחד ולגבות את ההפרש בעצמו. כך בעקיפין האוצר ישלם חלק מסכום המענקים לקופת האיחוד.
חוסר ודאות נוסף ליצואנים הוא הזעם של חקלאי אירופה על התייקרות דשן מיובא, מה שמביא את הנציבות האירופאית לשקול את השעיית היבוא.
ממשרד הכלכלה נמסר: "הנספחות הכלכלית של מנהל סחר חוץ בבריסל, עומדת בקשר מול האוצר; נציגי ישראל פועלים לוודא שלא ייגבה כפל מס מהיצואנים, גם בישראל וגם בגבול האירופי. טרם פורסמו הנחיות יישום מטעם האיחוד למנגנון קיזוז המס".