גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase
מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

ברגע אחד, מדינה של כ־90 מיליון בני אדם הוחשכה דיגיטלית. בסוף השבוע האחרון ניתק המשטר האיראני את רוב חיבורי האינטרנט וחסם שיחות והודעות, לאחר שהמחאות על המשבר הכלכלי הסלימו והפכו להתנגדות גלויה למשטר עצמו - כולל קריאות לשינוי שלטוני.

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו
ראיון | החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות
מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול

לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, ובהם ה"וול סטריט ג'ורנל", הרשויות אף החלו לאתר ולהחרים ציוד של מיזם האינטרנט הלווייני Starlink של אילון מאסק, בעיקר במערב טהרן. זאת, בעוד שלמשטר עצמו, לגופי הביטחון ולנאמניו נותרה גישה חופשית לרשימה מצומצמת של אתרים וכתובות אינטרנט מאושרות. בינתיים, המשטר קורא לתושבים להסתמך על סוכנות הידיעות Mehr, המזוהה עם גורמי הביטחון.

אבל דווקא ההאפלה חושפת אמת הפוכה: באיראן, גם כשהרשת נכבית, המידע ממשיך לזרום.

לא ה"בלקאאוט" הראשון

המטרה של המשטר ברורה: לנתק את צינור החמצן של המחאה. האיראנים מבקשים לחשוף ברשתות את היקף ההפגנות, את אלימות כוחות הביטחון ואת המחיר האנושי שהן גובות - והמשטר פועל כדי למנוע מהתמונות ומהסרטונים לצאת אל העולם. בהתאם, שיבושי האינטרנט החריפים ביותר נרשמו בשכונות טהרן שבהן מתקיימות המחאות.

ובכל זאת, תיעודים ממשיכים לדלוף: ערוץ הטלגרם Vahid Online מפרסם תמונות של גופות בפאתי הבירה ואף שיתף סרטון מהלוויה שבה נשמעו הקריאות "מוות לחמינאי".

זו לא הפעם הראשונה שבה המשטר האיראני מנתק את הציבור מהאינטרנט בעיתות מחאה. בנובמבר 2019, בעקבות העלאת מחירי הדלק, נותקה המדינה מהרשת למשך יותר מחמישה ימים. גם בספטמבר 2022, לאחר מותה של מהסא אמיני ופרוץ גל מחאות רחב, נפגעו שירותי האינטרנט באופן משמעותי.

על־פי נתוני NetBlocks, עד 8 בינואר תעבורת האינטרנט באיראן עמדה על קרוב ל־100%, אך מאז נרשמות יותר מ־140 שעות של ניתוק כמעט מוחלט. נתונים אלה מגובים גם בדיווחי חברת Cloudflare, שלפיהם לאחר הקריסה בתעבורה נמדד נפח תעבורה פנימי מאיראן הנמוך מ־0.01%.

למרות זאת, האיראנים ממשיכים למצוא דרכים להתחבר לרשת. אחת המרכזיות שבהן היא שימוש בטרמינלים של סטארלינק, שכבר נמצאים במדינה. גיא אמיר, מנכ"ל Visionheight, חברת סייבר המתמחה בחיזוי איומים, אומר לגלובס כי "יש הרבה טרמינלים של סטארלינק באיראן, ולא מהיום".

החזקת הטרמינלים של סטארלינק אינה חוקית באיראן, ולכן הם הוברחו למדינה - לעתים באמצעות סירות קטנות או דרך מעברי גבול. "אנשים שמגיעים עם יאכטות מחזיקים סטארלינק כחוק, ואם יש להם חבילה גלובלית, הם יכולים להתחבר מכל מקום בעולם. במקביל, הוברחו טרמינלים לתוך איראן. כשניסו לסנן את תעבורת סטארלינק, גילו שכמעט בלתי אפשרי לעשות זאת כשהמקור לווייני. כך נוצרות רשתות Wi-Fi מחתרתיות, ולפי ההערכות, רוב התעבורה שיוצאת כיום מאיראן מבוססת על סטארלינק", הוא מסביר.

לצד זאת, קיימות שתי דרכים נוספות להתחבר לרשת: "הראשונה היא שימוש בפרוקסי וב־VPN כדי לעקוף את הפילטרים של המשטר. חסימה מוחלטת של האינטרנט היא משימה מורכבת, ובפועל נחסמה בעיקר הגישה החוצה, בעוד שהרשת הפנימית עדיין פועלת", מסביר אמיר. "בנוסף, יש באיראן שוק מחתרתי גדול מאוד של שירותי VPN, בעיקר דרך טלגרם. האפשרות השנייה היא חיבור דרך הגבולות. ניתן לרכוש כרטיסי SIM בעיראק או אפגניסטן. המידע מועבר לאזורי הגבול, ומשם מתחברים לרשת ושולחים הכל החוצה בצורה מוצפנת".

"זו לוחמה אלקטרונית"

ברקע, עלו דיווחים שלפיהם ארה"ב בוחנת אפשרות להעביר מסופי סטארלינק נוספים לאיראן. לפי הפרסומים, הנשיא דונלד טראמפ אף שוחח עם מאסק בניסיון לבחון צעדים אפשריים.

