צילומים: AP/Jacquelyn Martin, Denes Erdos, רויטרס
מדור "זום גלובלי" של גלובס מציג מדי יום חמישי את הסיפורים שעושים כותרות ברחבי העולם - מהחדשות החשובות ועד לאלה שאולי עברו מתחת לרדאר. והפעם: 54% מתושבי ארה"ב מעריכים שמדיניותו של טראמפ "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" למעשה מסייעת לסין, ולראשונה לאחר 16 שנים מפלגתו של ויקטור אורבן מפגרת בסקרים.
● המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק
● כותרות העיתונים בעולם | ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל
סין
סקר ענק קובע: בייג'ינג הופכת למעצמה החזקה בעולם - בזכות טראמפ
שנה לאחר חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, סקר עולמי חושף תמונה דרמטית: רוב העולם המערבי מאמין שסין היא שותפה הכרחית, על רקע המדיניות האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
הסקר המקיף של המכון האירופי למחקר יחסי חוץ (ECFR), שפורסם היום (ה'), נערך בקרב כמעט 26 אלף איש מ־21 מדינות - כולל ארה"ב, סין, הודו, רוסיה, 13 מדינות אירופה, טורקיה, ברזיל, דרום אפריקה ודרום קוריאה - מגלה שינוי דרמטי בתפיסת מאזן הכוחות העולמי.
ברוב המכריע של המדינות שנסקרו, אנשים צופים שהשפעתה הגלובלית של סין תגדל בעשור הקרוב. השיעורים מרשימים במיוחד: 83% בדרום אפריקה, 72% בברזיל, 63% בטורקיה, 54% אפילו בארה"ב עצמה, 53% במדינות האיחוד האירופי, 51% בהודו ו־50% בבריטניה. רוב אזרחי האיחוד האירופי מצפים שסין תוביל בקרוב את העולם בתחום רכב חשמלי ואנרגיות מתחדשות. השבוע, נתונים שפרסמה ממשלת סין איששו תפיסה זו, כאשר המדינה דיווחה על עודף מסחרי של כמעט 1.2 טריליון דולר ב־2025.
הנתון הלא פחות מפתיע שעלה מהסקר הוא שמעטים מהמשיבים מודאגים מכך. רק באוקראינה ובדרום קוריאה הרוב רואה בסין איום ממשי, בעוד שבדרום אפריקה (85%), רוסיה (86%) וברזיל (73%), הרוב רואה בסין שותפה הכרחית או בעלת ברית. גם באיחוד האירופי 45% רואים בסין שותפה הכרחית.
לעומת זאת, רק 16% מאזרחי האיחוד האירופי רואים בארה"ב בעלת ברית, בעוד ש־20% רואים בה יריבה. הודו היא המדינה היחידה שבה הרוב עדיין מרגיש שארצות הברית היא בעלת ברית החולקת אינטרסים משותפים.
בנוסף, 46% מתושבי אירופה אינם מאמינים שהאיחוד מסוגל "לנהל יחסים שווים" עם ארה"ב או סין, 40% מודאגים מתוקפנות רוסית, 55% חוששים ממלחמה גדולה באירופה, ו־52% תומכים בהגדלת הוצאות הביטחון.
מחברי הדוח הסבירו שהתערבותו של טראמפ בוונצואלה ושאיפותיו הטריטוריאליות בגרינלנד מצביעות על כך שהוא מעדיף לשמור על ארה"ב כמעצמה שמטילה פחד, מאשר כזו שזוכה להערצה בעולם. עוד הם הוסיפו כי מנהיגים באירופה חייבים למצוא דרכים חדשות להתנהל במציאות החדשה.
דרום קוריאה
עונש מוות לנשיא לשעבר?
בדרמה משפטית שמזעזעת את דרום קוריאה, התובעים דרשו ביום שלישי עונש מוות לנשיא לשעבר יון סוק יאול בגין ניסיונו הכושל להכריז על משטר צבאי בדצמבר 2024. זהו המשפט הראשון באשמת התקוממות נגד נשיא קוריאני לאחר כמעט שלושה עשורים.
ב־3 בדצמבר 2024, בשעה 22:27 שעון מקומי, הכריז יון באופן מפתיע על משטר צבאי. הוא האשים את מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית - שהחזיקה ברוב בפרלמנט - בפעילויות "אנטי־מדינתיות" והפצת חדשות מזויפות. המשבר אמנם נמשך רק שש שעות - לאחר ש־190 חברי פרלמנט הצליחו להתאסף ולהצביע על ביטול הצו - אך המהלך ערער את היציבות בקוריאה הדרומית. יון הודח מתפקידו ובבחירות חירום נבחר יריבו הפוליטי לי ג'ה מיונג מהמפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
לטענת התביעה, יון תכנן למעלה משנה להכריז על משטר צבאי כדי לחסל את יריביו הפוליטיים ולרכז את השלטון בידיו. התוכניות כללו בין היתר עינוי גורמי ממשל וניתוק כלי תקשורת מחשמל ומים. חוקרים אף האשימו את יון כי ציווה על טיסות מזל"טים מעל צפון קוריאה כדי לעורר תגובה משכנתה, וכך להצדיק את המשטר הצבאי.
