סאייק IM5 / צילום: יח''צ
בשנה שעברה נרשמו לתנועה בישראל קצת יותר מ-100 אלף כלי רכב חדשים מתוצרת סין. גם אם ננכה מהמספר הזה בסביבות 20-25 אלף כלי רכב, שאותם רשמו היבואנים על שמם מבלי שמצאו להם עדיין לקוח, מדובר בהישג מרשים.
אבל בדיקה לעומק מגלה, שכ-70% מהמסירות "הסיניות" בשנה שעברה התרכזו בידי חמישה מותגים סיניים בלבד, מתוך 24 מותגים פעילים (לפחות על הנייר). אלה כבר הצליחו להכות שורשים בתודעת הלקוחות הישראלים, ולרובם יש כיום נוכחות רחבה של דגמים במספר פלחי שוק ועם מגוון סוגי הנעה.
● הוזלה של 30 אלף שקל: טסלה מתחילה לשווק גרסת בסיס חדשה
● מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה
המשמעות היא, שסף הכניסה לשוק הישראלי של מותגי רכב סיניים, ושל מותגי רכב חדשים בכלל, הופך גבוה יותר מחודש לחודש, במיוחד בפלחים היקרים. זה לא מפריע ליבואנים לנסות את מזלם עם עוד מותגים סיניים חדשים, שלחלקם יש מיצוב פרימיום, על כל הנלווה לכך.
המותג החדש ביותר, שהצטרף לרשימה בסוף 2025, הוא המותג IM, שהוקם בתחילת העשור כמיזם משותף של שתי ענקיות - קבוצת SAIC הסינית וחברת הסחר עליבאבא.
עיצוב חיצוני
מעצבי IM, כמו המעצבים של הרבה מותגים סיניים עם שאיפות פרימיום, הציבו את טסלה על הכוונת התחרותית, והדמיון למודל 3 בולט. במיוחד מדובר בעיצוב החרטום הנמוך והרחב, עם הפנסים דמויי עיני חתול, שמזכירים את הדור הקודם של טסלה 3. גם פרופיל הצד דומה, עם מסגרת גג דקה וקמורה, שמתחתיה חלונות צד דמויי טיפה.
דווקא החלק האחורי של ה-IM פונה לכיוון שונה מה-3, באמצעות תפיחות שריריות מסביב לגלגלים גדולים ומפגש דרמטי בין החלק האחורי של הגג ובין שמשה צרה ואופקית כמעט, שמתחתיה ספוילר גבוה. התוצאה היא מכונית שנראית מרשימה הרבה יותר במבט מאחור.

הכניסה לתא הנוסעים מציבה את הנהג ואת נוסעיו בתנוחה ספורטיבית, שקרובה יחסית לאספלט. התצפית לפנים ולצדדים טובה, אבל הראות לאחור מבעד לשמשה האחורית האופקית תיאורטית לגמרי, והופכת את המצלמות ההיקפיות לברירת מחדל בתמרוני חנייה.
כפי שניתן לצפות מרכב שנמתח לאורך 5 מ' כמעט ולרוחב של כ-2 מ', וניצב על בסיס גלגלים של 2.95 מ', תא הנוסעים מספק מרחב בשפע לכתפיים ולרגליים של ארבעה-חמישה מבוגרים, אם כי נוסעים גבוהים מאחור יצטרכו להטות את מסעד המושב לאחור כדי לשפר את מרחב הראש.
עיצוב הזנב הדרמטי גובה מחיר מתא המטען, שהוא עמוק אבל המפתח שלו צר יחסית. עם נפח של 457 ליטר יש בפלח הזה מתחרים עם יכולת שינוע מטענים טובה יותר, כולל טסלה 3.
פנים הרכב
עיצוב הפנים והנדסת האנוש מיישרים קו באדיקות עם הסגנון המינימליסטי של טסלה, ששולט כיום בתעשיית הרכב הסינית. זה אומר קונסול מרכזי דמות האות Y, שמתרחב מהמשענת שבין המושבים ועד לדיפוני הדלתות.
יש גם שני מסכים מלבניים גדולים, שמחוברים ביניהם ברצף, ומסך מגע גדול שמוטמע בזווית כמעט אופקית בקונסול המרכזי בין המושבים. זה גימיק נחמד ומושך עין, ששימושי גם עבור נוסע לצד הנהג, אך מיקומו די רגיש, ומזמין שריטות ולכלוך. הכינו מגבונים.
כצפוי, העיצוב נטול מתגים, למעט קומץ בקרים רב-תכליתיים על ההגה ושליטה ידנית בחלונות. עליבאבא, שאחראית על האלקטרוניקה ברכב, עשתה עבודה ראויה, ומערכת המולטימדיה מגיבה בזריזות עם סנכרון טוב בין המסכים, ממשק תפריטים מאורגן היטב, מערכת פיקוד קולי איכותית וקישוריות מקיפה, כולל תמיכה מובנית במערכות הפעלה סלולריות נפוצות. חבל רק שהשליטה במערכת האקלים והקול עדיין מסיחה את הדעת.