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

אמיר ראשידי, מנהל זכויות דיגיטליות ואבטחה בארגון "מייאן" העוסק בהגנה על זכויות אדם, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "מדובר בלוחמה אלקטרונית". תושב טהרן סיפר לעיתון כי השתמש בחיבור סטארלינק כדי להעביר סרטוני מחאה שצולמו בידי בני משפחתו לגורמים מחוץ למדינה לצורך פרסומם ברשתות. בראיון ל"גרדיאן" הוסיף ראשידי כי אזרחים עושים שימוש גם בשירותי הודעות מבוזרים כמו דלתא צ'אט ובדפדפן Ceno.

לפי הערכות, באיראן פועלים כיום יותר מ־50 אלף טרמינלים של סטארלינק. חוק שאושר באיראן בשנת 2025 קובע כי החזקת טרמינל כזה עלולה להתפרש כריגול למען ישראל - עבירה שעונשה עשוי להגיע לעד עשר שנות מאסר.

המשטר מצדו מנסה להיאבק בתופעה. הכלים שבהם משתמשת איראן לשיבוש הטרמינלים דומים לאמצעים צבאיים המשמשים לשיבוש רחפנים בזירת הלחימה באוקראינה, כך אמר ראשידי ל"גארדיאן".

משתלטים על השיח

תום דיבון, חוקר רשתות חברתיות מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, מסביר לגלובס כי "חסימות אינטרנט וניתוקים הם כלי נפוץ במשטרים כאלה, שמטרתו שליטה בנרטיב וחסימת זרימת מידע. ראינו זאת במצרים, בתוניסיה, באביב הערבי ובהונג קונג. שליטה באינטרנט היא שליטה בשיח הציבורי".

לדבריו, לצד ניתוקים מוחלטים מופעלות גם האטות יזומות של הרשת, שמונעות העלאת סרטונים בשל מהירות נמוכה במיוחד. "זה מופעל כמו נשק - בדומה למכת"זית במחאה - במטרה לפזר ולהתיש את המפגינים".

עם זאת, דיבון מדגיש כי לא פעם מתקבל אפקט הפוך. "אמצעי ההפחדה דוחפים את האזרחים דווקא לחפש דרכים להתחבר. נוצרת תרבות התנגדות דיגיטלית: שימוש ב־VPN, בפרוקסי ובערוצים מוצפנים. בשונה מהאביב הערבי, היום יש הבנה עמוקה יותר של כלים מוצפנים ושל תפקידם בהעברת מסרים החוצה".

התוצאה, לדבריו, היא הצפה דווקא בזמן ההחשכה. "לא רק שהתוכן לא נעלם - הוא מתרבה. אותה יחידת תוכן מופיעה שוב ושוב בערוצים שונים. אזרחים פועלים מול שליחים מחוץ למדינה, והם הופכים למגברים של המסר. המשטר יורה לעצמו ברגל, כי יש הצפת תכנים, וכל פיסת מידע שיוצאת מקבלת יותר זמן מסך".

דוגמה בולטת לכך היא טרנד "הנערות המעשנות" שהתפשט ברשתות, גם אם לא ברור אם מקורו באיראן. מדובר בסרטונים של נערות המסירות את החיג'אב, מעשנות סיגריה ומשתמשות בה כדי לשרוף תמונה של המנהיג העליון.

באשר לפלטפורמות הפעילות, דיבון מצביע במיוחד על טיקטוק. "מנגנון ההפצה שלה שונה מזה של פלטפורמות מטא. התוכן מגיע דרך פיד ה־For You ולא על בסיס חברים או עוקבים, מה שמאפשר חשיפה רחבה גם לחשבונות קטנים. בנוסף, תרבות הרמיקסים (האפשרות להצטרף לטרנד ולהגיב לו, נ"ט) והתגובות המהירות הופכת את טיקטוק לרשת רספונסיבית במיוחד. לכן, כשקורה אירוע באיראן - המקום הראשון לחפש בו הוא טיקטוק, ולא גוגל".

עוד כתבות

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר

שליח של GetPackage / צילום: באדיבות GetPackage

באיזו עיר בארץ מזמינים הכי הרבה משלוחים, ומתי?

הערים המובילות בהיקף המשלוחים הן תל אביב עם 11.5%, חיפה עם 9.5% ופתח תקווה עם 7%, כך עולה מנתונים של חברת השליחויות Get Package המסכמים את שנת 2025● תקציב הפרסום בדיגיטל של הביטוח הלאומי עובר ל–Funia, וקרן אדמונד דה רוטשילד מעניקה פרסים בהיקף של כרבע מיליון שקל למעצבי אופנה ● אירועים ומינויים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

תגביר אכיפה? רשות שוק ההון מבקשת תוספת של 30% לתקציבה

הממונה על שוק ההון מבקש תוספת של כמעט שליש לתקציב עבור ביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור ועוד ● הרשות מפקחת על כ־3 טריליון שקל של הציבור, אך תקציבה עומד על כ־154 מיליון בלבד