על פי החוק בדרום קוריאה, מנהיגי התקוממות צפויים לאחד משלושה עונשים: מוות, מאסר עולם עם עבודה בכפייה, או מאסר עולם ללא עבודה בכפייה. בית המשפט צפוי לפרסם את פסק הדין בפברואר. עם זאת, מומחים מעריכים שדרישת עונש המוות היא בעיקר מחווה סמלית, ושהעונש הסופי יהיה כנראה מאסר עולם.
אוגנדה
זמר הפופ ששואף להפוך לנשיא
היום (ה') יצאה אוגנדה לקלפיות בבחירות שצפויות להאריך את שלטונו של יוארי מוסווני - הנשיא בן ה־81 השולט במדינה בעלת 52 מיליון איש - כמעט ארבעה עשורים. מולו מתמודד בובי וויין, זמר פופ בן 43 שמבטיח "איפוס מוחלט" למדינה, וסוחף את הדור הצעיר.
מוסווני, שעלה לשלטון באוגנדה ב־1986, מתמודד על כהונתו השביעית ברצף. רוב האוגנדים מעולם לא הכירו נשיא אחר - כ־77% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 35. מוסווני הצליח להישאר בשלטון בין היתר הודות לשינויים חוקתיים שביטלו הגבלות על מספר הכהונות ועל גיל מרבי לנשיאות.
הבחירות מתנהלות בצל דיכוי קשה של האופוזיציה, כאשר ממשלת אוגנדה הורתה השבוע לחברות הסלולר לשבש את הגישה לאינטרנט. באוגנדה דיווחו כי הקלפיות נפתחו באיטיות ובעיכוב, כשברקע נוכחות כבדה של המשטרה והצבא.
קדמה לכך גם אלימות קשה נגד קמפיין הבחירות של וויין. כוחות הביטחון פיזרו פעם אחר פעם עצרות של המועמד הצעיר באמצעות גז מדמיע, ירי ואפילו חטפו פעילי אופוזיציה. מאות חברי מפלגתו של וויין נעצרו עד כה על פי דיווחים שונים, ולפחות נער אחד נהרג במהלך פיזור עצרת תמיכה. ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, האשימו את השלטונות ב"קמפיין דיכוי אכזרי" נגד האופוזיציה. האו"ם אף פרסם דוח שהאשים את הממשלה בדיכוי האופוזיציה. בעקבות האלימות הקשה נגד פעיליו, וויין מופיע בעצרות כשהוא לובש אפוד וקסדה.
הונגריה
סוף עידן אורבן?
הנשיא ההונגרי תמאש סוליוק קבע ביום שלישי את מועד הבחירות לפרלמנט ל־12 באפריל, כאשר ראש הממשלה ויקטור אורבן בן ה־62, המנהיג הוותיק ביותר באיחוד האירופי, עומד בפני האתגר הקשה ביותר מאז עלייתו לשלטון ב־2010.
לראשונה לאחר 16 שנים, מפלגת פידס הלאומנית־פופוליסטית של אורבן מפגרת אחרי מפלגת אופוזיציה בסקרים. מפלגת טיסה בהנהגת פטר מגיאר, עורך דין השייך למחנה ימין־מרכז בן 44 וחבר לשעבר בממשלה, מובילה ברוב הסקרים.
מגיאר פרץ לזירה הפוליטית לפני פחות משנתיים. הוא בנה תנועה פוליטית ברקע הביקורת הרבה על המצב הכלכלי בהונגריה, יוקר מחיה וטענות לשחיתות בשירותים הציבוריים. הוא מבטיח לפרק את שיטתו של אורבן, להילחם בשחיתות, ולהחזיר מיליארדי אירו במימון שהאיחוד האירופי הקפיא לבודפשט.
אורבן, שהפך את הונגריה לדמוקרטיה לא ליברלית, ריכז מוסדות מדינה והשתלט על רוב גופי התקשורת. הוא מתאר את הבחירות כבחירה "בין מלחמה לשלום", וטוען שמפלגת טיסה היא "פרויקט של האיחוד האירופי שנוצר בבריסל" שישתמש בכספים של הונגריה למלחמה באוקראינה. אורבן סירב לקיים עימות טלוויזיוני עם מגיאר - העימות האחרון שלו עם יריב היה לפני בחירות 2006, בהן הוא הפסיד .