כבר התרגלנו למצוא רמת גימור גבוהה בכלי רכב סיניים, וגם כאן מישהו בהחלט התאמץ ליצור תחושת פרימיום, עם ריפוד עור תפור נאה, חומרים רכים ואיכותיים שמכסים כל פינה חשופה ובידוד רעשים מושקע. מנגד, יחידת השלט לפתיחת הרכב ולסגירתו עשויה מפלסטיק שמזכיר צעצועים.
האבזור התקני מקיף, ובמיוחד ראויים לצל"ש המושבים הקדמיים עתירי מצבי השליטה ומערכת הקול האיכותית. חבל רק שגג הזכוכית הענק מגיע ללא כיסוי נגלל. ביום חורף שמשי הוא החדיר לא מעט חום לתא, ובשיא קיץ הישראלי זו עשויה להיות בעיה, שתדרוש פתרון.
מנוע וטווח חשמלי
המכונית מגיעה לישראל עם טווח רחב של מערכות הנעה, החל בגרסה חד-מנועית עם 295 כ"ס וסוללה של 75 קילוואט-שעה וכלה בגרסה דו-מנועית, שמתהדרת בהספק סהרורי של 777 כ"ס ותאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-3.2 שניות, בליגה של פרארי ושות'.
אנחנו לקחנו למבחן את גרסת הביניים, עם מנוע אחורי בודד בהספק 407 כ"ס וסוללה של 100 קילוואט-שעה. עם תאוצה מאפס ל-100 ב-4.9 שניות ומהירות סופית לא טיפוסית של 220 קמ"ש. סביר להניח, שגם היא תספק את שאיפות הביצועים של רוב הלקוחות הנורמטיביים.
מצב התכנות הספורטיבי מספק תגובה מיידית ללחיצה, ומשחרר תאוצות אימתניות, שדורשות לא מעט תשומת לב מהנהג, במיוחד על כבישים חלקלקים. לא אחת מצאנו את עצמנו בוחרים במצב התכנות החסכוני והרגוע ביותר לצורך שיוט בעיר ועל כבישים בין-עירוניים עמוסים עם פוטנציאל למכמונות מהירות.
הטווח של הרכב בגרסה הזו מתהדר בנתון מרשים של עד 710 ק"מ ב-WLTP, קצת יותר מטסלה 3 לונג-ריינג' המקבילה, אבל כמובן צריך להתייחס לנתון עם הסתייגויות מתבקשות. במזג אוויר אופטימלי סביר להניח שהמכונית תצלח עם טעינה אחת גם את המסלולים הארוכים ביותר שהמדינה הקטנה שלנו מציעה. אבל בשמש הישראלית הקופחת, עם מזגן בעוצמה מלאה וגג נוסח חממה, אפשר לצפות לירידה משמעותית בטווח.
על הכביש
קבוצת SAIC היא כיום החברה הסינית עם האוריינטציה הכי אירופית, והעובדה הזו בולטת בכיול הדינמי של השלדה, שהוא אחד המוצלחים יותר שבהם נתקלנו בפלח - למעט אולי אצל טסלה עצמה. זה לא מפתיע אם מביאים בחשבון שפיתוח השלדה הופקד בידי חברת ההנדסה הבריטית עתירת המוניטין "ריקרדו".
ההיגוי אולי אינו חד כפי שהיינו רוצים, אבל הוא מהיר ומאוזן היטב, ושינויי הכיוון מתבצעים בזריזות. יש גם מערכת היגוי אחורי, שנדיר מאוד למצוא כמותה בפלח המחיר הזה, שמחוללת פלאים בייצוב הרכב בפניות הדוקות. בקיצור, רכב שנעים מאוד לנהוג בו מהר .
רכב ההדגמה צויד גם במתלי אוויר נשלטים אלקטרונית, אופציה שעולה 14 אלף שקל. עם זאת, היא כמעט חובה, מכיוון שהיא גם תורמת להתנהגות וגם מסייעת לגהץ היטב את התנודות הגליות והקפיצות על כבישים עירוניים משובשים, שאופייניות לכלי רכב חשמליים כבדים.
מחיר
את גרסת הבסיס של הרכב, עם אבזור מפנק, 295 כ"ס וטווח של כ-490 ק"מ, אפשר לרכוש כבר ב-205 אלף שקלים. הגרסה שבה נסענו עולה 230 אלף שקל, לפני תוספת של מתלי אוויר, וזה מחיר דומה לטסלה 3 המקבילה. זה תמחור בהחלט תחרותי עבור מכונית שממזגת את היתרונות של התעשייה הסינית - בכל הנוגע לממדים, לאבזור ולמערכת הנעה - ביחד עם "טאץ' דינמי אירופי מפתיע. אבל בשוק הרכב הישראלי הצפוף, הדחוס והמבולבל, יידרש לה יותר מאשר מצוינות.
חלק מהמתחרות
טסלה מודל 3
194 עד 247 אלף שקל עולים דגמי 2026. עיצוב הפנים והחוץ כבר לא חדשני, אבל המכונית עדיין מרווחת ובנויה היטב. הביצועים נמרצים והטווח של גרסת ה-LR מרשים.

BYD SEAL
220 עד 236 אלף שקל עולה הפרימיום-סדאן של BYD. לגרסת הבסיס 313 כ"ס וטווח של עד 570 ליטר. לגרסה הדו-מנועית 530 כ"ס וטווח של עד 520 ק"מ.