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

בהיקף כולל של כ-95 מיליון שקל: אבו פמילי מגורים השלימה שתי עסקאות

חברת ההשכרה לטווח ארוך הודיעה על השלמת שתי עסקאות ברחובות ובקריית אתא ●  תוכנית ההתחדשות העירונית בגבעתיים מגיעה לישורת מכרעת ● בחיפה ידונו בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות להרחבת שכונת סביוני דניה ● וחברת כמאי הישראלית, שעוזרת לחברות בנייה באמצעות סוכן AI, גייסה מיליון דולר ● חדשות השבוע בנדל"ן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניות השבבים זינקו בעקבות הדוחות של TSMC

הנאסד"ק עלה בכ-0.3% ● TSMC קפצה במעל 4% אחרי הדוחות, ומשכה עמה מעלה את אנבידיה, AMD וחברות נוספות בסקטור ● בנקי ההשקעות מורגן סטנלי וגולדמן סאקס מטפסים בעקבות פרסומי הדוחות ● מניית בלאקרוק מזנקת, לאחר שבית ההשקעות דיווח על שיא של נכסים מנוהלים, בגובה מעל 14 טריליון דולר ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים במעל 4%

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 6,630%: בעל השליטה בארית מוכר מניות בכ-400 מיליון שקל. מי הרוכשים?

צבי לוי מנצל את הזינוק העצום במניית החברה ומוכר 7% ממניות החברה • המכירה מתבצעת בהנחה של 8% על מחיר המניה ● לגלובס נודע כי הרוכשים הם משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס ובית ההשקעות מור

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

בשורה להורים ולדולות: משרד הבריאות מקפיא את הכוונה להוציא טיפולים מהשב"ן

לאחר הביקורת הציבורית, משרד הבריאות חתם על מסמך מעודכן לקופות החולים וחזר בו מההחלטה להוציא מביטוח השב"ן את האפשרות לקבל החזרים על טיפולים משלימים בתחומי התפתחות הילד, הריון ולידה ● במשרד יערכו בדיקה מקיפה ולאחריה יוחלט אם לגנוז את השינוי לחלוטין

בין הסכסוך עם הפד לרוחות מלחמה מול איראן: תיק ההשקעות בעידן טראמפ 2.0

בימים האחרונים קידם נשיא ארה"ב בתזזיתיות מהלכים חריגים מול הפד ובשוקי האשראי, הדיור והנפט ● לכל אלו השפעה על אופק ההשקעה בדולר, בחברות פיננסים ואנרגיה, ביחס לאינפלציה ולאג"ח ממשלת ארה"ב ● איך כל זה צפוי להתבטא בניהול התיק ב–2026

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

האינפלציה נותרה בחודש דצמבר ללא שינוי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות: הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, דיור ותחבורה ● מחירי הטיסות לחו"ל התייקרו בשיעור בולט של 4.1% ● סעיפים בהם נרשמו ירידות: תרבות ובידור וסעיף המזון ● מחירי הדירות עלו ב-0.7% בנובמבר, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות

קרן מור (''כוכבה שביט'') בקמפיין של קופ''ח לאומית / צילום: פיגמנט

כוכבה עוברת לסגול: קופ"ח לאומית משנה את המיתוג, וזו הסיבה

לאחר שנת שיא עם תוספת של יותר מ-10,000 לקוחות, ובהמשך למיקוד בבריאות האישה, קופת החולים לאומית מחליפה מיתוג ● המהלך כולל התאמה לחברה החרדית והערבית וילווה בקמפיין חדש

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

חומרים: Shutterstock, AP/Jacquelyn Martin (עיבוד תמונה)

מי שמתעמר בפאוול - יש לו עסק איתם: סוחרי מניות המם מתייצבים להגנת יו"ר הפד

משקיעים פרטיים הפעילים במדיה החברתית לא מתכוונים לעבור לסדר היום על האשמות מצד הבית הלבן בדבר מעשים פליליים של הנגיד פאוול, שמטרתן כנראה להפעיל לחץ כדי להביא להפחתות ריבית נוספות ● כמי שבתקופתו דהר שוק המניות לשיאים, הוא זכה באהדתם לנצח

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

זינוק של 700% בטראפיק: המהלך שעשו נשים שלא מצאו עבודה בלינקדאין

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

סירב להביא עוד ילדים לעולם - וחויב בגט ובכתובה

אישה שלה בן יחיד, אשר בעלה סירב להביא עמה ילדים נוספים, עתרה לחייב את הבעל לתת לה גט ואף לשלם לה את דמי הכתובה להם התחייב בעת הנישואים ● מה קבע בית הדין הרבני, וכיצד נימק זאת?

סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כך קריסת בנק החלה את תהליך ההתרסקות של המשטר באיראן

הלוואות מרובות למקורבי המשטר הפילו את בנק איינדה, והאיצו משבר פיננסי ארוך טווח ● הכישלון, מעריכים מומחים, הפך גם לסמל וגם לגורם שהאיץ את ההתפוררות הכלכלית של הרפובליקה האסלאמית - שבסופו של דבר הביאה למחאות ענק ברחבי איראן